אמש, ה-2 לנובמבר, הגענו, אני ואישתי, לצפות בהופעה של אחד הבסיסטים הגדולים בעולם, אבישי כהן – Avishai Cohen בזאפה בירושלים. בכתבה זו אחווה דעה קצרה על המופע.
את זוג הכרטיסים להופעה קיבלתי מחברי היקרים כמתנת יום הולדת. אז אם מישהו מחפש רעיון למתנה מקורית, זו מתנה ממש נפלאה.
על זאפה ירושלים
זו הייתה הפעם הראשונה שלי בזאפה בירושלים. מדובר במקום יחסית אינטימי עם תקרה גבוהה. הקונספט של ההופעה היה שהשערים נפתחים שעתיים לפני המופע, כל קבוצה של מזמיני כרטיסים נכנסים אחד אחד, בליווי מארחת ובוחרים שולחן. השולחונות מיועדים ל-4 אנשים, כך שבמידה ואתם זוג, יצרפו אליכם זוג נוסף. השולחנות ממוקמים בצפיפות יחסית גדולה, אבל האווירה הייתה נעימה מאוד.
בשיטה כזו כמובן שיש יתרון למי שמגיע מוקדם והיו כאלה שבחרו לשבת ממש מטר מהבמה. אנחנו בחרנו במקום טוב, מעט לצידי הבמה, אך עדיין קרוב מאוד. בגדול לטעמי רוב המקומות, מלבד אלה שהם ממש בצד, הינם מקומות טובים. בזמן שאתם ממתינים, אתם יכולים להנות מתפריט האוכל והמשקאות של המקום, מדובר במטבח כשר, שדיי הפתיע (אני מתכוון בגלל שמדובר במועדון הופעות, לא בגלל הכשרות) והמנות שהזמנו היו טעימות. המטבח נסגר כ-20 דקות לפני פתיחת המופע, לאט לאט האורות כבים, ואבישי כהן הגדול עולה על הבמה.
הקהל שהגיע למופע היה מגוון במיוחד, מ״אזרחים וותיקים״ עד לזוגות צעירים ומשפחות עם ילדים בגיל נוער. היה נעים לראות את כך שאבישי הוא אומן שחוצה דורות וגילאים.
על המופע – אבישי כהן – 'The Songbook'
המופע נפתח באבישי שעלה לבדו ועשה קטע סולו אינסטרומנטלי מופלא על הבס שלו, ולאחר מכן עלתה כל הלהקה.
האמת היא שלא קראתי דבר על המופע לפני. בפעם האחרונה שהיינו בהופעה של אבישי כהן, זה היה בפסטיבל הג׳אז באשדוד, שם הוא הופיע עם הטריו המופלא שלו, שכולל את הפסנתרן Elchin Shirinov והמתופפת האדירה, רוני כספי.
המופע של אמש, שנקרא The Songbook, הוא מופע שונה לחלוטין. המופע מבוסס ברובו המוחלט על קטעי שירה של אבישי. השירים שאבישי שר כוללים שירים שהוא כתב ושירים של המשוררים היהודיים הנודעים, אלתרמן, ביאליק ועוד. גם הרכב הנגנים הוא שונה והפעם היה מדובר בהרכב של שישה נגנים, שכלל את:
Avishai Cohen – bass / vocals,
Shai Bachar – piano,
Roni Kaspi – drums,
Mark Kakon – guitar,
Yonatan Voltzok – trombone
Ilan Salem – flute
אבישי כמובן ידוע קודם כל בראש ובראשונה כבסיסט, אך זו ממש לא הפעם הראשונה שהוא משלב שירה במופעים שלו. הקול של אבישי הוא עמוק, מלטף, הרמוני ונעים במיוחד. כשנגני ג׳אז גם שרים, ישנה תחושה שהווקל שלהם הינו כלי נגינה נוסף. באיזשהו מקום השירה של אבישי הזכירה לי את השירה שאני כל כך אוהב של החצוצרן הנהדר, Nils Landgren, באלבומו Eternal Beauty. בשני המקרים מדובר בתוצאה מאופקת ומרגשת ביותר.
אבישי לא מדבר המון, אבל הוא דואג לתת כבוד לנגנים וכן מספר מעט על הקשרים שלו עם הנגנים, למשל הוא סיפר שהפסנתרן, שי בכר, היה חלק מלהקת הג׳אז הראשונה שהוא הקים בגיל 16, ושהם גדלו יחד. לפני רוב השירים, אבישי ציין מי כתב את המילים ולעיתים מתבל בקשרים האישיים שלו לשירים. הוריו של אבישי זכו להקדשה אחת כל אחד.
המוזיקה נותנת המון כבוד ללריקה, עיבודי הג׳אז היו מאוד מעודנים, לא היו קטעי סולו שנמשכו דקות ארוכות, או קטעים מורכבים מידי. התוצאה הכללית הייתה מלודית ונעימה. עדיין בהחלט היה מקום לקטעי ג׳אז ואמפרוביזציה, היו מספר קטעי סולו של יונתן וולצ׳וק על הטרומבון, וכמה קטעים נפלאים של מארק קקון על הגיטרה. מארק החליף מספר גיטרות תוך כדי המופע, כולל גיטרה חשמלית וקלאסית והוא ללא ספק היה מכוכבי המופע.
אם אתם שואלים אותי, היה נגן אחד, שגנב את ההצגה הפעם, והנגן הזה היה בכלל נגנית. אני כמובן מדבר על המתופפת, רוני כספי. הנגינה של רוני פשוט היפנטה אותי, כל מכה שלה על התופים הייתה פשוט אומנות של שליטה ודיוק. דווקא בקטעים השקטים, בהם רוני סיפקה ניגון ליווי עדין ו״קטן״ כביכול, היה מדהים להרגיש את הכוונה והרגש מאחורי כל נגיעה קטנה שלה בכל חלק וחלק של מערכת התופים שלה.
לקראת הסיום הגיע גם הרגע שלה לקטע סולו, וכך זה נראה:
בסיום אבישי עלה להדרן, תחילה הוא ביצע עוד קטע בעצמו ולסיום הצטרפו אליו שי בכר, רוני כספי, יונתן וולצ׳וק ואילן סאלם לביצוע של Remembering, אותה היצירה איתה הוא סיים גם את המופע בפסטיבל הג׳אז של אשדוד, הפעם עם שילוב קל מאוד של כלי הנשיפה. היצירה הזו של אבישי כהן, היא שלמות בעיני, זו אחת מיצירות הג׳אז האהובות עלי והאנרגיה והרגש שהיא מייצרת הם דרך בלתי נשכחת לסיים מופע.
הסאונד וסיכום החוויה
לפני סיום התייחסות קטנה לסאונד. כפי שציינתי זו הפעם הראשונה שלי בזאפה בירושלים, ולטעמי האקוסטיקה במקום וכיוון הכלים היו ברמה יוצאת מן הכלל. הסאונד היה מאוזן, אף כלי לא השתלט והבס היה הדוק ומדויק. התופים של רוני אף פעם לא הרגישו אובר, לא היה שום הדהוד או מריחה או הדגש מוגזם, כמו שלא פעם חוויתי בהופעות בארץ.
לסיכום, המופע, The Songbook, של אבישי כהן וחבריו הינו חגיגה של מוזיקת ג׳אז מלודית ומאוזנת, שנותנת המון כבוד למילים של כותבים גדולים מההיסטוריה שלנו, כולל אבישי בעצמו. קטעי המוזיקה מגוונים וכל חברי ההרכב תורמים לחוויה. ההרכב יופיע עם המופע הזה היום בחיפה, מחר בתל-אביב וביום שבת בהרצליה, אנחנו ממליצים לכם בחום להגיע לאחת ההופעות.