fbpx
T+A

AVReviews

חדשות וסקירות בנושא סרטים, מוזיקה, ציוד אודיו וקולנוע ביתי
  • fuse
  • אלבומי מוזיקה מומלצים – Ronnie Earl 

    מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

    השבוע יש לנו המלצות מגוונות במיוחד עם אלבום רוק אלטרנטיבי של גרסאות כיסוי, אלבום רוק כבד משולב ברוק פרוגרסיבי ואלבום בלוז, לא מתחנף של הבלוזמן הנהדר, Ronnie Earl.

    אלבום השבוע: Ronnie Earl & The Broadcasters – Mercy Me

    Ronnie Earl & The Broadcasters – Mercy Me

    אלבום השבוע שלנו הוא האלבום החדש Mercy Me של אחד הבלוזמנים האהובים עלי, Ronnie Earl ולהקתו The Broadcasters.

    בקריירה של 45 שנה, זהו האלבום ה-28 של האומן הוותיק שאינו נגמר. הגיטריסט הוותיק נולד בשנת 1953, הוא למד חינוך מיוחד ואז לימד ילדים בעלי מוגבליות. כשהוא נכח בהופעה של Muddy Waters, שהשפיע עליו עמוקות והוא החליט לקחת ברצינות את נגינת הגיטרה. רוני היה במסצ׳וסס, שיקגו, ניו-אורליס וטקסס, שם הוא ניגן ולמד עם אגדות בלוז.

    האלבום הזה הוא אלבום מחווה ואינטרפטציות של רוני לקלאסיקות בלוז. הקטע הפותח Blow Wind Blow נכתב בידי אותו Muddy Waters, בעוד הקטע השני Alabama, נכתב בידי John Coltrane.

    הנה ציטוט של רוני שמסביר מדוע בחר לקרוא לאלבום Mercy Me:
    ״We need to have more mercy for the world, for other people and for ourselves.״

    האלבום הזה כולל את סאונד הגיטרה העוצמתי והמרגש המוכר של רוני, יש כאן לא מעט קטעים אינסטרומנטלים וגם בקטעים שכוללים ווקל ישנם קטעי סולו ארוכים. האלבום מכיל 12 קטעים, אחד מהם מעל 10 דקות, אחר מעל 8 ועוד 5 קטעים הם בין 6 ל-8 דקות. האורך הזה גורם לאלבום להרגיש יותר כמו הופעה בה הלהקה נותנים אקסטרה קטעים בשביל לתת ״תמורה״ גדולה יותר לקהל שהגיע. בהחלט ניתן היה לקצר בחלק מהקטעים, אבל זה בעיני הרעיון של האלבום הזה להיות לא מתחנף, לכלול קטעי אימפרווזציה וקטעי סולו ארוכים. למי שאוהב בלוז ואת העבודה של רוני, האלבום הזה הוא האזנה מרתקת, אך אם אתם מתחילים בז׳אנר הבלוז, או סתם מעדיפים מוזיקה קלילה יותר, הוא עלול להיתפס כמעט כבד.

    אני מצאתי את האלבום מרתק ובסופה של ההאזנה אהבתי את כל הקטעים בו, כך שהאלבום הזה נכנס למועדון ה״אלבום מושלם״ שלי. אם כי, כפי שציינתי, זה לא אלבום שיתאים לכל אחד.

    האזנה מהנה:

    האלבום ב-Spotify:


    האלבום ב-Tidal

    אלבומים מומלצים נוספים

    Cowboy Junkies – Songs of the Recollection

    Cowboy Junkies - Songs of the Recollection

    ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Songs of the Recollection של Cowboy Junkies.

    להקת ה-Cowboy Junkies היא להקת קאנטרי-רוק אלטרנטיבי שנוסדה בשנת 1985 בטורנטו, קנדה. חברי הלהקה הם: Alan Anton (בס), Michael Timmins (כותב וגיטריסט), Peter Timmins (תופים) ו- Margo Timmins (שירה). שלושת ה-Timmins הם אחים.

    אני הכרתי את הלהקה לראשונה כשנתקלתי באלבומם All The Reckoning, שהפך להיות אלבום מאוד אהוב עלי ורכשתי אותו גם על גבי תקליט. הסאונד של הלהקה מאופיין בסאונד מלא בבס, מעט כבד, בעוד השירה של מרגו, היא מתקתקה ומאוד אופיינית לקאנטרי או פולק. הקונטרסטיות הזו בין הסאונד הכבד והווקל המתקתק זה המאפיין של הסאונד של ה-Cowboy Junkies עבורי.

    לאורך הקריירה של ה-Cowboy Junkies הם ביצעו לא מעט גרסאות כיסוי, אך זו הפעם הראשונה שהם מוציאים אלבום שלם של גרסאות כיסוי. זהו אלבום דיי קצר עם 9 קטעים וסה״כ 42 דקות. בין היתר תוכלו למצוא כאן גרסאות כיסוי לדיוויד בואי (Five Years), Gram Parsons בקטע Ooh Las Vegas, ה-Rolling Stones בקטע No Expectations, שני קטעים של ניל יאנג, Don’t Let It Bring You Down ו-Love In Mind, בוב דילן בקטע I’ve Made up My Mind to Give Myself to You ועוד.

    האלבום כולל את את הסאונד המלוכלך לעיתים, מלא הבס והאנרגיה עם השירה המתקתקה והמאופקת של מארגו. אני נהנתי מהשילובים המיוחדים ואני חושב שהאלבום הזה הוא האזנה מעניינת ביותר.

    האזנה מהנה:

    האלבום ב-Spotify:


    האלבום ב-Tidal

    Mostly Autumn – White Rainbow

    Mostly Autumn - White Rainbow

    ההמלצה השניה שלנו היא האלבום White Rainbow של להקת Mostly Autumn משנת 2019.

    להקת Mostly Autumn הינה להקת רוק בריטית שהוקמה בשנת 1995, הלהקה הושפעה עמוקות מהרוק הפרוגרסיבי האנגלי של שנות ה-70, והם משלבים את הסגנון הזה עם מוזיקת רוק כבד, מוזיקה קלטית (Celtic) ועוד.

    האלבום מתחיל הקטע into קצר שמכניס לאווירה של האלבום. הקטע השני באלבום הוא Viking Funeral, לטעמי זהו הקטע החלש באלבום והוא כמעט גרם לי לוותר עליו. אבל מחיפוש אלבומים להמלצה השבועית שלי כבר למדתי להיות סבלני, לא פעם זה משתלם וכך היה גם מהפעם. למעשה, בסופו של דבר זהו הקטע היחיד באלבום שלא אהבתי.

    הרבה זמן לא שמעתי מוזיקה כזו, יש כאן המון אנרגיה, יצירות ארוכות מאוד ולא מעט תחושה של רוק כבד, אך עם דגש רב על תוצאה מלודית. נקודת החוזקה של האלבום בשבילי היא ללא ספק השירה של הסולנית, Olivia Sparnenn. השירה הנקייה והמרגשת של אוליביה היא קונטרסט והשלמה בו זמנית למוזיקה הכבדה לעיתים באלבום הזה.

    לא מעט מקטעי האלבום ארוכים מ-7 דקות, יצירת הנושא עוברת את ה-19 דקות. לפעמים נוצרת תחושה שהיה אפשר לצמצם מעט, אבל סך הכל מדובר באלבום מלא בעוצמה, אך כזה שמצליח לשמור על מלודיות ומוזיקליות, כך שאני מצאתי אותו מהנה ביותר, למרות שכבר דיי קשה לי לשמוע מקצבים כבדים כאלה.

    האזנה מהנה:

    האלבום ב-Spotify:

    האלבום ב-Tidal

    עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.

    Facebook
    WhatsApp
    Telegram
    Email
    Print

    כתיבת תגובה

    הרשמה לחדשות שבועיות