מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן מוזיקה מרגיעה ובלדות, נמליץ לכם על חמישה אלבומים מז׳אנרים מגוונים כמו פולק, ג׳אז, אמריקנה, אינדי-רוק ועוד.
אלבום השבוע של מוזיקה מרגיעה ובלדות: Emily Allison, Boris Schmidt – Treehouse Days
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש Treehouse Days, מאת הצמד, Emily Allison ו-Boris Schmidt.
מהמידע שהצלחתי ללקט על Emily Allison, היא נולדה בליון למשפחה מוזיקלית והחלה לנגן על פסנתר בגיל 6, את הטעימה הראשונה שלה של לנגן ג׳אז היא קיבלה דווקא כשהיא עברה לנגן על סקסופון והייתה האישה היחידה בביג בנד מקומי. בהמשך היא הושפעה מהאהבה של אביה לוויל ג׳אז ורצתה להתנסות בשירה, ההרכב בו היא נגנה שמח לתת לה את ההזדמנות.
בשנת 2009 היא עברה לבריסל, שם היא למדה אצל הווקליסט הנודע David Linx, בקונסרבטוריון המלכותי של בריסל. בשנת 2011 היא זכתה בתחרות כישרונות ג׳אז צעירים בבריסל. כיום, Emily שותפה במספק פרויקטים מוזיקליים, בנוסף לשירה היא גם מלחינה ומנצחת.
האלבום Treehouse Days הוא פרויקט משותף של Emily יחד עם נגן הדאבל בס, Boris Schmidt, יליד לוקסמברג, וכיום נגן סשנים בינלאומי.
ניתן לקטלג את האלבום תחת ג׳אז מינימליסטי, ואם תרצו גם תחת הקטגוריה של ״מוזיקה אודיופילית״. לרוב הקטגוריה הזו לעיתים היא ידועה לשמצה, בתור מוזיקה משעממת, שנועדה רק להפגין יכולות שחזור סאונד של מערכות סטריאו, אך הפעם לדעתי מדובר באלבום אומנותי ויפיפה. כפי שציינתי לא פעם, אני מאוד נהנה מהלובי מוזיקה מינימליסטיים, זה תענוג לראות איך ניתן ליצור מוזיקה שלמה עם כלי בודד, או שתיים. במקרה הזה יש למעשה שני כלים, כיוון ש-Emily מנגנת על הקלידים, אך בניגוד למצופה, הכלי המרכזי כאן הוא ללא ספק הבס ואילו הקלידים הם רק ככלי אווירה ויצירה אפקטים משלימים. כך שהתוצאה שמתקבלת היא ג׳אז מעודן, עם דירה יפיפייה ומלאת רגש, המוזיקה מגוונת, היא שומרת על מלודיות, אבל עם הרבה עניין, כולל שינויי מקצבים בתוך היצירות.
השירים הם מקוריים ברובם מלבד גרסת כיסוי אחת ל-A Case of You של Joni Mitchell. שירים נוספים שמביאים משהו שונה הם Sonnate at Trebuchante שהוא בצרפתית. והיצירה Wet Sound שכוללת שירת ליווי ולא מילים.
האלבום שומר על רמה מאוד גבוהה לכל אורכו משיר הפתיחה העוצמתי, Elders and Betters, ועד לקטע האחרון, השימוש בבס הוא פנטסטי ומגוון, כך שהאלבום הזה הוא עוד דוגמה מצוינת למוזיקה נפלאה שניתן ליצור עם מינימום כלים ומקסימום יצרתיות. ולפחות באתר שלנו, זה שהתוצאה מוקלטת באופן כה איכותי והמוזיקה יכולה להיחשב כאודיופילית, זה לגמרי מחמאה ראויה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – מוזיקה מרגיעה ובלדות
Adrian Crowley – Measure Of Joy
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Measure Of Joy מאת הזמר, המלחין, המוזיקאי והכותב האירי, Adrian Crowley.
הוא נולד במלטה (במדינה שמבחינתי תמיד תהיה מזוהה עם המערכון הנהדר של ״ארץ נהדרת״) לאמא ממלטה ואב אירי. משפחתו נדדה בשלל מקומות, לרבות אפריקה וצרפת. לפני שבחר במוזיקה כמקצוע, Adrian למד אדריכלות, ציור וצילום.
את אלבום הבכורה שלו הוא הוציא בשנת 1999, ואילו האלבום החדש, Measure Of Joy, הוא אלבום האולפן העשירי שלו. Adrian Crowley נחשב לאומן ״מספר סיפורים״ מוערך ולאר שהאזנתי לאלבום אני הרגשתי שמבחינת ההגשה, הווקל והמוזיקה הוא מהווה שילוב של Bill Callahan, Matt Berninger וקצת Leonard `Cohen. אם לקטלג את הז׳אנר אז זה אינדי פולק רוק.
אני חושב שמדובר באלבום מצויין, אם כי הוא לא שומר על רמה אחידה לכל אורכו. הפתיחה של האלבום היא מעולה עם היצירה Lost At Last, מיד אחריה יצירת הנושא והשיר שהביא אותי לאלבום, Tangled. עוד יציאות ראויות לציון הן Deep Dark Blue, שכולל בס עמוק ומרשים. והקטע האיטי והנעים Transmission Lost.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Julian Taylor – Pathways
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום Pathways מאת הזמר והכותב הקנדי, Julian Taylor משנת 2024.
הוא היה חבר בהרכב Staggered Crossing ולאחר הפירוק שלהם בשנת 2007 הקים את Julian Taylor Band.
האלבום Pathways הוא אלבום קצר, באורך של קצת יותר מחצי שעה. אני חושב שהעריכה של האלבום היא פשוט מצוינת, אין בו אף רגע מיותר וכל השירים הם ברמה גבוהה. הז׳אנר המוזיקלי כאן הוא פולק-קאנרטי, או אמריקנה אם תרצו. הווקל של Julian הוא נעים במיוחד והמוזיקה היא בלדות חצי-קצביות. זהו אלבום מרגיע ומלודי, שפשוט תענוג לעצום עיניים ולהאזין לו מתחילתו ועד סופו. בכל זאת אציין את השיר Ain’t Life Strange בתור אולי היצירה הטובה באלבום, וקטע הסיום Into the Waves, שהינו מרגש במיוחד.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
May Erlewine – What It Takes
ההמלצה השלישית שלנו להפעם היא האלבום החדש What It Takes, מאת הזמרת, המוזיקאית והכותבת האמריקאית, May Erlewine.
ילידת 1983, May Erlewine גדלה במשפחה מוזיקלית, אביה היה חבר בהרכב בלוז במישגן. May מנגנת על פסנתר, גיטרה וכינור. הסנגנון המוזיקלי שלה מושפע מפולק, בלוז, בלוגראס ורוקנרול.
האלבום What It Takes הוא כנראה האלבום הכי אנרגטי בהמלצות שלנו היום, יחד עפ זאת, אני מצאתי אותו מאוד מרגיע בזכות מקצבים מלודיים, אבל עוד יותר מכך בזכות הווקל הכל כך נעים של May, היא מהזמרות האלה שאפשר להקשיב להן כל היום.
המוזיקה באלבום היא מגוונת, למשל ביצירה Creature יש השפעה ברורה מרוקנרול, לעומת זאת, היצירה My Speed נשמעת כמו קאנטרי-רוק. האלבום כולו הוא מאוזן, מוקלט כראוי ומהנה מאוד להאזנה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Albert af Ekenstam – Ashes
המלצת הבונוס שלנו היא האלבום Ashes מאת הזמר והכותב השוודי, Albert af Ekenstam, משנת 2016.
האומן, Albert af Ekenstam, מייצר מוזיקת אינדי אווירתית, המשלבת בין פולק לפוסט-רוק. האלבום Ashes היה אלבום הבכורה שלו והוא זכה להכרה בינלאומית. זה מסוג האלבום שיכולים לקחת אתכם למקום אחר, אם תתנו לו את ההזדמנות. כפי שהאומן מתאר זאת בעצמו המלודיות באלבום הן ״רדופות״, אם תאזינו לאלבום תבינו מיד למה הכוונה.
לצד התחושה ״הרדופה״ הזו, יש תחושה של שלווה וקסם, שאני באופן אישי מאוד התחברתי אליה. מקצבי הגיטרה מדויקים ומידת ההפקה משלימה את האלבום הזה באופן מעולה. הווקל של Albert מלא ברגש, עם עומק ושבריריות, שמרגישים כנים. על פי כמות ההשמעות בספוטיפיי, הלהיט הגדול של האלבום הוא Made of Gold, זהו קטע מצויין אך אם תאזינו לכל האלבום בלי לדעת זאת, לא בטוח שתסמנו דווקא אותו בתור השיר הטוב ביותר, זאת מכיוון שמדובר באלבום מאוזן ומרגש. להשלמת החווייה האווירתית של האלבום יש בו גם שני קטעים אינסטרומנטליים, קטע הפתיחה – 1996 ו-2006.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
