רמקולי Bluetooth, נמצאים בכל מקום ומהווים פתרון קל ונוח להאזנה למוזיקה. רמקולים אלה זמינים בשלל צורות ותצורות, ישנם רמקולים נטענים או כאלה המיועדים יותר לשימוש ביתי ומגיעים עם חיבור לחשמל. הפעם הגיעו אלי לסקירה זוג רמקולי Bluetooth (אשתמש בקיצור BT בהמשך) של החברה הצרפתית Triangle מדגם Elara LN01A, כאן מדובר בזוג רמקולים, שנראים ומרגישים כמו מערכת סטריאו לכל דבר, אז האם יש דבר כזה רמקולי Bluetooth לאודיופילים?
אנחנו מודים ל-,Audio Expert היבואן של חברת Triangle בישראל, על כך ששלחו לנו את זוג הרמקולים האלה לסקירה.
אם אתם מעדיפים סקירות וידיאו, הנה סקירת הוידאו המלאה שלנו:
על חברת Triangle
חברת Triangle הינה יצרנית רמקולים צרפתית שהחלה את דרכה בשנת 1980. מייסד החברה הוא Renaud De Vergentte, שהיה מעצב ואוהב מוזיקה. בשנת 1985 החברה הוציאה את רמקול ה-Zenith 1, שהיה הרמקול הראשון שכלל דרייברים מתוצרתם. זו הייתה נקודת מפנה מבחינת החברה ומאז הם התמקדו בשיפור היכולות שלהם.
כיום החברה מציעה שש סדרות רמקולים, סדרת סאבוופרים, רמקולים לשוק ההתקנות המותאמות אישית, רמקולים מוגברים, כבלי רמקולים, סטנדים לרמקולים ועוד.
העומד למבחן: Triangle Elara LN01A
סדרת ה-Elara של Triangle, היא סדרת הרמקולים האקטיביים של החברה והיא כוללת שני דגמי רמקולים: הדגם המדפי, LN01A, שנסקר כאן ודגם רצפתי, LN05A.
ה-LN01A בנויים בתצורה של רמקול 2Way, המורכבים מטוויטר כיפה רכה (soft dome) בקוטר של 25 מ"מ ומיד-וופר בגודל 13 ס"מ. הרמקולים כוללים פורט בס-ריפלקס אחורי לשחרור הלחץ בתיבה ושיפור ביצועי הבס.
המפרט המלא:
Sensitivity (dB/W/m): 89
Power Output: 2 x 50W (Class D)
Optimal Impedance: 8 Ω
Minimal Impedance: 4.5 Ω
Bluetooth 4.0 A2DP aptX
Inputs: RCA, AUX, Optical, Phono
Output: Subwoofer
Dimensions: 165 x 225 x 291 mm
Weight: 9.5 kg
למה בעצם אודיופילים לא אוהבים Bluetooth?
רמקולי ה-Bluetooth הם כנראה הרמקולים הפשוטים ביותר להפעלה והנגישים ביותר בשוק. ניתן לרכוש אותם בכל חנות סלולר, בחנויות מחשבים ואפילו לא פעם בסופרים. הם אינם דורשים שום חיבור למגבר, פשוט מחברים לחשמל (או טוענים, במידה ומדובר ברמקול נטען), מדליקים, מקשרים את מכשיר הטלפון, והנה יש מוזיקה.
אז מה יש פה לא לאהוב? קודם כל, דווקא הנגישות, המחיר והנוחות הזו, דחקו את מערכות הסטריאו יותר אל השוליים. במקומות הרבים בהם רמקולי ה-BT נמכרים, אין לידם הדגמה של מערכת סטריאו רגילה, כדי שצרכנים יוכלו לשמוע את ההבדל, כך שגם המודעות לעולם הסטריאו נפגעה.
איכות השמע ברמקולים הקטנים והמעוצבים האלה, לרוב אינה מתקרבת לאיכות של מערכות סטריאו, גם כאלה שעולות אלפים בודדים. בנוסף ברוב מוחלט של הפעמים מדובר ברמקול יחיד כלשהו, שגם אם הוא כולל מספר דרייברים, זה אף פעם לא יכול להשתוות להעמדה פיזית של שני רמקולים עם מרווח מספק ביניהם על מנת לייצר בימת סאונד סטריאופונית אמיתית.
לסיום, העברת המידע דרך פרוטוקול ה-BT, אינה משתווה באיכותה להזרמה דרך הרשת, או ניגון מדיה פיזית (CD או תקליט ויניל). מסיבות אלה, אוהבי הסאונד האיכותי, קרי האודיופילים, לרוב אינם מחבבים את טכנולוגיית ה-BT.
הסיבה שכל כך עניין אותי לסקור את ה-LN01A, היא שמדובר כאן במערכת סטריאו לגיטימית, שכוללת שני רמקולים, אומנם לא גדולים, אבל במבנה ותצורה של רמקולים מדפיים "רגילים". נוסף על כך, מדובר במערכת שניתן להתחיל בה בתור מערכת מבוססת BT, ובהמשך לשדרג את המערכת על ידי חיבור מקורות נוספים, כולל אפילו פטיפון.
אז האם באמת ניתן לבנות מערכת סטריאו ביתית איכותית, שתכלול את קלות השימוש של טכנולוגיית ה-BT ובו בזמן גם תשמע טוב?
עיצוב ואיכות בנייה
סרטון פתיחת הקופסה – Unboxing:
ה-LN01A בנוי בתצורה של רמקול אחד מוגבר (ימין) הכולל את המגבר וכל הכניסות ורמקול פסיבי (שמאל). יחד עם הרמקולים מקבלים כבל רמקול באורך של 3 מטר על מנת שניתן יהיה לחבר את יציאות הרמקול ברמקול האקטיבי אל כניסת הרמקול ברמקול הפסיבי. את הרמקול המוגבר יש לחבר לחשמל, וזהו, המערכת מוכנה להזרמת מוזיקה דרך BT.
ישנן מספר גישות ברמקולים מוגברים, בחלק מהגישות שני הרמקולים מוגברים, והתקשורת ביניהם אלחוטית. אני חושב שברמת המחיר הזו, הגישה של Triangle עדיפה, מכיוון שרכיב תקשורת אלחוטי כזה מייקר את העלות ומוסיף סיבוכיות למוצר, שתוכנן לרמת מחיר נגישה.
מבחינת הגימורים, יש שלוש אפשרויות גימור סטנדרטיות: לבן, שחור ואפור ושתי אפשרויות של מהדורה מוגבלת: כחול (Abyss Blue) וסגול (Eggplant). אלי הגיע הגימור הכחול, אותו מצאתי יפה ומרשים. התיבה היא מלבנית ופשוטה, אך בזכות הגודל הצנוע היא אינה מרגישה בומבסטית. בנוסף, מצאתי את שילוב הטוויטר והמיד-וופר עם התיבה נקי ואלגנטי.
הרמקולים מגיעים עם רגליות נגד החלקה, שניתן להדביק בתחתית, וגרילים מגנטיים. בניגוד לאלגנטיות של הרמקולים, הגרילים הרגישו לי מעט עבים וגסים. הגרילים מגיעים בגוון אפור, המכסה את כל הדופן הקדמית של התיבה ועבורי הם החלק הפחות אלגנטי בעיצוב הרמקול.
בחלקו האחורי של הרמקול האקטיבי, תמצאו את מגוון הכניסות שלו ואת בורר העוצמה, שמתפקד גם כבורר הכניסות באמצעות לחיצה (כל לחיצה מחליפה כניסה בצורה מעגלית).
בחלקו האחורי של הרמקול הפסיבי, תמצאו את מחברי הרמקול בלבד, כמקובל בכל רמקול פסיבי.
לטעמי איכות הבנייה כאן מהווה תמורה טובה למחיר, וההשקעה בעיצוב ניכרת.
שימושיות
הרמקולים מגיעים גם עם שלט פלסטי קטן, בניגוד לשיק והאלגנטיות בעיצוב הרמקולים, השלט מרגיש זול ומצועצע. אני מבין את הרצון לא לחרוג מתקציב, אבל כשמדובר בשלט, אני חושב שעדיף היה ל-Triangle לספק שלט פלסטי בגודל מלא, גם אם הדבר היה מייקר במעט את המוצר. מצד שני, לא מעט רמקולי BT מגיעים ללא שלט כלל. בנוסף, Triangle נמצאים בחברה טובה עם לא מעט מוצרים יקרים בהרבה, שמגיעים עם שלטים בסגנון הזה.
מה שכן, מבחינה פונקציונלית השלט ממספק פונקציונליות מלאה: להדליק ולכבות את הרמקולים, להעביר כניסות, להגביר ולהחליש את הווליום, להשהות/לנגן ולדלג קדימה ואחורה, כאשר מנגנים מוזיקה דרך BT, ובנוסף ניתן להגביר ולהחליש את ה-Bass וה-Treble (ולאפס אותם ואת הווליום לערכי ברירת המחדל). כיול ה-Bass וה-Treble נגיש רק באמצעות השלט, לכן במידה ותאבדו את השלט, לא תוכלו לשנות הגדרות אלה.
ביקורת נוספת שיש לי על השימושיות היא היעדר יכולת להבין את הסטטוס הנוכחי. הרמקול האקטיבי מגיע עם נורת לד דיי גדולה בתחתית, שמאירה גם דרך הגריל. לנורה יש מספר מצבים, אדום – Stand By, כחול מהבהב – מחכה לחיבור BT, כחול – BT מחובר, ירוק – אחת הכניסות האחרות (לא BT) פעילה. כך שלא תמיד יש אינדיקציה ברורה, בנושא הכניסה הפעילה, גם בנושא הווליום, הבס והטרבל, אין שום אינדיקציה ברורה לגבי הסטטוס שלהם. בגלל גודלה של נורת ה-LED, הייתי שמח לו הייתה אפשרות לשלוט בעוצמה של הנורה ואף לכבות אותה.
מבחינת קישור ה-BT, ה-LN01A, תומך בקישור למכשיר אחד בו זמנית, לכן אם סיימתם להזרים אליו מוזיקה מהטאבלט שלכם, וכעת אתם רוצים לחבר את הרמקולים אל הטלוויזיה, תצטרכו לנתק את החיבור (ה-pairing) בטאבלט שלכם.
מבחן ההאזנה
מכיוון שמדובר במוצר מורכב בהרבה מרמקולים פסיביים רגילים, וכולל גם DAC, פונו ועוד, המבחן יותר מורכב הפעם ומחולק לפי הנושאים הבאים: מוזיקה דרך BT, ה-DAC הפנימי, חיבור הפונו, חיבור לטלוויזיה ב-BT ויציאת הסאבוופר.
רושם כללי
לפני שנצלול לבחינות השונות, אתן לכם את התרשמותי הכללית מהאופי של ה-LN01A.
בעת סקירות מוצרי סטריאו, אני נוהג לחפש אחר התחומים בהם הם מצטיינים, בכדי לסמן אותם כמתאימים לאנשים, שתחומים אלה חשובים עבורם. המסע שלי הפעם היה קצר במיוחד, כבר בעת הניגון הראשוני של רשימת השירים האהובים עלי, הרגשתי שהאופי של הרמקול יושב בול על הסגנון המוזיקלי שלי (בלדות רוק, רוק רך, בלוז, Smooth Jazz). לכן התחושה שהייתה לי בעת האזנה לשירים האהובים עלי, הייתה תחושה של "בית".
למה אני מתכוון? ל-LN01A יש דגש ברור למיד, זהו רמקול עם פרזנטציה חמה ורכה, הווקל ממורכז ומובא לפרונט, עבורי זוהי פרזנטציה מלאה ברגש ואהבה למוזיקה. בעוצמות הבינוניות, שבהן אני לרוב מאזין, הסאונד היה נקי וצלול, ורמת הפירוט טובה. הבס, בוודאי לא ברמה של רמקולים גדולים יותר, אם כי ביחס לגודל הצנוע של הרמקול, העומק של הבס מפתיע. בנוסף הבס הוא מהיר ומשולב בצורה מאוזנת ונכונה.
בימת הסאונד היא מרשימה, עם תחושה טובה של מירכוז הווקל ואפילו של מיקום הכלים על הבמה המדומה.
לרוב אני יושב להאזין עם המחברת שלי וכותב הערות תוך כידי, הפעם פשוט התחשק להתרווח בספה, להאזין וליהנות, וכך מצאתי את עצמי יושב מספר שעות ופשוט שומע את המוזיקה שאני אוהב. אני חושב שמדובר במחמאה רצינית למערכת רמקולים ברמת המחיר הזו, וכל זה רק באמצעות חיבור ה-BT.
מגבלות הרמקול
כמובן שחשוב להבין את המגבלות של רמקול כזה, רמקול בגודל כזה מוגבל בעוצמה המרבית שלו. זה לא רמקול של מוזיקת מסיבות או קונצרטים. במקום הישיבה שלי, שהוא במרחק של כ-3.5 מטר (סלון ישראלי ממוצע עם שטח פתוח למטבח) מדדתי עוצמה של 70-75dB, בעוצמה כזו הרמקול תפקד יפה, זו גם העוצמה שאני אוהב להאזין בה. כשניסיתי לדחוף אותו מעט יותר, הוא התחיל להתקשות, מה שבא לידי ביטוי בהפרדה פחות טובה, תחושה של חיתוך האות ובאופן כללי תוצאה פחות טובה.
בנושא הזה, חשוב להבין שה-LN01A מתפקדים טוב יותר מרוב רמקולי ה-BT, אבל פחות טוב מרמקולים מדפיים גדולים יותר, או מגברים חזקים יותר.
דבר נוסף שרמקול בגודל הזה מתקשה בו, הוא דינאמיות ומורכבות, יצירות אלקטרוניות בעלות דינאמיות קיצונית, או קטעי מטאל אגרסיביים הם אינם כוס התה של ה-LN01A.
מוזיקה דרך Bluetooth
אחרי שהסברתי את התרשמותי הכללית מהרמקול ותיארתי את המגבלות שלו, אפשר לעבור לדוגמאות הקונקרטיות. אז עיקר המבחן נעשה על ידי קישור BT דרך ה-iPad שלי וניגון שירים מהשירות של Tidal.
תיארתי בפתיח את המיד החם והרך והווקל המודגש שמועבר לפרונט, זה עבד מעולה בשירי זמרות. פתחתי עם Liberty של Anette Askvik, קולה של אנט ברור ומרגש, מלא בפרטים וברכות. החלק הגבוה של הפסנתר מצלצל בצורה נקייה ונעימה, והסקספון עשיר ומפורט. הכינורות תופסים מקום שני ככלי מלווה בצורה מדויקת. לאורך השיר פזורים אפקטים קטנים, שמקנים אופי וייחוד לשיר הזה, דרך ה-LN01A, אפקטים אלה היו מעט עדינים מידי והיה קשה לשמוע אותם.
עברתי ל-How Deep Is The Ocean של דיאנה קראל, האווירה הקסומה של הפתיחה עברה נהדר ואז קולה העמוק של דיאנה מופיע מדויק, ממורכז ומלא ברגש. חלק הבס בפסנתר עומד מעט באוויר בעוד הקלידים הגבוהים עדינים ואווריריים. פרזנטציה מצוינת לשיר הזה.
גם ב-The Lord של סופי זלמני, הפרזנטציה מלאה ברגש, אך בשיר הזה הייתי צריך להנמיך עוד טיפה, כי קולה של סופי נחתך מעט והרגיש מעט מתכתי או מעוות בעוצמה גבוהה.
לבדיקת הבס בחרתי כרגיל בשיר River של Ibeyi, הבס לא עוצמתי ומתפזר, אבל במקום זאת הדוק מהיר ומדויק. הווקל מודגש ומשולב בצורה נכונה ומאוזנת עם מקצב הבס. קולות הליווי בשירה הרגישו לי מעט מרוחקים מידי.
המשכתי גם קצת לקולות גברים, בבלדת הרוק הנהדרת You And Your Friend של הדייר סטרייטס, קולו של מארק עמוק ומלא ניואנסים והגיטרה שמלווה אותו נשמעת עשירה ומענגת.
ב-Old Love של אריק קלפטון מתוך ההופעה האקוסטית, קולו של קלפטון מלטף, הגיטרה נשמעת חדה וברורה, בעוד הפסנתר מלווה מאחור. ה-LN01A מוכיח שהוא יכול להעביר בימת סאונד בצורה מרשימה, במיוחד בהתחשב ברמת המחיר.
על מנת לבדוק יצירה קצבית יותר, בחנתי את ה-LN01A בשיר No Sanctuary Here של כריס ג'ונס. המקצב והאנרגטיות של השיר עוברים יפה, למרות החיסרון בבס. יש איזון יפה בין הבס והשירה, אך שירת הליווי בשיר מופרדת מעט פחות טוב ואינה ברורה כמו הקול של כריס.
השירים בהם ה-LN01A הצליח פחות, היו היצירות האלקטרוניות, ב-Recognizer של Daft Punk, הזריזות והפירוט של הרמקול מרשימה, אבל בלי היכולת הדינאמיות והבס העוצמתי, היצירה הזו לא עוברת בצורה משכנעת. כך גם המצב ב-Make Us Stronger של Ghost Rider, שחסרון האנרגיה בו בולט.
גם בתחום המטאל האגרסיבי, ה-LN01A אינו מצטיין, ב-In The Presence of Enemies Part 1 של Dream Theater הפתיחה האגרסיבית הרגישה רכה ושטוחה, וחוסר העוצמה של ה-LN01A בולט.
בחרתי לסיים את החלק הזה במבחן עם קצת ג'אז אינסטרומנטלי. פתחתי בקטע המושלם Remembering של אבישי כהן. הפסנתר בשיר מרגש, הגבוהים צלולים ונעימים בחלק הבס המטורף בשיר, יש מעט חוסר פירוט.
בקטע Low & Slow של בוני ג'יימס, המקצב של ה-LN01A נהדר, הבס הדוק ומהיר הסקסופון רך ונעים והפרזנטציה מאוזנת.
ניגון מנגן חיצוני ובחינת ה-DAC הפנימי
בחלק הזה חיברתי את הסטרימר Bluesound Node 2i, שהוא מוצר בעלות דומה לרמקולי ה-LN01A. חיברתי את הסטירמר בחיבור אופטי ובמקביל ב-RCA, מה שאפשר לי להשוות את פערי רכיב ה-DAC בשני המוצרים. בחלק הזה חזרתי לכמה מהשירים שהאזנתי להם במבחן ה-BT על מנת להשוות.
ראשית, התייחסות לגבי הפער בין באיכות השמע בהזרמה ב-BT לעומת שימוש במזרים מדיה ייעודי (שכמובן משתמש בהזרמה ישירות מהרשת). השיפור מתבטא ברמת הניקיון, הפירוט, ההפרדה וישנו גם שיפור בדינאמיות. כך שבהחלט ניתן לקבל תוצאה טובה יותר מה-LN01A, על ידי חיבור לנגן חיצוני. למשל בשיר How Deep Is The Ocean של דיאנה קראל, יש יותר ניקיון וניואנסים בקולה של דיאנה, גם הכינורות ברקע של השיר ברורים ומבחנים יותר.
מבחינת הדינאמיות, יש כאן שיפור נוסף, שבולט מאוד בקטע האלקטרוני Make Us Stronger של Ghost Rider. זהו קטע מאתגר מאוד, ולא מעט מערכות יקרות וגדולות בהרבה מתקשות בו. גם דרך הנגן החיצוני, רמת האנרגיה המטורפת של השיר לא מועברת בשיא עוצמתה דרך ה-LN01A, אבל השיפור לעומת ה-BT ניכר.
כמובן שלא כל החסרונות שזיהיתי בעת חלק ה-BT נעלמים כאן, בשיר Liberty של Anette Askvik, האפקטים הקטנים המפורסמים של השיר, עדיין מרוחקים וכמעט שלא מורגשים. בעוד שבשיר No Sanctuary Here של כריס ג'ונס, ההפרדה בין קולו של כריס לקול המלווה אותו בפזמון לא מספיק טוב, וקול הליווי לא מספיק ברור.
בהשוואה בין רכיבי ה-DAC, אני חושב שידו של ה-DAC של ה-Bluesound Node 2i, יצאה על העליונה. הפערים לא ענקיים, אבל ה-DAC בבלוסאונד, דינמי ומפורט יותר, מה שגורם לתחושה של סאונד חיי יותר ביחס ל-DAC המובנה ב-LN01A. הממצאים האלה בסה"כ מאוד הגיוניים לאור העובדה שהמוצרים מתומחרים במחיר דומה, וה-LN01A הם זוג רמקולים + מגבר + פונו, בעוד הבלוסאונד הוא נגן ייעודי.
הפונו סטייג' – חיבור לפטיפון
לאחר מכן עברתי לבדיקה של הפונו סטייג' המובנה, חיברתי את הפטיפון שלי, Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM מדגם Shelter 201 אל ה-LN01A.
בחנתי שני תקליטים מעולים, הדבר הראשון שמיד הרשים אותי זו רמת השקט של הפונו הפנימי. פתחתי בתקליט Concierto של Jim Hall, ברצועה המדהימה Concierto De Aranjuez. הדינאמיות והאיזון בין הכלים היו מרשימים. ברגעי השיא של היצירה מורגש מעט מחסור בהפרדה ויחד עם זאת, האזנה דרך הפטיפון היא עליית מדרגה נוספת באיכות הסאונד המתקבלת מה-LN01A.
התקליט השני שבחנתי הוא Bang Bang Boom Boom של Beth Hart והתמקדתי בקטע Caught Out In The Rain. בתחילת הקטע הלחישה של בת' הייתה מעט מרוחקת מידי ולא מורגשת, ואז הקטע מתעורר לחיים, המיד הוא חם ומרגש, קולה של בת' ברור וסולו הגיטרה עשיר ומלא.
המדיום הנהדר הזה של תקליטי ויניל, הראה מצד אחד את הפוטנציאל המלא של ה-LN01A ומצד שני, זה מראה גם על החסם העליון של היכולות שלו, מבחינת דינאמיות, הפרדה ופירוט.
טלוויזיה דרך Bluetooth
שימוש נוסף שהיה לי חשוב לבדוק את תפקוד ה-LN01A בו, זה חיבור לטלוויזיה. אם תציבו את הרמקולים האלה בסלון, אז למה לא לנצל אותם בשביל לשפר את הסאונד של הסרטים והסדרות שאתם צופים בהם.
שימו לב שאת הטלוויזיה תוכלו לחבר גם באמצעות כבל אופטי, אני בחרתי לבחון את חיבור ה-BT. במהלך תקופת הבחינה השתמשתי ברמקולים מספר פעמים בעת צפייה בטלוויזיה, ואני חושב שמדובר בשדרוג מאוד משמעותי ביחס לרמקולים המובנים ב-LG OLED E8 שלי. לסאונד יש הרבה יותר עומק, יותר דינאמיות והבמה היא הרבה יותר מרשימה.
בחנתי שני קטעים של הסדרה "דברים מוזרים" בנטפליקס. בפרק הראשון התרשמתי מהפתיח הדינאמי של הסדרה, מיד אחרי הפתיח יש סצנה בה יש טלוויזיה דלוקה, שמשדרת חדשות בצד של הופר ששוכב על הספה. דרך ה-LN01A הריחוק של הטלוויזיה עובר בצורה משכנעת ביותר, בטח בהשוואה להאזנה לקטע הזה דרך הטלוויזיה.
בפרק 8 של העונה השלישית יש את הקרב מול המפלצת בקניון (סליחה אם זה ספויילר למישהו), אין כאן אימפקט כמו במערכת קולנוע שלמה וסאבוופר, אבל בהשוואה לסאונד המתקבל מהטלוויזיה יש שיפור עצום בדינאמיות ובפרזנטציה של הקטע.
חיבור סאבוופר
החלק האחרון במבחן הזה הוא הוספה של סאבוופר. חיברתי ל-LN01A את הסאב שלי: REL S/510. זהו כמובן סאב ברמת מחיר גבוהה, כך שזהו חיבור שכנראה לא יהיה הגיוני עבור בעלים של ה-LN01A, אבל כן מאפשר להתרשם לאיזה רמה ניתן להגיע עם הרמקולים האלה.
דבר ראשון ששמתי לב אליו הוא שהאות שיוצא מיציאת הסאב הוא יחסית חלש, והייתי צריך להגביר את הווליום של הסאב עד בערך לחצי (כשהוא מחובר לרסיבר הקולנוע ביתי שלי, הוא מכוון בערך לרבע עוצמה). לאחר שמצאתי את העוצמה המתאימה, התוצאה הייתה שיפור דרמטי ביכולות הדינאמיות, האנרגיה והעוצמה קופצים כמה רמות. חזרתי לשני קטעים שבהם הרגשתי חוסר בדינאמיות וניגנתי אותם דרך סטרימר הבלוסאונד, שחובר בכבל אופטי ל-DAC הפנימי של ה-LN01A.
הקטע הראשון הוא Recognizer של Daft Punk, פתאום כל החדר מלא בבס שמתפזר בצורה נפלאה. הדינאמיות והאנרגטיות של הקטע עוברים נפלא. גם בקטעים עדינים יותר כמו Remembering של אבישי כהן, התוצאה השתפרה מאוד, יש דינאמיות נפלאה וקטעי הבס של אבישי מרגישים מלאים ומשולבים נהדר עם הפסנתר.
סיכום
לקרוא ל-Triangle Elara LN01A, רמקולי Bluetooth, זה מעט פשטני. מצד אחד זו כנראה היכולת המרכזית שלהם, אבל מצד שני מדובר פה במוצר, שהוא על גבול האולר השוויצרי.
לאורך תקופת הסקירה הרגשתי שיצאתי ממש למסע יחד עם הרמקולים האלה. כבר מהרגע הראשון, כששידרתי מוזיקה דרך BT אליהם, הרגשתי שיש כאן רמקולים מיוחדים, שמצליחים להציג בימת סטריאו אמתית והרבה יותר חשוב מכך, הם הצליחו באמת לרגש אותי עם המיד החם, הרכות שלהם וההדגשה לווקל, כל אלה מחמיאים מאוד למוזיקה, שאני אוהב לשמוע.
הסאונד המתקבל דרך חיבור ה-BT, הפתיע אותי באיכותו, אבל זהו רק תחילתו של הסיפור. מסלול השדרוגים האפשריים עם ה-LN01A, מאפשר לכם להמשיך ולשפר את הסאונד עוד יותר, אם תרצו בכך. תחברו נגן רשת חיצוני ותקבלו סאונד יותר נקי, דינאמיות משופרת וגם הפרדה ופירוט טובים יותר. כשחיברתי פטיפון אל ה-LN01A, גילתי פונו שקט ואיכותי. דרך הפטיפון, שמעתי את שיא הפוטנציאל של הרמקולים האלה.
מפה אפשר להמשיך עוד ולהוסיף סאבוופר, מה שכמובן משדרג את יכולת הבס והדינאמיות בכמה דרגות.
ואפילו תוכלו ליהנות משדרוג הסאונד של הטלוויזיה שלכם, על ידי חיבור הטלוויזיה אל ה-LN01A ב-BT או כבל אופטי.
ל-LN01A יש גם מספר חסרונות. ללא תוספת הסאב, היכולת של ה-LN01A לנגן חזק מוגבלת, כך גם הדינאמיות שלו. במוזיקה אלקטרונית ומטאל, החסרונות האלה בלטו במיוחד. בנוסף השליטה במוצר מעט מגושמת. עבורי, החסרונות האלה מתגמדים לעומת היכולת של הרמקולים האלה להעביר מוזיקה בצורה מאוזנת ומרגשת, ברמה שהייתה הרבה מעל הציפיות שלי ברמת המחיר הזו.
בשורה התחתונה, מדובר כאן במוצר שלטעמי, מהווה תמורה ענקית למחיר. בתור רמקולי BT, אתם מקבלים כאן מערכת סטריאו אמתית ומרגשת ובהמשך אפשר עוד לעלות רמה ולשדרג. כך שאם אתם חושבים על לרכוש לעצמכם מערכת סטריאו ראשונה מבוססת BT, או אולי אתם רוצים להרכיב לכם מערכת משנית בבית, אני ממליץ לכם בחום ללכת לשמוע את ה-Triangle LN01A.
מחיר: 2590 ₪
אחריות: שנה מבית Audio Expert
המערכת ששימשה אותי לסקירה:
הזרמת שירים מ-Tidal דרך BT באמצעות iPad
סטרימר אודיו: Bluesound Node 2i
פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM מדגם: Shelter 201
טלוויזיה: LG OLED E8
סאבוופר: REL S/510
חושבים לרכוש רמקולים של חברת Triangle? בקרו בעמוד הקופונים שלנו ותוכלו לקבל הנחה על כל הרמקולים של החברה (בתוקף עד סוף 2021).