AVReviews

״האיש האפור״ של האחים רוסו (סרטי הנוקמים) מביא לנטפליקס את ריאן גוסלינג, כריס אוונס ואנה דה ארמס, האם זה מספיק בשביל להיות סרט האקשן של השנה?

תקציר העלילה – האיש האפור

ריאן גוסלינג הוא ״6״, כלומר המגויס השישי של תוכנית סיירה של ה-CIA. תוכנית בה הם מגייסים אסירים והופכים אותם לסוכנים חשאיים מצטניים עבור משימות לא רישמיות.

בתחילת הסרט ״6״ נשלח להתנקש באדם שמתברר שהוא היה ״4״. ל-״4״ יש מידע פנים על השחיתות ודרכי הפעולה הלא מוסריות של ה-CIA וספציפית, על קרמייקל (Regé-Jean Page). לפני מותו ״4״ מעביר זיכרון נייד המכיל את המידע המפליל ל-״6״, מה שמיד הופך אותו למטרה של אותו כוח מושחת ב-CIA.

קרמייקל אינו בוחל באף אמצעי להגן על הקריירה והעמדה שלו, לכן הוא מגייס למשימה את לויד הנסון (כריס אוונס), שכיר חרב פרטי ופסיכופת, חובב עינויים חסר גבולות. בשביל להגיע אל ״6״, הנסון חוטף את האיש שגייס את ״6״, פיצרוי (בילי בוב תורנטון). כדי שפיצרוי ישתף פעולה גם האחיינת שלו, בת משפחתו היחידה, נחטפת.

לעזרת ״6״, בלית ברירה, לאחר שהואשמה בסיוע לבריחתו, מגיעה הסוכנת דני מרינדה (אנה דה ארמס). כך מתחיל המרדף המטורף, שבין היתר יגיע אל בנגקוק, פראג, ברלין ועוד.

השורה התחתונה

אם אתם חובבי אקשן, ״האיש האפור״ הוא בגדר צפיית חובה עבורכם, האקשן כאן מבחינתי הוא ברמה של 9.5/10! והוא לא נופל מ״מהיר ועצבני״ או ״ג׳יימס בונד״. רק שכמו סרטים אלה, האקשן מופרך, מוגזם ולא הגיוני בעליל. אז אם חיפשתם איזה מותחן ריגול מתוחכם ומועדן, זה לא הסרט בשבילכם.

לעומת האקשן, הסיפור הכללי לא מספיק מעניין ואינו מחדש דבר, אך רמת המשחק, עיצוב הדמויות וכתיבת הדיאלוגים הם ברמה מעולה.

האקשן ורמת ההפקה

עם כל הכבוד לעלילה, ״האיש האפור״ הוא בראש ובראשונה סרט פעולה וככזה יש כאן קביעת רף חדש מבחינתי. רמת האקשן כאן מהווה שילוב בין ג׳יימס בונד ו״מהיר ועצבני״. בנושא ג׳יימס בונד ישנה אפילו בדיחה פנימית בסרט על כך, קלייר, האחיינית של פיצרוי, שואלת את ״6״ למה קוראים לו כך, בתגובה הוא עונה לה ״כי 007 היה כבר תפוס״.

״האיש האפור״ לא נח לרגע מהאקשן, כשהעצירות היחידות הן בשביל ״לדחוף״ קצת עלילה, אתם יודעים, ״כי צריך״. קטעי הפעולה מגוונים ביותר, יש כאן קרבות יריות, קרבות מגע, מרדפים ולמעשה החבילה המלאה.

בימוי האקשן הינו ברמה הגבוהה ביותר, בין אם זה הכירואגרפיה של קרבות המגע ובין אם השימוש המקורי בסביבה. אולי שני הסיקוונסים המרשימים ביותר הם הקרב במטוס התובלה הצבאי והסיקוונס בחשמלית של פראג. שני הסיקוונסים הללו כוללים אקשן מקורי, מלא אדרנלין, וצילומים ברמת איכות קצה.

הסקייל של האקשן הוא אדיר, והרבה מהקרבות מתרחשים באזורים הומי אדם ועם משתתפים רבים.

הצד ״השלילי״ בכל האקשן הזה זה האמינות. אומנם אין כאן את התופעות הקבועות של אקדחים בעלי אינסוף כדורים, אך ממש לא ניתן לקרוא לאקשן כאן הגיוני. הסוכן ״6״ מתמודד עם עשרות שוטרים/חיילים/סוכנים כשרק כמה ״נבלי-על״ כמו הנסון והסוכן הבכיר שלו, דהנוש, מהווים איזשהו יריב ראוי עבורו.

על סוגים של כתיבה: עלילה, דמויות ודיאלוגים

״האיש האפור״ עורר בי לא מעט מחשבות על סוגים שונים של כתיבה ומידת ההשפעה של סוגים אלה. נושא הכתיבה מעניין אותי במיוחד, ואני תמיד מתייחס אליו בסקירות שלי. הרי סרט הוא בעצם הצגה וויזואלית והפקת חיים בסיפור כתוב. אך הכתיבה אינה נגמרת בסיפור, יש את איפיון הדמויות וגם הדיאלוגים וכל אחד מהם יכול להיות ברמה אחרת.

נתחיל מהסיפור, כפי שכבר ציינתי, העלילה כאן היא באמת משנית לאקשן, הסיפור אינו מחדש דבר ואין לרגע תחושה שזה הדבר המרכזי כאן. סיפורים על שימוש לרעה ביכולות של אירגון ביון למטרה של קידום עצמי היו לנו כבר לא מעט. אולי הסרט האהוב עלי בז׳אנר הזה הוא ״אויב המדינה״ עם וויל סמית׳ וג׳ין הקמן, איכות כתיבת הסיפור שם היא ברמה גבוהה בהרבה.

מלבד הסיפור, יש את כתיבת הדמויות וכאן לטעמי הכתיבה ב״האיש האפור״ טובה בהרבה. לדמויות יש סיפורי רקע, אופי וגם מאפיינים קטנים שמוסיפים הרבה עיניין, כמו למשל החיבה של ״6״ למסטיקים. הכתיבה הזו מספקת לשחקנים משהו לעבוד איתו, וקאסט השחקנים המרשים כאן יודע לעשות מטעמים מדברים קטנים כאלה. ללא ספק רואים שהקאסט נהנה לעשות את הדמויות בסרט. אנה דה ארמס עבדה בעבר גם עם גוסלינג (״בלייד ראנר 2049״) וגם עם אוונס (״רצח כתוב היטב״), כך שהכימיה של כולם עבדה מעולה.

סוג הכתיבה השלישי הוא הדיאלוגים, וגם כאן, בניגוד לכתיבת העלילה, יש כתיבה מצויינת. הדיאלוגים שנונים, מתובלים בהומור וציניות, וגם אם אין המון עומק מאחורי הנאמר, הדיאלוגים עובדים ומוסיפים להנאה מהסרט.

דמויות הנבל

כמו בסרטי מארוול, גם בסרטים בסגנון של ״ג׳יימס בונד״ יש השפעה מכרעת לאיכות דמות הנבל. ב״האיש האפור״ הנבל הראשי הוא קרמייקל, סוכן CIA צעיר ושאפתן, שרוצה להגיע כמה שיותר גבוה ואין לו שום בעיה לדרוך על גופות כל הדרך אל הפסגה. אני חושב שמדובר בדמות לא מענינת וחסרת כריזמה.

נבל המשנה כאן הוא לויד הנסון, נבל פסיכוטי חסר גבולות, אבל עם סטייל וצ׳ארם. כריס אוונס עושה את התפקיד הזה נפלא. נראה שהוא נהנה כל כך להיות 180 מעלות מדמותו כקפטן אמריקה.

יש גם דמות נבל נוספת, שלישית ברמתה. שכיר החרב, דהנוש, שנשלח בידי הנסון להשיג את הזיכרון הנייד מ״6״ ומירנדה. דהנוש כמעט לא מדבר ועדיין לדמות שלו יש אופי וכריזמה מרשימה.

כך שלסיכום, אומנם הנבל הראשי משעמם, אך דמויות נבלי המשנה, נוטפות כריזמה והן צבעוניות ומהנות ביותר.

על נטפליקס, כיוצרי תוכן

רק לפני כמה שנים, נטפליקס לא היו מייצרים סרטים שנחשבים ל״class A״, השחקנים הגדולים לא ממש היו נוהרים להפקות שלהם והסרטים הרגישו ברמת הפקה נמוכה יותר בהשוואה להפקות הוליוודיות.

״האיש האפור״ הוא סרט ברמת הפקה גבוהה במיוחד ואינו נופל בכלום לעומת סרטי הפעולה שוברי הקופות מהוליווד. הצילום מהוקצע והאקשן הוא ברמה של ״אפס חיסכון״. בנוסף מבחינת הקאסט, מדובר כאן בשחקנים שנמצאים בשיא שלהם וגם הבמאים, האחים אנתוני וג׳ו רוסו, המגיעים אחרי בימוי סרטי ״הנוקמים״, גם הם בטופ של המשחק שלהם.

לאחרונה פורסמו תוצאות פיננסיות פחות מחמיאות לנטפליקס, כולל איבוד מינויים, יהיה מעניין לעקוב ולראות האם הם ימשיכו לייצר כותרים ברמה כזו ואיזו השפעה תהיה לכך על הביצועים הפיננסיים שלהם.

סיכום

״האיש האפור״ הוא מועמד רציני לסרט הפעולה של השנה, האקשן כאן הוא ברמה הגבוהה ביותר, הוא מקורי, מושקע ומבוים כראוי. קאסט השחקנים עושה עבודה מעולה, כתיבת הדמויות מצויינת, הן צבעוניות, סרקסטיות והשחקנים לחלוטין נהנים לגלם את אותן.

אם אתם חובבי אקשן, ״האיש האפור״ הוא בגדר צפיית חובה עבורכם, האקשן כאן מבחינתי הוא ברמה של 9.5/10! הבעיה היחידה עם האקשן היא מידת האמינות וההיגיון שבו, זהו אקשן מופרך ברמה של סדרת סרטי ״מהיר ועצבני״. נקודת חולשה נוספת היא הסיפור, העלילה כולה כאן היא משנית לחלוטין לאקשן ומהווה לא יותר מקטעי מעבר או קישור עד לקטע הפעולה הבא.

כך שאם אתם מחפשים סרטים עם קצת עומק ועיניין עלילתי, כאן ״האיש האפור״ עושה עבודה פחות מוצלחת.
הציון שלי: 7/10