במפרט הטכני של ציוד סטריאו, כמעט תמיד יופיע המושג : THD – Total Harmonic Distortion. בכתבה זו, ננסה להבין מהי משמעות המושג, והאם היום יש לו השפעה על ההנאה מהאזנה למוזיקה.
הסבר כללי של המושג
רכיבי האלקטרוניקה הרבים הנמצאים במערכת משפיעים על הצליל המקורי שהוזן לתוכה, כלומר נוצר עיוות כלשהו בצליל כשהוא עובר דרך המערכת, וכתוצאה מכך הצליל היוצא שונה מהצליל הנכנס.
הערך של THD נמדד באחוזים, בין 0.000025 ל-3 אחוז. ככל שאחוז העיוות נמוך יותר, כך ההשפעה של רכיבי אלקטרוניקה על הצליל היוצא מהמערכת קטנה יותר.
כאשר מאזינים למערכת עם אחוז עיוות מאוד גבוה, אנו עלולים לשמוע צפצופים ושריקות.
את הערך נהוג למדוד ולהציג על תדר בסיסי של 1Khz. הערך תמיד יציג לנו גל יפה העולה ויורד בצורה שווה על ציר הזמן.
המושג יכול להופיע במפרט הטכני גם כ:THD+N – Total Harmonic Distortion + Noise כאשר ה-N זהו הערך של רעש רנדומלי המתווסף לנוסחה.
דוגמאות למגברים ברמות תמחור שונות
האם הערך חשוב?
לרוב האנשים שאוהבים להאזין למוזיקה, הערך של THD יהיה פחות משמעותי, וזה מכיוון שרוב המערכות של היום מגיעות עם THD מאוד נמוך, וכאשר ה THD נמוך מ 1%, לא כל אוזן אנושית תשמע את ההבדל. במגברי מנורות לרוב הערך של ה-THD יהיה גבוהה יותר מאחיהם הטרנזיסטורים, ואולי חלק מהקסם של המגברים המנורתיים זהו אותו העיוות שהם מוסיפים לצליל.