fbpx

סקירה לאוזניות בלוטות' אלחוטיות: Bowers & Wilkins PX7

הפעם אני סוקר את אוזניות הדגל של החברה הבריטית המוערכת Bowers & Wilkins, ה-PX7.

על Bowers & Wilkins

החברה החלה את דרכה בשנת 1966, היא הוקמה על ידי ג'ון באוורס. עם השנים החברה הפכה להיות לאחת המוכרות בעולם, בראש ובראשונה בזכות הרמקולים שלהם. במשך שנים רבות, סימן ההיכר שלהם היו הדרייברים הצהובים העשויים מקאוולר. בשנים האחרונות Bowers & Wilkins עברו לדרייברים חדשים מחומר, שהם קוראים לו Continuum.
בתור חברה בריטית שמרנית, בשנים האחרונות הסיפור של Bowers & Wilkins דומה יותר לטלנובלה ספרדית. בשנת 2016, חברת Eva Automation, האמריקאית רכשה את Bowers & Wilkins, מה שהוביל להצגת ליין הרמקולים האלחוטיים הראשון של החברה, ה-Formation. כבר מזה חודשים, נופצה שמועה על כך שהחברה שוב עומדת למכירה, ואכן בתחילת אוקטובר השנה, כפי שדיווחנו לכם, חברת Sound United רכשה את Bower & Wilkins.

ליין האוזניות של החברה

ליין האוזניות של Bowers & Wilkins מצומצם ביותר וכולל 4 דגמים בלבד, שני דגמים של אוזניות כפתור אלחוטיות, ושני דגמים של אוזניות אלחוטיות בגודל מלא. ה-PX5 הן אוזניות בתצורת On-Ear, ואילו אוזניות הדגל הן ה-PX7, אוזניות בתצורת Over-Ear. ישנה גם גרסה משודרגת ל-PX7, ה-Carbon Edition, שכוללת איכות בנייה משופרת ושימוש נרחב יותר ב-Carbon Fiber.

העומד למבחן: Bowers & Wilkins PX7

ובכן, ה-PX7 הן אוזניות Over-Ear Closed Back בעלות מסנן רעשים אקטיבי. לאוזניות יש דרייבר גדול במיוחד, בגודל 43.6 מ"מ. לטענת החברה הן כוונו וכיולו בידי אותם המהנדסים, שעובדים על סדרת הרמקולים 800 היוקרתית של החברה. הסוללה של האוזניות תחזיק לכם למשך 30 שעות, וההטענה מתבצעת באמצעות כבל USB-C. פרוטוקול ה-Bluetooth הנתמך הוא 5.0 והמקודדים הנתמכים הם: SBC, AAC, aptX, aptX HD בנוסף למקודד המתקדם: aptX Adaptive. משקל האוזניות הוא 310 גרם.

מה בקופסה?

סרטון פתיחת המוצר, ה-Unboxing:

האוזניות מגיעות עם תיק נשיאה קשיח ואיכותי, כבל אוזניות וכבל USB-C.

Bowers & Wilkins PX7

עיצוב ואיכות בנייה

האוזניות מגיעות בשני גימורים: Space Grey ו-Silver, אני בחרתי בגימור ה-Silver. עיצוב האוזניות בולט מאוד, אלה ממש לא עוד אוזניות שחורות חסרות אופי. צורת האליפסה של האוזנייה והחיבור המיוחד של הקשת אל האוזניות, מעניקים מראה מודרני ויוקרתי לאוזניות. האוזנייה והקשת בנויות מחומר קשיח מאוד, לעומתם המעטפת של הקשת וכריות הגומי שמצפות את האוזניות רכות ונעימות למגע.

Bowers & Wilkins PX7

האוזניות אינן מתקפלות מה שמאפשר להן להיות קשיחות מאוד. האוזניות עצמן מסתובבות פנימה, אפשרות זו נחוצה לשם הנחת האוזניות בתיק המצורף להן. בעת הנחת האוזניות על הראש, אני מצאתי את האופציה הזו מעט מרגיזה ונדרשתי לשחק עם כיוון האוזניות עד למציאת התנוחה הנוחה. יכול להיות שהיה עדיף לוותר על אופציית הסיבוב של האוזנייה ולספק תיק נשיאה שונה, שהיה מאפשר להניח בתוכו את האוזניות בלי הצורך לסובבן פנימה.

בהשוואה לאוזניות שמשמשות אותי בשנה האחרונה, ה-Focal Listen Wireless, ה-PX7, מרגישות מעט כבדות יותר, בעיקר באזור האוזניות עצמן. אם לא תמצאו את התנוחה המתאימה, לאחר זמן מה האוזניות יכולות להכביד על האוזניים. עם מעט סידור/כיוונון של האוזניות ניתן להגיע לתנוחה שתאפשר האזנה ארוכה, ותהיה נוחה ולא מכאיבה.

שליטה ושימושיות

ה-PX7 כולל מספר כפתורי שליטה, רובם ממוקמים על האוזנייה הימינית. מיקום הכפתורים הוא מושלם מבחנתי, ומראה על הנדסת אנוש מצוינת. הכפתורים ממוקמים בדיוק במקום שבו הנחתי את היד שלי בצורה טבעית. על הכפתור האמצעי ישנה בליטה שמאפשרת לזהות אותו בקלות, ובין הכפתורים ישנו מרווח קל למישוש. הכפתור המרכזי משמש להשהיית הניגון והפעלה שוב. בנוסף על ידי לחיצה כפולה, ניתן לעבור לשיר הבא, לחיצה משולשת תעביר לשיר הקודם. הכפתור גם משמש על מנת לענות/לנתק לשיחה. הכפתור שמעליו ומתחתיו מעלים ומורידים את העוצמה בהתאמה.
מעל שלושת הכפתורים תמצאו את מפסק ההדלקה ומתחת לכפתורים שקע חיבור האוזניות וה-USB.

Bowers & Wilkins PX7

הכפתור שעל האוזנייה השמאלית שולט בסינון הרעשים האקטיבי. ישנן שלוש רמות של סינון, נמוך, בינוני וגבוה, בנוסף למצב כבוי. כל לחיצה על הכפתור תעביר בין המצבים השונים.
בתוך האוזנייה האותיות הענקיות של L ו-R, יבטיחו שלא תתבלבלו כשאתם עונדים את האוזניות.

Bowers & Wilkins PX7

אפליקציית השליטה וחיבוריות

ה-PX7 מגיע עם אפליקציית שליטה למכשירי אנדרואיד ו-iOS. האפליקציה מזהה את האוזניות אוטומטית (כמובן כשהן דלוקות).

אין המון אפשרויות באפליקציה. מה שכן ניתן לעשות באפליקציה זה בקלות לבחור את מצב סינון הרעשים, לראות לאיזה מכשירים האוזניות מחוברות כעת ולקבוע כמה הגדרות בסיסיות.

אולי היכולת החשובה ביותר באפליקציה זה שדרוג התוכנה של האוזניות. השדרוג שבצעתי לגרסת 1.1, ארך מספר דקות. אחת היכולות החשובות שהשדרוג הוסיף, זו היכולת לראות את מצב הסוללה של האוזניות באפליקציית השליטה.

ה-PX7 יכול להתחבר לשני מכשירים במקביל, כך תוכלו למשל לשמוע מוזיקה או להיות בשיחת זום מהמחשב, ולקבל שיחות מהטלפון. החיבוריות עובדת בצורה טובה, אם כי עדכונים כמו מייל או הודעה חדשה, שמגיעים מהטלפון עוצרים את המוזיקה ואז יש צורך להתחיל לנגן שוב.
חיבור הבלוטות' מתחבר במהירות, ואיכות הקליטה מצוינת גם כשהסתובבתי ברחבי הבית. כשצפיתי בסרטונים מיוטיוב, לא הרגשתי בשום השהייה בין הקול והתמונה.

עוד יכולת נחמדה של ה-PX7, זהו חיישן הלבישה – Wear Sensor, החיישן מזהה כאשר את מרחיקים אוזנייה אחת מהאוזן או מורידים את האוזניות ומשהה אוטומטית את הניגון, כשתחזירו חזרה, הניגון יחודש. במידה ואתם לא מעוניינים בכך, תוכלו לכבות את האופציה באפליקציית השליטה.
מה שדיי בולט בחסרנו כאן, זה יכולת כלשהי להשפיע על הסאונד של האוזניות, אקוולייזר כלשהו למשל.

מבחן ההאזנה

כיצד ה-PX7 נבחן?

שיחקתי מעט עם מסנן הרעשים האקטיבי, ואני שמח לדווח שלא הרגשתי השפעה על איכות המוזיקה בכל הדרגות שלו. אני לא חסיד גדול של להתנתק מהסביבה, ולטעמי אוזניות Over-Ear עם כריות גומי איכותיות מבטלות את הרעש ברמה מספקת, מה שמכונה סינון רעשים פאסיבי. לכן את המבחן ביצעתי כאשר סינון הרעשים כבוי.
השלב הבא היה לבדוק את ביצועי האוזניות בחיבור חוטי לעומת האלחוטי. לשם כך חיברתי את האוזניות לטלפון שלי (LG V20), וכאן חיכתה לי הפתעה ראשונה. האוזניות לא מנגנות בחיבור קווי כשהן כבויות. כלומר, אם אין לכם סוללה, אין לכם מה לעשות עם האוזניות. לגבי הסאונד, לפחות בחיבור עם הטלפון שלי, היתרון של חיבור Bluetooth אלחוטי היה ניכר. הטווח הדינאמי מרשים יותר, והבס עמוק ונקי יותר.
לכן בסופו של דבר, המבחן התבצע בהזרמה דרך Bluetooth מאפליקציית Tidal ב-iPad. שזה כמובן צפוי להיות השימוש הנפוץ ביותר לאוזניות מסוג זה.

התרשמות כללית

בשנייה הראשונה ששמעתי את ה-PX7, מיד הבחנתי בטווח הדינאמי המרשים שלהם ובכמות האוויר הגדולה שיש בין הבס והמיד. ישנה תחושה שהבס מגיע מרחוק יותר והוא מופרד מהמיד בצורה מרשימה. רמת הפירוט וההפרדה בבס מעולים. ביחס לאוזניות Closed Back, הבמה הנוצרת היא רחבה ושומעים את הצלילים מגיעים מכל מיני כיוונים.
המיד ב-PX7 עשיר ובשרני ומעט מודגש. רמת הפירוט הגבוהה ממשיכה גם למיד, ולעיתים היא ברמה פסיכית ממש. בקטעים מסוימים הרגשתי, שהרצון של ה-PX7 לגרום לכל פרט, ולו הקטן ביותר במיד להישמע בבירור, מוביל לכך שיש פגיעה קלה בהפרדה בין צלילי המיד העיקריים, שירה, גיטרה מובילה וכו, ביחס לצלילי המיד שהם יותר ברקע, כלים משניים, אפקטים וכו. זו דוגמה קלסית לכך שיש דבר כזה "יותר מידי טוב" באודיו, במקרה הזה זה הפירוט במיד.
המיד הגבוה מעוגל ובעל גוון רגוע, לא תשמעו קולות צורמים כאן גם בתדרים הגבוהים.

מבחינת הסאונד, ה-PX7 עושים הרבה יותר דברים נכון מאשר לא נכון. באופן כללי הסאונד מרגיש עשיר, דינאמי, בעל נפח ובמה רחבה.

מבחן השירים

נתחיל ממבחן הבס. השיר Hunter של ביורק נפתח באפקט בס שרץ מצד לצד, וה-PX7 עושים עבודה נהדרת בלשחזר את האפקט הזה. שכבות הבס המרובות בשיר מופרדות בצורה מרשימה בינן לבין עצמן ובינן לבין שאר הצלילים. קולות הרקע, שמלווים את המנגינה והשירה של ביורק, מודגשים ונשמעים בבירור. האיזון בין הבס לשאר התדרים מרשים ואין השתלטות של הבס כלל. קולה של ביורק מלא בניואנסים ופרטים.

בשיר River של Ibey, הבס עמוק אך מעודן ומפורט, יש דיסטורשן מהבס האלקטרוני, שמתפזר ומלא בפרטים. גם בשיר הזה קולות הרקע נשמעים קרובים ומפורטים יותר ממה שאני רגיל.

ב-Jean Pierre של מרקוס מילר, רמת הפירוט בבס ובמיד בס היא פשוט פסיכית. הפרזנטציה הכללית מאוזנת ונעימה.

נעבור לקצת מוזיקה אודיופילית. ב-Liberty של Anette Askvik, קולה של אנט מפורט כל כך, ששומעים את הרוק שלה. המיד כאן עשיר וזה מתבטא בשירה של אנט וגם בסקסופון בסיום השיר, שנשמע עוצמתי במיוחד. האפקטים הקטנים הפזורים לאורך השיר חדים וברורים.

ב-How Deep Is The Ocean של דיאנה קראל, הבס עמוק ומרשים במיוחד בפתיחת הקטע. דיאנה שרה בקול נמוך בהרבה מזה של אנט ולטעמי ה-PX7, מתקשה מעט יותר בהפרדה בין קולה של דיאנה לצלילי הגיטרה והפסנתר בשיר. קולה של דיאנה מלא בניואנסים, אך הפסנתר נבלע מעט.

בקטע הפסנתר The Tree של רוי מסנה, ה-PX7 מדגישים את החלק הכבד והעמוק של הפסנתר, שנשמע בשרני ועוצמתי, בגלל דגש זה, התדרים הגבוהים של הפסנתר נשמעים מעט חסרי ברק. לעומת זאת בקטע הפסנתר Turn Of The Leaf, הפרזנטציה גדולה ומרשימה וההפרדה טובה בהרבה.

בקטע Island של הת'ר נובה, השירה הגבוה של הת'ר מעוגלת ללא שום סימן של צליל צורם, הלחישה שלה בשאר השיר ברורה, בפריטת הגיטרה שוב יש דגש למיד על פני החלק הגובה יותר של צליל הגיטרה.

בשיר המטאל הקשוח, In The Presence Of Enemies Part 1 של Dream Theater, הפרדת הבס הייתה טובה ובאופן כללי הפרזנטציה הייתה מרוככת מעט ונעימה להאזנה.

בקטע הקלסי A Night On Bold Mountain, הדינאמיות מרשימה, תחושת הגודל של היצירה והמתח מועברים בצורה משכנעת, הבס מהיר ופאנצ'י.

בקטע הבלוז האקוסטי Old Love של אריק קלפטון. הבס נעים, המיד מרגיש עשיר אך ההפרדה הכללית בין הפסנתר, הגיטרה והשירה של אריק מעט לוקה.

נסיים הפעם בקטע הג'אז Low And Slow של בוני ג'יימס, הפרזנטציה ב-PX7 מאוזנת, הבס עמוק, מהיר ומפורט והסקסופון משולב נהדר מעל הבס.

סיכום

Bowers & Wilkins PX7

ה-PX7 הן אוזניות בלוטות' איכותיות ומרשימות מבית Bowers & Wilkins. העיצוב ואיכות בנייה יוקרתיים, בעוד השימושיות מראה על הנדסת אנוש יוצאת מן הכלל. חיבור ה-USB-C וזמן הסוללה המרשים של 30 שעות, מצטרפים לנקודות החוזקה של האוזניות.

הסאונד הרשים אותי בדינאמיות שלו, הבס עמוק ופאנצ'י ובעיקר מפורט. יש הרבה אוויר בין הבס והמיד. המיד ב-PX7 מודגש ומרגיש עשיר, זה מתבטא בסאונד, שמרגיש עוצמתי בחלק המיד ובעל רמת פירוט גבוהה, כך שגם פרטי רקע קטנים נשמעים ברורים.
יש הרבה היגיון בהדגשה של המיד, שם נמצא הלב של המוזיקה. אך הבעיה בהדגשות כאלה לטעמי, היא שזה יכול לעשות טוב לחלק מהשירים ולעומת זאת לפגוע מעט בתוצאה בשירים אחרים. כך שההעדפה האישית שלי, באופן כללי, היא סאונד ניטרלי, שמנסה להעביר את המוזיקה כמו שהיא.

בשורה התחתונה מדובר באוזניות דגל ראויות ביותר, איכות הבנייה גבוהה, השימושיות נוחה מאוד, והסאונד עשיר ודינאמי. יחד עם זאת, התמחור שלהם מציב אותם בתחרות קשה מול אוזניות דגל של יצרניות אחרות, שלרוב יעלו לכם מעט פחות.

מחיר: 1590 ₪
אחריות: שנה מבית טופ אודיו.

תגובה ראשונה על “סקירה לאוזניות בלוטות' אלחוטיות: Bowers & Wilkins PX7

כתיבת תגובה