AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

כרגיל יש לנו המלצות על שלושה אלבומים בשבילכם, הפעם נמליץ לכם על שני אלבומי פולק רוק מרגשים וההמלצה השלישית שלנו תהיה על אחד האלבומים הכי יפים ומרשימים ששמעתי לאחרונה, השייך ל-Youn Sun Nah.

Jackson Browne – Downhill From Everywhere

נתחיל הפעם מאלבום חדש שנקרא: Downhill From Everywhere של Jackson Browne.

ג׳קסון בראון הוא זמר-כותב אמריקאי ממוצא גרמני, בנוסף בראון מנגן על גיטרה ופסנתר. בראון הוא אומן מצליח מאוד, הקריירה שלו החלה בשנות ה-60 של המאה הקודמת ועד כה הוא מכר מעל ל-18 מיליון עותקים של אלבומים בארה״ב בלבד.

בראון החל את הקריירה בתור כותב שירים לאומנים אחרים, כמו אנדי וורהול, ה-Nitty Gritty Dirt Band, וה-Eagles. את אלבום הסולו הראשון שלו הוא הוציא בשנת 1972. אלבומו המצליח ביותר הגיע בשנת 1977, לאלבום קראו Running on Empty. במהלך הקרירה הארוכה שלו, ג׳קסון בראון זכה בשלל פרסים ובעיקר זכה להערכה על תמיכה בנושאים חברתיים חשובים כמו תנועת ה-Anti-nuclear.

האלבום החדש של בראון הוא אלבומו ה-15 והראשון מאז 2014. האלבום כולל עשרה קטעים. הסגנון הוא פולק רוק חשמלי קלאסי. לא פעם הבעתי את הערכתי לאלבומים של אומנים וותיקים, וגם האלבום הזה מקבל ממני הערכה עצומה. האלבום כולל מוזיקה נפלאה, נקייה, בלי פוזות, ועם טונות של רגש, כנות, אומנות וניסיון.

אולי השיר האהוב עלי באלבום הוא A Human Touch, זהו השיר היחיד באלבום, שכולל זמרת אורחת, Laslie Mendlson. אני חושב ששילוב הקולות ביניהם הוא הרמוני ויפיפה והיצירה מאוד מרגשת. האלבום הוא עונג צרוף של סאונד נקי, מעולה ולא מתיימר. שיר הפתיחה, Still Looking For Something, הוא דוגמה נהדרת לאיך עושים מוזיקה מושקעת, עם הפקה מרשימה, אבל לא מעייפת או טרחנית

האלבום Downhill From Everywhere הוא אלבום נהדר, שאני בטוח שיהיה לי כיף לחזור אליו עוד פעמים רבות.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal (באיכות Master)

Bap Kennedy – Reckless Heart

ההמלצה השנייה שלנו להפעם היא האלבום Reckless Heart של הזמר והכותב Bap Kennedy ויצא בשנת 2017. האלבום ב-Spotify מופיע בתור אלבום שיצא ב-2019, כנראה שזו גרסת mastering שונה. Bap Kennedy הוא זמר, כותב וגיטריסט מבלפסט, צפון-אירלנד. שמו האמיתי הוא Martin.

במהלך הקריירה שלו, Bap הופיע עם כמה מהשמות הגדולים, כמו Vam Morrison ו-Mark Knopfler. בזמן הקלטת האלבום הזה, Bap חלה בסרטן והוא מת לפני שהאלבום יצא לאור.  הוא ניהל בלוג בזמן המחלה שלו, שם הוא כתב: ״ll I ever wanted was for people to feel what I feel – the magic of music״. ל-Bap היה חשוב מאוד שאלבומו האחרון יצא לאור, לכן כמה מחבריו לקחו על עצמם את הפרויקט והאלבום הושלם.

כמו ההמלצה הראשונה שלו, גם כאן מדובר בפולק רוק בוגר וקסום. כאן יש הרבה פחות דגש לחלק החשמלי, הגיטרה החשמלית מאוד עדינה והפסנתר והגיטרה האקוסטית מקבלים תפקיד מרכזי. אם כי פה ושם יש קטעי סולו נהדרים של הגיטרה החשמלית.

הגוון של הסאונד מזכיר קצת את בוב דילן, אבל השירה של Bap היא כל כך יותר רכה ונעימה.

האלבום מאוד מרגש עבורי, עוד לפני שמכירים את הסיפור על כך שזהו אלבומו האחרון. הבלדות מקסימות ונוגעות, המוזיקה פשוטה כביכול ונקייה. אני חושב שזהו אלבום מענג להאזנה מתחילתו ועד סופו. פה ושם יש כמה שירים שקצת פחות אהבתי, כמו את Por Favor למשל, אבל רוב מוחלט של האלבום הוא מהנה ביותר.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Youn Sun Nah – Immersion

אחרי שתי המלצות על אלבומי פולק-רוק ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום היא משהו שונה, האלבום Immersion של Youn Sun Nah, שיצא בשנת 2019.

אני מכיר מספר קטעים מהאלבום הזה כבר תקופה ארוכה, ואפילו השתמשתי באחד מהם בחלק מבחן ההאזנה בסקירת ה-KEF LS50 Meta, שעשיתי לאחרונה. כך שהאלבום הזה נמצא ברשימת ה״כדאי לשמוע״ שלי כבר תקופה, וסופסוף הגעתי אליו.

מעט על Youn, היא זמרת ג׳אז קוריאנית, נולדה בשנת 1969 בסיאול, בירת קוראיה להורים מוזקליים. אביה היה מנצח ואימה הייתה שחקנית מוזיקלית. Youn עצמה למדה ספרות צרפתית באונברסיטה בקוריאה ועבדה בחברת אופנה, עד שנשיא תאטרון גילה אותה, הופעת הבכורה שלה הייתה במחזה בתיאטרון.

זה היה הרגע שהדביק את Youn בחיידק המויזקלי, סליחה על העקיצה הבאה מראש. בשנת 1995 עוד לא היה את ״הכוכב הבא״ אז Youn החליטה שהיא עוברת לפריז ללמוד ג׳אז ושאנסון צרפתי, בין היתר ב-CIM Jazz School.

בשנת 2001 הגיע אלבום הבכורה, Youn עברה כמה סגנונות במהלך השנים, והאלבום Immersion הוא אלבומה העשירי והאחרון עד כה.

השם של האלבום הוא מילה שחובבי האודיו שומעים ללא הפסקה בשנים האחרונות. הניסיון לגרום לנו להרגיש סאונד שהוא Immersive או עוטף, הפך להיות לדבר החם בעולם האודיו, בטח באודיו הרב-ערוצי, אבל לאחרונה גם בסטריאו, למשל ה-Spatial Audio של חברת Apple או ה-360Reality של חברת Sony. מה שהאלבום הזה בא להראות הוא שאפשר לייצר סאונד עוטף ויפיפה באמצעות הקלטה מעולה, ללא שום פורמטים מיוחדים. 

חוויית ההאזנה לאלבום הזה, אפילו באוזניות, הינה חוויה יוצאת דופן, הבמה ענקית, הצלילים מגיעים מכל כך הרבה מקומות מובחנים שונים, פעם זה מימין למטה, פעם משמאל למעלה, מאחור, מהמרכז ובנוסף ההקלטה היא מופלאה בניקיון והדיוק שלה.

אז יש כאן הישג טכני מרשים, אבל באנו לדבר על מוזיקה לא? ובכן המוזיקה כאן מושפעת מהטכניות, זהו ווקל ג׳אז מודרני, שמשלב אלמנטים אלקטרונים והרבה סמפלינג, חלק גדול מהאפקטים נוצרים בעזרת קול אנושי, שעשו לו סמפלינג. מה שיפה כאן זה שהתוצאה הכללית היא לרוב, מלודית עדינה ופשוט יפיפה למרות כל האפקטים והטכניות הזו. לטעמי, Youn עצמה, היא זמרת קצת טכנית, היא מדויקת ונקייה להפליא, באיזשהו מקום היא נשמעת קצת נכון מידי. כשעוברים לרמה הזו של הניקיון, מבחנתי יש דרך אחת לרגש וזה לקחת את זה לקצה ולהגיע לרמת שלמות כמו של דיאנה קרל. אני חושב ש-Youn היא זמרת קרובה לשלמות, אפילו כשהיא צועקת עם דיסטורשן כמו בסיום הקטע God’s Gonna Cut You Down.

אם הזכרתי את דיאנה קרל, אז מבחינה מוזיקלית האלבום הזה הוא הוא 180 מעלות מהגשת הפסנתר האיטית של דיאנה, יש כאן אוסף של יצירות אקלקטיות, שבדרך מופלאה הופכים להיות יצירה אחת ומצליחים למצוא מקום אחד ליד השני באלבום הזה. השירים באלבום הזה כוללים שירים מקוריים וגם מספר גרסאות כיסוי. כש-Youn עושה גרסת כיסוי, תשמחו אליה שהיא תיקח את זה לכיוון שלה. בין השאר יש כאן את קאבר ל-Isn’t It a Pitty, של ג׳ורג׳ האריסון, שזה השיר שאני מכיר את האלבום בזכותו, בנוסף יש את You Can’t Hurry Love שאני מכיר מפיל קולינס,השיר Sans toi, הוא שיר צרפתי מוכר (ממה שהבנתי) ושיר הסיום הוא Hallelujah של הגדול מכולם, לאונרד כהן. בנוגע להללויה, פחות התחברתי לביצוע של Youn, שירים של לאונרד כהן זכו ללא מעט גרסאות כיסוי טובות, אבל עדיין בדרך כלל קשה לי איתם.

שירים נוספים שאני חייב להזכיר: הקטע Asturias זהו קטע שמרגיש לי כמו scat Jazz, אבל כן יש בו קרדיט על כתיבה, אז יכול להיות שאני טועה. זהו שיר שמרגיש כמו איזה שיר עממי עם קצב משגע. הקטע Invincible, הוא בלדה מרגשת ויפיפה. באמת שיש עוד המון קטעים נהדרים, אבל האחרון שאזכיר הוא Mystic River, בלדת פופ יפיפיה עם הקלטת תופים מרשימה ביותר.

לסיכום, מדובר באחד האלבומים המרתקים והטובים שיצא לי לשמוע בהרבה זמן, המוזיקה האקלקטית מרתקת וההקלטה וההפקה הן פשוט עבודות מופת.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal (באיכות Master)

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.