AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

הפעם יש לנו המלצות על אלבום רוק דרומי, בלוז-פולק מודרני של אומנית בשם Sunny War ולסיום אלבום רוק רך מלנכולי.

Robert Jon & the Wreck – Last Light on the Highway

נתחיל מאלבום רוק דרומי של הלהקה מקליפורניה Robert Jon & the Wreck, לאלבום קוראים Last Light on the Highway והוא יצא בשנת 2020. זהו אלבומם החמישי של הלהקה שהביא את סגנון הרוק הדרומי או ה-Roots Rock לקליפורניה. הם החלו את דרכם בשנת 2011, בתוך חצי שנה הם כבר הקליטו את אלבומם הראשון ויצאו לטור הופעות איתו.

ללהקת Robert Jon & the Wreck יצא להקליט עם מפיקים ואנשי סאונד מהשורה הראשונה, כאלה שעבדו עם שמות כמו פינק פלויד או אירוסמית׳.

האלבום Last Light on the Highway נפתח בלהיט הכי גדול בו, שזכה להצלחה בינלאומית, Oh Miss Carolina. זהו ממש המנון קלאסי של הרוק הדרומי, פזמון בשני קולות, מקצב חצי מהיר, גיטרה נפלאה ופסנתר מלווה מהיר וכיפי ואיך אפשר בלי סולו גיטרה מרשים, שנשבר לתוך קטע פסנתר בשביל לייצר רגש.

לכל אורך האלבום הכייף שהרוק הדרומי מביא איתו נשמר, המקצבים חצי מהירים עם אלמנטים של קאנטרי, והשירה של רוברט מתאימה בול לסגנון, כך שזהו אלבום נפלא לפתוח איתו השבת.

אני הרגשתי בחלק מהקטעים באלבום שיש קצת רכות בהקלטה של התופים, בעוד הגיטרה, השירה והפסנתר מרגישים חיים ומלאים, משהו בתופים הרגיש לי מרוחק יותר ובחלק מהשירים זה מעט הוריד מהאנרגיה של השירים, עם קצת יותר עוצמה בתופים, לטעמי אפשר היה להגיע לסאונד יותר בועט.

שירים נוספים שכדאי לשים לב אליהם באלבום הם שלושת שירי הסיום, הבלדה Gold ושני החלקים של שיר הנושא של האלבום, Last Light on the Highway, בחלק השני, שמסיים את האלבום יש קטעי סולו מרשימים במיוחד. 

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Sunny War – Simple Syrup

ההמלצה השנייה שלנו היא אלבום חדש שיצא השנה ושייך לאומנית Sunny War, לאלבום קוראים Simple Syrup. סאני (כמובן שם במה) היא ילידת נאשוויל. בשנות ילדותה היא עברה בכל רחבי ארה״ב. סאני החלה את הקריירה שלה בשנת 2014. הסגנון שלה הוא אינדי בלוז-פולק, היא הושפעה רבות מאומנים כמו נינה סימון (אחד השירים באלבום נקרא Like Nina) וזכתה להשוואות גם ל-Tracy Chapman.

הסגנון של Sunny War, לוקח את המוזיקה של נינה וטרייסי ומביא אותה אל המאה ה-21, עם שילוב של הפקה מודרנית, סאונד אלקטרוני ו״מלוכלך״.

בזמן שאני שומע מוזיקה, את תמיד ״צד״ אחר אלבומים מעניינים, שאוכל להמליץ לכם. אני שם את האלבומים האלה בתקייה ב-Spotify ואז חוזר אליהם בשביל להחליט אם הם אכן ראויים להמלצה. לרוב האלבומים לא נמצאים בתקייה זמן רב, אבל לפעמים הם ״מתחבאים״ שם מספיק זמן, ואת חלקם אני אפילו לא זוכר איך הגעתי אליהם, לא פעם דווקא האלבומים האלה הופכים להפתעה גדולה, וזהו בדיוק הסיפור של Simple Syrup.

זהו אלבום נפלא בעיני, שכולל מוזיקה מודרנית חכמה, המבוססת על הרבה דורות של מוזיקת פולק ובלוז נקייה ואיכותית, ו״מלכלכת״ אותה בסאונד מודרני מהוקצע.

בחצי הראשון שלו, האלבום כולל לא מעט יצירות אנרגטיות במקצב חצי מהיר ואילו בחצי השני, הוא נרגע מעט וכולל בעיקר בלדות. אני אהבתי את שני החלקים ואת הווייב של האלבום כולו. כך שהפעם לא אציין שירים שאהבתי במיוחד, אלא פשוט אמליץ לכם לנסות לחוות את האלבום כיצירה שלמה.

דבר אחרון שאתייחס אליו בנושא האלבום הזה הוא השירה של Sunny War. יש לה קול יפיפה ומיוחד, שאכן אפשר לשמוע בו קצת מהגוון של נינה סימון או טרייסי צ׳פמן. נהניתי לשמוע את קולה, אך יחד עם זאת, היה לי מאתגר במיוחד לקלוט את המילים שהיא שרה במיוחד על רקע מוזיקה עם בס. יש נטייה לבלוע אותיות ולשבור מילים, וממש מצאתי את עצמי מתאמץ לנסות להבין מה היא שרה. בסופו של דבר בחרתי לשחרר ופשוט להקשיב למוזיקה ולקולה המיוחד.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Bobby Gillespie & Jehnny Beth – Utopian Ashes

גם את ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום אני מאוד ממליץ לחוות בתור יצירה שלמה. זהו האלבום ממנו הגיע שיר השבוע שלנו בשבוע שעבר, האלבום הוא Utopian Ashes, מאת Bobby Gillespie ו-Jehnny Beth.

זהו אלבום שכולל 9 שירים והוא מדבר על נושא פירוק הנישואין של זוג, כנראה לאחר שנים רבות, איבוד האהבה וההתרחקות ביניהם. נושא כואב ועצוב, שמתורגם לאלבום יפיפה ונוגה.

בערוץ היוטיוב של Primal Scream הלהקה של Bobby Gillespie תוכלו למצוא הסבר שלו לכל אחד מהשירים.

אני חושב שהשיר שבחרתי לשיר השבוע, You Don’t Know What Love Is, הוא ללא ספק הלהיט הגדול של האלבום, אבל האלבום כולו הוא ממש יצירה שלמה, עם המון רגש. העיסוק בנושא הלא פשוט הזה הופך את האלבום לאלבום כזה ״שצריך מצב רוח מסוים״ בשביל להעריך אותו. אני חושב שמדובר באלבום מעולה וממליץ לכם להאזין לו.

קטע ממש מעניין אצל Bobby Gillespie, זה הפער העצום לניקיון שבו הוא הוא שר ולמבטא הסקוטי (אני מקווה שאני לא טועה) הכבד שלו. בשיר You Can Trust Me Now, הוא פותח בדקלום במבטא כבד, שהופך מיד לשירה באנגלית נקייה וקלה להבנה.

כך שהפעם אנחנו סוגרים את המלצות האלבומים השבועית שלנו בטון נוגה ומלנכולי משהו.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכולם.