AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה המגבר המשולב Nagra Classic Int, זהו מגבר משולב אולטרה הייאנד תוצרת שווייץ. אז מה מקבלים תמורת המחיר בגזרת האולטרה הייאנד ואיך זה נשמע? על כך ננסה לענות בסקירה שלנו.

אנחנו מודים לחנות האודיו ואולפן ההקלטות ״אבי יפה״, היבואן הרשמי של מותג Nagra בישראל, על כך שסיפקו לנו את המגבר לצורך סקירה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

על חברת Nagra

חברת Nagra הוקמה בשנת 1951 בשווייץ על ידי סטפן קודלסקי (1929 – 2013), מהגר יהודי ממוצא פולני. סטפן המציא מכשיר הקלטה נייד מהפכני וקרא לו ״Nagra 1״, פירוש המילה Nagra בפולנית הוא ״זה יוקלט״.

מכשירי ההקלטה של החברה זכו להכרה עולמית וקבעו סטנדרט חדש בתעשייה. בעשורים הבאים חברת Nagra הפכה לשם דבר בתעשיית הקולנוע, הרדיו ותעשיות הביטחון. בשנת 1969 מכשיר הקלטה של Nagra מדגם Nagra SNST, שימש את האסטרונאטים ב״אפולו״ להקלטות בדרכם לירח.

התרומה של חברת Nagra לתחום הקולנוע זיכתה את החברה בשני פרסי אוסקר (1978 ו-1991).

חטיבת ההייאנד אודיו של החברה החלה את דרכה רק בשנת 1997 עם השקת קדם המגבר המנורתי, ה-Nagra PL-P. בדיוק כמו מכשירי ההקלטה של החברה, גם הקדם מגבר קבע רף חדש של איכות וביצועים חסרי פשרות. 

חברת Nagra הינה חברה גדולה המעסיקה כיום כ-3,500 עובדים בשלוש מחלקות: מחלקת האודיו המקצועי (ציוד לאולפנים), מחלקת הביטחון (מכשירי הקלטה לתעשיות הביטחון השונות) ומחלקת ההייאנד אודיו לצרכן הביתי.

מוצרי האודיו לצרכן הביתי של Nagra מחולקים לשתי סדרות, סדרת ה-Classic, וסדרת הדגל היוקרתית ה-HD.

העומד למבחן: Nagra Classic Int

ה-Nagra Classic Int הינו מגבר משולב אנלוגי מלא ולמעשה זהו המגבר המשולב היחיד בליין המוצרים של חברת Nagra. ייחוד נוסף של ה-Classic Int הוא בכך שחלק הקדם מגבר שלו הוא טנרזיסטורי, והוא תוכנן במיוחד עבור מגבר זה. כל מכשירי הקדם מגבר האחרים של Nagra (בשתי הסדרות שלהם) הם מבוססי מנורות.

תחום ההייאנד אודיו היה מאופיין במשך שנים באימרה ״ככל שמכשיר עולה יותר הוא עושה פחות״. הגישה המסורתית התבססה על הרעיון שכל מכשיר צריך לעשות פונקציה אחת בלבד, ואת אותה הפונקציה עליו לעשות בצורה האופטמילית. על פי אותה גישה, ברגע שמשלבים מספר פונקציות בקופסה יחידה, בהכרח נוצרת הפרעה הדדית כלשהי ולכן הביצועים של אותה יחידה אינם אופטימליים. בשנים האחרונות התופעה של מגברים משולבים יוקרתיים הכוללים גם ממיר דיגטילי ותכונות מתקדמות הפכה להיות פחות נדירה מבעבר.

גישת תכנון המגברים של חברת Nagra הינה לחלוטין מסורתית וקלאסית, המגבר אינו כולל שום יכולת שעלולה באיזשהו אופן לפגוע בטוהר של הסאונד ולהוסיף הפרעות או רעש. אומנם העובדה שמדובר כאן במגבר משולב זה כבר חריגה מהכלל הזה, מכיוון שלא מדובר בקדם מגבר ומגבר הספק נפרדים, אבל מלבד זאת, לא תמצאו כאן שום רכיב נוסף.

זה אומר שתשכחו מיכולות כמו Balance או Tone Control, שלעיתים ניתן למצוא במגברים אנלוגיים. גם כניסת פונו לא תמצאו כאן. המגבר כולל כניסה אחת מאוזנת, XLR, וארבע כניסות לא מאוזנות, RCA. בנוסף יש מחברי Trigger-In ו-Trigger-Out, אך מדובר במחברים ייעודיים לציוד של Nagra, ולא טריגרים סטנדרטיים. בגדול, כאן כל תיאור התכונות של המגבר מסתיים.

אז אומנם אין כאן תכונות מרובות, אבל יש תחום אחד שחברת Nagra השקיעה בו במיוחד וזה תחום ההגנה על המכשיר. ניכר שחשוב לחברה לדאוג לאריכות ימים של מכשירה. ה-Classic Int כולל מספר מעגלי הגנה: הגנה נגד clipping, הגנה נגד קצר, הגנה נגד עלייה של אות ה-DC ביציאת המגבר מחוץ לטווח של 2.5V -/+ והגנה מפני התחממות יתר.

ההספק של ה-Nagra Classic Int הוא 100W ל-8 אוהם, זהו נתון רשמי, ברחבי הרשת מופיעים הנתונים הבאים: 200W ל-4 אוהם, כאשר 10W ראשונים הם ב-Class A. 

שאר המפרט כפי שהוא מופיע באתר החברה:

Bandwidth: <10 Hz to 80 KHz, +0 / -3 dB
Crosstalk: >70 dB
Signal to noise ratio: Typically 110 dB measured in ASA A
THD+N: <0.05% at 100 W
Input impedance: >100 KΩ
Output impedance: 60 mΩ

מידות המכשיר בס״מ הן: 17 ג׳, 27 ר׳ ו-35 ע׳. המשקל הוא 18 ק״ג.

אין לי שום טענה בנוגע לכך שזהו מגבר אנלוגי בלבד, אך כן הייתי מעדיף שיהיו לו לפחות יציאות Pre-Out. לא לשם חיבור הגברה חיצונית, כיוון שלא נראה לי הגיוני לעשות זאת עם מגבר ברמות המחיר הללו, אבל יצאות כאלה יכלו למשל לאפשר חיבור סאבוופר. בנוסף היה נחמד לו הייתה כאן תמיכה ב-HT Bypass לחיבור עם מגבר קולנוע ביתי ולו ה-Trigger In\out היו סטנדרטיים ולא תואמים למכשירי Nagra בלבד.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-Unboxing:

מספיק מבט חטוף על ה-Nagra Classic Int בשביל לראות שמדובר כאן במכשיר ייחודי, שלא דומה לאף מכשיר אחר בשוק. שני המאפיינים הבולטים ביותר הן סטייל הרטרו, שכולל חוגות ואת ה-Modulometer האייקוני של החברה. המאפיין הבולט השני הוא הגודל המיוחד של המגבר, גודלו של ה-Classic Int הוא משמעותית פחות רחב מהמקובל.

את רמת הבהירות של התאורה ב-Modulometer ניתן לקבוע בין שבע רמות שונות באמצעות המתג שממוקם משמאלו.

עיצוב הרטרו המובהק של המכשיר הוא מחווה ושמירה על המסורת של העיצובים של חברת Nagra מאז תחילת הדרך. כיום העיצוב יכול להיתפס כמיושן, וכמו כל עיצוב הוא עניין של טעם. אני מודה שכשהכרתי את המותג תחילה היה לי מעט קשה עם העיצוב של החברה, אך ככל שהכרתי יותר את ההיסטוריה של Nagra והבנתי את איכות הבנייה של המכשירים שלהם, התחלתי לראות את המכשירים באור שונה ולהבין מה עומד מאחרי העיצוב.

הטאץ׳ המודרני יותר בעיצוב המגבר הוא מסך ה-LCD, אשר מציג את הכניסה הפעילה ואת תפריט ההגדרות. המסך פונקציונאלי אך אינו מרשים במיוחד. התפריט מאפשר לקבוע שפה, לשנות שמות של הכניסות, ולצפות במידע כמו גרסת התוכנה והטמפרטורה של המכשיר.

נגיעות עיצוב נוספות ב-Classic Int מפגינות את הגאווה הלאומית של חברת Nagra, אם זה הכיתוב של שווייץ במאונך בצד שמאל. או חוגת המצב, שכאשר מכוונים אותה למצב On, היא מייצרת צורה של צלב יחד עם הפס האדום, מה שמהווה רמיזה נוספת לדגל שוייץ.

המכשיר משדר איכות חסרת פשרות, התיבה כולה עשוייה מלוחות עבים של אלומיניום מוברש, החוגות נעות בצורה חלקה ומעניקות התנגדות בריאה לסיבוב. כך גם הבורר ה-Controller, שמשמש לקביעת הכניסה וניווט בתפריטי המכשיר. בנוסף כל המחברים בחלקו האחורי מוזהבים והטרמינלים לחיבור הרמקולים מצופים בחומר ה-rhodium.

התמונות לא ממש עושות צדק עם המכשיר, במציאות הוא כולו עטוף הילה של יוקרתיות ומסורת ארוכת שנים של אודיו ברמת קצה.

ה-Classic Int מגיע עם שלט דיי משונה בעל גוף מעוגל שיותר מתאים לעמידה מאשר שכיבה. השלט לא ממש מרגיש קשור למכשיר, לא בעיצוב הכביכול חדשני ובטח לא באיכות הבנייה הפלסטית שלו. למעשה במדריך למשתמש של ה-Nagra Classic אין ולו איזכור אחד לשלט. השלט לא כולל אפשרות להדליק או לכבות את המגבר, כך שאותי השלט שימש מידי פעם לשינוי העוצמה בלבד, את כך הוא עשה ללא דופי. בנוסף ממש כייף לראות את חוגת הווליום המכנית ״זזה מעצמה״.

• 

• 

בנושא ההתחממות של המגבר, לאחר עבודה של כשעה המגבר בהחלט חם מאוד למגע. יכול להיות שהסיבה לכך היא ה-Class A Bias שלו. בתפריט של המגבר ניתן לראות את הטמפרטורה שלו, וכשבדקתי היא הייתה 40 מעלות. בעקבות כך אני ממליץ לכם לדאוג לאיוורור המגבר, לא לשים אותו בחללים סגורים ולא להניח עליו מכשירים נוספים.

פלטת ה-VFS

יחד עם ה-Nagra Classic Int קיבלתי גם את פלטת המעמד של סדרת ה-Classic, אשר מתאימה לכל מכשירי הסדרה ונקראת VFS או Vibration Free System. המעמד מורכב למעשה משתי פלטות אלומיניום בגודל שונה המחוברות באמצעות חומר שיכוך מיוחד האחת לשנייה. כל פלטה אחראית על שיכוך ויברציות בתחום תדרים שונה. החומרים בהם נעשה שימוש במעמד ה-VFS מגיעים מתעשיית התעופה והחלל.

יחד עם פלטות ה-VFS מגיעים גם ספייקים מיוחדים, שאינם מייצרים שדה מגנטי כלל ועשויים מ-copper-nickel-zinc. הספייקים מחליפים את הרגליות הרגילות שמגיעות עם ה-Classic Int.

חברת Nagra טוענת שצרכנים רבים מקלים ראש בהשפעה של ויברציות על איכות הסאונד, אך ההשפעה היא דרמטית. בנוסף חברת Nagra מציינת כי מכשירים מבוססי מנורות (כמו רוב מוחלט של מכשירי Nagra) רגישים יותר לויברציות.

כשמגיעים לרמות האיכות של מכשירי Nagra, חשוב להפיק את מירב הפוטנציאל הגלום במכשיר ולכן ההשקעה במוצרי שיכוך למיניהם בהחלט נשמעת הגיונית. יחד עם זאת, העלות של מערכת ה-VFS חוצה את רף ה-10% מעלות המגבר, כך שמדובר בתוספת לא זניחה כלל.

מבחן ההאזנה

כיצד התבצע המבחן

מכיוון שאין ברשותי נגן ראוי לבחינה של מגבר ברמתו של ה-Nagra Classic Int, השאלתי מאורי יפה ממיר מדגם QB9-DSD של חברת Ayre והשתמשתי במחשב MacBook Air בתור מקור. מהמחשב לממיר השתמשתי בכבל USB של חברת Supra, הממיר חובר ל-Nagra Classic באמצעות כבלי RCA של חברת Chord מדגם Shawline. הרמקולים הם YG Acoustics Carmel 2 עם כבלי רמקולים Nordost Blue Heaven.

אחת האופציות הקיימות בתפריט ה-Nagra Classic Int היא לראות כמה שעות הוא עבד. המכשיר עבד 120 שעות כשקיבלתי אותו, כך שהוא לא ממש היה זקוק להרצה רצינית. בכל זאת ביום הראשון, הפעלתי את רשימת הג׳אז שלי ופשוט נתתי לו לנגן, על מנת להכיר את האופי שלו ולהתרגל לסאונד לפני שישבתי להאזנה קריטית.

במהלך אותו היום הראשון היה קל לשים לב למאפייני הסאונד של ה-Nagra Classic Int, ולכן במבחן ההאזנה כבר ידעתי מה הן הנקודות שעלי לשים דגש עליהן.

תנו לי ג׳אז

אז בפתיחת המבחן המשכתי עם מוזיקת הג׳אז. בחרתי בקטע גיטרת הג׳אז המענג Pretty Stars מאת Bill Frisell. נתחיל עם התכונה הבולטת ביותר של ה-Nagra Classic Int, עליה אחזור בכל דוגמה במבחן הזה וזה הניקיון. רמת הניקיון כאן היא ברמה אחרת לחלוטין ממה שאני רגיל אליה, זו רמה ששייכת למערכות קצה מופרדות. מאפיין נוסף הוא תחושה שהסאונד פורץ דרך הרמקולים ומעלים אותם, כאילו הם לא שם בכלל. בימת הסאונד היא גדולה בכל אחד מהממדים, היא רחבה, גבוהה ועמוקה.
הגיטרה של ביל מעודנת ומלאה בפרטים וניואנסים. הבמה וה-imaging כל כך טובים, שביל ולהקתו פשוט עומדים לפני ומנגנים. הפיזור של הסאונד בחדר הוא אחיד ומייצר בועה שעוטפת אותי מכל הצדדים וזאת מבלי לפגוע כלל ביכולת לזהות בדיוק מאיפה מגיע כל צליל.

תכונה נוספת שמפגינה את הרמה הגבוהה של ה-Classic Int זה השקט המוחלט של המגבר הזה, נדמה שהוא אינו מוסיף דבר פרט למוזיקה. גם בעוצמות נמוכות, הסאונד שומר על רוב האופי שלו, ואומנם הדינאמיות בכל זאת מעט יורדת, אך עדיין מדובר כאן במגבר שיודע לנגן נפלא גם בעוצמות נמוכות ולשמור על תחושת החיות והאנרגיה של המוזיקה.

המשכתי לקטע הרבה יותר דינאמי, Pick or Pluck של Trigg & Gusset. הבס כאן עמוק ומפורט. ה-Classic מצליח לפזר את הבס בצורה מדהימה בכל החלל, רמת הפירוט כאן היא גבוהה ביותר שיצא לי לשמוע ויחד עם זאת זה אף פעם לא בא על חשבון היצירה המוזיקלית כלומר ההרמוניה והאיזון.
הגיטרה החשמלית מונחת ברכות על הבס הנפלא, השיר כולל אפקטים רבים הפזורים על בימת הסאונד וה-Classic אינו מפספס אף אחד מהם. כלי הנשיפה בקטע נקי וחלק באופן אבסולוטי.

לסיום חלק הג׳אז אני חוזר לאלבום המרגש והמופלא Eternal Beauty של Nils Landgren, בחרתי בעיבוד שלו ל-Broken Wing. זהו קטע הווקל הראשון במבחן זה וה-Classic Int עובר אותו בהצטיינות יתרה. קולו של נילס ממורכז, נקי במיוחד וכל כך מפורט, שאפשר לחוש בכל שבירה קטנה בשירה המרגשת שלו. הפסנתר מעודן ומדויק כמו גם הבס, זו פרזנטציה מושלמת של הקטע העדין הזה. אני מודה שהלחלוחית בעיניים שלי החלה להיווצר.

רוק ובלוז

בחלק הזה בחנתי מספר יצירות רוק ובלוז. פתחתי בקטע האקוסטי הנודע, Keith Don’t Go של נילס לופגרן בהופעה חיה. עד כה מאפייני הסאונד שחשתי מה-Classic Int הן ניקיון פנומנאלי, דיוק ואיזון. בקטע הזה לראשונה חשתי משהו נוסף וזה עידון. פריטת הגיטרה רכה יותר ופחות חדה ממה שאני רגיל, בנוסף הנקישה על הגיטרה הרגישה לי פחות עמוקה ופאנצ׳ית. היצירה הזו מקבלת אור שונה, הסאונד מאוזן, טבעי ופשוט מרגיש נכון יותר. כשיש עליות פתאומיות הן מורגשות, לא חסר טווח דינאמי למגבר הזה, בנוסף הוא יודע להפיק בס עמוק, אבל הוא לא יעשה זאת אם זה לא חלק מההקלטה. הפרזנטציה המעט רגועה יותר של הקטע, מרגישה נכונה יותר ובסופו של דבר גם מרגשת יותר ופחות מלאכותית. בסולו הגיטרה שעולה לצלילים הגבוהים, הגיטרה מצלצלת בצורה נעימה שלרגע לא מאבדת מרמת הפירוט והניקיון שלה.

כאן המקום גם להתייחס לממיר של חברת Ayre, אותו אני מכיר היטב. הממיר הזה מאופיין ברכות וסאונד שמצליח להביא את הסאונד הדיגיטלי הקר והמנוכר למחוזות הסאונד האנלוגי החלק. ללא ספק גם לממיר של Ayre יש חלק בתוצאה הסופית המתקבלת במבחן השמע הזה.

שמענו קטע אקוסטי, בואו נעבור לחשמל ואל עולם הבלוז. בחרתי תחילה בבלדה העוצמתית Lock and Key של Rose Cousins. הפתיחה כוללת בס ופסנתר, נחשו מהי המילה הראשונה שאומר עליהם? נקיון ומיד אחרי מגיעים האיזון והפירוט. הפסנתר מרגיש מעודן ורך אך כולל גוף ועמוק מעולים. ברגע שקולה של רוז נכנס לבמה היא מגיעה בדיוק מהמרכז וקולה יורה ישירות ללב. התופים מאוזנים בצורה מופלאה וכוללים את מידת העומק הנכונה, הם נשמעים רכים ועוצמתיים בו זמנית. הגיטרה החשמלית מתגנבת לאט לאט בשיר הזה עד לקטע הסולו העוצמתי, בו הגיטרה תופסת את אמצע הבמה. אפשר ממש להרגיש כיצד ה-Classic Int ״מכוון את אור הזרקורים״ עלי ידי שרטוט מדויק של המיקום תחילה של הזמרת ואז של הגיטרה בקטע הסולו.

מכאן עברתי לאחד מקטעי הבלוז האהובים עלי, Midnight Blues של Snowy White בהופעה חיה. זה קטע שפשוט תפור על האופי של ה-Nagra Classic Int, בלוז איטי, מרגש ועדין. רכבות הסאונד בקטע הזה דרך ה-Classic היא פשוט אינסופית. הרוגע והאיפוק שבו קולו של Snowy מועבר ממשיך גם בסולו הגיטרה שנשמע עדין וכל כך מדויק, גם התופים בקטע עדינים ומאוזנים באופן אבסולוטי עם הגיטרה. אחרי קטע כזה הייתי צריך להרגע כמה דקות לפני שיכולתי להמשיך.

לסיום חלק הרוק והבלוז בחרתי הפעם משהו מאתגר מהעבר שלי, היצירה A Change Of Seasons של להקת Dream Theater, או איך שאני הייתי מכנה אותה בעבר, 23 דקות של שכרון חושים. אומנם הטעם המוזיקלי שלי השתנה והתמתן מאוד בשנים האחרונות, ליצירה הזו תמיד יהיה מקום מיוחד בליבי. בנוסף מדובר ביצירה מורכבת שכוללת המון מעברים, מקצבים משתנים וקטעי סולו יפיפיים.
בתחילת הקטע יש אפקט סאונד שנע בקלילות על כל בימת הסאונד, משמאל במרכז עד לימין למעלה (הרבה מעל לרמקולים), מעולם לא שמעתי את האפקט הזה בצורה כה מוחשית וזה דוגמה נפלאה לשליטה המוחלטת של ה-Nagra Classic Int בבימת הסאונד. למרות שלא שמעתי את הקטע שנים, אני יכול לומר בביטחון מלא שמעולם לא שמעתי את היצירה בכזה ניקיון, עם רמת פירוט כה גבוהה והפרדה מרשימה כל כך בין הכלים השונים. כשהגיטרה החשמלית והמקצבים הכבדים יותר מתחילים המגבר מראה שהוא יכול להעביר עוצמה בקלות ולעשות זאת תוך בצורה טבעית ותמיד להישאר בשליטה. המעברים בין קטעי הבלדה לקטעים הכבדים יותר הם חלקים ומאוזנים ביותר.

יכול להיות שעבור חובבי המטאל הפרזנטציה של ה-Nagra Classic Int לא תהיה אגרסיבית מספיק. לעומת זאת, אם הייתם חובבי מטאל בעבר והיום כבר קשה לכם ליהנות מהמוזיקה הזו, דווקא הפרזנטציה של ה-Classic Int, שמעדיפה דיוק ואיזון על פני אגרסיביות בלתי מרוסנת, תאפשר לכם לשוב לחיקה של המוזיקה הזו.

אלקטרוני ומבחן הבס

בחלק הזה נתאר את ביצועי הבס והביצועים במוזיקה אלקטרונית של ה-Nagra Classic Int. קטע נהדר לפתוח איתו הוא Hunter של Bjork. הקטע הזה ידוע במספר הגדול של שכבות הבס השונות, הבס מהיר ונע על פני כל בימת הסאונד. ה-Classic Int מעביר את המהירות ההפרדה והדיוק של שכבות הבס ביד אומן ממש. במספר רב של מגברים שיצא לי לשמוע בהם את הקטע הזה הדגש היה על שכבות הבס הללו. לעומת זאת, דרך ה-Nagra יש איזון מופתי בין הבס לבין השירה, המנגינה והכינורות ביצירה. כל חלק מהיצירה זוכה למקום משלו. רמת הפירוט בקולה של ביורק, וכמובן הניקיון, הם ברמה שלא יצא לי לשמוע עד כה.

המשכתי לאחד הקטעים הקבועים שלי, The Game Has Changed של ההרכב Daft Punk מתוך הפסקול של הסרט “Tron: Legacy”. זהו קטע אנרגטי במיוחד, שכולל בס שניתן לתאר אותו רק כ״פיצוצים״. לאחר כל פיצוץ כזה יש מעיין שובל של רעש אלקטרוני שנע על פני בימת הסאונד. בנוסף לפיצוצים, ישנה בקטע הזה גם שכבת בס קבועה. רמת הפירוט באותם השובלים האלקטרונים הייתה הגבוהה ביותר שיצא לי לשמוע. פיזור שכבת הבס הקבועה על פני כל הבמה היה אחיד ונקי ברמה שגם כאשר בחנתי אצלי מגברים עם מערכות תיקון אקוסטי מובנה, הן לא התקרבו לכזה פיזור אחיד ונקי של הבס. הפיצוצים עצמם היו מעט מעודנים ואני יודע שה-YG Acoustics Carmel 2 שלי יכולים להוציא בס עוצמתי יותר. זו דוגמה נוספת להעדפה של ה-Classic Int לאיזון ופיורט על פני עוצמה.

אם כבר Daft Punk אז אי אפשר בלי האלבום המופתי, Random Access Memories. האזנתי לחצי הראשון של האלבום, והתמוגגתי מהאיזון והדינאמיות הנהדרים. באלבום הזה, האנרגטיות מעוברת בצורה משכנעת ביותר, וכאן דווקא פחות הייתי מתאר את הסאונד כמעודן, הבס היה עמוק, מהיר ופאנצ׳י. בקטע Giorgio by Moroder, יש ראיון עם ג׳ורג׳יו ורמת הניקיון והפירוט בדיבור שלו פשוט הפילו אותי. מלבד הניקיון בדיבור שלו, ישנם רעשי רקע של אנשים מדברים שמעולם לא שמעתי אותם כל כך ברורים. זו תחושה שחזרה על עצמה בקטעים נוספים באלבום, לא פעם אמרתי לעצמי ״את הפרט הזה מעולם לא שמעתי קודם״.

עברתי לקטע הפופ bad guy של Billie Eillish, גם הקטע הזה הפך לקבוע במבחן שלי. ה-Classic Int משחזר בקלות את המקצב המהיר והדינאמיות בקטע, הבס עמוק, הדוק ומהיר הפרדת הווקל מצוינת ומקצב הנקישה מפורט ביותר. ה-imaging מדהים ומביא את הווקל וחלק מהאפקטים בדיוק למרכז הבמה.

לסיום מבחן הבס בחרתי בקטע שגיליתי לאחרונה, Poem of Chinese Drum, של אומן כלי ההקשה הסיני, Hok-man Yim. הקטע הזה מוכיח באופן מוחלט שכשצריך להוציא בס עמוק, ה-Classic Int מוכן ומזומן להראות את השרירים שלו. הקטע כולל תיפוף על תוף בעל עומק אדיר, התוף ממוקם בדיוק במרכז הבמה, ה-Classic Int מעלים את הרמקולים לחלוטין הצלילים מגיעים מכל מיני מקומות בחדר כאילו ללא שום קשר למיקום הפיזי של הרמקולים. כמובן שרמת הפירוט בין עם בתיפוף העמוק ובין עם בכל התיפופים הקטנים והשקטים היא לא פחות ממדהימה.

קלאסי ופולק לסיום

אני לא חובב של מוזיקה קלאסית, אבל הרגשתי שמבחן של מגבר ברמה והאיכות של ה-Nagra Classic Int, לא יהיה שלם בלי בחינה של ביצועיו במוזיקה זו. אז למקרים כאלה יש לי את היצירה הקבועה שאני שולף וזו A Night on Bald Mountin בניצוחו של Firtz Reiner. זו יצירה דינאמית שמרגישה כמו פסקול של סרט מתח וינטג׳ איכותי. כמובן שגם כאן המילה ״ניקיון״ מוצאת את דרכה לתחילת תיאור החוויה שלי, אי אפשר להתעלם מהשקט המוחלט בין הכלים השונים ובהפסקות הקטנות שיש ביצירה הזו. ה-Classic Int מעביר את הקטע הזה עם רמת הפירוט גבוהה של הכלים המרובים ביצירה. המעברים הדינאמיים הרבים חלקים לחלוטין ומשדרים תחושה של דינאמיות טבעית וחסרת מאמץ מצד המגבר. מה אני אגיד לכם, עם ה-Nagra אפילו אני יכול ליהנות ממוזיקה קלאסית.

לסיום מבחן ההאזנה בחרתי בסינגל החדש של Allan Taylor, שהוא למעשה גרסאת כיסוי לבוב דילן, One Too Many Mornings. השיר הקצרצר והכביכול פשוט הזה, הוא דואט מופלא בין אלן לגיטרה שלו. המינימליזם הזה מספיק לחלוטין בשביל להבין את היכולות והאיכות של ה-Nagra Classic Int. שחזור הווקל הוא פנומנאלי, לא פחות מכך, הניואנסים והעומק בקולו של אלן הם ללא דופי וכך גם הפירוט והאיזון בפריטת הגיטרה שלו. הביצוע של ה-Classic Int כאן מבחנתי הוא לא פחות ממושלם ולכן זו דרך מצוינת לסיים בה את חלק מבחן ההאזנה.

אז האם ה-Nagra Classic Int הוא מגבר משולב מושלם?

בחלק הזה אנסה להתייחס לשאלה שהעליתי בכותרת המאמר. כמובן שמדובר בשאלה שמנוסחת בצורה שנועדה למשוך, מבחנתי התשובה לשאלה ״האם X הוא מגבר מושלם?״ היא בהכרח ״לא״, ולא חשוב מהו ה-X. מגבר אחד לא יכול להיות מושלם לכל סוג של רמקולים, כל סוג של חלל האזנה ולהתאים לכל טעם/העדפה מוזיקליים של המאזין.

לכן השאלה היותר ריאלית והגיונית היא, האם אני מצאתי אותו מושלם בשידוך הרמקולים שלי, חלל ההאזנה שלי וההעדפה המוזיקלית האישית שלי? התשובה הקצרה היא ״כן״.

השילוב עם ה-YG Acoustics Carmel 2

התשובה הארוכה יותר היא שהשילוב בין Nagra לרמקולי YG Acoustics הוא שילוב נפלא, שמוציא את הטוב משניהם. מעולם לא שמעתי את הרמקולים שלי נשמעים טוב יותר. הסינרגיה של המערכת גורמת לה להיעלם לחלוטין. כל חלל ההאזנה שלי התמלא בסאונד ששחזר באופן יוצא דופן את המוזיקה. הדמיית בימת הסאונד ומיקום הצלילים השונים בה הרגישו כאילו אין שום קשר בין המיקום של הרמקולים לבין מקור או מיקום הצלילים.

ה-Nagra חושף את מלוא הפוטנציאל של רמקולי YG Acoustics, ככה הם אמורים להישמע, זה לחלוטין הסאונד האופטימלי שלהם מבחינתי.

העוצמה

מבחינת העוצמה של ה-Nagra Classic Int, גם כאן התיאום, ספציפית עם ה-YG Acoustics Carmel 2 שלי וחלל ההאזנה שלי הוא פשוט מושלם. למרות ה-100W ״בלבד״, הסאונד אף פעם לא הרגיש לי חסר עוצמה, ההפך הגמור, התחושה שהסאונד פשוט מתפרץ מהרמקולים בדינאמיות ועומק בס מעולים. חוגת הווליום מעולם לא עברה את נקודת האמצע שלה, בנקודה זו קיבלתי עוצמה מספקת ואני לא רואה את עצמי זקוק ליותר עוצמה מזה בשום מקרה.

השוק כיום כולל לא מעט מגברים עם הספקים של 300W ואפילו 500W ויותר. לא פעם, ההספקים הגדולים האלה באים על חשבון דיוק וזריזות ודורשים הוספה של רכיבים נוספים במעגלי המגברים, מה שעלול להוביל לעלייה ברעשים והעיוותים. ה-Classic Int מציע הגברה שתתאים ללא מעט רמקולים ותספק עבורם את האות הנקי ביותר האפשרי. אתם יכולים להיות בטוחים שכל אירו או פרנק שווייצרי, שלא נוצל להגדלת ההספק של ה-Classic Int, שימש במקום זאת למקסם את איכות הסאונד שלו.

ההעדפה המוזיקלית האישית שלי

החלק האחרון בפאזל הוא ההעדפה האישית שלי, תחושת העידון הקלה באופי הסאונד של ה-Nagra Classic Int, הדיוק, האיזון, הדינאמיות ותחושת ההיעלמות של המערכת הם עבורי בדיוק הסאונד שמגדיר את מה שאני מחפש בתור אודיופיל. הסאונד של ה-Nagra Classic Int עם ה-YG Acoustics Carmel 2, זה פשוט פסגת השאיפות שלי ממערכת סאונד.

סיכום

ההתנסות הראשונה שלי עם מגבר אולטרה הייאנד מבית חברת Nagra הותיר אותי נלהב ומלא כבוד והערכה, עד כדי הערצה, כלפי המותג השווייצרי הוותיק.

ה-Nagra Classic Int, הוא מגבר הכניסה של החברה, למרות זאת המגבר מציג איכות בנייה ללא דופי, הגברה בריאה, שתספיק לרוב הרמקולים והילה של מוצר ברמות הגבוהות ביותר. אומנם העיצוב הייחודי של מוצרי Nagra הוא קצת טעם נרכש, אך אי אפשר שלא להעריך את המסורת רבת השנים שמשתקפת בו.

עם כל הכבוד לעיצוב ואיכות הבנייה, מה שהופך את ה-Nagra Classic Int למגבר שהוא, זו איכות הסאונד הפנומנאלית שלו, שפשוט השאירה אותי המום. זה מתחיל ברמת ניקיון ורקע שקט שלא היו מביישים אף מערכת מופרדת של קדם מגבר ומגבר הספק, ממשיך בבימת סאונד בעלת רוחב, גובה ועומק, שגורמים למאזין להרגיש כאילו אין קשר בכלל בין הרמקולים למוזיקה. בדרך עוברים גם דרך תכונות כמו איזון, דיוק ורמת פירוט מופלאה.

לסיום, התכונה של ה-Nagra Classic Int, שקושרת את הכל יחד היא שעם כל המושגים האודיופילים האלה, המגבר אף פעם לא גרם לי להרגיש כאילו אני נמצא בתעורכת אודיו, בה כל מערכת מנסה למשוך תשומת לב על ידי הפגנת “שרירים” אודיופילים מנופחים. במקום זאת, הרגשתי שאני נמצא בהופעה פרטית או באולפן ההקלטות של האומנים האהובים עלי, שמנגנים ושרים אך ורק בשבילי.

ה-Nagra Classic Int הוא מגבר מספיק טוב בשביל להיות ה-End Game או השלב האחרון של מסע אודיופילי. צריך לשמוע כמה וכמה מערכות בשביל להבין ולהעריך באמת את מה שהמגבר הזה יודע לעשות. מבחינתי עם ה-Nagra Classic Int, הייתי יכול לפרוש לאי בודד אודיופילי ולעולם לא להזדקק למגבר אחר.

מחיר: 71,600 ₪
אחריות: 3 שנים
מחיר ה-VFS, פלטת השיכוך: 7,960 ₪

המערכת ששימשה לסקירה:
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
ממיר: Ayre QB9-DSD
מקור: MacBook Air שמנגן Tidal
כבלי RCA מדגם: Chord Shawline
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven

כתבות מומלצות נוספות:
רוצים להכיר מותגים שווייצרים נוספים? אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה שלנו: שווייץ, לא רק שעונים, גם גן עדן אודיופילי.
הנה כתבה שהכנו על מגברים משולבים ולמה אנחנו חושבים שהם לב המערכת האודיופילית המודרנית.