קוראים יקרים, בחירת רכיבי אודיו ובניית מערכת סטריאו שלמה עם צליל שנתאהב בו ונמשיך לאהוב לאורך זמן, יכולה להיות מלאכה לא פשוטה. הרי בסופו של דבר אנחנו רוצים להפעיל את המערכת, לעצום את עינינו ולעוף לעולם המוזיקה והצלילים. בוא נניח לרגע שאין לנו בכלל מגבלת תקציב, או מגבלת עיצוב לסלון הביתי. הגענו לחנות האודיו המועדפת עלינו וביקשנו מהמוכר הנחמד ‘תארוז לי את כל הרכיבים הכי יקרים שיש לך בחנות’, גם אז לא בטוח שנצליח בהרכבת מערכת החלומות, אלא פשוט רכשנו דברים יקרים. בחיפוש אחר מערכת החלומות אפשר להוציא המון כספים ואנרגיה ובסופו של דבר לא להגיע לתוצאה שכל כך רציתם.
המטרה של כתבה זו היא להסביר את המושגים הקיימים היום בעולם ציוד האודיו ולהסביר ברמה תאורטית את שיטת הרכבת המערכת החלומות, כפי שאנחנו מבינים אותה היום.
שלב ראשון – האזנה למוזיקה ומציאת נקודת יחוס
בתור התחלה תאזינו למספר מערכות בלי להתייחס למחירן. לאחר שתאזינו למספר רב של מערכות תוכלו לגבש דעה לגבי איזה סאונד אתם אוהבים. אנשים שונים אוהבים מוזיקה שונה, מבנים ומקבלים את הסאונד בצורה שונה, ולא יכולה להיות מערכת אוניברסלית, שתתאים לכל אחד, לכן לפני שבונים את המערכת האידאלית בשבילכם, אתם צריכים ללכת למספר מקומות, להאזין למספר לא מבוטל של מערכות ולגבש דעה, איזה סאונד אתם אוהבים, ולאיזו רמה אתם שואפים להגיע.
חשוב לזכור, שהמחירים האסטרונומיים של מערכות הי-אנד ואולטרה היי-אנד, לא מבטיחות הנאה בעת ההאזנה. לאחר שתאזינו למספר מערכות, קרוב לוודאי שתמצאו שתיים או שלוש מערכות, שממש תאהבו את הסאונד שלהן. תנסו לזכור את החתימה של הסאונד שלהם, או מה אהבתם בהאזנה למערכות הללו, אתם תצטרכו את זה כידי לנסות ולשחזר את מה שאהבתם בסלון ביתכם.
שלב שני – קביעת תקציב
בבניית מערכת סטריאו חשוב לזכור, שכידי ליהנות מהסאונד לא חייבים לרכוש מותגי יוקרה, שעלותם עשרות אלפי דולרים, מצד שני לא בטוח שאפשר לבנות מערכת שתשמע טוב במחיר מאוד נמוך.
המטרה של הגדרת התקציב היא לא להוציא כמה שיותר על הרכבת המערכת, אלא לבצע רכישות נכונות. בעת הרכישות חשוב להבין איזה סאונד אתם אוהבים, לא החברים שלכם, ולא קרובי המשפחה שלכם, אלא אתם באופן אישי. תאזינו יותר למוזיקה ותגבשו דעה.
שלב שלישי – בחינת חדר האזנה
לחדר האזנה או הסלון, יש משמעות מכרעת על איכות הצליל. בכל חדר יהיו השתקפויות והתנגשויות של הצליל. השיטה הכי פשוטה לבדיקת האקוסטיקה של החדר, היא מחיאת כף או שירה של כמה מילים בקול רם. הקול שלכם צריך להישמע ללא וויברציות, ומחיאת הכף צריכה להיות מצלצלת וללא השתקפויות קוליות. הוספת חפצים ושטיח בחלל הסלון יכולים להפוך את הצליל לרך יותר, הרחבנו בנושא בכתבה – ״5 דברים שמשפיעים על איכות הסאונד בביתכם״
אם יש לכם חדר האזנה , אפשר להתייעץ עם איש אקוסטיקה שיבצע מדידות בחלל האזנה וימליץ על פתרונות אקוסטיים, בסגנון לוכדי באסים, דיפיוזרים ופנלים אקוסטיים.
שלב רביעי – בחירת רכיבי המערכת
מקורות הצליל
היום בשוק הסטריאו קיימים מספר מקורות להאזנה למוזיקה. ביניהם יש נגני רשת, שרותי סטרימינג, נגני CD ולמרבה ההפתעה אחת מהמקורות שצוברים תאוצה בשנים האחרונות אלו הם הפטיפונים. קיימת גם נישה מאוד קטנה בעולם של אנשים המאזינים גם לטייפים וטייפ סלילים. בכתבה הזו לא נכנס לוויכוחים הכל כך נפוצים אצל אודיופילים מה נשמע יותר טוב מוזיקה ממקור אנלוגי או ממקור דיגיטלי (כמובן שאנלוגי 🙂 ).
פטיפונים
במידה והחלטתם שאתם מעוניינים שמקור הצליל יהיה פטיפון, אל תתפתו לרכוש פטיפון זול מחנות מחשבים. לפטיפונים האלו יש לא מעט בעיות ברכיבי המכשיר – בזרוע, בראש ובמחט, במנוע ובשאר הרכיבים. ההמלצה שלנו היא למצוא מומחה , איש מקצוע אמין וטוב שמתמקצע בעולם הפטיפונים ותשמעו להמלצותיו, קרוב לוודאי שהמלצותיו יהו על סמך ניסיונו העשיר בעולם הפטיפונים. תסבירו לו את מסגרת התקציב ואת חתימת הצליל שרציתם להגיע אליה, ותנו לו להמליץ לכם על פטיפון שיענה לדרישותיכם.
פונו-סטייג׳
הפטיפון כמה טוב שלא יהיה, הוא לא יצליח להפיק צליל יפה ללא פונו סטינג׳ טוב, תפקידו העיקרי של הפונו סטייג׳, הוא לקחת מתח מאוד נמוך מהראש של הפטיפון להגביר אותו ולהעבירו הלאה למגבר. לחלק מהפטיפונים יש רכיבי הגברה מובנים, אך מומלץ לבצע הגברה נוספת על ידי מכשיר פונו סטייג׳ נפרד ויעודי.
אבל גם אחרי שחיברנו את הפטיפון, לא נוכל לברוח מהקידמה, וככל הנראה תרצו לשלב גם יכולת האזנה למוזיקה ממקורות דיגיטליים. זה יקרה מכיוון שהרכישה של התקליטים זה עסק די יקר, ומצד שני הזמינות והמבחר של המוזיקה בשרותי סטרימינג היא מאוד גבוה ונוחה.
DAC
התפקיד העיקרי של רכיבי ה DAC הוא לדעת לקבל צליל הרשום בביטים (דיגיטאלי) ולפרש אותו לצליל אנלוגי היוצא ליחידת ההגברה.
נגן רשת
התפקיד העיקרי של נגן הרשת הוא לתת אפשרות גישה לשרותי הסטרימינג הכל כך נפוצים היום בעולם. שרותים כמו Spotify, Tidal, Deezer, Apple Music כוללים בסיס נתונים עשיר מאוד של שירים, ליריקס, אלבומים, מידעים אודות הזמרים, טכנולוגיות להמלצת שירים לפי טעמכם האישי, ועד המון יכולות מעניינות. יכולת נוספת שיש לנגנים הללו היא הזרמת מוזיקה מהמחשב האישי, מכרטיס זיכרון, או מהטלפון הנייד.
בהרכבת המערכת מאוד כדאי שהמערכת שלכם תידע לקבל ולהזרים מוזיקה מהשירותים הללו.
שלב חמישי – רמקולים
בחירת רמקולים היא השלב החשוב ביותר בהרכבת המערכת, ולדעתנו החלק המשמעותי מהתקציב שהקצבתם לבניית המערכת צריך להיות מושקע ברמקולים. על מנת להקל על בחירת הרמקולים המתאימים לחלל ביתכם בוא נחלק אותם למספר קטגוריות לפי גודל.
רמקולים רצפתיים גדולים – רמקולים גדולים היכולים להפיק את כל התדרים בטווח השמיעה האנושית (20Hz – 20kHz), רמקולים אלו יכולים להפיק צליל רחב ומלא. הרמקולים הללו יפתחו וישמעו נהדר בחללים גדולים של 30 – 40 מטר.
רמקולים רצפתיים בינוניים – רמקולים שהשימוש בהם עדיף בחדרים לא גדולים, מתאימים לחדרים מעל 16 מטר, אבל לא לחללים גדולים של 30 – 40 מטר.
רמקולים מדפיים – רמקולים לרב ללא אלמנטים גדולים של באס ומתאימים לחללים יחסית קטנים – פחות מ 16 מטר, וללא יותר מידי ריהוט.
רמקולים קטנים – רוב השימוש ברמקולים אלו יהיה לקולנוע ביתי.
שלב שישי – מגבר
בשוק קיים מגוון רחב של מגברים איכותיים, וכל אחד מהמגברים יגרום לרמקולים שלכם להישמע אחרת. המגוון ברכיבי ההגברה הוא מאוד רחב ולא נצליח להכניס את כל האפשרויות בכתבה זו, אבל ננסה לתת כמה כיוונים חשובים.
מגברי מנורות יפיקו צליל יותר ״חם״, במיוחד באזורים של התדרים הגבוהים והנמוכים ויתנו לסאונד יותר אווריריות. מגברים טרנזיסטוריים יוכלו להפיק צליל מאוד מדויק במיוחד באזורים של התדרים הנמוכים. לאחרונה בשוק הסטריאו הופיעו מגברים משולבים – היברידיים, המשלבים בתוכם גם הגברת מנורות וגם הגברה טרנזזיסטורית, התוצאה של השיטה בחלק מהמגברים יכולה להיות ממש טובה.
את המגברים ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: מגברי כוח שעבורם נצטרך להתאים קדם-מגבר, ומגברים משולבים (אינטגרייטד), שבתוכם כבר כלולה יחידת הקדם מגבר, וניתן להשתמש בהם ללא רכישה של יחידה נוספת. אחד היתרונות של שיטת החלוקה לקדם-מגבר ומגבר כוח, הוא בכך שאפשר לבצע התאמות של היחידות לרמקולים גדולים שדורשים הרבה הספק מיחידות ההגברה.
שלב שביעי והאחרון – כבילה
קיים ויכוח רב שנים בקהילת האודיופילים – האם כבילה משפיעה על איכות הסאונד. מחנה אחד של אודיופילים טוען שזה לגמרי לא משנה עם איזה כבל לחבר את המערכת, ומחנה שני נמצא בחיפוש מתמיד אחרי הכבל המושלם. הוויכוח של האודיפוילים לא פוסח גם על כבל החשמל, יש הטוענים שכבל חשמל עושה פלאים עם מערכת הסטריאו, ואחרים לא מוותרים על הכבל של הטוסטר, גם במערכות מאוד יקרות.
אנחנו לא ממליצים להצמד לקצה כזה או אחר של הוויכוח, יחד עם זאת כידאי להשקיע אחוז מסויים של התקציב בכבילת המערכת.
מוזמנים לקרוא התרשמות מכבלים של חברת נורדוסט.
לסיכום
קוראים יקרים, כל אחד מהסעיפים בכתבה זו ניתן להרחיב למספר כתבות ולהעמיק בנושא – בניית מערכת סטריאו. המטרה של כתבה זו היא להכיר מושגים בסיסיים ברכיבי המערכת ולתת כיוון לגישה ראשונית להרכבת מערכת החלומות לביתכם.
אנו מקווים שהצלחנו במשימה ומאחלים לכם האזנה נעימה!