Brightburn - נטפליקס

Brightburn – נטפליקס

הפעם במסגרת ״מועדון ההשלמות״ צפיתי לראשונה בסרט, ששמו לא זכה לתרגום לעברית – Brightburn, שעלה לא מזמן בנטפליקס.

הסרט Brightburn הוא סרט אימה וגיבורי על, שיצא בשנת 2019, וזכה לביקורות מעורבות. את הסרט ביים דוויד יארובסקי (David Yarovsky) על פי תסריט של בראיין ומארק גאן (בני דודים). המפיק הוא ג׳יימס גאן, שכתב וביים, בין היתר, את ״שמורי הגלקסיה״ של מארוול והוא אחיו של בריאן. כך שמדובר כאן בפרויקט חצי משפחתי.

Brightburn

תקציר העלילה – Brightburn

זוג נשוי, שחיי בחווה בעיירת Brightburn, מנסים ללא הצלחה להביא ילד. ערב אחד חללית מתרסקת בחצר האחורית שלהם ובתוכה תינוק. הזוג רואה בכך תשובה לתפילותיהם, הם מגדלים את הילד כבנם ונותנים לו את השם בראיין.
העלילה קופצת עשור קדימה, כאשר בראין הוא ילד מתבגר בן 12, הוא ילד מופנם, חכם ומתבודד, אין לו חברים והילדים האחרים, כמובן מציקים לו.

בריאן מתחיל לחוות חלומות ולהרגיש שמישהו מדבר איתו בשפה ״חוצנית״. לאחר התקף זעם קל, בריאן מתחיל לשים לב, שהוא שונה מאחרים ולמעשה יש לו כוחות על בלתי מוגבלים.

כעת על בריאן להחליט מה הוא יעשה עם הכוחות החדשים שהוא גילה.

Brightburn
אליזבת׳ בנקס, מגלמת את טורי, אמו המאמצת של בריאן

קל לראות שהסרט הוא למעשה גרסה אלטרנטיבית לסיפורו של סופרמן, ואני אישית חושב שמדובר ברעיון מבריק, שמעורר המון מחשבות.

ההורים של בריאן הם טורי (אליזבת׳ בנקס) וקייל (דויד דנמן), כמו הוריו של סופרמן, הם מגדלים את בריאן עם המון אהבה, יחס חם ומנסים ללמד אותו להיות טוב. זו נקודת השוואה מרתקת, כיוון שהיא מראה שלא משנה כמה ההורים יתנו יחס טוב, חם ואוהב לילדם, זו אינה ערובה לכך שהילד יגדל להיות אדם טוב.

Brightburn

עולם הילדים ידוע בתור עולם אכזר, רובינו היינו שם וכעת גם רואים את ילדנו חווים את זה. הילדים המקובלים, החנונים, מאבקי הכוחות, האלימות והאכזריות. במידה כזו או אחרת, זו תופעה חוצת תרבויות ותקופות, אולי זה שרידים של החלק החייתי בבני האנוש, ״החזק שורד״ וכל זה, אשאיר את המשך הדיון לפסיכולוגים והיסטוריונים של האנושות. הנקודה שאני מנסה להעביר היא, דמיינו רגע את הילד המופנם והלא מקובל, שזוכה ליחס אכזרי, בתוספת ההורמונים, שמתחילים להשתולל.

דמיינו את התחושה של נער כזה שמושפל, או מוכה או סתם נדחה בידי נערה, הכעס המבעבע מבפנים. תנסו להיזכר במקרה בגיל ההתבגרות, שממש כעסתם על ההורים שלכם או מבוגר אחר, שלא הבנתם ורתחתם מזעם בפנים, אולי אפילו היכתם את הקיר באגרוף מרוב תסכול. אלה בסך הכל תחושות נורמליות עבור מתבגרים.

עכשיו דמיינו שאותו הילד המתבגר והמבולבל, מקבל פתאום את ההבנה שהוא בעצם ״נעלה״ ושיש לו כוחות על, שהופכים אותו לבלתי פגיע לחלוטין. זה בדיוק מה שהסרט Brightburn בא להראות לנו, ולא מדובר במחזה נעים כלל וכלל.

Brightburn

הסגנון הוויזאלי של הסרט מרגיש כמו מותחן אימה משנות ה-80 או ה-90, עיירה קטנה, בגדים וחיים פשוטים. התמונה מרגישה מעט כהה מה שמתכתב מעולה עם האווירה של הסרט.

כשבריאן מתחיל לפרוק את זעמו על העולם, הסרט ממש לא חוסך בפרטים גרפיים. יש סצנות קשוחות עם הרבה דם וחלקי גוף מפורקים. מה שמפחיד לא פחות, זו האדישות המוחלטת של בריאן לאחר מעשיו. את בריאן מגלם ג׳קסון דאן (Jackson A. Dunn), שעושה כאן תפקיד מצמרר ונהדר.

Brightburn

בריאן מתחיל לפגוע בצורה אכזרית וחסרת כל צלם אנוש, בכל אחד שעומד בדרכו. אין שום פרופורציה במעשיו של בריאן, מילד שחיי חיים נורמאלים הוא הופך למפלצת איומה וחסרת רחמים. יכול להיות שהסרט אינו מתעסק מספיק עם המעבר הזה שבריאן עובר והתהליך מרגיש מעט מזורז.

כשבריאן עושה את מעשיו הנוראיים, עדיין חשובה לו דעתם של הוריו והוא מנסה להסתיר מהם את מעשיו, למרות שהוא לגמרי נהנה מהם, עובדה שהוא משאיר את החתימה שלו בזירות האירוע. במעשה זה ישנה תחושה כאילו לבריאן כן איכפת מה הוריו חושבים, מה שמייצר דיסונסס מסיום, בין מעשיו הקרים לתחושה זו.

Brightburn
הסמל של בריאן – שני B, גם בראיין באייר וגם Brightburn

תהליך מעניין נוסף שמוצג בסרט הוא התהליך שהוריו של בריאן עוברים כשהם מתחילים להבין שבנם הוא לא תמים. זה התחבר לי מעט למה שעבר על ההורים בסדרה הישראלית ״בלקספייס״, שצפיתי בה לא מזמן. בשניהם יש ביטוי לתחושה הקשה הזו, שמתגנבת בהורים: ״אולי אני לא באמת מכיר את הילד שלי ולא יודע למה הוא מסוגל״. כמו שבדרך כלל קורה במקרים האלה, האב הוא הראשון שמתפכח ורואה את האמת, בזמן שהאם נאחזת בתקווה שלה עד לרגע האחרון.

Brightburn
בראיין עם קייל, אביו המאמץ

סיכום

נהנתי מאוד מ-Brightburn, בזכות הרעיון המבריק להראות טוויסט לסיפור התמים והנדוש של ״סופרמן״, העריכה הקצבית והאופי ״שונות ה-90״ שלו. רמת המשחק היא טובה ביחס לז׳אנר, הצילומים והפסקול משלימים בצורה מצוינת את האווירה. האפקטים מרשימים ותחושת הפחד והאימה משכנעים.
עם כל הסצנות הגרפיות והאלימות הקיצונית, הדבר הכי מפחיד בסרט מבחנתי הוא הפנים החתומות וחסרות החרטה של בריאן אחרי הזוועות שהוא מחולל.
אני לא חובב של ז׳אנר האימה, אבל הסרט הזה הוא בדיוק סוג האימה, שאני כן מתחבר אליה.

הציון שלי: 8/10.

אקסטרה

שני דברים נוספים שרציתי לציין, אחד זה ההתייחסיות החבויות בסרט לסיפור של סופרמן. אז יש את עניין ההגעה בחללית, את אוסף כוחות העל, שהוא זהה כמעט אחד לאחד לכוחות של סופרמן, ואת כך שהדבר היחיד שיכול לפגוע בבריאן הוא המתכת מהעולם שלו. החלק היותר כיפי הוא לחפש את הדברים הקטנים, למשל השוט שבריאן קם מהמיטה והשמיכה האדומה נתפסת ומייצרת לו כאילו גלימה אדומה.

והדבר השני הוא הסצנות על גבי כתוביות הסיום. יש שם קטע מבריק של מייקל רוקר (״שומרי הגלקסיה״, ״המתים המהלכים״), שמגלם שדרן יוטיוב חובב קונספרציות, המנסה לחשוף את בריאן יחד עם שורה של מפלצות אחרות וקורא לאנושות להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מידי.

Brightburn
מייקל רוקר בסצנה על גבי הקרדטים בסיום הסרט

כתיבת תגובה