AVReviews

בפרק החדש של ״פודקאסט AVReviews״ אני מספר לכם על 10 אלבומים שהייתי לוקח לאי בודד. מדובר באלבומים מתוך האוסף שלי, שאותם אני אוהב במיוחד.

כמובן שיש עוד הרבה אלבומים שאני אוהב, אבל החלטתי להקשות על עצמי ולבחור את ה-10 המיוחדים והמעניינים ביותר. בשנים האחרונות אני עוסק המון בלהכיר מוזיקה חדשה ואומנים שלא הכרתי קודם, לכן ברשימה הזו לא תמצאו שום קלסיקה של להקות כמו Pink Floyd, Queen או Dire Straits. האזנתי ללהקות האלה במשך 20 שנה, ובשנים האחרונות אני מרגיש שאני רוצה להאזין למוזיקה אחרת ולהיפתח יותר מבחינת הטעם המוזיקלי. העולם המוזיקלי הוא פשוט אינסופי ותהליך הגילוי שלו מרתק אותי.

נתחיל משני אלבומים של נגני על מתחום הג׳אז, אך האלבומים הם דווקא לא ג׳אז:

1- Avishai Cohen – 1970

זהו אלבום יוצא דופן וחגיגי של אבישי כהן, שיצא בשנת 2017. ב-1970 כהן מחזיר אותנו לפסקול המגוון של ילדותו בשנות ה-70 (הוא יליד 1970). תמצאו כאן פאנק, סול, פופ, בלדות ומוזיקה מסורתית, יש כאן גרסת כיסוי ל-Beatles מצד אחד ושיר תימני מסורתי מהצד השני. באלבום תמצאו שירה בעברית, באנגלית ובלדינו, פשוט קרנבל של מוזיקה איכותית ומגוונת.

לכל אורך האלבום ישנם שני חוטים מקשרים, האחד הוא החוט הישראלי, ישנו תיבול ישראלי ברור, שמורגש בכל היצירות הנהדות באלבום ובעבודתו של כהן באופן כללי. החוט השני הוא הג׳אז, זהו בפירוש לא אלבום ג׳אז, אך הג׳אז מתגנב לו ברוב היצירות, אם זה קטע סולו של בס קטן פה, או שינוי מקצב שם. כך יש כאן שילוב עדין של ג׳אז לכל אורך הדרך.

1970 הוא אלבום ממכר, אנרגטי, מתוחכם מצד אחד, אך קליל מאוד על האוזן מהצד השני, עבורי מדובר כאן ביצירת מופת.

2- Manu Katché – The Scope

מאנו הוא מתופף צרפתי וותיק, יליד 1958. במהלך הקריירה הארוכה שלו, מאנו עבד עם כמה מהשמות הגדולים בתעשייה, כגון פיטר גבריאל, סטינג ורבים אחרים. מאנו מזוהה עם ז׳אנר הג׳אז, אך הוא התנסה בז׳אנרים רבים נוספים. האלבום הזה משנת 2019, כמו האלבום 1970 של כהן, הוא חגיגה של מוזיקה מגוונת, שמבוצעת ומוקלטת באופן נפלא ומרגישה מאוד קלילה לאוזן. באלבום תמצאו פופ, דאנס ואפילו קטע ראפ בצרפתית. מבחינתי מדובר באלבום שהוא פצצת אנרגיה חיובית ומוזיקה איכותית. 

דווקא בגלל הקלילות והנגישות של שני האלבומים האלה הם כאלה ממכרים, למי שמחפש עומק, צריך רק להאזין קצת יותר בריכוז על מנת להבין שמתחת לקלילות הזו ישנן יצירות מוזיקליות מורכבות ומבריקות. דווקא העובדה שהם נשמעים קלילים היא אולי הגאונות הגדולה של שני האלבומים האלה.

3- Wolfgang Haffner – Silent World

ממשיכים למתופף נוסף, הפעם זהו המתופף הגרמני, Wolfgang Haffner ואלבומו החדש, Silent world.

באופן מקרי על גבול הלא הגיוני פגשתי את Wolfgang בתערוכת מינכן 2023, שם הוא השיק את האלבום הזה. מעט מוקדם יותר באותו היום רכשתי את האלבום על גבי תקליט, מבלי לדעת כלל שהוא נמצא שם. כמובן שניצלתי את ההזדמנות וביקשתי ממנו חתימה על האלבום.

זהו למעשה אלבום הג׳אז ״הנקי״ היחיד ברשימה שלי. זהו אלבום מגוון, אך ברובו הוא עדין, איטי ומענג וככה בדיוק אני אוהב את הג׳אז שלי. רמת ההקלטה וההפקה הן פנומנאליות, במיוחד התופים. זהו אלבום שפשוט נוטף רגש וכל האזנה אליו היא חוויה ממלאת. 

4- Avi Kaplan – Floating On A Dream

האלבום הזה יצא בשנת 2022 והיה לאחד האלבומים האהובים עלי ביותר בשנה שעברה (לכל זוכי אלבום השנה 2022 שלנו). Avi הוא אומן אמריקאי ממוצא יהודי, רוסי ואוקראיני. מדובר בזמר בעל יכולות ווקליות נדירות בזכות כך הוא היה חבר בהרכב אקפלה, שם הוא שימש בתפקיד ווקל הבס. בהמשך הוא זנח את הלהקה ופתח בקריירת סולו בשנת 2017. לאחר שני EP, הגיע האלבום הזה, כלומר אלבום הבכורה המלא שלו.

הסאונד כאן מאופיין בפולק גותי, מעיין שילוב בין פולק וגוספל כנסייתי, אומנם הסאונד נוטה להשמע מעט אפל, אני מצאתי את ההאזנה לאלבום הזה ממלאת באנרגיה חיובית. הווקל הייחודי של אבי מתחבר כאן למקצבים מלאי עוצמה ובזכות אלה, זה הפך לאחד האלבומים שחזרתי אליהם פעמים רבות.

שני האלבומים הבאים שייכים לזמרות שכתבתי עליהן במסגרת פרויקט זמרות שכדאי להכיר שלנו, אחד מפרויקטי כתבות המוזיקה האהובים עלי. בפרויקט הזה סיפרתי לכם על זמרות שהכרתי בזכות סםוטיפיי ושירותי הזרמת מוזיקה אחרים. בהמשך הפרויקט הפך גם לפלייליסט.

5- Heather Nova – Other Shores

גם האלבום הזה יצא בשנה שעברה, 2022. Heather Nova, היא למעשה הזמרת שפתחה את פרויקט ״זמרות שכדאי להכיר״ שלנו. מדובר בזמרת רוק, שמייצרת מוזיקה אינטימית עם ליריקה אישית והמון חן. האלבום הזה הוא דווקא אלבום גרסות כיסוי. Heather אומנם ביצעה כמה גרסות כיסוי בעבר, אך לרוב מדובר באומנית שמבצעת בעיקר את החומרים שלה. הייחוד של השירים שנבחרו באלבום הוא בכך שהם כולם נכתבו בידי גברים. על פי Nova, כשאישה שרה שיר שנכתב בידי גבר, זה מקבל טוויסט מעניין.

המוזיקה היא ברובה אקוסטית ונעימה ביותר ובחירת השירים היא מגוונת. השירה והעיבודים של Nova הם מלאי מחשבה ורגש וממש לא סתם ביצוע זהה למקור.

לכתבה המלאה שלנו אודות Heather: זמרות שכדאי להכיר Heather Nova

6 – Sophie Zelmani – I’m the Rain

Sophie היא אחת הזמרות האהובות עלי, זו זמרת שתמיד כייף לחזור אליה. מדובר בזמרת שוודית שמתמחה בבדלות פולק-פופ מרגשות ועדינות. בקריירה הארוכה שלה שחוצה כבר את ה-25 שנה, היא הוציאה לא מעט אלבומים, כולל אלבומי אוסף והופעות חיות.

אלבומה I’m the Rain מ-2010 הוא האלבום המדויק והמזוקק ביותר שלה, אלבום שמגדיר בדיוק מי היא מבחינתי. זהו אלבום מלא ברגש, המוזיקה היא עדינה עם גיטרה, כינורות וקלידים. המוזיקה דיי נקייה עם מעט תוספת של הפקת פופ. השירה של סופי היא לחישה קרובה מאוד למיקרופון מה שמעניק תחושה אינטימית למאזין, כאילו סופי ממש שרה את שיריה הישר לתוך אוזנו.

לכתבה המלאה שלנו אודות Sophie ואלבומה I’m the Rain: זמרות שכדאי להכיר Sophie Zelmani

שני האלבומים הבאים חולקים את אותו השם ועל שניהם דיברתי לא מעט בעבר.

7- Angèle Dubeau & La Pietà – Immersion

האלבום הזה משנת 2021 שייך לכנרית קנדית, שמובילה שתי אג׳נדות מאוד חשובות. האחת היא הנגשה של מוזיקה קלסית לקהל רחב יותר. זאת היא עושה על ידי בחירת קטעים מאוד מדויקת, כזו שמאפשרת גם למי שאינו חובב מוזיקה קלסית ליהנות ואולי ימשוך אותם להאזין לקטעים נוספים. האג׳נדה השנייה היא שילוב נשים במוזיקה קלסית, במשך שנים Angèle מופיעה עם האורקסטרה שלה, שנקראת La Pietà והיא כולה על טהרת נגניות נשים.

האלבום הזה כולל שלל יצירות קלסיות-מודרניות, אותן Angèle אוהבת במיוחד והיא מבצעת אותם כאן באופן מושלם, הכינור הנקי שלה יגרום גם לעיין הצינית ביותר לדמוע.  

8- Youn Sun Nah – Immersion

האלבום השמיני ברשימה שלי שייך לזמרת הקוריאנית Yun Sun Nah והוא משנת 2019. האלבום אומנם מקוטלג כג׳אז, אך מדובר כאן ביצירה מורכבת, שמשלבת פופ, אלקטרוני וסגנונות נוספים. אני מתייחס לאלבום הזה כ״ג׳אז ניסיוני״. מצד אחד לא מדובר כאן על יצירה משונה ומאולתרת, להפך מדובר כאן ביצירה טכנית, מחושבת ומדויקת, אך יש כאן הרבה שילובי אפקטים, שירה משתנה, כולל צעקות פה ושם, כך שהתוצאה היא מקורית מאוד. לצד הטכניות והדיוק יש המון אנרגטיות ורגש באלבום.

בחירת השירים היא מגוונת בין גרסות כיסוי לקלסיקות כמו Isn’t It a Pitty ו-Can’t Hurry Love (אולי הקטע החלש באלבום) תמצאו גם יצירות מקוריות של Yun, לחן עממי מסורתי ולסיום גם גרסת כיסוי ל״הללויה״ של לאונרד כהן. לסיכום, זהו אלבום מרתק, עם סאונד יוצא דופן והרבה מאוד עניין.

שני האלבומים האחרונים שייכים לז׳אנר הפולק שאני מאוד אוהב.

9- Alela Diane – The Pirate’s Gospel

זהו אחד האלבומים שאני דיי מכור אליהם וחוזר אליו פעם אחר פעם. זהו אלבום הבכורה של Alela והוא יצא תחילה בשנת 2004, ואז הוצא מחדש ב-2006. הז׳אנר כאן נחשב לאסיד פולק (Acid Folk). האלבום הזה הוא ללא ספק בעל סאונד ייחודי, עבודת הגיטרה כאן מורכבת ומהירה וגם השירה של Alela היא יוצאת דופן, כאילו לא תמיד במקצב. 

בהאזנה ראשונה האלבום מרגיש מעט מוזר, אך לאחר מספר האזנות הוא הפך לאחד האהובים עלי, כיוון שבתוך הנגינה המורכבת פתאום מתחילים לשים לב למלודיה הנהדרת שנמצאת בפנים, לקצב המיוחד, הליריקה המעניינת והווקל השונה של Alela. 

10- Jeb Loy Nichols – The United States Of The Broken Hearted

Jeb נולד בארה״ב אך בהמשך עבר לבריטניה ואחרי תקופה בלונדון עבר לגור באזור כפרי בוויילס. האלבום הזה יצא ב-2022 והסגנון כאן הוא פולק-אמריקנה-קאנטרי.

זהו אלבום עדין מאוד, השירה של Jeb היא על גבול הלחישה, כך שהתוצאה שמתקבלת הינה מרגיעה ונינוחה במיוחד. לצד כל העדינות, יש כאן לא מעט מלודיות מרתקות ושירים נוגים ומלאי עוצמה.

הרשימה המלאה

1- Avishai Cohen – 1970
2- Manu Katché – The Scope
3- Wolfgang Haffner – Silent World
4- Avi Kaplan – Floating On A Dream
5- Heather Nova – Other Shores
6 – Sophie Zelmani – I’m the Rain
7- Angèle Dubeau & La Pietà – Immersion
8- Youn Sun Nah – Immersion
9- Alela Diane – The Pirate’s Gospel
10- Jeb Loy Nichols – The United States Of The Broken Hearted

כל פרקי הפודקאסט של AVReviews ביוטיוב