נתחיל כרגיל בסיכום עם ספויילרים של הפרק הקודם
סיכום פרק 3
לאחר שני פרקים דיי יבשים, בעיקר השני. איך אומרים, All hell breaks loose בפרק השלישי. המלחמה שכל כך חיכנו לה מתחילה! צבא המהלכים הלבנים של מלך הלילה מול וינרטפל ובעלי בריתם. מדובר בפרק מפואר וקולנועי במיוחד עם סצנות מבריקות. למשל הדות'רקים עם חרבות האש שלהם שהולכות ונעלמות עד שלא נשאר דבר פרט לחושך. קרבות הדרקונים, במיוחד אהבתי את הסצנה בה ג'ון שלג מנסה לעבור את הדרקון של מלך הלילה על מנת להגיע לבראן וכל פעם נאלץ לסגת ולתפוס מחסה בזמן שהדרקון יורה את הלהבה הכחולה שלו.
הפרק כלל קרבות אדירים וגם סצנות של מרדפים במסדרונות צרים. הסצנה במנהרת הקבורה בה סאנסה, טיריון וכל הנשים והילדים התחבאו, כאשר פתאום הגופות מתעוררות ומתחילות לתקוף, לקוחה לחלוטין מז'אנר האימה. כך שהפרק בהחלט מאוד מגוון בסגנונות שלו.
עוד סצנה נפלאה היא כמובן מותה של ליאנה מורמונט, שנשארת גיבורה חסרת מורא עד הסוף ומצליחה לקחת את הענק המת יחד איתה.
בין המתים גם ג'ורה מורמונט שמת בעודו מגן על דינאריז, לא ניראה שהוא יכול היה לייחל למוות טוב יותר. בריק דונדארין, מת בשביל להציל את אריה, ת'יאון מת, לא לפני שקיבל את הברכה לה הוא חיכה מבראן – "את אתה אדם טוב ת'יאון". יחד עם זאת רוב מוחלט של דמויות המפתח שרדו, ובצורה מילולית עמדו מוקפים בגופות. יש כאלה שמבקרים את הסדרה על כך שהיא כבר לא מוכנה להקריב את הדמויות הראשיות כמו פעם. אני לא מסכים עם הביקורות הזאת, הטריק הזה נוצל מספיק לטעמי, מעניין לראות מי ישרוד בפרקים הבאים.
כמובן שהשיא של הפרק הוא אריה שהורגת את מלך הלילה. זה קרה כל כך מהר ומשום מקום שלטעמי זה היה רגע של אנטי-קלימקס. לפני זה רואים את כל הסגנים הראשיים של מלך הלילה נכנסים לוינטרפל, והצפייה לקרב אדיר נוסף באוויר. ואז תוך שנייה אריה באה משום מקום, אחרי שדווקא היה נדמה במהלך הפרק שהיא מאבדת את זה ונכנסת לפאניקה, מצליחה איכשהו לעבור דרך כל צבא המהלכים שמקיפים את מלך הלילה ולתקוף אותו. זה לא היה מספיק מספק, אחרי 8 עונות שמחכים למלחמה הזו, אומנם הקרב היה אדיר, אבל אף אחד בכלל לא נלחם במלך הלילה, זה נגמר בקלות מידי לטעמי.
נשארתי עם חור עצום כזה ותחושה של: אנחנו רק בפרק 3, מה יהיה עכשיו?
וכעת פרק 4…
מכיוון שעברו כבר ימים משידור הפרק הפעם אתייחס אליו כן עם ספויילרים.
תקציר העלילה – עם ספויילרים!
לאחר הקרב האדיר בפרק הקודם, שורדי הקרב קוברים את המוני המתים. מצד אחד קיבלנו סצנה קולנועית מרהיבה, של המוני במות עץ אדירות עם גופות שמועלות באש. מצד שני כל כך לא אמין שהקומץ שנשאר הספיקו לבנות את כל הבמות האלה ולהערים עליהן את הגופות.
מיד אחרי הסצנה הדרמטית הזו, אנו עוברים למשתה החגיגי לכבוד הניצחון. במשתה גילינו מה כל דמות מעדיפה לשתות: טיריון מעדיף יין, ת'ורמונד חלב מוחמץ ודינאריז מעדיפה קפה מסטארבאקס.
מרגע זה הפרק הרגיש לי קצת כמו משחקי הכס 90210. משחקי שתייה, שיחות חולין, מאבק על ליבה של בריאן… כל הסצנות הללו הרגישו לי רחוקות מאוד ממשחקי הכס.
דינאריז רואה את ההערצה הגדולה שג'ון זוכה לה ודאגה מתגנבת לליבה. היא נכנסת לחדרו ומבקשת ממנו להבטיח שהוא לא יספר לאף אחד מי הוא באמת, ואומרת לו שזו הדרך היחידה לשמור על היחסים ביניהם. קשה לי מאוד עם ההתדרדרות הזו בדמותה של דינאריז, משליטה קשוחה ששורדת כל דבר, פתאום היא נראית חלשה ולא בטוחה בעצמה. השינוי הזה קרה מהר מדי לטעמי.
ג'ון לא מצליח לשמור על הסוד ומחליט לספר את האמת לסאנסה ואריה, רק לאחר שהן נשבעות לא לגלות לאף אחד. 5 דקות אחר כך סאנסה מגלה את הסוד לטיריון.
לא ממש ברור לי מדוע סאנסה כל כך מתנגדת לדינאריז, אחרי כל מה שהיא עברה מהלאניסטרים, מישהי כמו דינאריז, אמורה להיות מישהי שהיא תכבד וכן תרצה לראות על הכס.
אחרי מפגש קצר בחדר המלחמה, דינאריז יוצאת עם הצבא שלה דרומה על מנת להתכונן למלחמה בסרסי.
כמובן שזה מזמין עוד סדרה של פרידות כשלטעמי הפרידה הכי מפוספסת כאן, והיחידה שהייתה יכולה באמת לרגש אותי, היא הפרידה של ג'ון מגוסט. הזאב היחיד (טוב הייתה איזה סצנה שהראתה את הזאבה של אריה בעונה הקודמת) ששרד מאז הפרק הראשון, שכל כך עזר לג'ון. ג'ון מחליט שמקומו בצפון, אז הוא אומר לת'ורמונד לקחת אותו ו… זהו ביי, אין איזה ליטוףחיבוק? איזה מילת תודה? בתור אוהב חיות, זה בהחלט איכזב אותי.
בדרך טיריון וואריז דנים בהתפתחות האחרונה על ג'ון שלג, וניראה שהם כבר לא כל כך בטוחים את מי הם מעדיפים לראות על הכס. טיריון רוצה לשמור אמונים לדינאריז, בעוד ואריז שרק טובת הממלכה מעניינת אותו, חושב שג'ון הוא השליט היותר ראוי.
דינאריז טסה לה עם הדרקונים שלה, כשמשום מקום מגיע יורן עם הצי שלו, ויורה חצי ענק באחד הדרקונים והורג אותו. אחרי שהדרקון הצליח לשרוד את המלחמה הגדולה מול המתים, זה נראה כמו מוות קצת קל מידי, בנוסף קשה להבין כיצד מהגובה הרב שבו הם טסו, הם לא הבחינו בצי שלם של ספינות.
יורן מטביע את הספינות של דינאריז, ומחסל עוד חלק גדול מהצבא שלה בנוסף לכך, הוא גם לוקח את מיסאנדיי בשבי.
דינאריז דיי מאבדת את זה ומגיע עם צבא קטנטן ובלי דרקון למעלה המלך, שם היא דורשת מסרסי להיכנע ללא תנאים – דרישה לא הגיונית בעליל, אם כל התכנון של העונות האחרונות בסוף זה המהלך שלה?
סרסי כמובן מסרבת להיכנע ורוצחת את מיסאנדיי מול עיני דינאריז ותולעת אפורה. דינאריז מסתובבת ונסוגה כשהבעת זעם מטורפת על פניה. ניראה שמנתצת השלשלאות, אם הדרקונים, חובבת הקפה, מאבדת את השליטה וההיגיון. עם כל מה שהיא עברה ב-7 העונות הקודמות, לטעמי התהליך הזה פשוט קורה מהר מידי. אז נכון היא עברה המון, אבל היא עברה לא מעט גם קודם.
מיסאנדיי ברגע האחרון שלה, המילה האחרונה – דארקריס – בתרגום חופשי – "תשרפי את כולם מלכתי". |
נושא אחרון הוא היחסים של ג'יימי ובריאן, עוד משהו מאוד לא ברור בשבילי. כל הדמות של בריאן האבירה האצילית נשברת והיא הופכת להיות לאישה בוכייה שרק רוצה את הגבר שלה לידה. כמו אצל דינאריז, גם אצל בריאן התהליך לא מסתדר לי, קיצוני מידי. וג'יימי, שמחליט ברגע לעזוב את הכל ולחזור לסרסי אחרי איזה נאום מפגר על כך שגם הוא אכול שנאה.
בניגוד לדינאריז ובריאן, אריה שומרת על הקו של הדמות שלה, והיא דמות נשית חזקה ועקבית, לדאבונו הרב של גנדרי.
לטעמי הפרק הזה ממשיך את התחושה הלא נעימה של העונה הזו, הכתיבה לא מספיק טובה, התהליכים שהדמויות עוברות, לא ממש הגיוניות לי ביחס למה שראינו מהדמויות הללו במשך 7 העונות הקודמות. במקום הבנייה המסודרת של העלילה שהייתה עד כה, גם עם מעט איטית, בעונה הזו יש פרקים שלמים שמתעסקים בנושאים לא מספיק חשובים באריכות, ואז כשמשהו כבר קורה הוא פתאומי.
2 פרקים לסוף, אני מאוד מקווה שהרמה של הסדרה תעלה ונקבל פרקים יותר מספקים וראויים.