מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע נמליץ על אלבום R&B וסול עדכני ומפוצץ בגרוב של Jonathan Jeremiah, בנוסף, אלבום פולק-אמריקנה מינימליסטי נפלא ואלבום שעושה המון כבוד למיסיסיפי בלוז.
אלבום השבוע: Jonathan Jeremiah – Horsepower For The Streets
אלבום השבוע שלנו הוא האלבום החדש, Horsepower For The Streets של הזמר והכותב הבריטי Jonathan Jeremiah.
זו לא הפעם הראשונה ש-Jonathan Jeremiah מופיע בהמלצות שלנו, בעבר המלצנו לכם על אלבומו Good Day.
אז ממש בקצרה על Jonathan Jeremiah, יוצר לונדוני, שהחל לכתוב שירים כבר בגיל 14. הסגנון שלו הוא שילוב של R&B עם סול עדכני, יש לא מעט שימוש בליווי כינורות במוזיקה שלו. כל זה משולב עם ווקל מאופק מלא ברגש ומקצבים עם גרוב מדבק.
אלבומו החדש, Horsepower For The Streets, ממשיך את הצמיחה המוזיקלית של Jonathan כיוצר מוביל. הסאונד מהודק ומעניין יותר, ההפקה פשוט פנטסטית עם המון שכבות, שיחד מייצרות סאונד מרתק שמתחבר נפלא לכדי יצירה הומוגנית שלמה.
האלבום כולל להיט אחר להיט, מה שגורם להאזנה קצבית ומאוד מספקת. הקטע Cut A Black Diamond, הוא דוגמה נהדרת לסאונד הקצבי, ליווי הכינורות הנפלא והשירה עם החספוס, שמתחברים יחד לקט נפלא. לאורך האלבום יש גם שירת ליווי מעולה, כמו למשל בקטע Small Mercies.
עם כל התיאורים האלה יש פה מילה אחת שמסבירה מעל להכל את סוד הקסם של Jonathan וזה ללא ספק, ״גרוב״. השירים של Jeremiah כולל מקצבים כל כך טובים, שפשוט אי אפשר להשאר אדיש ולא להניע את הראש לפי הקצב.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים
Nina Nastasia – Riderless Horse
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Riderless Horse, של הזמרת והכותבת האמריקאית, Nina Nastasia.
נינה, ילידת 1966, נולדה בהוליווד, לוס אנג׳לס והיא ממוצא איטלקי-אירי. בילדותה היא למדה פסנתר והחלה לכתוב סיפורים קצרים. לא היו לה שאיפות להפוך למוזיקאית מקצועית. רק בשנת 1993 היא החלה לכתוב שירים. אלבום הבכורה שלה הגיע בשנת 2000 ונקרא Dogs, היא הדפיסה רק 1,500 עותקים שלו והייתה אורזת אותם בביתה. נינה מוכרה את האלבום בהופעות שלה ועד מהרה מכרה את כולם. היא זכתה לתשומת לב של שדרן רדיו ששידר את שיריה ובכך הקריירה שלה הוזנקה.
נינה שייכת לז׳אנר הפולק-אמריקנה, שאתם כבר שמתם לב שאני אוהב במיוחד. האלבום מורכב מהשירה של נינה והגיטרה שלה וזהו. אני מוצא את המינימליזם והניקיון הזה כמרגש בטירוף. המקצב של הגיטרה בקטעים כמו This Is Love, או Nature, פשוט גורם לתהות למה בכלל צריך כלים נוספים כמו תופים או פסנתר כשאפשר לייצר עולם מוזיקלי כל כך מלא ורחב עם גיטרה בלבד.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Charlie Musselwhite – Mississippi Son
ההמלצה השניה שלנו היא האלבום החדש, Mississippi Son, של הבלוזמן האמריקאי, Charlie Musselwhite.
צ׳ארלי נולד בשנת 1944 במיסיסיפי למשפחה מוזיקלית, אביו ניגן בגיטרה ומפוחית, בעוד אימו ניגנה בפסנתר. צ׳ארלי בעצמו מנגן עם גיטרה ומפוחית כמו אביו, והוא נחשב לאחד האומנים שקידמו את סצנת הבלוז של שיקגו בשנות ה-60.
בתקופה של אומני בלוז אפרו-אמריקאיים גדולים כמו Muddy Water, צ׳ארלי נודע כ״הבלוזמן הלבן״.
אלבומו החדש, Mississippi Son, הוא חגיגה של הבלוז של מסיסיפי, שיש שיכנו אותו קאנטרי-בלוז. יש באלבום 14 קטעים, רבים מהם באורך של פחות מ-3 דקות. זה מה שאני קורא לו בלוז מזוקק, בלי קטעי סולו של 3 דקות, אלא שירים ערוכים באופן הדוק ומדויק.
ב-Mississippi Son צ׳ארלי מגיש לנו עם המון כבוד ורגישות מנה של בלוז ישן בהפקה חדשה ומושקעת, ואני חושב שמדובר כאן בפנינה של ממש.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
