זה דיי מדהים לחשוב שעד לפני חודשים ספורים כלל לא האזנתי לג'אז. "אני? ג'אז? מה פתאום, זה עושה לי כאב ראש." אני לא באמת יודע להצביע על הנקודה שהשינוי חל בה. אבל אני יכול לומר שמאז שאני מנוי לשירות של Spotify, בעזרת הרשימות המותאמות אישית שלו, אני נפתח לעוד ועוד סגנונות שבחיים לא הייתי מגיע אליהם. כשלא נשארים תקועים על אותם השירים והלהקות כל הזמן ומנסים דברים חדשים, אפשר באמת לגלות את הטעם המוזיקלי האמיתי שלכם. בנוסף, להיות פתוח לעוד סגנונות זה עניין של בגרות, אז כנראה שהגעתי כבר לשלב הזה.
אז לפני כמה חודשים פרסמתי את רשימת הג'אז הראשונה שלי: "Gateway to Jazz". זו רשימה באמת מיוחדת עבורי, כי היא באמת סימנה את שער הכניסה עבורי. כשהגעתי ל-100 שירים, החלטתי לסגור אותה ולחלוק אותה עמכם. מרגע זה התחלתי לעבוד על הרשימה הבאה. אז הרבה ממה שלמדתי על הסגנון המועדף עלי ב-Gateway to Jazz, הוא עדיין מדויק. הג'אז שאני אוהב הוא Smooth, מלודי, בלי יותר מידי אלתורים וקפיצות. אני מאוד אוהב ג'אז אינסטרומנטלי אבל גם קטעי ווקל, גם בז'אנר ה-Chill Jazz, יש יצירות שהן לטעמי. אני צריך להרגיש שליצירה יש כיוון כלשהו והיא לא סתם הקשה נעימה על הפסנתר או פריטה על הצ'לו. זו נקודה שקשה להסביר, אבל בעיני זה מה שמבדיל את היצירות, שאני נהנה לשמוע, לעומת היצירות שמרגישות לי כמו מוזיקת מעליות. מבחינת הכלים, אז הפסנתר, הגיטרה והצ'לו הם כלים שאני מאוד אוהב, למדתי לאהוב ג'אז מלא בבס אנרגטי יחד עם היצירות השקטות והנוגות. עם כלי נשיפה, הרבה פעמים קשה לי יותר, אז צליל הסקסופון החלק זה נפלא, אבל לחצוצרות אני לרוב פחות מתחבר.
אז בתור מישהו שהוא חדש בז'אנר, הצעה הגיונית יכלה להיות ללכת לשמוע קודם את הקלסיקות, אבל חלק מהקלסיקות כן שמעתי בעבר, ודווקא הן היו אלה שגרמו לי להתרחק מהז'אנר. יש בלי סוף להקות ג'אז בעולם וללכת לכל מיני רשימות השמעה ב-Spotify, חשף אותי בצורה מהירה לסגנונות רבים וגרם לי להבין מה עושה לי טוב באוזן ובלב. משם הדרך שלי הייתה לייצר תחנות רדיו משירים שאהבתי, על מנת למצוא עוד שירים דומים וכך הלאה.
אז אחרי כל ההקדמה הזו, הגיע הזמן להתחיל לשמוע קצת מוזיקה. משפט אחרון על הרשימה, בשלב זה היא מכילה כ-70 שירים, ואני מתכוון להמשיך להוסיף אליה גם בעתיד, כך שמומלץ להתעדכן מידי פעם.
ברוכים הבאים לטרקלין הג'אז האישי שלי
נתחיל מווקל ג'אז מלודי, עם מקצב נעים ושילוב קולות נשי וגברי.
נעבור לקטע ג'אז אינסטרומנטלי אווירתי קסום ועדין.
הקטע הבא הוא עבודת גיטרה חשמלית מופלאה.
השיר הבא הוא אחד השירים האהובים עלי בתקופה האחרונה, שאני פשוט לא מפסיק לשמוע. ברור לי שיש שיגידו שזה בכלל לא ג'אז, אבל מה לעשות, זו הרשימה שלי, אז מותר לי. מדובר ביצירה מודרנית שמורכבת מביט אלקטרוני, קלרינט, גיטרה חשמלית, ליווי של מוזיקה גרגוריאנית, כשהכול עטוף עם מקצב ושירה מטריפים.
הגרסה שאני מצרף כאן היא מהופעה חיה, והיא מורחבת מאוד ביחס למקור (11 דקות לעומת 7):
והנה כן קטע קלאסי שמאוד אהבתי, ג'וליה לונדון משנת 67:
ממשיכים לקטע פסנתר מלודי, שמאוד מרגש אותי:
אבישי כהן, הוא לגמרי אחד השמות המוכרים בסצנת הג'אז העולמית, הנה קטע מופלא שלו בגרסת הלייב:
את עניין גרסאות הכיסוי הג'אזיות אני פחות מחבב, אבל לפעמים זה יוצא מופלא, כמו כאן:
הנה ביצוע לייב מטורף של הפסנתרנית היפנית המוערכת הירומי. הריכוז על פניה יחד עם האקסטזה המרוסנת, יכול ללמד המון על התרבות היפנית כולה לדעתי. הקטע כולל הרבה אלתורים ובלאגן, כמו שאני לרוב לא אוהב, אבל איכשהו כאן זה עבד בשבילי:
מכאן אני אשאיר אותכם לחקור את שאר הרשימה בעצמכם, באמת שכל שיר בה הוא משהו מיוחד עבורי. מאחל לכם האזנה נעימה, והמשיכו לעקוב אחרי הרשימה.
הרשימה זמינה גם ב-Tidal.