AVReviews

״צדק של אב״ מביא לנטפליקס את ג׳ייסון מומואה. אחרי שכבר הוביל סרט קומיקס עתיר תקציב, ״אקווה-מן״ ושיחק תפקיד משמעותי בעונה הראשונה של ״משחקי הכס״, האם גם ההופעה שלו בסרט נטפליקס תהפוך את הסרט ללהיט?

תקציר העלילה – צדק של אב

בני משפחת קופר, זוג וילדה מתבגרת, מנהלים חיים שלווים ומלאי הרמוניה. הם נהנים מחיי הטבע ומהמשפחתיות שלהם. הכל נקטע בבת אחת, כשמתגלה סרטן אצל האם, חייהם הופכים לשהייה אינסופית ליד מיטתה בבית החולים, ואיבוד כל כספם בניסיונות הטיפול. התקווה מגיעה כשתרופה ניסיונית חדשה אמורה להגיע לשוק, אך ברגע האחרון חברת תרופות גדולה מסכלת את המהלך (כנראה על ידי תשלום שוחד לחברה התרופות הג׳נרית).

ללא טיפול, אם המשפחה לא שורדת, מה שממלא את ליבו של ריי קופר (ג׳ייסן מומואה) ברצון עז לנקום אישית במנכ״ל חברת התרופות. מספר חודשים לאחר מות אישתו, ריי מקבל שיחה מעיתונאי שמספר לו על גילויים לשחיתות בחברת התרופות. ריי הולך לפגישה עם העיתונאי, כאשר רייצ׳ל בתו (איזבלה מרסד), עוקבת אחריו.

האירועים שמתרחשים בפגישה יכניסו את ריי ורייצ׳ל עמוק למסע נקמה קטלני, שמייצג את מאבק האזרח הקטן מול חברת הענק רודפת הבצע.

מהו ״צדק של אב״?

אז ״צדק של אב״ הוא מותחן פעולה, שכפי שתיארתי מייצג את המאבק של האזרח הבודד, שכל עולמו חרב בעקבות החלטה כלכלית קרה של חברת ענק. מנכ״ל חברת התרופות מתראיין בחדשות ומדבר על רצון החברה להציל את העולם ולתת טיפול במחיר הוגן לכל אזרח, כאשר מה שמסתתר מאחורי המילים המכובסות זו שחיתות. ריי מתקשר לתוכנית ומסביר שאישתו הולכת למות ללא התרופה. בתגובה המנכ״ל מביע צער וחוזר לשנן עוד מנטרה חסרת משמעות. ריי מתעצבן ומאיים על חייו של המנכ״ל.

הסיקוונס הזה ממחיש את התסכול הרב של האזרח הקטן, ברגעים שהוא צריך משהו מהמדינה או מחברת ענק כלשהי. בעוד המדינה והחברה מסתכלים על סטטיסטיקות ורווחים, במקרה הטוב, ועל דרכים לא מוסריות לעשות עוד כסף, במקרה הרע, האזרח הקטן בסך הכול רוצה לחיות את חייו בשקט וליהנות ממשפחתו. ברגעים שבהם האזרח זקוק לעזרה, הוא נאלץ לתת את כל חסכנותיו ולהיות נתון לחסדיהם של בעלי ההון, שכלל לא רואים אותו.

על פי הפסקאות האחרונות, ניתן לחשוב שמדובר כאן בסרט מתח בעל עמוק, כשהאמת היא שכל מה שתארתי נמצא דיי בין השורות בסרט, שמתמקד הרבה יותר באקשן והמאבק הפיזי והאלים שריי נגרר אליו יחד עם רייצ׳ל. כאן אנחנו כבר עוברים לסגנון שונה, האזרח הקטן לא רק נשאר מתוסכל, אלא הוא יוצא לנקום ולהילחם, הוא רוצה לראות את הצדק נעשה, בכל מחיר, גם אם זה אומר אכזריות מוחלטת.

האקשן בסרט הוא בדרך כלל בסקאלה נמוכה של קרבות בין מספר משתתפים מועט. האקשן דיי ברוטאלי ומבוים היטב. הקצב של הסרט הוא גבוהה, יש מעט עצירות לצקת קצת עומק ותוכן, וחוזרים מהר מאוד לאקשן. מאוד אהבתי את הצילום, גם בסצנות הבהירות וגם בחשוכות, איכות התמונה נשארת מעולה. איכות המשחק היא טובה ביחס לז׳אנר, כשאיזבלה מרסד (שגילמה את ״דורה״ בסרט הלייב אקשן), המגלמת את רייצ׳ל, גונבת את ההצגה. 

הסרט מתחלק לשני חלקים, אך איני יכול לדבר על החלק השני ללא ספויילרים, לכן אשאיר זאת להמשך הכתבה.

תרגום שם הסרט

אני רוצה להתייחס לתרגום שם הסרט לעברית. זהו נושא שנוי במחלוקות במשך שנים, כאשר השמות ניתנו לא פעם משיקולים שיווקיים נמוכים, כל דוגמאות ה-״X שתקע אותי” למיניהן. נראה שבשנים האחרונות התופעה הזו דיי נעלמה ורוב התרגומים היו דיי נאמנים למקור. על הרקע הזה, מה שנעשה במקרה הזה עם שם הסרט פשוט צועק לשמיים.

הסרט נקרא באנגלית “Sweet Girl”, זהו ביטוי שחוזר על עצמו בסרט, מתכתב עם העלילה ובוחר לשים את הילדה, רייצ׳ל במרכז. לעומת זאת השם ״צדק של אב״, שם את דמות האב במרכז ובוודאות ניתן על ידי מישהו, שראה את הטריילר בלבד ולא מבין את מהות הסרט. כך שלאחר צפייה בסרט, תרגום השם מעצבן אותי ואני חושב שהוא נעשה ברשלנות.

דיון קצר על חשיבות הצורה מול התוכן עם התייחסות ל״פגע וברח״

כשמסתכלים ממעוף הציפור על העלילה של ״צדק של אב״ (החצי הראשון) ושל ״פגע וברח״, הסדרה החדשה של ליאור רז, ניתן למצוא קווי דמיון. בשני המקרים אם המשפחה מתה, והאב יוצא למסע למצוא את האחראי, בדרך הוא מבין שהוא הסתבך מעל לראש, אבל זה לא עוצר אותו ולמרות שיש לו בת, הוא מוכן לסכן את הכל בשביל להגיע לאמת. בשני המקרים האב מגלה כישורי קרב יוצאי דופן ומופרכים לחלוטין. בשני המקרים האב הולך עם הראש בקיר, הורג, עובר על החוק, והכל בשביל נקמה במסווה של צדק.

אז למרות הדמיון הזה בין שני התכנים, ההנאה שלי מהם הייתה שונה. בעוד את ״צדק של אב״ מצאתי בתור סרט מבדר ומהנה, את ״פגע וברח״ מצאתי דיי טרחני ומעיק. כשניסיתי לרדת לשורש העיניין, זה הוביל אותי למחשבות על הפן הטכני לעומת ייסוד הסיפור ואיכות הכתיבה.

הפן הטכני ב״צדק של אב״, הוא לא מופת והסרט לא ישמש כדוגמה בקורסים של החוג לקולנוע. יחד עם זאת, מדובר כאן בצילום מהוקצע, בימוי אקשן טוב ומשחק תואם את הז׳אנר. לעומתם, כל הפן הטכני ב״פגע וברח״ היה לוקה בחסר לטעמי, החל מהמשחק, עד לצילום האפור וחסר החיים ועד לאקשן הלא משכנע.

הפן הטכני של צילום, בימוי, והמשחק, שגם אותו אני כולל תחת ההגדרה של הפן הטכני, הם הקרקע עליה נבנים הסרט או הסדרה. כשיש סיפור יוצא דופן, לעיתים ניתן להתעלות מעל לפן טכני בינוני, אבל בשני המקרים הללו, כמו ברוב מוחלט של המקרים, לא מדובר בסיפור שהוא יצירת מופת. לכן ישנה חשיבות מכרעת לכך שהפן הטכני יהיה טוב, זהו למעשה תנאי סף שיאפשר לנו להינות מהתוכן, גם אם הוא לא מבריק במיוחד. מהצד השני, כשהפן הטכני אינו מבוצע טוב, כל המשקל עובר לאיכות הסיפור ואז קשה בהרבה להגיע לתוצאה שתהייה איכותית, או לפחות מהנה.

ניתוח עם ספויילר – מי שלא רוצה ספויילרים, מוזמן לעבור לחלק הסיכום

כפי שרמזתי, בערך בשליש האחרון של הסרט, חוזרים לסצנת הפתיחה ואז יש טוויסט שגורם לנו לראות את הסרט באור שונה. הטוויסט הוא שריי, אביה של רייצ׳ל, מת מפצעיו בקרב מול רוצח העיתונאי בפתיחת הסרט, ולמעשה רייצ׳ל דמיינה אותו בכל המשך הסרט מאז. ספק בתור פיצול אישיות, ספק בתור ״אבי ליווה אותי מהשמיים״. מה שאומר שכל סצנות האקשן שהיו בסרט בשיתופו של האב, זו בעצם הייתה הבת כל הזמן הזה. האקשן הרגיש מופרך מאוד גם בשביל האב, אז לדמיין את הבת נלחמת מול כל המתנקשים המיומנים ושומרי הראש, זה עוד יותר מופרך. אם כי הראו לנו שרייצ׳ל התאמנה בקרבות MMA בכדי לפרוק את הכעס והתסכול שלה.

היו רמזים לטוויסט לאורך הדרך, כשאולי הרמז הגדול הוא שם הסרט והמשפט שמופיע על הפוסטר:

“Family fights as one”

אני לא חובב גדול של הז׳אנר של ״בוא נראה לכם משהו חצי סרט, ואז נגרום לכם להבין, שבעצם כל הזמן הזה ראיתם משהו אחר״. אם הם היו עושים את הסדט הזה מהתחלה בתור הילדה, שנוקמת את מות שני הוריה וכבר אין לה מה להפסיד, אני ממש לא בטוח שהיינו מקבלים סרט פחות מוצלח.

זה מסוג הדברים שאני קורא להם ״תחכום מאולץ״. יחד עם זאת, המשחק הטוב של איזבלה והקצב הגבוה של הסרט, בסופו של דבר, לא השאירו בי תחושה של ״עשו עלי תרגיל״, כמו שאני לרוב חווה בסרטים עם טריקים דומים. לכן, למרות זאת מצאתי את הסרט מהנה, ואפילו סוג של העצמה נשית.

סוף ספויילר

סיכום

״צדק של אב״, או “Sweet Girl”, הינו סרט מתח פעולה, מהוקצע מהיר ומהנה. גם כשהוא הופך למשהו אחר בשליש האחרון שלו, הוא מצליח לשמור על אנרגיה וקצב גבוה. האקשן עשוי כמו שצריך, הוא ברוטאלי וקשוח, אם כי מופרך מאוד.

אהבתי מאוד את הצילום והעריכה בסרט, ואיכות המשחק היא טובה ביחס לז׳אנר, כשללא שום ספק, איזבלה מרסד גונבת את ההצגה, ונראה שמדובר בנערה עם פוטנציאל אדיר להפוך לכוכבת.

מה שפחות אהבתי, מעבר לאקשן המופרך, היה פיתוח דמויות מאוד דל, מאיפה לריי ורייצ׳ל יש את יכולות הקרב האלה, לא ברור לחלוטין. ההגיון העלילתי היה לוקה בחסר, למשל כמות הזמן, שלוקח למשטרה ולבולשת לחקור את המקרה והקלות בה ריי ורייצ׳ל נמלטים.

בסופו של דבר זהו סרט מתח פעולה מהנה, ועבור מי שממש יחפש, יש בו גם מעט עומק, בדמות המאבק המתסכל של האזרח הקטן מול רשויות החוק, הפוליטקאים ובעלי החברות.
הציון שלי: 7/10