AVReviews

הסרט “ג’ומנג’י: השלב הבא” (2019) הוא סרט ההמשך ל”ג’ומנג’י: שורדים בג’ונגל” מ-2017 (שגם הוא זמין בנטפליקס כעת), שהוא בתורו רימייק לסרט מ-1995, בכיכובו של רובין וויליאמס. לאחרונה הסרט עלה לשירות נטפליקס.

כמה מילים על הסרט הקודם. “שורדים בג’ונג’ל”, היה סרט מפתיע לטעמי, הוא היה קליל ומהנה מסוג הסרטים, שכל הזמן מחכים למתי הוא יהיה גרוע, וזה פשוט לא קורה. ההומור היה חמוד מאוד, הצעירים הופכים להיות לדמויות מחשב מנוגדות לאופי שלהן, וכעת צריכים להתמודד עם זה יחד בקבוצה. כמובן שהשחקנים שמגלמים את דמויות המחשב, צריכים לשחק כמו דמויות המקוריות וזה מוביל להרבה קטעים משעשעים.

תקציר העלילה – ג’ומנג’י: השלב הבא

כל אחד מהצעירים המשיך בדרכו, אבל הם שומרים על קשר (בקבוצת Whatsapp, איך לא?). מערכת היחסים בין ספנסר ומרתה, שכל אחד מהם המשיך לקולג’ אחר, מקשה בעיקר על ספנסר חסר הביטחון. כשהחבורה חוזרת הבית לתקופת החגים, הם קובעים להיפגש במסעדה. לאחר שספנסר לא מגיע למפגש, החבורה מתחילה לחפש אותו ומגלה שהוא שמר את קונסולת המשחק וכנראה שנכנס למשחק בעצמו. הם מחליטים לחזור למשחק במטרה להציל אותו. בעת שהם מנסים להיכנס למשחק, משהו משתבש ויחד עם החבורה (רובה), לתוך המשחק נכנסים גם סבו של ספנסר (דני דה-ויטו הנפלא) וחברו הטוב, שהיה שותפו במסעדה שלהם במשך עשרות שנים (דני גלובר, הנפלא גם כן).
כשהחבורה מגיעה למשחק, מלבד ההפתעה לגלות שסבו של ספנסר וחברו שם איתם, הם מבינים שהמשחק השתנה והוא כעת מסוכן וקשה הרבה יותר. כעת על החבורה לנסות לשרוד את המשחק ולהציל את חברם.

מכת סרטי ההמשך של הוליווד

הכמות האסטרונומית של סרטי המשך בעשור האחרון מייצגת את הפחד של הוליווד להמר על חומרים מקוריים וחדשניים. במקום זאת הם מעדיפים להמר על מותגים מוכרים, גם אם אלו לא היו הצלחות כבירות. אז נכון אולי השם של המותג יביא את האנשים לקולנוע (זוכרים שפעם היינו הולכים לשם?), אבל כל כך קל ליפול בסרט המשך, וכמה פעמים אפשר לשחק על אותו הקלף?

כשעושים סרט המשך, מצד אחד, יש בסיס לבנות עליו, מצד שני, יש הכתבה של ציפיות וסטנדרט שנדרשים לעמוד בו. סרט ההמשך צריך להמשיך בצורה הגיונית את מה שהתחיל בסרט הראשון, כאשר בלא מעט מקרים, לא תוכנן מראש סרט המשך. המשך הסיפור צריך להרגיש לא מאולץ וטבעי. בנוסף, הציפייה של הצופה בסרט המשך זה המשך של נקודות החוזקה של הסרט הראשון (או הקודם בסדרה), אם זה מבחינת אקשן, או הומור. ונוסף על כל זה, אומנם הצפייה היא לשמר את נקודות החוזקה, אך יחד עם זאת, לא להיות חזרה משעממת על אותו הדבר שקיבלנו בסרט הראשון.
אם כך, ממש לא פשוט לייצר סרט המשך מוצלח, האם “ג’ומנג’י: השלב הבא” מצליח במשימה?

חוות דעת על הסרט

מה שיוצרי הסרט עשו כאן, מבחינת יצירת סרט המשך, זה מרשים ומוצלח. זאת מכיוון, שהם הצליחו לשמר את סוד הקסם של הסרט הראשון, ההחלפה בין הדמויות בחיים לדמויות במשחק, כאשר השחקנים שמגלמים את הדמויות במשחק צריכים להתנהג כמו הדמויות האמיתיות. האקשן, הנופים והאפקטים, עולים שלב, כמו שמצופה בסרט המשך, אבל זה החלק הבנאלי, היוצרים היו חייבים להביא משהו שונה שמוסיף עוד עניין. את זה הם עשו בעזרת הרחבת הקאסט, על ידי שתי הדמויות המבוגרות המעולות של דני דה ויטו, שמגלם את סבו של ספנסר ושל דני גלובר, שמגלם את חברו. כשהם נכנסים למשחק, והחברה הצעירים צריכים להסביר להם שהם בתוך משחק, זה מוביל להמון קטעים משעשעים. בנוסף הפער בין הדמויות המבוגרות, לדמויות המשחק עם היכולות שלהן, גם הוא מקור להומור נהדר.

נוסף על כך, היוצרים עשו ערבוב של הדמויות ורוב הדמויות מהסרט הקודם, נכנסו הפעם לדמות משחק שונה. כל הדברים הללו מספקים במה לדווין ג’ונסון, קווין הארט וג’ק בלאק, להציג את מלוא יכולת המשחק שלהן, כיוון שהם צריכים לחקות את הדמויות השונות, שנכנסו לתוך הגוף שלהן.
העבודה של שלושת השחקנים האלה, יחד עם הדיבוב של דה-ויטו וגלובר, הן מרכיב הקסם בסרט הזה.

מצאתי את הסרט מהנה מאוד. יחד עם זאת, הרגשתי שהסרט מעט ארוך מידי, בעיקר באמצע שלו. ההתחלה, שם אנחנו מכירים את הדמויות של דה-ויטו וגלובר, הייתה נהדרת. גם הסיום, לא הרגיש לי מרוח וקיטצ’י בצורה מוגזמת, אבל האמצע הכיל כמה וכמה אזורים שונים ועלילה, שהתקדמה מעט לאט מידי. יכול להיות שהיה עדיף לחתוך את אחד האזורים באמצע.

לסיכום, “ג’ומנג’י: השלב הבא”, הוא סרט המשך מצוין, לרימייק מ-2017. כל כך הרבה מילות גנאי במשפט אחד, גם סרט המשך, גם רימייק, רק שהפעם זה עובד. למעשה, שני הסרטים גם “ג’ומנג’י: שורדים בג’ונגל” וגם “ג’ומנג’י: השלב הבא”, הם סרטים מצוינים, מלאים בכיף ואנרגיה, הומור חיובי ואקשן משעשע. מעל להכול, רמת המשחק הנהדרת, המשוחררת והמשעשעת של דוויין ג’ונסון, קווין הארט וג’ק בלאק, פשוט תענוג לצפות בהם משחקים ומשתוללים.
הציון שלי: 7.5/10.