מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע נעשה את המקסימום לעזור לכם להירגע עם אלבומים של מוזיקה מרגיעה מגוונת. נדלג בין אלבומים אינסטרומנטליים ולאלבומי אינדי פולק של זמרות מרגשות.
אלבום השבוע של מוזיקה מרגיעה מגוונת: Maria Karakusheva – Forget Me Not

אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום/EP החדש Forget Me Not, מאת הפסנתרנית והמלחינה הבלוגרייה, Maria Karakusheva.
מריה קראקושבה היא פסנתרנית ומלחינה בולגרייה, הידועה בגישתה החדשנית למוזיקה קלאסית עכשווית. היא החלה לנגן בגיל חמש, ובגיל תשע כבר זכתה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים צעירים (UFAM) בצרפת. את לימודיה סיימה בהצטיינות באקדמיה למוזיקה של סופיה.
כיום קראקושבה מתגוררת בין אמסטרדם לפריז, ועוסקת ביצירה והופעה של מופעים רב־תחומיים המשלבים מוזיקה חזותית ועיבודים מקוריים. היא בעלת תואר שני בהלחנת מוזיקה לקולנוע ממכללת ברקלי, ועובדת עם מותגים בינלאומיים ויוצרים בקולנוע. בשנת 2023 הייתה מועמדת לפרס מלחינת השנה מטעם האקדמיה הבולגרית לקולנוע.
לא היה פשוט לבחור באלבום השבוע הפעם, יצא לי להאזין לאלבומים נהדרים השבוע, אך דווקא ה-EP הקצר הזה, Forget Me Not, היה הכי בלתי שכיח (סליחה על משחק המילים) ולא יצא לי מהראש. 18 דקות בלבד, אבל כאלה שממלאים באוויר וגורמים לעיניים לדמוע, כל כך הרבה רגש, פסנתר, כינורות ומלודיות יפיפיות. האלבום הזה לא רק מרגיע, אלא ממש משרה שלווה פנימית ומצליח להעביר את המאזין למקום אחר וטוב יותר – סוג של מדיטציה חלומית.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – מוזיקה מרגיעה מגוונת
Emma Langford – Quiet Giant

ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום Quiet Giant מאת הזמרת והכותב האירית, Emma Langford משנת 2017.
אמה לנגפורד היא זמרת-יוצרת אירית מלימריק, שזכתה להכרה בזכות סגנונה הייחודי שמשלב פולק, ג'אז, שירה קלטית וניחוחות אקוסטיים עכשוויים. קולה החם והסיפורים האישיים שהיא שוזרת בשיריה כבשו לבבות רבים באירלנד ומחוצה לה. לנגפורד זכתה בפרסים חשובים, בהם פרס RTÉ Horizon לאמנית המבטיחה של השנה, ונחשבת לאחת מהקולות הבולטים בגל החדש של היוצרות האיריות העצמאיות.
האלבום כולל מוזיקת אינדי-פולק-פופ עם השפעה ממוזיקה קלטית ונגיעות ג׳אז, מקצבים נהדרים שנעים בין בלדות למקצב חצי מהיר – כמו למשל ב-Closed Book. השירה של אמה היא נקייה להפליא, אך היא גם כוללת עומק מרשים. מבחינתי זהו אלבום ליל-קיץ מושלם, הוא כל כך נעים, מעודן ומלודי.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Federico Albanese – Blackbirds and the Sun of October

ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Blackbirds and the Sun of October מאת הזמרת, הכותבת והמוזיקאית האמריקאית, Federico Albanese.
פדריקו אלבנזה (Federico Albanese) הוא פסנתרן, מלחין ומפיק מוזיקלי איטלקי, שיצירתו שוזרת בין מוזיקה קלאסית עכשווית, מינימליזם, אמביינט ואלקטרוניקה. אלבנזה נולד במילאנו ומתגורר כיום בברלין, שם פיתח שפה מוזיקלית אישית שמבוססת על פסנתר עדין וצלילים אווירתיים עשירים. אלבומיו יצאו בלייבלים נחשבים כמו Neue Meister ו–Mercury KX, וזכו להערכה רחבה בקרב חובבי ניאו-קלאסיקה ומוזיקה אינסטרומנטלית עכשווית.
אלבומו החדש, Blackbirds and the Sun of October, נעשה כולו ב-Monferrato בצפון איטליה, לשם פדריקו חזר אחרי שנים בברלין. האלבום כולל מנגינות השואפות השראה ממסורת, והיופי של הטבע האזורי. הסאונד עדין ומגוון, כמובן שיש הרבה פסנתר, אך גם כלים נוספים רבים ושילוב פה ושם של אלמנטים של ambient ואלקטרוניקה. המוזיקה רגועה ברובה ומשרה אווירה אינטימית ושלווה, כשפה ושם יש גם קצת שילובים דינמיים יותר, כך שהסאונד כולל מידת גיוון טובה והאזנה מעניינת לצד הרוגע והשלווה.
אם אתם כמוני מתגעגעים לנופים הנפלאים של איטליה היפיפייה, האלבום הזה הוא עוד דרך לחוות אותם דרך האוזניים הפעם.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Lena Younes – Ways of the Dreamer

ההמלצה השלישית שלנו להפעם היא האלבום החדש Ways of the Dreamer, מאת הזמרת והכותבת הגרמניה-מצרית, Lena Younes.
לנה יונס (Lena Younes) היא זמרת, יוצרת ומוזיקאית עצמאית ממוצא גרמני-מצרי. המוזיקה שלה נעה בין פולק עדין לאינדי עכשווי, וכוללת שילוב של השפעות תרבותיות מגוונות, טקסטים אישיים וצליל אינטימי ומלא רגש. יונס פועלת בגישה אמנותית עצמאית ומעמיקה, ויוצרת חיבורים בין זהות, שורשים וחוויה אנושית דרך שירים פשוטים ומרגשים.
באתר שלה, לנה משתפת אותנו בסיפור חייה, היא עברה הרבה מקומות בילדותה בין השאר גרמניה, הולנד וג׳נבה. גם כשהיא התבגרה היא אמצה את סגנון החיים הזה, כיום היא בכלל חיה בפורטוגל. מלבד המוזיקה היא עוסקת גם בריקוד ויוגה.
האלבום, Ways of the Dreamer, הוא אלבום הבכורה של לנה ועבורי הוא מייצר הבטחה אדירה להמשך. השיר הראשון באלבום נקרא Pray, ובאיזשהו מקום חושף את החוויה של האלבום הזה, מוזיקה רוחנית שלי באופן אישי מאוד מזכירה סוג של תפילה אינטימית ושלווה. אולי השיר היפה באלבום מגיע מיד אחריו, Willow, בלדת אינדי פולק מלאת רגש עם מקצב גיטרה נפלא ושירה קסומה. למרות שיש גוון עדכני לאלבום, עדיין לרגעים הרגשתי דמיון לסאונד של Joni Mitchell. קולה של לנה נשא ברוח באופן טבעי ונוגע ללב.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Mary Chapin Carpenter – Personal History

ההמלצה הרביעית שלנו להפעם היא האלבום החדש Personal History, מאת הזמרת והכותבת האמריקאית, Mary Chapin Carpenter.
מרי צ'ייפין קרפנטר (Mary Chapin Carpenter) היא זמרת־יוצרת אמריקאית עטורת פרסים, שפועלת בעיקר בז'אנרים של קאנטרי, פולק ורוק אמריקאי. היא פרצה לתודעה בסוף שנות ה־80 וזכתה להצלחה מסחרית וביקורתית נרחבת בשנות ה־90. קרפנטר ידועה בכתיבה אישית ומעמיקה, קול חם ויכולת לשלב בין רגישות לירית לכוח מוזיקלי. ברשותה מספר אלבומים שהגיעו למעמד זהב ופלטינה, והיא זכתה בחמש פרסי גראמי לאורך הקריירה.
אלבומה החדש, Personal History, הוא בדיוק כשמו, מבט אישי ונוגע ללב של מרי על חייה והקריירה שלה. אני אומר זאת פעם אחר פעם, יש אנרגיה אדירה באלבומים של אומנים וותיקים, מידת הכנות, הניסיון כל אלה הם דברים שאין להם תחליף ולכן אני תמיד קורא לאלבומים כאלה ״מתנה״, זה לא מובן מאליו שיוצרים מעל גיל שישים עדיין נכנסים לאולפן ונותנים את הנשמה שלהם עבור המעריצים ואני חושב שחייבים פשוט לעמוד ולמחוא כפיים ולהגיד תודה לאומנים כאלה. אז הפעם אני מוחא כפיים ואומר תודה ענקים למרי צ'ייפין קרפנטר, שאלבומה החדש הוא יצירה נפלאה של פולק נשי רגיש, עם אנרגטיות נהדרת, שירה מרגשת וגם הפקה יוצאת מן הכלל.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Laurent Dury – Orchestral Stories

המלצת הבונוס שלנו להפעם היא האלבום החדש Orchestral Stories מאת המלחין הצרפתי, Laurent Dury.
לורן דיורי (Laurent Dury) הוא מלחין צרפתי, המתמחה ביצירת מוזיקה אינסטרומנטלית לסרטים, סדרות תעודה, פרויקטים טלוויזיוניים וספריות מוזיקה. יצירותיו מאופיינות בשילוב אלמנטים קלאסיים עם אווירה קולנועית וניחוח עכשווי. דיורי פועל במסגרת חברות מוזיקה מובילות כמו KPM ו-Universal Production Music, ויצירותיו משמשות בהפקות רבות ברחבי העולם. סגנונו מגוון וכולל תזמורים קאמריים לצד נגיעות אלקטרוניות עדינות.
המלצתי בעבר לא פעם על יצירות של Dury, אני חושב שהוא מלחין נפלא ומאוד מגוון. באלבומו החדש, Orchestral Stories, הוא לוקח אותנו למסע מרתק של מוזיקה קלסית-מודרנית. המוזיקה של Dury גורמת לי לחשוב על ארוחות טעימות גורמה, כשכל מנה היא מנת ביס. ב-31 הדקות של האלבום הזה, תמצאו לא פחות מ-17 יצירות, כל אחת מהן הייתה בקלות יכלה להיות יצירה רחבת יריעה, אך Dury בוחר לתמצת אותן לאורכים של אזור ה-2 דקות. כך שאין כאן מבוא ארוך, שבונה את המתח, אלא קופצים ישר למנה העיקרית. המוזיקה כאן היא לא בהכרח מרגיעה, יש כאן גם קטעים דינמיים ומותחים, עם אווירה קולנועית. אך אני עדיין מצאתי את האלבום הזה מרגיע ובעיקר מאוד מהנה להאזנה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע בטוח ושקט לכל קוראי האתר.