AVReviews

קפצנו לבקר אצל אמיר ברנד ב-ברנד אודיו, ועל הדרך להתרשם מיצירת המופת, שמכונה Bowers & Wilkins 702 Signature.

כאן המקום להודות לאמיר על האירוח החם והנפלא כרגיל.

השינוי של Bowers & Wilkins

חברת Bowers & Wilkins היא אחת מחברות הרמקולים המוכרות והמפורסמות בעולם, סדרות הרמקולים שלהם ה-600, 700 וסדרת הדגל ה-800, הם מהנמכרות ביותר בעולם. לאחר שבמשך שנים, רמקולי B&W היו ידועים באופי בריטי, שכלל סאונד חם עם לא מעט “צבע”, בשנים האחרונות החברה עושה יותר ויותר צעדים של התבגרות ופנייה לאודיופיל הבוגר יותר, המעבר מהדרייברים הצהובים האייקונים שלהם, שהיו עשויים מקאוולר לדרייברים מחומר חדש בשם קונטיניום – Continuum, סימן לא רק מעבר לעיצוב בוגר, מודרני, מאופק ויוקרתי יותר אלא גם מעבר לחתימת צליל מאוזנת וניטרלית יותר.
כפי שדיווחנו לכם, לאחרונה Bowers & Wilkins נרכשה על ידי Sound United. אני מקווה מאוד שהתהליך הזה של Bowers & Wilkins ימשיך, גם תחת ההנהלה החדשה.

ה-Bowers & Wilkins 702 Signature

רמקול ה-702 במודל ה-Signature הוא צעד מעניין נוסף של החברה. הפערים באיכות הגימור, הסאונד והתמחור בין סדרה 700 ל-800, השאירו חלל דיי גדול. ה-Signature נוצר על מנת למלא את החלל הזה בדיוק.

ה-702Signature הינה גרסה משופרת של ה-702, הרמקול מגיע בגימור יוקרתי וייחודי, שנקרא Datuk Gloss. בנוסף הרמקול מציע קרוסאוברים משופרים, 3 יחידות בס מ-Aerofoil Profile והטוויטר הוא Carbon Dome שמורכב ביחידה קשיחה במיוחד מעל הרמקול, סימן ההיכר של Bowers & Wilkins.

נתונים נוספים של הרמקול, תחום היענות: 46Hz – 28kHz ±3dB, הנצילות היא: 90dB והמשקל הוא 29.5 ק”ג.
אתייחס לרמקול פשוט כ-702 בהמשך הכתבה.

הנה סקירת וידאו קטנה שהכנו, לפרטים המלאים אנחנו ממליצים לקרוא את הסקירה המלאה כאן.

המבחן

הגענו ל”ברנד אודיו”, שם אנחנו מרגישים תמיד כמו בבית, ירדנו מיד למרתף התענוגות המפורסם של אמיר. לאחר שהסתכלנו מה הם הצעצועים החדשים, ניגשנו למנה העיקרית, בחינה של ה-B&W 702 Signature. היופי של הרמקול הזה בולט מרחוק, כיף לראות חברה בריטית שמרנית בוחרת בגימור יוקרתי ומרשים כל כך.

חלק ראשון של המבחן

בחלק הראשון של המבחן חיברנו את ה-702 למגבר משולב Hegel h120, ההזרמה נעשתה דרך סטרימר Bluesound Node 2i שחובר ל-Hegel בכבל אופטי (לא היה חיבור רשת קווי זמין, לכן לא יכלנו להזרים ישירות להגל). ווידאנו בהגדרות הבלוסאונד שהוא עובד במצב Fixed Volume, על מנת שלא ינסה להשתלט על תפקיד הקדם מגבר ויתן להגל את הכבוד המגיע לו.

הרושם הראשוני: המילים הראשונות שקופצות לי לראש הן, הרמקול ממש חיי, מיד מלא, בס מעוגל ונעים ובמה גדולה.

לאחר האזנה קצרה, התחלנו להרגיש מעט המהום. הרמקולים היו קרובים מאוד לקיר, והם בעלי פורט אחורי. הפשלנו שרוולים, והזזנו אותם לתוך חלל חדר עוד כ-20-30 ס”מ, והתוצאה השתפרה בצורה משמעותית.

התחלנו מ-Liberty של Anette Askvik, הבס הדוק ובשליטה מוחלטת, המיד מלא ובשרני, קולה של אנט מפורט וברור וכך גם האפקטים הרבים של השיר, מלאים בפרטים ומופרדים בצורה טובה.

עברנו ל-Make Us Stronger של Ghost Rider, טוב כאן בכנות, דיי נפלה לי הלסת. הבס מטורף בעוצמתו ונשאר הדוק ומדויק (ללא ספק להגל יש חלק לא קטן בכך), הרמקול מוציא סאונד מאוזן ומלא באנרגיה. זו כנראה הפרזנטציה הטובה ביותר של השיר המאתגר הזה, שיצא לי לשמוע.

ב-Kieth Don’t Go של Nils Lofgren, הגיטרה בעלת סאונד בשרני, עם הפרדה טובה. האנרגיה של ההופעה החיה מועברת בצורה מרגשת. הנקישות על הגיטרה פאנצ’יות והווקל ממורכז בבמה ומאוד נקי. אם להיות ממש קטנוני, היה חסר לי עוד טיפה ברק בפריטה של הגיטרה.

ב-You And Your Friend של ה-Dire Straits, פיזור הבס בחלל מרשים, אין המהום או תחושה של איבוד פירוט. האיזון בין הגיטרה לבס מדויק והקול של נופלר עמוק, מלא ניואנסים ומרגש.

ב-Old Love, של אריק קלפטון מתוך המופע האקוסטי, הגיטרה במרכז, עוצמתית ומפורטת, הפסנתר ממוקם מאחור, עדין ונקי וקולו של קלפטון רך ונעים.

ב-Island של הת’ר נובה, הגבוהים בפתיחת השיר צלולים ללא שום סימן לסאונד צורם. הגיטרה רכה מעט והלחישה של הת’ר ברורה וחדה.

חלק שני של המבחן

בחלק השני, אמיר הציע שנבחן את הרמקול עם קדם מגבר ומגבר הספק של חברת Lindemann, הדגמים הם Musicbook 10 ו-Musicbook 55. זהו מגבר בטופולוגית הגברה Class D.

יצא לי לשמוע כמה מגברי Class D טובים, ואני מזהה קו משותף ביניהם. הסאונד נקי וצלול על פני כל טווח התדרים. המיד מרגיש רגוע וניטרלי, רחוק מהמיד הבשרני שקיבלנו בחיבור של ה-Hegel. מי מהם טוב יותר? זה עניין של טעם אישי, אני לא שותף לדעה השלילית שיש ללא מעט אנשים על Class D, זה בהחלט נשמע שונה, אבל זה לא אומר שזה בהכרח פחות טוב.
מה שהניסוי הזה מלמד על ה-702, זה שהוא באמת רמקול ניטרלי ושקוף, הוא הצליח להעביר את ההבדלים בין שתי ההגברות בצורה ברורה וקלה להבחנה. שני המגברים הם בעלי הספק צנוע, ועם שניהם הגענו לעוצמות גבוהות ללא שום קושי, עם 90dB נצילות, ה-Signature הוא לא קשה להנעה ויעבוד נהדר עם מגברים “צנועים” יותר.

ב-How Deep Is The Ocean של דיאנה קראל, השירה של דיאנה מדויקת וצלולה, העומק של השיר מרשים, שומעים את כל השכבות בצורה אחידה ונקייה מבלי הדגשים. הפסנתר מועבר בצורה נהדרת.

ב-River של Ibeyi, הבס לא נותן קיק לבטן אבל במקום זאת הוא מלא בפרטים, מדויק ונקי, הניקיון ממשיך גם למיד בס וההפרדה מעולה בכל הטווח.

בשביל להשוות שמענו שוב את You And Your Friend, הפעם הבס זז לאחור והגיטרה עברה קדימה יותר. הפרזנטציה רגועה יותר לעומת ה-Hegel והווקל של נופלר מועבר בניקיון מדהים.

ב-In The Presence Of Enemies – Part 1 של Dream Theater, שוב הפרדה נהדרת בין שכבות הבס והמיד, קטע הפתיחה האגרסיבי מועבר עם הרבה attack אבל נשאר מאוזן ונעים להאזנה.

בקטע הפסנתר הקבוע שלי The Tree של רוי מסנה, קיבלתי הוכחה נוספת שפסנתר הכי מרגש אותי כשהוא מנוגן במגבר Class D. יש מגברי Class A\B ו-Class D (וכמובן שגם Class A), נהדרים, לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו. אבל אם יש נקודה אחת בה, עבורי באופן אישי יש יתרון ל-Class D, זה שחזור הפסנתר. משהו בניקיון והניטרליות של כל טווח התדרים גורם לפסנתר להיות הכי מרגש עבורי במגברים אלה. עם ה-Lindemann, זה קרה שוב, המיד של הפסנתר אולי מעט רזה, אבל זה משאיר מקום לצלילות הקסומה של התדרים הגבוהים יותר לבלוט ולרגש.

ב-Jean Pierre של מרקוס מילר, אולי יש מעט פחות קיק לבס בחלק התחתון, אבל הפירוט והניקיון שלו נפלאים.

קינחנו ב-5AM של דיוויד גילמור מהופעה בפומפיי, מ-2006. האנרגיה והציפייה הדרוכה של הקהל מועברת בצורה נהדרת. הגיטרה נכנסת לאט לאט ונשמעת צלולה ומפורטת. האיזון בין הגיטרות בשיר נפלא.

סיכום

אם חלמתם על רמקול מסדרת 800 היוקרתית של Bowers & Wilkins, אבל לא יכולתם להרשות את זה לעצמכם, יכול להיות שה-B&W 702 Signature הוא בדיוק בשבילכם. אומנם לא מדובר ברמקול זול כלל, אך בהשוואה לסדרת 800, יש כאן מחיר נוח יותר לכיס, תמורת איכות גימור וסאונד מרשימים ביותר.
את הסאונד של ה-702 מצאנו נקי מאוד בחלק העליון והדוק ופאנצ’י בחלק התחתון. זהו רמקול מרשים ביותר, טבעי ועוצמתי, מצד אחד הוא מאוזן ומדויק ויחד עם זאת חיי ומהנה.
מבחינה עם שני מגברים בעלי אופי שונה, הרמקול חשף בקלות את ההבדלים ביניהם, כלומר הוא יהיה שקוף למערכת שלכם. שני המגברים היו עם נתון הספק דיי צנוע, ה-702 לא חייב מפלצת וואטים בשביל לנגן חזק ונקי.

מחיר לצרכן: 29,900 ש”ח
אחריות: 5 שנים מבית טופ אודיו

שימו לב: אמיר הבטיח מחיר מיוחד על הרמקול לקוראי AVReviews, המחיר הוא: 25,900 ש”ח