מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן Jazz ומוזיקת עולם. נכיר לכם הפעם 5 אלבומים חדשים ומגוונים של אומנים מיוון, שוויץ, בנין שבאפריקה, אנגליה, ארה״ב וישראל.
אלבום השבוע של Jazz ומוזיקת עולם: Stav – Tears In Colours
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש Tears In Colours, של הפסנתרנית, המלחינה והיוצרת הישראלית, Stav.
מאחורי השם ״Stav״ נמצאת סתיו אחאי, פסנתרנית, קלידנית, מלחינה ומעבדת. סתיו היא בוגרת התיכון לאומנויות ״תלמה ילין״ במגמה הקלאסית, שירתה כמוסיקאית מצטיינת בצה״ל, בוגרת התוכנית האקדמית בשיתוף הניו סקול, תל אביב. לאורך השנים סתיו השתתפה בפרויקטים מגוונים, בין השאר היא הייתה הקלידנית של ההרכב ג׳יין בורדו, ניגנה עם נגה ארז ועוד.
במקביל לפרויקטים של שיתופי פעולה, סתיו גם עבדה על מוזיקה משלה ובשנת 2020 היא הוציאה EP בשם Plastic Cocoon, שזכה לתשבוחות.
על אלבומה החדש, Tears In Colours, סתיו סיפרה בעמוד הפייסבוק שלה:
״כמה חיכיתי לרגע הזה, לחלוק איתכם את המסע הזה שמתורגם לצלילים.
האלבום הוקלט לפני שנתיים, במציאות כל כך שונה ממה שאנחנו חיים היום.
אבא שלי היקר מכל והחבר הכי טוב שלי נפטר ביולי 2020. לקח לי בערך שנתיים לעכל את מה שקרה. אבל אישי ככ גדול.
אני זוכרת שבאותה תקופה הייתי אומרת – צריך להפוך את זה מ׳שנת אבל׳ לשנתיים, קשה להתרגל בשנה אחת לכאב כזה ולעובדה שהיקר מכל כבר לא יחזור. בתוך התהליך הזה הבנתי עוד יותר את המשמעות של מוזיקה בחיי. היה לי קשה להרבות במילים והרגשתי שהמוזיקה ממש מצילה אותי.
בזמן הזה נולדו קטעים חדשים שמציירים את אותה תקופה. היה בכי והיו המון דמעות והשם Tears In Colours הגיע לתודעה והרגשתי שהוא מתאר בול את התחושה. שמתי לב שכל בכי הוא קצת שונה, ולדמעות יש כל מיני גוונים – לפעמים זה בכי של געגוע טהור, ולפעמים זה בכי של אשמה על מה יכולתי להגיד ולעשות שלא עשיתי או אמרתי, לפעמים זה רחמים עצמיים ולפעמים אלה דמעות של אושר ותודה על מה שהיה.
יחד עם הלהקה המדהימה התכנסנו באולפני פלוטו להקליט את האלבום.
אחרי ההקלטות עבדנו יחד מתן אגוזי (החבר האח היקר והמוכשר שאין כמוהו בעולם) ואני לתהליך של מיקסים והפקה משותפת.
ואז – השביעי לאוקטובר. הלב נשבר, בבת אחת נעצרנו. הכל הרגיש חסר טעם. ומה עכשיו להתעסק עם זה? יש דברים כל כך הרבה יותר חשובים ומהותיים עכשיו.
אחרי הפסקה ארוכה חזרנו לעבודה על האלבום ושם הבנתי שמתהליך האבל האישי שלי, זה הפך לאבל כללי. הביצועים קיבלו בשבילי משמעות אחרת, נוספת.
אני מזמינה אתכם להקשיב ולדמיין, מקווה שהשירים יהיו לכם לכתף רכה בזמנים כל כך מורכבים.
קרדיטים לאנשים האהובים מכל שבלעדיהם זה לא היה קורה:
Matan Egozi – מיקסים, הפקה משותפת, לפסטיל, בס
Shahar Haziza – תופים
Roi Avivi – גיטרה חשמלית
Daniel Harlev – קונטרבס ובס חשמלית
Asaf Shay – טכנאי הקלטה
Gal Oved – מאסטרינג״
ללא ספק סיפור הרקע מאחורי האלבום הוא עצוב ומשלב בין צער אישי ללאומי, אך מבין שני המילים Tears ו-Colours, המילה שהרבה יותר הרגשתי בסאונד של האלבום הזה היא הצבעוניות ולא הדמעות. קטע הפתיחה, Coco & Rico הוא בעל ווייב חיובי ומרגיע. לכל אורך האלבום יש סאונד מגוון, כולל שלל כלי נגינה, שילוב אפקטים של שירה ויצירה מודרנית, בעוד הבסיס של היצירה באלבום הוא מלודי ויפיפה. לדוגמה עבודת הפסנתר בקטע השני באלבום, Tagada, היא עבודת הלחנה מבריקה ונעימה במיוחד. קטע נוסף שאני חייב להזכיר הוא Road Song, זו היצירה שלמעשה הביאה אותי לאלבום הזה. בפתיחה ישנם קולות דיבור והמילה אבא נאמרת, בהמשך יש אפקט שמזכיר אזעקה, אז זהו כנראה הקטע היותר עצוב וכואב באלבום הזה, גם בו הפסנתר פשוט מופלא.
סוג הג׳אז באלבום Tears In Colours, הוא מהאהובים עלי ביותר, יש כאן איזון נפלא בין מלודיות לטכניקה מספיק מעניינת, לכן זהו אלבום השבוע שלנו.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – Jazz ומוזיקת עולם
Human Touch – Colorblind
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Colorblind של הטריו האינסטרומנטלי מיוון, Human Touch.
חברי הטריו הם David Lynch, Yiotis Kiourtsoglou ו-Stavros Lantsias. מדובר בנגנים וותיקים מרקעים שונים, כך שהסאונד שלהם כולל השפעה מיוון, אירלנד, ארה״ב וקפריסין. כל אחד מהנגנים הוא multi-instrumental ויחדיו הם השפיעו על דורות של נגנים ברחבי יוון.
הנה רשימה של הכלים עליהם הם מנגנים מהאתר שלהם:
David Lynch– Saxophones, Flutes, Whistles, Voice, Percussion, spontaneous combustion
Yiotis Kiourtsoglou– Electric Βass (Fretless & Fretted), Cajon, facial effects
Stavros Lantsias– Piano-Keyboards, Drums, Classical Guitar, Melodica, curve balls
המוזיקה באלבום הזה היא ברובה כל כך חלקה ומלודית, שיתכן שחובבי ג׳אז מורכב לא יסכימו לקרוא למוזיקה הזו ג׳אז. הויכוח לגבי הז׳אנר פחות מעניין אותי, אני חושב שזו מוזיקה בוגרת, נעימה, ללא פוזות ומרגשת ביותר. לפני כמה שבועות בחרתי ביצירה To Be לשיר השבוע שלנו. האלבום כולו שומר על רמה גבוהה, אך אציין גם את קטע הפתיחה Are You Listening ואת שיר הנושא, בתור יצירות מומלצות.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Lionel Loueke & Dave Holland – United
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש United מאת הזמר והגיטריסט מבנין, Lionel Loueke ונגן הקונטרבס והמלחין האנגלי, Dave Holland.
נתחיל מ-Lionel Loueke הוא נולד בשנת 1973 ברפובליקת בנין באפריקה ועבר לחוף השנהב שם הוא למד ב-National Institute of Art. בהמשך הוא למד ב-American School of Music בפריז משנת 94 עד 98 ובמכללת ברקלי היוקרתית מ-99 עד 2001, לבסוף הוא למד ב-Herbie Hancock Institute of Jazz מ-2001 עד 2003. הקריירה המקצועית שלו החלה דיי במקרה כשבעל מועדון שמע אותו מנגן. במהלך לימודיו רשימת האומנים שהוא ניגן איתם היא דיי אינסופית, עם שמות כמו Sting, Nathan East, Cassandra Williams וגם החצוצרן אבישי כהן. אלבום הסולו הראשון שלו יצא בשנת 2008 דרך הלייבל היוקרתי Blue Note.
בתחילת השנה המלצתי לכם על אלבום שיתוף פעולה נוסף שלו עם Gretchen Parlato, שנקרא Lean In ויצא בשנת 2023.
באלבום United משתף עם Lionel פעולה Dave Holland, יליד 1946, נגן בס ומלחין וותיק, עם קריירה שנמשכת כבר יותר מ-5 עשורים. הוא חיי בארה״ב משנות ה-70 והוא בעלים של חברת תקליטים עצמאית בשם Dare2 מאז שנת 2005.
האלבום הזה כולל ג׳אז דיי מינימליסטי שמורכב ברובו מגיטרה, בס ושירה אפריקאית. יש כאן שילוב בין ג׳אז למוזיקה אפריקאית, שמתבטאת מעבר לשירה גם במקצבים וגם בשילוב כלים (כלי הקשה לרוב) מסורתיים.
האלבום מוקלט ומופק ברמה גבוהה וכולל סאונד מיוחד ומעניין. היצירה Tranxit, הייתה היצירה שמשכה אותי לאלבום הזה, אבל זהו אלבום מאוד אחיד ברמתו שתפס אותי כבר מהקטע הראשון. אז אם אתם מתעניינים במוזיקה אפריקאית וחובבי ג׳אז, האלבום הזה מהווה שילוב נהדר בין שני הסגנונות הללו.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Andreas Vollenweider – Live at Rockpalast 1982
ההמלצה השלישית שלנו היא האלבום החדש Live at Rockpalast 1982 מאת נגן הנבל השווייצרי, Andreas Vollenweider.
יליד ציריך שווייץ בשנת 1956 לאב שהיה נגן אורגן ומלחין ואם שהייתה צירת. בשנת 1975, Andreas גילה את הנבל, אך הוא הרגיש שהכלי לא מתאים לשאיפה המוזיקלית שלו ולכן הוא ביצע שדרוגים לנבל עד שהגיע לגרסה ייחודית של נבל אלקטרו-אקוסטי שהפך להיות לכלי שמזוהה עם יצירתו. בשנת 1987, Andreas זכה בפרס הגראמי על אלבומו Dawn to the Moon.
בעבר המלצתי לכם על אלבומו Quiet Places משנת 2020.
האלבום Live at Rockpalast 1982 הוא הוצאה חדשה של מופע אגדי שלו ואני מצאתי את הסאונד מרתק.הסגנון נחשב ל-new age, המוזיקה היא אינסטרומנטלית שמרגישה משהו בין אקוסטי לחשמלי, הנבל של Andreas מזכיר קלידים אלקטרוניים, אך בגלל היותו כלי מיתר נותן לסאונד טוויסט ייחודי. המוזיקה היא קלילה ברובה, מאוד מלודית, אווירתית, רכה ונעימה. איכות ההקלטה כאן (או העיבוד מחדש) היא פנטסטית, אם עוצמים עיניים אפשר לרגע לחזור לאחור ולהיות בהופעה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Bill Laurance & Michael League – Keeping Company
המלצת הבונוס שלנו הוא האלבום החדש, Keeping Company, מאת המוזיקאים עתירי הפרסים: Bill Laurance ו-Michael League.
שני המוזיקאים האלה הם מחברי ההרכב, Snarky Puppy, הרכב המשלב ג׳אז פיוז׳ן ופאנק. יחד עם ההרכב הם זכו ב-5 פרסי גראמי. Bill Laurance ,בריטי יליד 1981, הוא פסנתרן, מלחין, מפיק וגם המנכ״ל של חברת התקליטים הלונדונית, Flint Music. חברו ליצירה כאן, Michael League, אמריקאי יליד 1984, הוא בסיסט, מלחין, מפיק והבעלים והמקים של חברת התקליטים, GroundUP Music.
באלבום Keeping Company, שהוצא בידי חברת ACT, הצמד בוחר במוזיקה אינטימית ושונה מהותית מהסאונד הגדול והמורכב של Snarky Puppy. המוזיקה לאורך האלבום היא מוזיקה רגועה ומלאת רגש. בעוד Bill מנגן על פסנתר, Michael מנגן על הבס ועל כלי העוד. עך שיש כאן שילוב בין ג׳אז מערבי רגוע ושליו לצלילים אוריינטלים.
היצירה שפותחת את האלבום נקראת Katerina, ובה בחרנו לשיר השבוע שלנו לאחרונה. האלבום שומר על רמה גבוהה ואחידה, בכל זאת קטעים נוספים שאהבתי במיוחד הם Stonemaker, שכולל עבודה נפלאה על העוד ו-Trails, שכולל פסנתר איטי ונפלא.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
