AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

השבוע אנחנו עם אלבום פולק מסורתי מיוחד מנורווגיה, אלבום רוק רך משוודיה ואלבום רוק נשי מושלם מארה״ב, של Janis Ian.

אלבום השבוע: Janis Ian – The Light at the End of the Line

אלבום השבוע שלנו הוא אלבומה החדש של Janis Ian. את ג׳אניס גיליתי לפני כמה שבועות כאשר המלצתי לכם על אלבומה משנת 1993, Breaking Silence, אחד האלבומים הטובים ביותר של רוק נשי שיצא לי להכיר.

ג׳אניס היא ילידת 1951, היא נולדה בחווה במחוז ניו-ג׳רזי. הקריירה המוזיקלית שלה החלה בגיל צעיר כאשר הסינגל הראשון שלה יצא כשהיא הייתה בת 14. את הקריירה הארוכה של ג׳ניס ניתן לחלק לכמה תקופות, היא זכתה להצלחה כבר בשנות ה-60. בשנות ה-70 היא עברה לכתיבה יותר אישית ועמוקה וזה נחשב לתקופה השנייה של הקריירה שלה.

לאחר 10 שנים מחוץ לעין הציבור, ג׳אניס עשתה קאמבק בשנת 1993 עם האלבום Breaking Silence. האלבום הזה היווה עליית מדרגה נוספת באיכות הכתיבה, זהו אלבום שזכה להערכה רבה והיה מועמד לפרס הגראמי.

באלבום הזה ג׳אניס עוסקת במספר נושאים עמוקים, וזהו גם האלבום בו היא יוצאת בגלוי מהארון.

כעת נעבור לדבר על אלבומה החדש, The Light at the End of the Line וההשוואה שלו לעומת Breaking Silence. האלבום כולל 12 קטעים. לפי פרסומים ברשת זה אמור להיות אלבומה האחרון. האנרגיה שלו רגועה יותר ויש הרבה יותר בלדות פסנתר בהשוואה ל-Breaking Silence. אני חושב שג׳אניס נשמעת טוב יותר בבלדת הרוק עם הגיטרה, מאשר בקטעי הפסנתר הנוגים.

האלבום נפתח בשיר I’m Still Standing, בגיל 70, זה בהחלט לא מובן מאליו:

See these lines on my face? They’re a map of where I’ve been

אחד השירים הבולטים באלבום הוא המנון הרוק הנשי, Resist, שהמלצתי לכם עליו במסגרת אחת מרשימות שירי השבוע שלנו. כאן שוב יש דוגמה נהדרת לכתיבה החדה והמדויקת של ג׳אניס. השיר מדבר על הדרכים השונות בהן נשים עוברות שטיפת מוח ומסרים סותרים בנוגע למיניות שלהן מגברים:

Put her in high heels, so she can’t run
Carve out between her legs so she can’t come
Get her a dress, for easy access
Tell everybody that she’s just like all the rest

שירים נהדרים נוספים באלבום המשלבים גיטרות הם Stranger ו-Wherever Good Dreams Go. השיר Nina הוא שיר מחווה לנינה סימון ואילו השיר Summer In New York, הוא שיר אהבה של ג׳אניס לעיר ניו-יורק והוא שואב השראה מסצנת הג׳אז בעיר.

קולה של ג׳אניס משולב בצורה מושלמת עם המוזיקה, לשניהם יש מאפיינים משותפים, הם נקיים, מדוייקים, היישר מהלב, ללא קישוטים מיותרים, טהורים. השירים כמעט ולא כוללים קטעי סולו, רובם באורך של 3 עד 3 וחצי דקות. אולי השיר היחיד שיוצא מהמסגרת הזו של מינימליזם מדויק הוא השיר הנועל, Better Times Will Come. זהו שיר מורכב יותר עם קטעי סולו ומספר מעברים. ג׳אניס מספרת שהשיר נכתב יום לאחר ש-John Prine נפטר, עוד אחד מהמשוררים הגדולים של ארה״ב.

האלבום הזה נכנס למועדון ה״אלבום מושלם״ שלי, כיוון שאהבתי את כל השירים בו, למרות ההעדפה לקטעי הגיטרה, גם כל קטעי הפסנתר הם יפיפיים. ג׳אניס היא כותבת על וזמרת מדהימה, גם בגילה המתקדם קולה מלא רוח נעורים ורגש. אני שמח מאוד שיצא לי לגלות אותה.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

אלבומים מומלצים נוספים

Sinikka Langeland – Wolf Rune

ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום Wolf Rune של Sinikka Langeland משנת 2021.

זהו אלבום מיוחד מאוד שבשביל ליהנות ממנו תצטרכו לפתוח קצת את הראש, לפחות אני הייתי צריך לפתוח מעט את שלי. Sinikka היא אומנית פולק נורווגי מסורתי והיא מנגנת על כלי ייחודי שמגיע מהתרבות הפינית בשם Kantele, סוג של נבל פיני. אמא של Sinikka היא ממוצא פיני. המוזיקה שלה היא מוזיקה מסורתית עם מעט שילוב ג׳אז והיא מתבססת ברובה ככולה על הכלי הזה. ניתן לכנות את הסגנון גם תחת המטרייה של מוזיקת עולם.

הסאונד הוא יוצא דופן, מכשף ומרגש במיוחד. האלבום משלב קטעים אינסטרומנטליים וגם קטעי שירה. קולה של Sinikka הוא קול גבוה ונקי. ״הבעיה״ הגדולה היא ש-Sinikka שרה בנורווגית, לא בדיוק השפה הכי מלודית. בעוד אני נהנה מאוד לשמוע מוזיקה באיטלקית, צרפתית וספרדית, אני נוטה לדלג על שירים בשפות כמו גרמנית, הולנדית או שוודית. הן פשוט לא נשמעות לי מלודיות ונעימות. כך שהייתי צריך קצת לשכנע את עצמי לתת לאלבום הזדמנות אחרי שהבנתי שהשירה היא בנורווגית, זאת למרות שכל שמות השירים הם באנגלית.

אז אם גם אתם תצליחו לשכנע את עצמכם לתת לאלבום הזדמנות, תגלו אלבום עם סאונד ייחודי, והשירה של Sinikka כל כך טובה, שזה כמעט לא משנה באיזה שפה היא שרה. יש לא מעט קטעים אינסטרומנטליים באלבום, כך גם אם אתם לא נהנים מהשירה, כדאי לשמוע את הקטעים הללו.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal (באיכות Master)

Ludwig Hart – Paloma

ההמלצה השניה שלנו היא האלבום Paloma של Ludwig Hart משנת 2021.

לודוויג הוא אומן שוודי שאלבום הבכורה שלו יצא בשנת 2019. הוא זכה להצלחה בשוודיה ולודוויג יצא לטור הופעות שנקטע בעקבות הקורונה.

לודוויג מתאר את המוזיקה שלו בתאור הממש מגניב הבא: get-in-the-car-and-drive-rock. המוזיקה של לודויג שואפת הרבה השראה מרוק שנות ה-80 עם מקצבי פופ, שימוש בקלידים אלקטרוניים והרבה שמחה וקלילות. האומנים שמוזכרים בפרופיל שלו ב-Spotify הם Jackson Browne ו-Fleetwood Mac, אבל השם שעלה אצלי בראש כששמעתי את האלבום הזה היה ברוס ספרינגסטין, משהו במקצבים מאוד הזכיר לי את הלהיטים של ״הבוס״.

אף פעם לא הייתי מעריץ גדול מידי של ספרינגסטין, יש כמה שירים שלו שאני מאוד אוהב (The River ו-Streets Of Philadelphia), אבל לטעמי יש קצת יותר מידי מניירות בשירה שלו. לעומתו הווקל של לודוויג הוא נקי, מרגש ופשוט, במובן הטוב של המילה.

שיר הנושא, הוא בלדת רוק נהדרת ומרגשת. לרוב שירי האלבום יש וייב חיובי וקצבי. עוד שיר שכדאי לשים לב אליו הוא Violent Words of Love בלדה איטית נהדרת שהיא דואט עם Sarah Klang.

האזנה מהנה:

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.