AVReviews

הפעם הגיעו אלינו לסקירה האוזניות האלחוטיות, Bowers & Wilkins Px7 S2. מדובר באוזניות פרימיום בתצורת Over Ear. אז מה אתם מקבלים תמורת המחיר? על כך ננסה לענות בסקירה זו.

אנחנו מודים לטופ אודיו, היבואן הרשמי של מותג Bowers & Wilkins בישראל, על כך ששלחו לנו אוזניות אלה לצורך סקירה.

השורה התחתונה

סקירת וידאו

על Bowers & Wilkins ואוזניות

חברת Bowers & Wilkins היא אחת מחברות האודיו המוכרות בעולם, בראש ובראשונה בזכות ליין הרמקולים שלהם. סדרת הדגל של החברה, סדרת ה-800 היא ללא ספק אחת מסדרות ההיאנד המוכרות והמזוהות ביותר בשוק.

למרות שמדובר באחת החברות הוותיקות והמוכרות, בשנים האחרונות החברה עברה כמה וכמה טלטלות. מאוד יכול להיות שזה קשור לשינויים של שוק האודיו. נראה ששוק האודיו המסורתי, של רמקולים ומגברים, הולך ונעלם ואת מקומו תופסים רמקולים חכמים, סאונדברים ואוזניות. על רקע זה, בשנת 2016 חברת Eva Automation האמריקאית, רכשה את Bowers & Wilkins, מה שהוביל להצגת ליין הרמקולים האלחוטיים הראשון של החברה, ה-Formation. השינוי המעט קיצוני הזה כנראה שלא הוכיח את עצמו, ולכן בשנת 2020, כפי שדיווחנו לכם, חברת Sound United רכשה את Bowers & Wilkins, כך שהחברה שוב החליפה בעלים.

חברת Bowers & Wilkins, פחות ידועה בזכות האוזניות שלהם, אך כמו חברות רמקולים רבות, גם להם היה ליין של אוזניות חוטיות ובשנים האחרונות הם נכנסו חזק לתחום האוזניות האלחוטיות. בשנת 2020 סקרנו את דגם ה-Bowers & Wilkins PX7, שהיו אז אוזניות הדגל האלחוטיות של החברה. דגם ה-Px7 S2, שאנו סוקרים כאן הינו הדור החדש של ה-Px7, אך הפעם לא מדובר באוזניות דגל, כיוון שהחברה השיקה את ה-Bowers & Wilkins Px8 היוקרתיות.

אם כבר חברת Bowers & Wilkins נכנסה לשוק האוזניות האלחוטיות, כמובן שהם לא יכלו להרשות לעצמם לא לקחת חלק בשוק אוזניות ה-TWS, אחד השווקים הרותחים ביותר בעולם האודיו. כך שבליין האוזניות של Bowers & Wilkins תוכלו למצוא גם את דגמי Pi7 S2 וה-Pi5 S2 בתצורת TWS.

התמורות בשוק אוזניות ה-Bluetooth בתצורת Over Ear

שוק אוזניות ה-Bluetooth בתצורת Over Ear עובר תמורות מרתקות בשנים האחרונות. רוב היצרניות התייחסו לשוק הזה בתור שוק ״לייפסטייל״, כלומר שוק של אוזניות פונקציונליות, לשיחות ונסיעות, שעל הדרך גם מנגנות מוזיקה. לכן לשוק היה חסם ברור של רף מחיר, אותו אנשים יהיו מוכנים לשלם עבור אוזניות אלחוטיות כאלה. הרי חובבי סאונד אמיתיים, המכונים ״אודיופילים״, אשר להם יש מוטיבציה לשלם יותר עבור איכות הסאונד, ימשכו להעדיף את האוזניות החוטיות, עם איזה מגבר דונגל נישא, ולא יסתפקו בפחות.

אז לאט לאט היצרנים (וכנראה גם הצרכנים) הבינו שטכנולוגיית ה-bluetooth, כבר יכולה להגיע לאיכות סאונד טובה וגם אם היא עדיין לא טובה כמו החיבור החוטי, כשמשכללים את נושא הנוחות ואת מנגנון סינון הרעשים האקטיבי, ההפרש כבר לא כה משמעותי. מכאן הסכר נפרץ וכיום יותר ויותר חברות השיקו דגמי אוזניות אלחוטיות פרימיום, שכוללות איכות חומרים גבוהה יותר, שימוש בדרייברים מתקדמים וגם עיצוב יוקרתי יותר, דוגמת ה-Px8.

בכתבה זו אנחנו בוחנים את ה-Px7 S2, שאומנם אינם נמנים על אותם דגמי דגל מסקרנים, אך עדיין מדובר באוזניות פרימיום באיכות גבוהה.

העומדים למבחן: Bowers & Wilkins Px7 S2

ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 מגיעות עם דרייבר מותאם אישית חדש בקוטר של 40 מ״מ. הדרייבר מותקן באוזנייה בזווית, שמבטיחה מרחק יחסי קבוע של הדרייבר מהאוזן, ליצירת סאונד אחיד. יחידת המנוע שמניעה את הדרייבר החדש שודרגה וכעת היא כוללת אחוז עיוות נמוך יותר. הטכנולוגיות המוטמעות במנוע שואבות השראה מדגם הדגל החוטי של החברה, ה-P9 Signature.

ה-Px7 S2 תומכות בגרסת Bluetooth 5.2 עם המקודד המתקדם, aptX Adaptive מאת חברת Qualcomm. מנגנון סינון הרעשים האקטיבי (ANC) ב-Px7 S2 עושה שימוש בשישה מיקרופונים בכל אוזנייה. שני מיקרופונים שמודדים את הסאונד בתוך האוזנייה, שניים שמודדים את הצליל שסובב את המאזין ושני מיקרופונים נוספים להעברת הדיבור של המאזין באופן הנקי והמדיוק ביותר גם בסביבה רועשת.

אורך חיי הסוללה הוא 30 שעות ותוכלו לקבל 7 שעות נגינה נוספות לאחר טעינה של 15 דקות בלבד. המשקל של האוזניות הוא 307 גרם.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-Unboxing:

תכולת האריזה: נרתיק נשיאה, אוזניות, כבל USB-C לטעינה וניגון, וכבל USB-C ל-3.5 מ״מ, עבור כניסת אוזניות אנלוגית.

ל-Bowers & Wilkins Px7 S2 יש שלושה גימורים אפשריים: שחור, כחול והגימור האפור, אותו אנחנו קיבלנו. אסכולות עיצוב האוזניות בגדול מתחלקות לשתיים: האוזניות בעלות העיצוב המינימליסטי והגנרי ומצד שני, האוזניות שכן מנסות לבלוט וכוללות חתימה עיצובית כלשהי. אני מעדיף את האסכולה השנייה והאוזניות של Bowers & Wilkins לחלוטין משתייכות לאסכולה זו.

אומנם ממש לא מדובר כאן בעיצוב צעקני, אך ללא ספק יש כאן מגע אישי וייחוד. הטאץ׳ העיצובי הבולט ביותר הוא הצורה האליפטית בחלקה החיצוני של כל אוזנייה עליה מוטבע שם החברה.

זה שהגימור נקרא אפור, לא אומר שצריכים להסתפק בגוון אחד, אז אומנם אין כאן 50 גוונים, אבל בהחלט יש כאן משחק של לא מעט גוונים שונים. אותה הצורה האליפטית, שהזכרנו כוללת את הגוון הכהה ביותר, האוזנייה עצמה כוללת גוון בהיר יותר. הקשת כוללת גוון אפור-מעט בז׳ בחלקה הפנימי וגוון מעט כהה יותר ומחוספס בחלקה החיצוני.

הכריות, שעשויות כאן מקצף בעל זיכרון, כוללות אותו גוון כמו החלק הפנימי של הקשת. ואילו כיסוי הבד של הדרייבר הוא בגוון כהה יותר.

הטאץ׳ העיצובי האחרון הוא פס בגוון ניקל המפריד בין הכרית לאוזנייה.

נרתיק הנשיאה הינו אפור בעצמו, עם הלוגו של Bowers & Wilkins במרכזו. התיק הינו בעל קשיחות דיי גבוהה, שאמורה לספק הגנה טובה לאוזניות.

לסיכום חלק העיצוב, עבורי מדובר באוזניות אלחוטיות מעוצבות מהמרשימות ביותר בקטגוריית המחיר, כמות המחשבה וההשקעה ניכרת וה-Px7 S2 הן אוזניות יפיפיות, שגם מהוות שדרוג עיצובי לעומת הדור הקודם.

בנושא איכות הבנייה, הכריות מרגישות רכות ומפנקות, ההרכבה והאיכות של הקשת והחיבורים השונים מרגישים קשיחים וחזקים. מבחינת המפתח של האוזניות, כלומר היכולת למתוח אותן, הן מציגות גמישות טובה, אך ישנן אוזניות גמישות יותר.

החלק שמחבר בין הקשת לאוזניות, וחלקים רבים נוספים עושים שימוש בפלסטיק, זה אינו חריג בקטגוריית המחיר הזו, למעשה המצב זהה גם אצל המתחרים שבחנו. יחד עם זאת, הפלסטיק מרגיש קשיח ויציב. רוצים איכות בנייה עם חומרים איכותיים יותר? את זה תוכלו לקבל ב-Px8.

שליטה ושימושיות

השליטה ב-Bowers & Wilkins Px7 S2 מתחלקת לשניים, השליטה באמצעות כפתורי השליטה על האוזניות והאפליקציה.

נתחיל מהכפתורים, שמחולקים לשניים. באוזנייה הימנית תמצאו את ה-Switch שמדליק ומכבה את האוזנייה. אני אוהב את זה שמדובר ב-Switch ולא כפתור, הרבה יותר ברור ככה מתי האוזניות דלוקות ומתי הן כבויות. שאר הכפתורים הם שני כפתורי הווליום וביניהם הכפתור הראשי, שמשמש לניגון/השהייה, מענה וניתוק שיחות ועוד. על הכפתור המרכזי יש חיספוס, בעוד כפתורי הווליום חלקים, זה משמש לזיהוי הכפתורים בעזרת מישוש. מיקום הכפתורים הוא במקום נוח ואגרונומי. יחד עם זאת, גם לאחר שימוש של כשבועיים, לא הרגשתי שאני ממש בטוח על איזה כפתור אני לוחץ ותמיד הייתי צריך לוודא מיהו הכפתור המחוספס.

על האוזנייה השמאלית ישנו כפתור יחיד שאחראי על מצב סינון הרעשים האקטיבי, ה-ANC. ישנם שלושה מצבים: מצב ANC, מצב Pass Through, אשר מגביר את רעשי הסביבה ומצב Off, כלומר ללא סינון רעשים וללא הגברת הסביבה. כל לחיצה על הכפתור מעבירה באופן מחזורי ממצב אחד לשני, לשלישי.

מכיוון שהייתי בעלים של אוזניות ה-Px7 (הדור הקודם), עדיין הייתה מותקנת אצלי בטלפון אפליקציית ה-Headphones של Bowers & Wilkins, האפליקציה זיהתה את האוזניות, אך אז שלחה אותי אל אפליקציה אחרת בשם Bowers & Wilkins Music.

נראה שחברת Bowers & Wilkins זנחו את האפליקציה הקודמת שלהם לטובת אפליקציה יותר כוללת, שכנראה משמשת את כל המוצרים החכמים שלהם כמו מוצרי ה-Formation, או הרמקול החכם, ה-Zeppelin. אני בהחלט מבין את הרצון של החברה לאחד הכל לאפליקציה יחידה, שרק אותה צריך לתחזק, אך אני לא בטוח שזה בהכרח משרת את טובת הצרכן, מכיוון שהאפליקציה הופכת להיות יותר רחבה ופחות ממוקדת בסוג המוצר הספציפי.

הנה כמה תמונות של האפליקציה:

האפליקציה מאפשרת לראות את אחוז הסוללה, לעבור בין מצבי ה-ANC, לשנות את ה-EQ, כלומר הבס והטרבל, להדליק ולכבות את האופציות של Auto Standby ו-Wear sensor, לקבוע את איכות ההזרמה כאשר הטלפון מחובר ל-WiFI וכשהוא מחובר לרשת הסלולרית וכמובן לעדכן את התוכנה של האוזניות.

אני חייב לציין שמבחינה אסטטית, האפליקציה הקודמת הייתה יותר לטעמי, אך מבחינת התפקוד והפונקציונליות, אין לי טענות לאפליקציה החדשה.

מנגנון ה-ANC ואיכות בשיחות

את מנגנון ה-ANC בחנתי בכמה סביבות שונות. אחת הסביבות היה אימון כדורגל של הבן שלי, כשהפעלתי את מנגנון ה-ANC, רעש הילדים והמגרש ירד באופן דרמטי, אם כי חלק מהשיחות עדיין יכולתי לשמוע מעט. בניגוד לחלק מהתמחרים, Bowers & Wilkins אינם מאפשרים לקבוע רמות שונות של ה-ANC, ולכן אפשר רק או להדליק את המנגון, או לא. בחנתי גם את מצב ה-Pass Through, אשר מגביר את רעשי הסביבה ואז יכולתי לשמוע בבירור יותר את כל רעשי הסביבה. בשני המקרים שמתי לב, שאם לא מנגנים מוזיקה, יש רעש מונוטוני קל שנשמע, בעיקר במצב ה-Pass Through, אך הרעש אינו מורגש כאשר המוזיקה מתנגנת.

בדקתי את המנגנון גם בהליכה, ושוב הרגשתי שרוב הרעשים בסביבה שלי נעלמים ואני יכול לצלול לתוך המוזיקה, אך שיחות ממש קרובות עדיין ניתן היה לשמוע.

ישנן שתי נקודות חולשה של מנגנון סינון הרעשים ב-Px7 S2. קודם כל הסינון הפסיבי, הרגשתי שהאוזניות אינן אוטמות את האוזן שלי, ולכן יש יותר רעשים שמסתננים פנימה. הנקודה השנייה היא סינון רעשי הרוח, שנכנסים לאוזן יותר מאשר אצל חלק מהמתחרים.

בנושא השיחות, ניהלתי כמה שיחות תוך כדי שימוש במנגנון סינון הרעשים, שמעתי את הצד השני באופן ברור ביותר וגם אותי שמעו היטב. דווקא בנושא השיחות, העובדה שהסינון הפסיבי וגם האקטיבי של האוזניות אינו הרמטי לחלוטין התגלתה כיתרון. באוזניות בהן הסינון יותר מוחלט, לא פעם נוצרה אצלי תחושה לא נעימה, כאילו אני מדבר בתוך אקווריום, מה שגרם לי להעלות את הקול. ב-Bowers & Wilkins Px7 S2 לא הייתה לי בעיה לנהל שיחות תוך כדי שימוש במנגנון ה-ANC.

נוחות הרכבה

נושא הנוחות באוזניות הינו נושא סוביקטיבי כמובן. עבורי, ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 היו אוזניות נוחות, גם בהליכה וגם בשימוש בישיבה. הכריות מקצף הזיכרון רכות ונעימות. כמות הלחץ שהאוזניות מייצרות על הראש היא נמוכה, וגם לאחר שימוש של כשעתיים הרגשתי רק מעט מאוד חוסר נעימות (בעיקר בחלק העליון של האוזן).

מבחן ההאזנה

רוב רובו של מבחן ההאזנה התבצע החיבור Bluetooth אל מכשיר iPhone 12 Pro וניגון תכנים משירות Tidal. כאן חשוב להדגיש את נושא חוסר התמיכה של מכשירי Apple במקודדי Bluetooth מתקדמים כגון ה-aptX HD\Adaptive, לכן יש לקחת זאת בחשבון.

Bluetooth

אתחיל הפעם בקצת התרשמות כללית והתייחסות לדגם הקודם. אומנם אין ברשותי כרגע את הדגם הקודם, ה-Px7, אך הוא היה אצלי בשימוש כשנתיים ואני מכיר היטב את חתימת הסאונד שלו. כבר בהאזנה ״לא מחייבת״ וראשונית, הרגשתי מיד בשינוי בחתימת הסאונד של ה-Bowers & Wilkins Px7 S2. בעוד ה-Px7 כלל הזרקת בס אנרגטית, שהוסיפה המון הנאה לסאונד, ה-Px7 S2 נשמע מידית יותר לינארי ויותר מדויק עם בס הדוק ופאנצ׳י יותר. נקודה נוספת בה הרגשתי שיפור היתה בבמה העוטפת ותחושת העומק. כך שעבורי מדובר כאן בקפיצה קדימה מבחינת בגרות ואופי הסאונד.

את מבחן ההאזנה הפעם פתחתי באלבום It Takes Two, אלבום ג׳אז/קלסי-מודרני של הפסנתרנית והמלחינה הבלגית, Myriam Alter יחד עם נגן הבס, Nicolas Thys. זהו אלבום מינימליסטי כמו שאני אוהב, רק פסנתר ובס. שחזור הכלים של ה-Px7 S2 הינו מרשים, הפסנתר מרגיש נקי, הבס מלא וישנה תחושה ברורה של שכבות עומק, הבס מתחיל רחוק יותר מהאוזן ואז מתקרב. רמת השקט היא מעולה והפרזנטציה הכללית הינה אוורירית ומאוזנת עם תחושת במה רחבה ועוטפת באופן יחסי (בכל זאת אוזניות גב סגור).

המשכתי לבחינת ווקל, לשם כך בחרתי בשיר הנושא שנועל את אלבומה האחרון של Katie Melua ונקרא Love & Money. הווקל מופרד באופן מצוין מהגיטרה והכינורות. קולה של Melua מרגיש אוורירי ונעים, עם המון רגש וניואנסים קטנים. פריטת הגיטרה הדוקה והכינורות משולבים באופן מדויק.

עוד זמרת מופלאה שיש לה אלבום חדש היא Ane Brun, שהוציאה אלבום אוסף של גרסות הכיסוי האהובות שהיא ביצעה לאורך השנים. לאלבום קוראים Portrayals, הקטע שאני בחרתי הוא I Want To Know What Love Is. זו אחת ההפקות היותר מורכבות באלבום. הגיטרה מרגישה בשרנית והווקל מלא בשבירות ומרגיש אותנטי ומרגש. ההגשה רכה ומפורטת, הגבוהים בקולה של Ane מרוסנים ואינם צורמים. הפרדת השכבות ביצירה מעולה, ניתן לשמוע בבירור את האפקטים הקטנים ביצירה, זאת מבלי שהם מודגשים מידי, כך שהתוצאה הכללית נשארת מאוזנת.

נמשיך אל אחד הקטעים האלקטרונים הטובים ביותר שהכרתי לאחרונה, Still Water Runs Deep של הצמד הגרמני, Carolin No מתוך אלבומם Favorite Sin. בקטע הזה הרגשתי את הבמה הרחבה והעוטפת לצד הבס העמוק וההדוק. האפקטים רצים מצד לצד על פני במת הסאונד, הפרדת שכבות הבס מאפשרת לשמוע פרטים רבים. הפסנתר/קלידים מאוזנים ומופרדים מהבס האלקטרוני. הווקל ממורכז ומרגיש טבעי. ההעברה כאן הינה דינמית ומרשימה, מהבס האלקטרוני העמוק עד לצלצול בגבוהים של המצלתיים.

אין סקירת אודיו שלנו לאחרונה בלי האלבום המופלא Child Of Sin של הזמרת ההולנדית, Kovacs. הפעם בחרתי בקטע High Tide. אי אפשר לטעות בווקל הייחודי והמופלא של Kovacs שמועבר כאן בפירוט נהדר עם מיקרו דינמיקה נהדרת, זה מורגש בכל פעם שהיא קצת עולה בשירה שלה. הווקל נע בשכבות העומק של הבמה וכאילו מגיע מרחוק ומתקרב תוך כדי שהוא ממורכז. שוב יש כאן הפקה מורכבת שה-Bowers & Wilkins Px7 S2 מצליחים להעביר באופן משכנע ומאוזן עם בס פאנצ׳י והדוק.

מפה נחזור לקצת ג׳אז, הפעם הקטע Purpule Soul של Rémi Panossian Trio מתוך האלבום המשובח, Sun Monkey Voltage. הפסנתר ״הערום״ בפתיחה נשמע נקי, צלול ובעל גוף מלא ומרגש. הפרדת הבס והתופים מדויקת, התופים מעודנים וכל מכה שלהם מובחנת. זו מוזיקה בה ה-Px7 S2 מפגינים את האיזון הנהדר שלהם, הם לא חייבים להפגיז דינמיות והזרקת בס, נגנו מוזיקה עדינה וה-Px7 S2 יעבירו לכם אותה בדיוק כך, בעדינות, איזון ורגש.

ממשיכים אל הבלוז, הפעם בחרתי בקטע Just No Getting Over You, של הגיטריסטית וזמרת הבלוז הנהדרת, Joanne Shaw Taylor, מתוך אלבומה האחרון, Nobody’s Fool. מקצב הבלוז רוק הדינמי והמקפיץ עובר באופן אנרגטי והדוק. הליכלוך של הגיטרה ותחושת הפאנקיות של הקטע עוברים באופן מדויק. הווקל ממורכז ומופרד. שוב ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 מראים עד כמה הם לא ״מפחדים״ מיצירות עם כלים מרובים והפקה מורכבת, הם מצליחים להפריד את היצירה תוך כדי שמירה על ההרמוניה ותחושת מוזיקליות טובה.

מכאן נמשיך לרוק ולקטע Song for Sybil של להקת הפופ-רוק הנורווגית, Minor Majority, מתוך האלבום Either Way I Think You Know. זהו אלבום שאני חוזר אליו פעם אחר פעם והפך לאחד מאלבומי הרוק הרך האהובים עלי. מקצב התופים כאן עמוק, חזק והדוק. הווקל מלטף ומופרד נהדר. שירת הליווי מופרדת מצוין אף היא, קל מאוד להבחין בה. הגיטרה החשמלית ושאר הכלים מייצרים הרמוניה נהדרת בעלת רמת פירוט גבוהה והעברה מרגשת.

לקטע האחרון בחלק הזה בחרתי בשיר I’m Only Getting Started של הזמר והכותב, Avi Kaplan, מתוך האלבום Floating On A Dream. הגיטרה האקוסטית השקטה בפתיחה משוחזרת באופן נקי ומלא בפרטים. הווקל של Avi כולל בס נהדר ורמת ניקיון מרשימה. המקצב הדוק ומדויק. האופי והוויב הכנסייתי של קטע הבלוז-גוספל הזה מועבר באופן אנרגטי ופאנצ׳י עם במה עוטפת ומרשימה. דרך מצוינת לסיום החלק הזה במבחן.

מאפייני סאונד נוספים של ה-Bowers & Wilkins Px7 S2

ישנן שתי נקודות נוספות, שאני רוצה להתייחס אליהן ביחס לסאונד של ה-Px7 S2. הראשונה היא היכולת של ה-Px7 S2 לנגן בווליום גבוה. אני לרוב לא חובב של האזנה בווליום גבוה, בטח לא באוזניות, אבל הסאונד של ה-Px7 S2 מאופיין ברמת ניקיון ודינמיות נהדרת, שפשוט מבקשת להגביר וליהנות מסאונד בעוצמה מעט יותר גבוהה ממה שאני רגיל. האוזניות נשמעות נהדר גם בעוצמות הנמוכות, אבל הן ממש מצטיינות בניגון בעוצמה בינונית-גבוהה.

הנקודה השנייה היא בנוגע לסרטונים ותכני וידאו, צפיתי בכמה סרטונים ביוטיוב ואני שמח לדווח שלא חשתי בשום delay, הסינכרון בין הקול לתמונה היה נהדר. כך גם היה כשצפיתי בפרק של ׳פאודה׳ בנטפליקס. מעבר לסינכרון בין התמונה לסאונד, תחושת הסאונד הייתה בהחלט קולנועית עם דינמיות ובמה עוטפת שהכניסה אותי היישר אל המתח של הסדרה.

חיבור חוטי

בשלב האחרון של מבחן ההאזנה בחנתי את שתי האפשרויות לחיבור חוטי של האוזניות. לשם כך שימש אותי הלפטופ שלי ה-MacBook Air. בחנתי את חיבור ה-AUX ואת החיבור באמצעות USB-C. כאן המקום שוב להזכיר שבחלק ה-Bluetooth השתמשתי במכשיר ה-iPhone 12 Pro שלי, שאינו תומך במקודדים המתקדמים של aptX.

היצירה ששימשה אותי לבחינה היא שוב Song for Sybil של Minor Majority. בחיבור ה-AUX, או ה-3.5 מ״מ, הסאונד מרגיש רגוע ונקי יותר ביחס ל-Bluetooth, הבס מופרד ומוגדר טוב יותר. רמת הפירוט, במיוחד בחלק המיד-בס טובה יותר.

לאחר מכן עברתי על חיבור ה-USB-C, בחיבור זה האות מגיע לאוזניות באופן דיגיטלי ומומר לאנלוגי באמצעות הממיר המובנה באוזניות.

ההבדל לעומת חיבור ה-3.5 מורגש מאוד בבס, שמרגיש חזק יותר, יש שיפור בדינמיות והניקיון. בסך הכל שני החיבורים נתנו תוצאה מצוינת ועדיפה בהשוואה לתוצאה ב-Bluetooth עם מקודד ה-AAC.

השוואה מול Sony WH-1000XM5

השוואת וידאו קצרה:

קשה לסקור אוזניות קשת Over Ear אלחוטיות בלי להתייחס להשוואה קצרה מול אחד הדגמים הפופולריים ביותר בשוק, ה-Sony WH-1000XM5. בעבר עשיתי השוואה מקיפה בין ה-Sony WH-1000XM5 ל-Bowers & Wilkins PX7, הדור הקודם של ה-Px7 S2.

לכן אתחיל קודם בהשוואה קצרה בין ה-Px7 ל-Px7 S2. עבורי ה-Px7 S2 ממשיך את הקו של ה-Px7 תוך כדי חיזוק נקודות החוזקה של ה-Px7. העיצוב עובר כאן שדרוג נוסף, עם יותר עידון ותחושה של מוצר יוקרתי יותר. נקודת החוזקה השנייה היא בגזרת הסאונד, כאן מבחנתי יש שיפור דיי משמעותי, עם סאונד מאוזן, לינארי ובוגר יותר, בעל בס הדוק יותר ובמה טובה יותר. בנוסף ב-Px7 S2 ניתן להתאים את הסאונד יותר לטעמכם בעזרת כיוון הבס והטרבל (אני לא יודע אם יכולת זו נוספה ל-Px7 בשדרוג תוכנה בהמשך, אך בזמן שהם היו אצלי, היכולת לא הייתה קיימת בהם).

אז איפה זה ממקם את ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 ביחס ל-Sony WH-1000XM5? ה-Sony כוללים מנגנון סינון רעשים אקטיבי טוב יותר, אפליקציית שליטה מתקדמת יותר, עם שלל פיצ׳רים חכמים ויכולות כיוונון סאונד רבות יותר. יתרון נוסף של ה-Sony הוא בשליטה הפיזית שמתבצעת בעזרת משטח מגע גדול ואינטואטיבי לעומת הכפתורים הקטנים ב-Bowers & Wilkins. ה-Px7 S2 כולל עיצוב מושקע בהרבה מה-Sony ולטעמי איכות סאונד עדיפה במוזיקה, בעיקר בתחום במת הסאונד העוטפת.

לסיכום, ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 כוללים עיצוב מושקע וחווית סאונד מעולה, לעומתם ה-Sony WH-1000XM5 כוללים חווית שליטה מתקדמת ומנגנון ANC טוב יותר.

סיכום

כבר מהקטע הראשון שניגנתי ב-Bowers & Wilkins Px7 S2 היה לי ברור שלא מדובר באותה האוזנייה כמו הדור הקודם, ה-Px7. חברת Bowers & Wilkins עושים כאן צעד קדימה ומציגים אוזניות בעלות איכות סאונד משופרת, מאוזנת ובוגרת יותר. האיזון, ההדיקות והבס העמוק ריגשו אותי לכל אורך מבחן ההאזנה.

אוזניות אלחוטיות מודרניות משמשות את הצרכן להרבה יותר מרק להאזין למוזיקה. ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 מציעות איכות מצוינת בשיחות, וסנכרון מדויק בין הסאונד לתמונה בתכני וידאו בזכות התמיכה ב-low latency. מנגנון ה-ANC עושה עבודה ראויה ביותר בהשתקת רעשי הסביבה, אך מעט מתקשה בהשתקה של רעשי רוחות.

מבחינה עיצובית, מצאתי את ה-Bowers & Wilkins Px7 S2 לאוזניות מושקעות ובעלות סטייל, ההולם את תג מחיר הפרימיום שלהן.

בשורה התחתונה, אם אתם מחפשים אוזניות אל-חוטיות עם עיצוב פרימיום וסאונד מוזיקלי ומאוזן באיכות גבוהה, אנו ממליצים בחום לבחון את ה-Bowers & Wilkins Px7 S2.

מחיר: 1,690 ₪
אחריות: שנתיים