AVReviews

בכתבה הפעם אספר לכם על שני מוצרים שרכשתי בחודשים האחרונים, קדם מגבר הפונו, Nagra VPS וראש פטיפון, Phasemation PP-200, מסוג MC.

אתמקד בכתבה בקדם מגבר הפונו, ה-Nagra VPS, אך מכיוון ששדרגתי שני חלקים מרכזיים של שרשרת האנלוג שלי, כמובן שהשינוי בסאונד נובע מהשילוב של שניהם.

השורה התחתונה

סקירת וידאו

על רכישת Phasemation PP-200

לפני מספר שנים רכשתי את הפטיפון הראשון שלי. בחרתי בפטיפון איכותי ברמת ביניים של חברת Nottingham Analogue הבריטית, מדגם Interspace Jr. הפטיפון נרכש מהיבואן הרשמי אודיוזיפ, בהנהלת זיו פרלמן. ראש הפטיפון ששימש אותי לאורך השנים הללו היה ראש MM מדגם Shelter 201.

באזור אפריל השנה הגעתי אל זיו במטרה למסור את הפטיפון לתיקון (בגלל בעיה בחומר שמפריד בין המנוע לגוף הפטיפון, שהיה זקוק להחלפה). החלטתי לנצל את הביקור על מנת להאזין לכמה ראשי MC פוטנציאלים, על מנת להבין האם מדובר בשדרוג משמעותי שאכן מצדיק את העלות.

כמובן שסיכמתי עם זיו מראש ולכן כשהגעתי, הראשים כבר חיכו לי מורכבים ומוכנים להאזנה. זיו הדגים לי בסבלנות שני ראשי MC, שעמדו בתקציב שלי והשוואתי אותם גם לראש ה-MM שלי. ההבדל היה קל מאוד להבחנה, שני ראשי ה-MC הציעו סאונד פתוח ואוורירי יותר, בעל במה גדולה יותר. כעת נשאר רק לבחור בין שני ראשי ה-MC, אחד מהם היה דגם דיי בכיר של Shelter, שהגיע אל זיו ביד שנייה והראש השני היה ה-Phasemation PP-200.

זיו החל לייבא את חברת Phasemation היפנית בשנים האחרונות. החברה מציעה שלל ראשי פטיפון וגם דגמי קדם מגבר פונו, בשני סוגי המוצרים הם מציעים יחס עלות תועלת גבוה. ביחס לראש ה-Shelter, לתחושתי ראש ה-Phasemation PP-200 כלל סאונד מדיוק יותר והדוק יותר בעיקר בחלק התחתון. כך התקבלה ההחלטה, לשדרג את הראש ל-PP-200.

מחיר ה-Phasemation PP-200 הינו 4,800 ₪.

על רכישת Nagra VPS

בניגוד לראש הפטיפון, שם הרגשתי תחושת מיצוי ורצון להתקדם, לא באמת תיכננתי לשדרג את קדם מגבר הפונו שלי ובטח לא למשהו כל כך הייאנד ויקר כמו ה-Nagra VPS. במהלך אחד הביקורים שלי אצל היבואן ״אבי יפה״ בירושלים, נודע לי מאורי יפה, שהגיעה אליהם יחידה של Nagra VPS מטרייד-אין. ככל שחשבתי על זה יותר, הגעתי למסקנה שגם אם אני לא מחפש לשדרג את קדם מגבר הפונו שלי, מדובר כאן בהזדמנות שחבל לפספס.

ה-Nagra VPS אינו מיוצר יותר בידי Nagra והוא הוחלף בדגם ה-Classic Phono, שהינו יקר משמעותית. עובדה שמבחינתי הופכת את הרכישה של ה-VPS ביד שנייה לעוד יותר משתלמת. הרחבתי עוד בנושא בכתבה: ״Nagra VPS – המציאה שלא יכולתי לוותר עליה״. יחד עם ה-VPS בחרתי לרכוש גם את המעמד משכך הויברציות הייחודי של חברת Nagra.

עיצוב ואיכות בנייה

העיצוב של ה-Nagra VPS הינו העיצוב הקלאסי והעל-זמני של Nagra, תיבת אלומיניום מוברש איכותית, עם הפינות המעט מעוגלות. זהו עיצוב נקי להפליא המשדר בדיוק את הגישה של Nagra, איכות בנייה פנומנאלית בלי פוזות מיותרות. בכל זאת יש דבר אחד שמעט חסר כאן וזה וה-VU Meter האייקוני של החברה, אותו הם כן הוסיפו בדגם שמחליף את ה-VPS, ה-Classic Phono.

הפאנל האחורי של ה-VPS הינו מסודר ונקי, ליד כל כניסת RCA יש את חיבור ה-Ground שלה. בחלק התחתון יש שתי סוגי יציאות, RCA ו-XLR. חברת Nagra מציינת שהמכשיר אינו מתוכנן בתצורה מאוזנת לחלוטין (Fully Balanced) ויציאות ה-XLR הן לצורך נוחות בלבד, כלומר אם יש לכם מגבר בעל כניסות XLR בלבד, תוכלו עדיין לחבר אליו את ה-VPS.

עוד בפאנל האחורי תוכלו למצוא את הבורר שקובע את ה-output level, כששתי האפשרויות הן Lo ו-Hi. ה-VPS בנוי על מונורת מסוג ECC 81 ו-ECC83. אופציית ה-Lo משמעותה שכל האות המתקבל במוצא מוגבר על ידי המנורות (שזה אומר Gain של 34dB). לעומת זאת, אם תבחרו באופציית ה-Hi, יתווסף למעגל המוצא גם מגבר טרנזיסטורי אשר יתן לכם תוספת של 15dB ל-Gain.

ה-VPS מגיע עם ספק כח חיצוני, מה שלרוב מאפשר בידוד טוב יותר של רעש חשמלי, המתבטא ברצפת רעש נמוכה יותר וסאונד נקי יותר.

חוויית השימוש ב-Nagra VPS

ה-Nagra VPS כולל חוויית שימוש מאוד אנלוגית ונוסטלגית. ההדלקה מתבצעת על ידי סיבוב הבורר לאחת משתי הכניסות של המכשיר. ה-VPS מגיע עם כניסה אחת עבור ראשי MC וניתן להוסיף כניסה נוספת בתוספת תשלום, שתהיה או MM או MC. במקרה שלי, ה-VPS שרשכתי כולל כניסת MC אחת בלבד. כל ההתעסקות עם פטיפון דורשת לקום ולשים תקליט וכו, לכן אני לא רואה חסרון בנושא ההדלקה ״הידנית״ של ה-Nagra VPS. מכיוון שה-VPS הינו מנורתי, לוקח לו כחצי דקה להתחמם, בזמן הזה הלד הכחול בפאנל הקדמי יהבהב, ורק לאחר מכן הוא יתיצב ותוכלו להתחיל להשתמש במכשיר.

שימו לב שעל פי המדריך של Nagra, מומלץ להפעיל את ה-VPS חצי שעה לפני השימוש, על מנת לתת לרכיבים להגיע לטמפרטורת הפעולה האופטימלית שלהם. לכל מי שהיה בעלים של ציוד מנורתי, זה לא אמור להיות מפתיע במיוחד. הנה ההתייחסות במדריך של Nagra:

In order to obtain optimal performances from the Nagra VPS, it is preferable to leave the device switched on for about 30 minutes before use, so that the internal components can reach their optimum operating temperature.

בנושא ה-Gain Switch, התחלתי תחילה עם ההגדרה של Lo, אך לאחר האזנה לכמה תקליטים הרגשתי שהאות חלש ומעט חסר חיים, בנוסף נוצר פער משמעותי בעוצמת הניגון של הפטיפון לעומת המקור הדיגיטלי שלי בחיבור אל המגבר שלי, ה-Nagra Classic Int. שתי הסיבות הללו הובילו אותי לבחור באופציית ה-Hi, מה שנתן לי תוצאה אנרגטית ומאוזנת יותר, ולא הכריח אותי לשנות את הווליום יותר מידי במעבר בין הכניסות במגבר.

נושא בחירת העומסים (ה-Load)

נושא אחרון בנוגע לשימושיות ב-Nagra VPS, שדורש התייחסות מיוחדת הוא נושא קביעת העומסים או ה-Load. בעוד ברוב קדם מגברי הפונו שאני מכיר, קביעת העומס עבור ראשי MC מתבצעת על ידי בוררים, או סוויצ׳ים כלשהם, ב-Nagra VPS הנושא הזה מורכב יותר. בכל פעם שתרצו לשנות את העומס, תצטרכו לפתוח בעזרת מברגים את המכסה העליון ולהחליף כרטיס בתוך המעגלים הפנימיים. ה-VPS מגיע עם 6 כרטיסים שמתאימים לעומסים הפופולריים ביותר. בנוסף ניתן להזמין כרטיסים עם עומסים מותאמים אישית עד 3 פעמים מ-Nagra (במידה ותרצו עוד, זה כנראה יהיה כבר בתשלום).

אני בחרתי בעומס של 100 אוהם, שנחשב ל״מספר הקסם״ שעושה עבודה טובה עם רוב הראשים. במפרט של ה-Phasemation PP-200 לא מצויין איזה עומס מתאים עבורו, לצערי זה המקרה עם לא מעט מפרטים של ראשים. כנראה שיצרני הראשים משום מה לא רוצים לקחת אחריות על הנושא הזה. בכל מקרה מבירור אצל היבואן וכתיבת מייל לחברה, התשובה הלא לחלוטין חד משמעית שקיבלתי מדברת על עומס רצוי של כ-40 אוהם. אני עדיין מתלבט לגבי בדיקת האופציה, וכפי שתראו במבחן הסאונד, אני לא ממש מרגיש איזשהו צורך לשנות.

הערה אחרונה לגבי נושא בחירת העומסים, אומנם אכן התהליך ב-Nagra VPS לא נוח בעליל, יש לזכור שהסיבה היחידה להחליף עומס היא החלפת ראש, שדורש עומס שונה מהקודם. כך שזה ממש לא משהו שאתם אמורים לשחק איתו מעבר לכך.

אז למה בעצם Nagra בחרו בשיטה זו? לטענת הוצאת בורר או סוויץ׳ חיצוני פוגמים בנכונות והטוהר של המעגל, ולכן גם מדריך שלהם הם מבקשים מהצרכנים לגלות הבנה ולהבין שזה נעשה מרצון להגיע לאיכות הסאונד המקסימלית. מכיוון שלא חסר דוגמאות של קדם מגברי פונו יוקרתיים ואיכותיים, שבכל זאת ממשו את האופציה הזו של קביעה חיצונית של העומס (אני דיי בטוח שפונו ה-HD החדש של החברה שעתיד לצאת בקרוב, גם הוא יכלול אופציה של כיוון כזה מבחוץ), אני בכל זאת חייב לציין את השיטה הזו לשלילה, אם כי בהסתייגות בגלל הסיבות שנקבתי בהן לעיל.

הנה ההתייחסות לנושא במדריך של Nagra:

We hope you will find that the manipulation difficulties are far outweighed by the VPS’s quality.

מבחן ההאזנה

במשך החודשים האחרונים האזנתי לשני המכשירים בערך בקצב של אחת לשבוע-שבועיים, זה בערך הזמן שיש לי להאזין לתקליטים. עבור מבחן ההאזנה ישבתי במשך בוקר שלם והאזנתי למספר תקליטים נבחרים. לפני ההאזנה הפעלתי את ה-Nagra VPS למשך כחצי שעה, כפי שמומלץ במדריך שלהם. שאר המערכת ששימשה אותי למבחן מורכבת מפטיפון Nottingham Analogue Interspace Jr, רמקולים YG Acoustics Carmel 2 וכבלי רמקולים מדגם Nordost Blue Heaven.

מבחן ההאזנה מחולק הפעם לכמה חלקים לפי איכות התקליטים.

הקלטות איכותיות

בחלק הזה בחנתי מספר תקליטים איכותיים. תחילה אחד האלבומים הטובים ביותר שהיכרתי בשנים האחרונות, Immersion של זמרת הג׳אז הקוריאנית, Youn Sun Nah. הסאונד באלבום הזה הוא ג׳אז ניסיוני עם הרבה אפקטים והפקה מרובת שכבות. הדבר הראשון שתופס אותי הוא רצפת הרעש הנמוכה והניקיון. הפרזנטציה מעט על הצד הרגוע, רמת הפירוט באפקטים הקטנים המפוזרים על פני הבמה היא פנטסטטית, האזנתי לתקליט מספר רב של פעמים במערכת הקודמת ורמת הפירוט במערכת החדשה השתפרה משמעותית. קל מאוד להבחין בשכבות השונות של היצירה. הקול של Youn אוורירי ומדויק, עם הפרדה טובה ומרכוז. יש כאן עידון והעברה מדויקת, עם פרופורציה נהדרת בין רכות להדיקות.

דוגמה נהדרת לשילוב הזה בין רכות והדיקות ניתן לשמוע בפתיחת הקטע השני, The Wonder, שנפתח במקצב הנוצר מאפקט תקתוק, שנשמע הדוק וחד, אך עדיין הסאונד הכללי נשאר רך ונעים. הבמה בתקליט הזה היא פנטסנטית ועם ה-Nagra VPS הבמה עוד יותר רחבה ועוטפת.

התקליט הבא שבחרתי, הוא אחד מתקליטי הבלוז האודיופילים המפורסמים ביותר ואחד התקליטים הראשונים שרכשתי, Couldn’t Stand the Weather של Stevie Ray Vaughan. האזנתי לצד השני בתקליט הראשון, שנפתח בקטע Cold Shot. הסאונד מלא ובשרני, הגיטרה הייחודית של סטיבי כוללת עומק אדיר, גם מבחינת עומק הבס וגם מבחינת עומק הבמה. הבס מתפזר על פני כל הבמה והווקל נקי ומופרד.

הקטע השני בצד הזה הוא אולי הקטע האייקוני ביותר של סטיבי, Tin Pan Alley. זו אחת מהקלטות הבלוז הטובות איי פעם, למרות שתערוכות האודיו חרשו על הקטע הזה עד כדי שהוא הפך למאוס, עדיין מדובר בקטע מופלא.
הבס נהדר ומתפזר על פני כל הבמה הרחבה והעמוקה. הסאונד פשוט עוטף את המאזין ורמת הפירוט מאפשרת להרגיש כל נגיעה בגיטרה ואת האוויר שנשאר לאחר מכן. עם כל הפירוט והבמה, הסאונד נשאר גם רך ומלא ברגש, מלטף עם נגיעה קלה של חום (הדגש קל של המיד בס התחתון). זה מסוג הקטעים שהסאונד בהם הוא על גבול ה״טוב מידי מכדי להיות אמיתי״.

נעלה קצת קצב עם תקליט הדאנס האלקטרוני שהוא חובה בכל אוסף, Random Access Memories של Daft Punk. התקליט המודרני והמדוייק הזה זוכה לתוספת קטנה ועדינה של רוך ומעט חום מה-Nagra VPS. התוספת הזו הופכת את חוויית ההאזנה לאלבום הזה לעוד יותר נעימה וממכרת.

בקטע The Game of Love, הבס עמוק ופאנצ׳י ויחד עם זאת הוא נשאר רך ונעים להאזנה. המערכת שלי כולה שואפת לסאונד רך, מה שמכונה לעיתים ״אנלוגי״, הקטע הזה מדגים כמה אפשר להיות גם מודרני, אלקטרוני וחד במקביל למעודן. רמת הפירוט, בעיקר בחלק הבס היא פנטסטית.

אי אפשר שלא להתייחס לקטע Giorgio by Moroder. רמת הפירוט של ה-Nagra VPS והיכולת לשחזר בקלות כל צליל ולו המרוחק ביותר, אפשרה לי לשים לב בפעם הראשונה לכך שיש מוזיקה שמתנגנת מרחוק מיד בתחילת הקטע כש-Giorgio מתחיל לדבר. עד כה הייתי בטוח שאותה המוזיקה נכנסת אחרי משפט או שתיים. גם בקטע הזה ישנה תצוגת בס מדויקת, לא הדוקה מידי ובוודאי לא מרוחה, הבס רך במידה הנכונה. הבמה בקטע לא רק רחבה ועמוקה, אלא גם גבוהה, הסאונד נשמע שמגיע הרבה מעל לרמקולים. כך שנוצר חלל סאונד ענק שעוטף את המאזין מכל צד.

נסיים את החלק הזה בסקירה באלבום Here Be Dragons של הסקספוניסט הישראלי, עודד צור. את האלבום הזה רכשתי בעת הביקור שלנו בתעורכת מינכן 2022, באחד הערבים הלכנו להופעה של עודד במועדון הג׳אז Unterfahrt במינכן. בסיום ההופעה רכשתי את התקליט ועודד גם חתם לי עליו מולי. חוויות נוספות מההופעה תוכלו לקרוא בכתבה שלנו ״המסע אל תערוכת מינכן 2022 – היום השני בתערוכה״. אז אחרי שהעלנו קצב עם Daft Punk, אפשר להרגע עם אחד מאלבומי הג׳אז הרגועים והחלקים שיצא לי לשמוע. הפסנתר עדין ומלטף, אך ללא ספק הכוכב כאן הוא הסקסופון של עודד, הוא מלא חיים ומתפזר על פני כל החלל ועדיין בבירור ממורכז. ה-Nagra VPS עושה מטעמים מהאלבום הזה, זו תצוגה מרגשת, אפשר לעצום עיניים ופשוט להיות אחד עם המוזיקה. ה-Scale שה-VPS מייצר הוא פשוט אדיר, זה מעניק תחושה כאילו עומדים מול הבמה עם נגנים בגודל טבעי ולא נמצאים בסלון מול זוג רמקולים.

בקטע השני באלבום, To Hold Your Hand, ישנה העברה מופלאה של התופים, כל נגיעה קלה במצילות מופרדת ומפורטת, עם כל ה-Scale הגדול שנוצר, הסאונד נשאר מעודן ומאוזן להפליא.

הקלטות פחות איכותיות, האם ה-Nagra VPS הוא קוסם?

בחלק הזה נאתגר את ה-Nagra VPS עם שתי הקלטות פחות טובות ונראה האם ה-Nagra VPS הוא קוסם, שיכול להתמודד גם עם הקלטות אלה?

נתחיל עם אלבום הדואטים, Plays Well With Others של Lera Lynn. אחת מזמרות הפולק/אמריקנה האהובות עלי באלבום מופלא ומענג. רק מה, איכות ה-Pressing, או אם תרצו ההדפסה, כאן מאכזבת ולא אחידה. זה משהו שהרגשתי גם במערכת הקודמת. הסאונד נשמע ״מת״, שטוח מאוד, חסר הפרדה וטווח דינאמי ואפילו כולל מעט עמעום בווקל. אומנם חלק מהקטעים נשמעים מעט טוב יותר, אך רוב התקליט מאכזב מבחינת איכות הסאונד. האזנתי לאלבום הזה פעמים רבות בשירותי ההזרמה, ואני יודע שאיכות ההקלטה בו טובה בהרבה מאיך שהתקליט הזה נשמע.

אז האם ה-Nagra VPS יכול להציל את התקליט הזה? אז התשובה שלי היא ״לא״. יש כאן תוספת של נפח ותלת ממדיות, אבל בהחלט יש גבול למה שפונו, טוב ככל שיהיה, יכול לעשות עם pressing לא איכותי. אז עם כמה שאני אוהב את האלבום הזה, אני לא יכול להמליץ לכם על התקליט הזה, כיוון שה-Pressing שלו מאכזב.

עם התקליט Journeyman של Eric Clapton יש לי סיפור מעניין יותר. גם הפעם מדובר באלבום שאני אוהב נורא, כששמעתי את התקליט הזה בפעם הראשונה במערכת הקודמת שלי, כל כך אהבתי את הסאונד שלו שרצתי לספר לכם על כך. לכן כשהלכתי להתרשם מראשי פטיפון, זה היה אחד התקליטים שלקחתי איתי. באולם התצוגה הראש, Phasemation PP-200, היה מחובר אל מערכת שכללה קדם מגבר פונו איכותי ביותר של חברת ASR. האכזבה שלי מהתוצאה הייתה אדירה, ביחס לתקליטים אחרים שניסיתי, דוגמת Immersion של Youn Sun Nah, שהזכרתי קודם, הסאונד היה חסר עומק במה, רמת הפירוט וההפרדה הייתה מאכזבת. חשבתי שזו דוגמה קלאסית לשיפור ברמת השקיפות של המערכת, שמדגיש את כל מה שלא טוב בהקלטות הפחות איכותיות.

מסיבה זו היה לי מעניין מאוד לבחון את התוצאה עם ה-Nagra VPS. אז בניגוד לתקליט של Lera, לטעמי ה-Nagra VPS כן מצליח ״להציל״ את הסאונד של התקליט הזה. הוא לא הופך להיות באופן קסום תקליט ״אודיופילי״, אבל הדינאמיות, הבמה הגדולה והאנרגטיות כן קיימים כאן. ביחס להקלטות הטובות שתיארתי בחלק הקודם, חסר כאן פירוט ורמת ההפרדה אינה מספקת. למרות זאת ניתן להאזין לתקליט ואף ליהנות.

כך שהמסקנה שלי היא שה-Nagra VPS עושה עבודה טובה ב״לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה״. בהקלטות האיכותיות הוא מצליח להוציא רמת פירוט אדירה, עם הפרדה מצוינת ובמה עוטפת וגדולה בכל שלושת הממדים. כל זאת לצד סאונד רך ומלטף. כשאיכות הקלטה/הדפסה פחות טובים, ה-Nagra VPS מתגלה כסלחני וככזה המאפשר ליהנות גם מהקלטות אלה, במידת האפשר. האופי הרך והבמה התלת ממדית, יורגשו גם בהקלטות הפחות טובות, אך לא מדובר כאן בקסם, ה-VPS לא ישלים פרטים או טווח דינאמי, שלא נמצא בהדפסה.

הדובדבן שבקצפת – התקליטים הטובים ביותר באוסף שלי

לסיום מבחן ההאזנה בחרתי לנגן את שני התקליטים, שהם כנראה הטובים ביותר באוסף שלי. תחילה האלבום We Get Requests של Oscar Peterson Trio, בהוצאת Verve Records. התקליט עבר mastering ישירות מהקלטות הטייפ האנלוגיות המקוריות. זהו למעשה התקליט הכי חדש באוסף שלי, שרכשתי אותו ממש לא מזמן. מדובר בהופעת Smooth Jazz אייקונית משנת 1964.

קטע הפתיחה, Quiet Nights of Quiet Stars, או Corcovado, כולל הקלטת פסנתר מהטובות ששמעתי, כל הקשה כל כך מדויקת, מצלצלת ומופרדת. הבס מאוזן ומלווה את הפסנתר באופן מופרד לחלוטין. הסאונד כולל מעט חום ובמה תלת ממדית, שאפשר בקלות לראות בדיוק היכן הנגנים נמצאים בה. בקטע השני, Days of Wine and Roses, כולל קצת יותר שימוש בתופים, וההקלטה שלהם היא פנטסטית כשכל נגיעה קטנה נשמעת בבירור וברמת הפרדה עליאית.

ה-Nagra 70th Anniversary Vinyl

את מבחן ההאזנה אני בוחר לסיים בתקליט הכי נדיר ומרגש עבורי באוסף שלי. זהו תקליט אוסף מיוחד שחברת Nagra הוציאה לכבוד 70 שנה לחברה, ותפקידו להראות את הפוטנציאל המלא של הפטיפון המגה-אולטרה יקר שלהם. האלבום הזה יצא גם בסליל. התחדשתי בתקליט הזה בעת הביקור שלי בתעורכת מינכן 2022. ההרגשה של לצאת מהחדר המפואר של Nagra עם התקליט הזה בתוך שקית בד ממותגת של Nagra, תלווה אותי עוד זמן רב.

האיש מאחורי התקליט הזה הוא René Laflamme, שהעביר הרצאה מרתקת באותו החדר על תהליך ההקלטה והאיסוף של השירים. תוך כדי הדגמה של כמה מהקטעים, חלקם בתקליט וחלקם על טייפ הסלילים.

למרות שכבר חלפו להם כמה וכמה חודשים מאז התערוכה, רק כעת מצאתי את הזמן לשבת ולהאזין לתקליט המיוחד הזה. מדובר על תקליט כפול במהירות 45. זו חגיגה של החברה הנפלאה הזו, שהחלה את דרכה בצד ההקלטות ורק בעשורים האחרונים עשתה את הפריצה שלהם אל שוק האודיו הבייתי.

כל קטע באלבום הזה הוא עולם שלם ופיסת היסטוריה, כך שההאזנה לתקליט הזה משולה למסע דרך ההיסטוריה של המוזיקה והסאונד. רוב הקטעים כאן הם קטעי ג׳אז עם כמה קטעים של מוזיקה קלאסית.

קטע הפתיחה הוא Very Early של פסנתרן הג׳אז האגדי, Bill Evans. הניקיון של ההקלטה הוא מפיל לסתות, כל תו ותו כאילו מופרד ועדיין הכל מתחבר ליצירה מלאה עם סאונד אנלוגי ורך, זו חווית האזנה טוטאלית. ה-Nagra VPS מוציא במה אדירה עם Scale עצום. הבס מגיע מתחתית הבמה והפסנתר לגמרי מפינה שמאלית עליונה.

הקטע השני הוא Horizontal Blue של Piltch & Davis + Friends. קטע ג׳אז נוסף מבוסס פסנתר, הפעם הפסנתר עדין יותר והבס מקבל יותר מהבמה. שוב האיזון פשוט פנטסטי ואפשר להרגיש כל פרט ופרט ביצירה המרגשת הזו. המילה ״מוזקליות״ היא מילה בעלת משמעות סובייקטיבית, עבורי הקטע הזה, כשהוא מנוגן על המערכת שלי, יכול לשמש בתור ההגדרה שלי למושג.

צד B של התקליט הראשון נפתח בקטע Stardust של Buddy Tate, שהוא טנור סקספוניסט ונגן קלרינט. בצד הזה יש יותר כלי נשיפה.יש כל כך הרבה ניואנסים בנגינה בקטע הזה, המון אוויר, צלילים חלשים וחזקים, דינאמיות מופלאה. כל זה עם במה עמוקה ומלאה ברבדים וניקיון יוצא דופן.

הקטע השני בצד הזה הוא C’est si bon של האחד והיחיד, Louis Armstrong. הווקל המחוספס הייחודי של לואיס, מפורט וחודר יש לבטן וללב, החצוצרה כוללת אף היא רבדים רבים.

הקטע האחרון ב-Side C הוא הקלטה קצרה שהתבצעה עם ציוד של Nagra והוא נקרא פשוט Drum sound check. במקום לתת בראש ולהפגין עומק, הקטע דווקא מתחיל עם שימוש במצילות, ומפגין הדיקות פנומנאלית, כשרק לקראת הסוף יש מעט תופים עמוקים. הקטע הזה הוא הדגמה של איך בס נכון צריך להשמע, הדוק, מדויק ומאוזן.

בצד האחרון ישנם שלושה קטעים שהוקלטו בידי René Laflamme, בעזרת ציוד הקלטה של Nagra. הקטע הראשון הוא ג׳אז עם השפעה לטינית ושני הקטעים האחרונים הם קטעים של מוזיקה קלסית. ההקלטות מלאות חיים ודינאמיות, הניקיון והרגש לאורך התקליט כולו קובעים רף חדש של איכות מבחינתי.

סיכום

היה לי לעונג רב להכין את הכתבה הזו עבורכם, מכיוון שזה אפשר לי לשבת ולהאזין באמת לתקליטים. עם מערכת שכוללת קדם מגבר פונו ברמה של ה-Nagra VPS וראש איכותי, המהווה תמורה אדירה למחיר כמו ה-Phasemation PP-200, מדובר בחוויית חושים אמיתית.

ה-Nagra VPS כולל את העיצוב העל-זמני ואיכות בנייה המפורסמת של Nagra. לגבי חוויית השימוש היו לי מעט השגות, בעיקר בנושא קביעת העומסים. בכל הנוגע לאיכות הסאונד, התוצאה של ה-VPS מאופיינת בבמה ענקית ותלת ממדית, רמת פירוט גבוהה, שהולכת יד ביד עם סאונד רך ונעים במיוחד. השילוב הזה בין הדיוק לרוך, הוא אחד הקסמים הגדולים של המותג השוויצרי הנהדר הזה מבחינתי.

ה-Nagra VPS אינו נמכר יותר והוחלף בידי דגם ה-Classic Phono, היקר יותר באופן משמעותי. כך שאם תצליחו לשים את ידכם על ה-VPS בשוק היד השנייה, מדובר במציאה אמיתית, שבקלות יכולה להיות הפונו האחרון שלכם, לא משנה כמה תשדרגו את הפטיפון והראש.

מחירו של ה-Nagra VPS, כשהוא היה נמכר היה כ-30,000 ₪ (המחיר אינו כולל את פלטת השיכוך).

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MC מדגם Phasemation PP-200
מגבר משולב: Nagra Classic Int
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven
חשמל:
כבל חשמל עבור המגבר: Nordost Blue Heaven
מפצל חשמל: Nordost QBASE QB8 Mark II (אליו מחוברים הפטיפון וה-Nagra VPS)
כבל חשמל עבור המפצל: Nordost Red Dawn