AVReviews

״שמיים אדומים״ הלהיט הספרדי שמגיע מהיוצרים של ״בית הנייר״, חוזרת לעונה שנייה בנטפליקס. אחרי עונה ראשונה מפוצצת אנדרנלין, בעונה השנייה, קורל, וודני וג׳ינה יוצאות למלחמה מול רומיאו, מויסס וכריסטיאן.

תקציר העלילה – שמיים אדומים עונה 2

בסיום העונה הראשונה, שלושת הבנות, קורל, וונדי וג׳ינה, מחליטות לשדוד את רומיאו ובית הבושת שלו. העונה השנייה נפתחת כשידן של הבנות על העליונה, וקורל מחזיקה את כל המועדון של רומיאו באיומיי אקדח. כרגיל אצל קורל, במקום פשוט לנצח, היא הופכת את המאורע לחגיגת סמים וריקודים, ששוב לא הולכת להיגמר טוב.

במשך העונה כולה, הבנות מחפשות דרך לצאת לחיים נורמאלים, אך לא לפני שהן מתנקמות ברומיאו. בעוד מערכת היחסים של הבנות נשארת חזקה, בצד השני, מויסס וכריסטיאן מחליטים לצאת מעולם הפשע, מה שמאוד לא מוצא חן בעיני רומיאו.
אז האם קורל וחברותיה יצליחו לסיים את המלחמה? האם מויסס וכריסטיאן ישאירו את רומיאו לבדו? התשובות לכך בעונה השנייה של ״שמיים אדומים״.

ריקוד ספרדי על ספידים

יש לא מעט משותף בין ״שמיים אדומים״ ו״בית הנייר״, שתי הסדרות מראות לנו את עולם הפשע, כוללות טונות של אקשן, הרבה רגש ועריכה צבעונית וקצבית ממש כמו ריקוד ספרדי על ספידים. בעונה השנייה של ״שמיים אדומים״ האקשן והמתח נמצא בשיא ברוב חלקי העונה.

הפרק היחיד שהקצב יורד בו הוא פרק שלוש ״פחד שוקל 10,000 טון״ הפרק הזה מציב את הבנות בסיטואציה בלתי אפשרית, רומיאו השאיר אותן, כשהן כלואות ללא דרך מוצא. העריכה האיטית יותר בפרק הזה מעבירה את התחושה של הרגעים האחרונים לפני המוות. זה לא יהיה ספויילר אם אומר שמכיוון שמדובר בפרק 3 מתוך 8, ברור שזה לא סופן של הבנות.

הפרקים הקצרים של בין 23 ל-30 דקות (ופרק הסיום של העונה הוא 40 דקות), הן דוגמה לעריכה הדוקה, שמצליחה לשמור על אדרנלין ומתח תמידי.

הבוטות המרוככת

את הסקירה לעונה הראשונה, בחרתי לפתוח באזהרת בוטות. עולם הזנות בו מתרחשת עלילת ״שמיים אדומים״ רחוק מלהיות עולם נעים לצפייה. הסדרה מנסה להראות את הדברים מהצד של הבנות, ואת מה שקורה להן לא רק מהלקוחות, אלא גם בידי הסרסור ועוזריו. גם בעונה השנייה יש מספר סצנות בוטות של ניצול, כוחניות והחפצת נשים ברמה הנמוכה ביותר. אין הרבה סצנות כאלה, והן לרוב ערוכות ומצולמות בצורה כזו שהחלק הגרוע נשאר מחוץ לפריים, אבל המחשבה והרעיון של מה שהולך שם בהחלט מוזרק אל תודעת הצופה.

הלקוחות

מעבר לנקודת המבט של עובדות בית הבושת והסרסורים, ״שמיים אדומים״ עושה עבדוה מצוינת בלהראות גם את הצד של הלקוחות שצורכים את שירותי הזנות. הדמות המרכזית שמייצגת את הלקוחות בעונה השנייה היא דמותו של פרמין. פרמין הוא זה שזיהה את וונדי במועדון הריקודים בעונה הראשונה ואנס אותה. בעונה השנייה אנחנו זוכים להכיר אותו, הוא בחור ביישן וסגור שלא הולך לו עם בחורות והוא עובד עם האמא המגוננות שלו. הוא הגיע למועדון עם חבריו ושם יצא ממנו הצד הסדיסטי שבו.

בעונה השנייה הבנות מגייסות אותו לעזור להן במבצע שוד נועז של כספיו של רומיאו. גם בעונה הראשונה הבנות נעזרו בלקוחות שלהם. באחת מהסצנות שקורל מדברת אל המצלמה בעונה זו, היא אומרת שהבנות תמיד שומרות את האינפורמציה שהלקוחות שלהן חושפים למקרה שהן יצטרכו זאת. הדואליות בדמותו של פרמין, מדגישה את הפער בין איך שגברים מסוימים מתנהגים בעולם בחוץ ומה קורה להם במועדנים האלה. הדואליות הזו היא מאפיין של דמויות רבות בסדרה הזו, השאלה האם מישהו הוא טוב או רע, היא פשטנית אפילו בעולם מלוכלך וכוחני כמו העולם שמוצג בסדרה.

הפלאשבקים – מערכות יחסים רעילות

גם בעונה השנייה לפלאשבקים יש תפקיד מרכזי, הם עוזרים לנו לראות צדדים נוספים של הדמויות וחושפים בפינינו אירועים שעצבו אותם. גם בנושא שילוב הפלאשבקים, יש כאן עריכה מצוינת גם בכמות וגם בתזמון שלהם. אחד הנושאים המרכזיים שהפלאשבקים ממחישים הוא מערכות היחסים הרעילות בין הדמויות בסדרה.

קורל משחקת משחק של פרפר ואש גם עם מויסס וגם עם רומיאו, שניהם מאוהבים בה וכנראה שגם שונאים אותה באותו הזמן.

בעונה זו אנחנו נחשפים לשיחות הנפש בין קורל ומויסס על חוף הים, ולמשחקי השליטה בין רומיאו וקורל.

החידה של קורל

בעוד הסיפור של וונדי או ג׳ינה, הוא סיפור מוכר על איך נשים נופלות לזנות, דמותה של קורל היא אנגימטית במיוחד. חוסר היכולות. לקרוא אותה, זו בדיוק התכונה שגורמת למויסס ורומיאו להיות כל כך מאוהבים בה. קורל מייצגת כאן את הנשים שהגיעו לזנות בדרך שהיא כנראה לא הדרך הסטנדרטית, למעשה שום דבר בדמותה של קורל אינו סטנדרטי.

הסיפור של קורל הוא שהיא הייתה נשואה לגבר שהתעלל בה, לא מספיק מוסבר מה ההתעללות הזו כללה, אבל בטוח שהייתה שם השפלה שהובילה לחוסר הערכה וביטחון עצמי אצל קורל. זה הוביל כנראה ליצירת דמות שרוצה לטרוף את החיים ולעשות כל סם בעולם הזה. הדמות של קורל נעה בין מנהיגה, לחוסר ביטחון, בין הובלה לאיבוד הגיון, זו דמות דיי מתסכלת ואני רואה קווי דמיון רבים בינה לדמות של “טוקיו״ ב״בית הנייר״. שתיהן נשים חזקות, אך נוטות לאבד את הראש ולהיסחף, ושתיהן גם מקריינות ומפרשנות את העלילה.

התהליך של וונדי

דמותה של וונדי עוברת תהליך התבגרות והשלמה עם חייה ועברה. מנערה כועסת המחפשת נקמה, וונדי מתחילה להבין שהדרך לצאת מהעולם הזה קשורה גם במציאת השלווה הפנימית ולהשלים עם עצמה. איכשהו וונדי תמיד נקלעת למצבים שבהן היא קורבן לגברים, מה שהופך אותה לכועסת ומבעיר בה את הרצון לנקום. תהליך ההתפייסות האיטית שוונדי עוברת בעונה זו, הוא אחד מהקווים המרכזיים בעלילת העונה השנייה.

ההומור

בתוך כל הזוהמה, הכוחניות והאלימות, גם בעונה השנייה יש מעט שילוב של הומור להפגת המתח. קטע ההומור הטוב ביותר בעונה זו הוא ישיבת סיעור מוחות, שרומיאו עורך במטרה להגיע לרעיון איך לקדם ולתת ייחודיות למועדון שלו. הדרך בה הצוות מציע רעיונות ומנסים להפעיל את גלגלי המוח שלהם, ממש הזכיר לי ישיבות בהייטק. לטעמי, בעונה הראשונה היו יותר רגעי הומור כאלה.

החולשה של העונה

העונה השנייה של ״שמיים אדומים״, מעלה הילוך ומשחק החתול והעכבר בין קורל, וונדי וג׳ינה מול רומיאו מויסס וכריסטיאן, הופך לאלים, אכזרי וקשוח ביותר. כמו בקרב איגרוף הם נלחמים במספר סבבים, כשנראה שאף אחד מהם לא מסוגל לתת את הנוקאואט הסופי. הסבבים האלה, מתחילים להרגיש קצת חוזרים על עצמם, וזה מרגיש כמו כמה סיפורים קצרים בתוך עונה אחת. לעומת זאת, העונה הראשונה הרגישה לי מעט רציפה יותר וכתובה כסיפור אחד.

סיכום

גם בעונתה השנייה, ״שמיים אדומים״ כוללת עריכה קצבית ברמה גבוהה ביותר, ובין כל האקשן והמתח, יש לא מעט רגעים שמעוררים מחשבה על יחסים בין גברים לנשים, על ניצול, ועל מה שהולך בבתי הבושת מאחורי הקלעים. למרות ירידה קלה ברמה ביחס לעונה הראשונה, גם העונה השנייה מותחת ומהנה.
הציון שלי: 7.5/10