AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

השבוע יש לנו המלצות מקוריות ושונות מבדרך כלל, כולל מוזיקה קלאסית, אלבום המשלב קלאסי, ג׳אז ופופ ואלבום פסיכודלי מרתק מאת Rosalie Cunningham.

אלבום השבוע: Rosalie Cunningham – Two Piece Puzzle

אלבום השבוע שלנו הוא האלבום החדש, Two Piece Puzzle של הזמרת והכותבת הבריטית Rosalie Cunningham.

בצעירותה, Rosalie, שיחקה עם פסנתר וכתבה שירים, בגיל 12 היא עברה לגיטרה ובגיל 13 היא כבר הקימה את הלהקה הראשונה שלה. Rosalie נולדה בשנת 1990 לאב מוזיקאי/עיתונאי ואם שהיא מורה ליוגה. מוזיקה תמיד הייתה חלק משמעותי בחיי הבית ובצעירותה Rosalie הושפעה מאומנים כמו הביטלס, דיוויד בואי ופינק פלויד.

בשנת 2007 היא הקימה את הלהקה המקצועית הראשונה שלה, Ipso Facto, הרכב נשי שניגן פסיכודלי-גותי. לאחר פירוק הלהקה היא הקימה בשנת 2011 את להקת Purson, להקה זו זכתה כבר להכרה בינלאומית. בשנת 2017 Rosalie Cunningham פנתה לקריירת סולו והוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2019.

האלבום Two Piece Puzzle הוא אלבום הסולו השני של Rosalie Cunningham, זהו אלבום פרוג-רוק, נאו-פסיכודלי מרתק. Rosalie מספרת שכמו כל האומנים גם עבודתה בתקופת הקורונה הייתה מאתגרת, כשאולפני הקלטות נסגרו. עוזרו לה באלבום הזה, Rosco Wilson, על גיטרה תופים ומעט ווקל וגם Ric Sanders על הכינור.

לא פשוט לתאר את האלבום הזה, כל שיר פה הוא מופע תיאטרלי של קצבים משתנים. והפקה מטריפה לחלוטין. קל לראות את ההשפעה של קייט בוש והביטלס, בנוסף ללהקות פרוג-רוק בריטיות כמו ג׳נסיס. אני זיהיתי לא מעט צלילים שהזכירו לי גם את Queen ואת Jethro Tull.

ההאזנה ל-Two Piece Puzzle היא כמו ללכת לקרקס, כל כך הרבה מתרחש שם, זה מסוג האלבומים האלה שבכל האזנה שמים לב לעוד ועוד פרטים. יחד עם זאת, האלבום מאוד מלודי ולא מפוזר מידי, כך שגם מי שהאוזן שלו לא מורגלת לפרוג ופסיכודלי בהחלט יכול להנות מהאלבום. הווקל של Rosalie מונח על גבי המוזיקה המרתקת כמו מנצח גאה של תזמורת, היא מכוונת בעזרת השירה שלה את המקצב ומעניקה את מגע הקסם שמחבר הכל לכדי אחת היצירות המרשימות ביותר שיצא לי לשמוע השנה.

אני חושב שהאלבום מהווה יצירה שלמה וממליץ מאוד להאזין לכולו, אם בכל זאת את צדים להיטים, נסו את Duet.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

אלבומים מומלצים נוספים

Angèle Dubeau – Portrait: Alex Baranowski

ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Portrait: Alex Baranowski, של הכנרית הקנדית, Angèle Dubeau.

הכנרית, Angèle Dubeau, אחראית באופן בלעדי על כל המוזיקה הקלאסית, שהאזנתי אליה בשנתיים האחרונות. אני לא חובב גדול של הז׳אנר, אבל משהו במוזיקה של Angèle פשוט ממיס את ליבי. אלבומה Immersion משנת 2021, הוא אחד האלבומים המרגשים והיפים ביותר שאני מכיר, נקודה.

במשפט הפתיחה בעמוד הויקיפדיה של Angèle, מצויין שהיא הקדישה חלק גדול מהקריירה שלה להנגשת המוזיקה הקלאסית לקהל רחב יותר. היא עובדת הרבה עם מלחינים מודרניים ויכול מאוד להיות שבגלל שתי הסיבות הללו אני מוצא את עצמי נהנה כל כך מהמוזיקה שלה. כמובן שיש עוד סיבה, והיא ש-Angèle מנגנת פשוט באופן מושלם.

האלבום, Portrait: Alex Baranowski שייך לסדרת האלבומים שלה בהן היא מבצעת יצירות של מלחינים מודרניים. אלכס הוא מלחין צעיר מלונדון שכבר הספיק לזכות במספר פרסים. המוזיקה שלו אווירתית ועשירה. האלבום הזה כולל עיבודים של Angèle לכמה מיצירותיו הגדולות של אלכס וגם שלושה עיבודים לקטעים שלא שוחררו קודם, כמו קטע הפתיחה המרשים, Wiosna.

אג׳נדה נוספת ש-Angèle מקדמת במוזיקה הקלאסית היא העצמה נשית וגם באלבום הזה היא מופיעה עם האורקסטה הקבועה שלה, La Pietà, המורכבת מנשים בלבד.

אין שום טעם להמליץ על קטעים ספציפים באלבום הזה מכיוון שהוא כולו אוסף של יופי ועדינות אין קץ. לו הייתי צריך לתאר את המוזיקה באלבום הזה ובאופן כללי את הסאונד של Angèle במילה בודדת, הייתי בבוחר במילה ״טהור״.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

The Manhattan Transfer – Fifty

ההמלצה השניה שלנו היא האלבום החדש, Fifty, של ההרכב הווקלי, The Manhattan Transfer. 

ההרכב, The Manhattan Transfer, הינו הרכב קוורטט ווקלי שהוקם בשנת 1969 וזכה בעשרה פרסי גראמי. ההרכב כלל כמה חילופים לאורך השנים וכיום מורכב מ: Janis Siegel, Alan Paul, Cheryl Bentyne ו-Trist Curless. באלבום הזה ההרכב מציין חמישים שנות פעילות, וכעת הם מתכננים לצאת למסע הופעות אחרון ברחבי העולם.

האלבום Fifty הוקלט עם האורקסטה WDR Funkhausorchester Köln. האלבום כולל ביצועים לשירים מוכרים מכל התקופות וממגוון יוצרים בעיבודים חדשים. אי אפשר לטעות בהרמוניה הווקלית של הלהקה, החברה האלה הם הרמה הגבוהה ביותר שיש. המוזיקה באלבום מאוד מגוונת ואני מודה שכמה מהיצירות היו לטעמי מעט מיושנות מידי ופחות התחברתי אליהן. עדיין רוב האלבום הוא מבריק ומשלב בצורה נהדרת מוזיקה קלאסית, ג׳אז ווינטג׳ פופ. 

הקטעים שאהבתי במיוחד הם Agua, The Man Who Sailed Around His Soul ואת הקטע Twilight Zone / Twilight Tone, שהוא ממש מעולה לטעמי.

בסיכום זהו אלבום שונה מאוד ממה שאני מאזין לו בדרך כלל ולכן זה היה מרענן מאוד להאזין לו, זו חגיגה של מוזיקה שמחה ומגוונת.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.