AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

השבוע אנחנו בסימן זמרים וכותבים בריטיים, נמליץ לכם על שלושה אלבומים מרגשים של יוצרים מוכשרים ומצליחים.

אלבום השבוע של זמרים וכותבים בריטיים: Mark Knopfler – One Deep River

אלבום השבוע שלנו הוא האלבום החדש One Deep River מאת הזמר, הכותב והגיטריסט הבריטי, Mark Knopfler.

אחד הגיטריסטים המוכרים ביותר בעולם, Mark Knopfler, נולד בשנת 1949 בגלזגו, סקוטלנד. בהמשך המשפחה עברה לעיירה ליד ניוקאסל, ואת לימודיו הגבוהים, Mark עשה באוניברסיטת לידס, שם הוא עשה תואר בשפה האנגלית.  במהלך שנות ה-60 וה-70, Mark ניגן בהרכבים רבים, שם הוא ליטש את סגנון הנגינה שלו. בשנות ה-70 הוא עבד במשך 3 שנים כמרצה במכללה ב-Essex.

בשנת 1977 הוקלט הדמו הראשון של הרכב ה-Dire Straits, שכלל את אחיו David על גיטרת הקצב. הרבה מהשירים היו בהשראת החוויות של Mark בניוקאסל, לידס ולונדון. האלבום הראשון שנושא את שם ההרכב יצא ב-1978 ותחילה לא זכה להצלחה באנגליה. הסינגל Sultans Of Swing זכה להצלחה רבה בהולנד ומשם מכירות האלבום החלו לעלות, באירופה, ארה״ב וקנדה ולבסוף גם באנגליה. זהו תחילת הסיפור של ההרכב שהיה שייך לתופעת ה״רוק אצטדיונים״. ה-Dire Straits מכרו 100 ל-120 מיליון עותקים של אלבומיהם. 

בשנת 1995 הלהקה התפרקה ו-Mark Knopfler פצח בקריירת סולו. מראש הכוונות היו לעשות מוזיקה צנועה ופשוטה יותר. הקריירה מאופיינת במוזיקת פולק, בלוז ורוק מעודן ואני כיום נהנה הרבה יותר לשמוע את יצירות הסולו של Mark מאשר את האלבומים האייקוניים של ה-Dire Straits.

האלבום One Deep River הינו אלבום הסולו העשירי של Mark Knopfler והוא מגיע לאחר הפסקה של 6 שנים מהאלבום הקודם. האלבום מהווה המשך ישיר לסגנון המוזיקלי ש-Mark אימץ בשנות קריירת הסולו שלו. השירים כאן הן בלדות נקיות ומרגשות שמשלבות רוק שורשים מלודי, מעודן ומענג. הבלדה החצי מהירה Ahead Of The Game היא אחד השיאים מבחינתי, היכולות של Mark לייצר מקצב גיטרה כל כך ממכר היא די ייחודית.

גם אם אין כאן חדשנות גדולה, יש כאן אלבום מלוטש של אומן וותיק ואגדי, שמפגין שליטה מוחלטת, דיוק וניקיון. האלבום מרגיש כנה ואמיתי, ללא סיבוכים מיותרים, פשוט רוק נעים ובוגר, ברמה הגבוהה ביותר.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

אלבומים מומלצים נוספים – זמרים וכותבים בריטיים

John Smith – The Living Kind

ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש, The Living Kind, של הזמר, הכותב והגיטריסט הבריטי ,John Smith.

את John Smith הכרתי לפני כמה שנים כשהמלצתי לכם על אלבומו Headlong משנת 2017. ג׳ון נולד ב-Essex באנגליה וחרש את המועדנים של ליברפול עם הגיטרה שלו וסגנון הפולק רוק שלו. ג׳ון הפך לאחד הגיטריסטים המוערכים בבריטניה בזכות שילובי סגנונות רבים, ביניהם ה-fingerstyle. חלק מהאלבומים שלו, ג׳ון הוציא באופן עצמאי מבלי שהוא חתום בחברת תקליטים כלשהי. כעת הוא מקליט ומפיץ את המוזיקה שלו בלייבל שנקרא Thirty Tigers.

האלבום The Living Kind הוא מסוג האלבומים שלטעמי צריך להאזין אליו פעמיים-שלוש עד שמתחילים באמת לראות את סוד הקסם שלו. המוזיקה של John היא עדינה, אבל באלבום הזה ישנה הפקה נהדרת, שמצליחה לשמור על הבסיס של המוזיקה בתור הגיטרה והשירה, אבל אחרי האזנה נוספת, פתאום שמים לב ליותר ויותר שכבות סאונד. כמובן שחלק מאותן השכבות הן גלויות יותר, כמו למשל השילוב של כלי נשיפה בשיר הנושא.

גם אני עברתי תהליך עם האלבום הזה, בהאזנה הראשונה שלי הרגשתי שאני רוצה ש-John יעשה מוזיקה מעט ״אמיצה״ יותר ויצא קצת מהתבנית, אבל בהאזנה שנייה ושלישית, לא הייתי משנה דבר. זהו אלבום פולק רוק מקסים, שגם אם הוא שומר על קו ברור, כן יש בו גיוון והמון רגש ויופי.

האלבום שומר על קו אחיד מבחינה הרמה שלו, אבל בכל זאת היצירה Dividing Line התבלטה מבחינתי מעט מעל השאר, בזכות המקצב המענג והשילוב של כלי הנשיפה.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Mick Flannery – Mick Flannery

ההמלצה השניה של #שבת_של_מוזיקה היא האלבום Mick Flannery של הזמר והכותב האירי, Mick Flannery משנת 2019.

יליד 1983, Mick הוא אחד הזמרים-כותבים הבכירים של אירלנד, הוא הוציא עד כה 8 אלבומי אולפן ושלושה מהם הגיעו למקום הראשון בארצו. הוא מציין את קורט קוביין ולאונרד כהן בתור אומנים שהשפיעו עליו.

האלבום שנושא את שמו הוא אלבומו השישי. הנושא של האלבום הוא החיפוש אחר מטרה ומשמעות החיים בתור מוזיקאי.

מבחינה מוזיקלית מצאתי את ההשוואה בין האלבום הזה לאלבום של John Smith מאוד מעניינת. בעוד על מנת לגלות את סוד הקסם של אלבומו של Smith הייתי זקוק לכמה האזנות, כאן כבר בהאזנה ראשונה התאהבתי באלבום. אומנם בשני המקרים מדוברים באומנים שהם זמרים-כותבים, ואת שני האלבומים אפשר לאפיין כפולק-רוק, כאן המוזיקה היא עדכנית יותר, יש שיאמרו יותר פופית גם. זהו אלבום אנרגטי, קליל ומלא רגש.

אני נהנתי מאוד מהאזנה לאלבום כולו, אבל עדיין יש קטע אחד שישאר איתי לתקופה ארוכה יותר וזה השיר Light a Fire, שרובו מועבר בדיבור, מלבד הפזמון. הקטע מצייר את חיי הרוקנרול הרייקניים בדרך כנה, שנותנת הצצה אל מאחורי הקלעים של חיי הזוהר כביכול.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.