סדרת הדוקו-מוזיקה החדשה בנטפליקס, בהנחייתו של הרישיקש הירווי (Hrishikesh Hirway), לוקחת אותנו למסע עמוק אל התהליך יצירת השירים. האם כדאי לכם להצטרף למסע?
טוב אז אולי “מסע”, זה ביטוי מעט מוגזם, כשמדובר על ארבעה פרקים בני עשרים ומשהו דקות, כולל השיר במלואו בסוף הפרק. ויחד עם זאת, כן יש כאן עומק ומבט מעניין מאוד על התהליך שהאומן עובר ביצירת השיר, בין אם הליריקה ובין אם המנגינה.
ארבעת הפרקים כוללים גיוון מעניין: אלישיה קיז, לין-מנואל מירנדה, REM ו-טיי דולה-סיין. המנחה מגיע לאחר ניתוח מעמיק של השיר, כולל פירוק שלו לשכבות השונות שהוקלטו, ומתעכב עם היוצרים גם על החלטות הקטנות ביותר. זה דיי מרתק לראות כמה השקעה האומנים עושים בדברים קטנים, שרוב מוחלט של המאזינים לשיר שלהם בכלל לא ישימו לב אליהם. כאן כמובן נשאלת השאלה, האם השיר היה מצליח באותה המידה גם ללא הדברים הללו? או שלמרות שרוב המאזינים לא שם לב אליהם, החוויה הכוללת ביחד עם הדברים הקטנים הללו, זה מה שהופך את השיר ללהיט.
בגלל הגיוון, רוב הסיכויים, שלא כל השירים ידברו אליכם, אבל התהליך של היצירה מרתק בכולם וזו גם הזדמנות להיחשף לעוד נדבך של עולם המוזיקה. למשל בפרק השני, לין-מנואל מדבר על שיר מתוך המחזמר “המילטון”, שהצליח מאוד בברודווי. הפרק של REM על השיר האלמותי Losing My Religion (השיר היחיד שאני הכרתי מתוך הארבעה), היה משעשע מאוד. המנחה פירק את השיר ושאל את חברי הלהקה על החלטות קטנות שהם לקחו לפני 30 שנה! חלק גדול מהדברים, חברי הלהקה פשוט לא זכרו והתדהמה על פניהם, הייתה משעשעת. מייקל סטייפ הוא טיפוס מרתק ונוירוטי, והוא תמיד מרואיין מעניין.
כל ארבעת הפרקים, ערוכים נפלא, כוללים ראיונות קצרים, פנינים מעניינים וצילומי ארכיון למיניהם. דבר שמשותף לכל ארבעת המרואיינים זה התשוקה הרבה שלהם ליצירה שלהם, הרצינות התהומית שבה הם מתייחסים לכל דבר קטן (טוב חוץ מ-REM, שלא באמת זוכרים הרבה). זה תמיד ממלא אנרגיה והערכה, כשאנשים מדברים בכזו תשוקה על היצירה שלהם.
סיכום
לסיכום, “מאחורי השירים”, היא סדרת דוקו-מוזיקה שמצליחה להיות קצרה, קלילה ועמוקה בו זמנית. בתור חובב מוזיקה, זה תמיד מרתק לראות מה קורה שם מאחורי הלהיטים, ההופעות וכל החלק שגלוי לנו, לרוב מסתתרת שם עבודה קשה והרבה אנשים של מאחורי הקלעים. אין כאן את העומק או היכולת להדביק למסך כמו שהרגשתי ב”המתריסים” המופלאה, ועדיין מדובר בסדרה קלילה ומהנה, שנהניתי לצפות בה.
הסדרה השאירה לי טעם של עוד, ולכן שמחתי לגלות שכבר בחודש דצמבר, אמורים לעלות פרקים נוספים.