AVReviews

הפעם הגיעו אלינו לסקירה הרמקולים המוגברים החדשים, Q Acoustics M20. זהו דגם הכניסה של החברה הממוצב מתחת לדגמי ה-Q Active הבכירים.

ה-Q Acoustics M20 מגיעים עם חיבוריות Bluetooth ומגוון כניסות לחיבור חוטי.

אנחנו מודים ל״פיוז סטריאו״, היבואן הרשמי של מותג Q Acoustics בישראל, על כך ששלחו לנו את הרמקולים לצורך סקירה.

אם אתם רוצים להכיר יותר את חברת Q Acoustics, אנחנו ממליצים על הסקירה שלנו לרמקולים ה-Q Acoustics 3030i, שכוללת מידע כללי על החברה והטכנולוגיות הייחודיות שלה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

העומד למבחן: Q Acoustics M20

חברת Q Acoustics מצטיינת בגזרת ״התמורה לכסף״ של מוצריה. לכן לאחר שהם השיקו את סדרת הפרימיום שלהם של רמקולים אקטיביים, ה-Q Active, בשלהי 2020, זה היה רק עניין של זמן עד שהם ישיקו גרסה מוזלת הפונה לשוק הכניסה.

בדיוק כאן נכנס לתמונה ה-Q Acoustics M20. מדובר על זוג רמקולים בתצורה של אקטיבי/פסיבי, כלומר רמקול אחד שכולל את הכניסות, חיבור החשמל וכל האלקטרוניקה, בעוד הרמקול השני הוא פאסיבי לחלוטין ומתחבר אל הרמקול האקטיבי בכבלי רמקולים רגילים (שכמובן מסופקים באריזה). גישה כזו מאפשרת לחברה לחסוך בעלויות של פיתוח והשמה של תקשורת אלחוטית בין הרמקולים, ומאפשרת להתמקד בביצועים. אומנם התצורה הזו דורשת חיבור חוטי בין שני הרמקולים, אך יש לזכור שהאלטרנטיבה היא חיבור לחשמל של שניהם. כלומר יש כבל בין הרמקולים אך מצד שני צריך לחבר רק אחד מהם לחשמל.

רמקולי ה-Q Acoustics M20 כוללים קישוריות Bluetooth 5.0 עם תמיכה ב-aptX™, aptX™ HD, aptX™ Low Latency, SBC ו-AAC. בנוסף הרמקולים כוללים את כניסת RCA אנלוגית, כניסת AUX, כניסה אופטית, כניסת USB לחיבור מחשב ויציאה לסאבוופר.

תכנון הרמקול הוא בתצורת 2Way עם טוויטר בקוטר של 22 מ״מ ויחידת מיד-בס בקוטר 125 מ״מ. הרמקולים כוללים פורט אחורי והתיבה מגיעה עם החיזוק הייחודי של החברה, ה-P2P, חיבור פיזי בין הדופן הקדמית לאחורית בנוקדות התורמות באופן מקסימליות לקשיחות התיבה ושיכוך הוויברציות. עוצמת המגבר המשולב ב-M20 היא 65W לערוץ.

מידות תיבות הרמקולים במ״מ הן: 279 ג׳, 170 ר׳ ו-296 ע׳. כרגיל אצל Q Acoustics, התיבות עמוקות מהרגיל, מה שבדרך כלל מאפשר להם להגיע לבס עמוק יותר מהמצופה. משקל הרמקולים הוא 5.5 ק״ג לרמקול האקטיבי ו-5.1 לפסיבי. ה-M20 מגיע בשלושה גימורים: שחור, לבן ועץ אגוז.

עיצוב ואיכות בנייה

סרטון ה-Unboxing:

תכולת האריזה: רמקול אחד אקטיבי, רמקול אחד פסיבי, שלט (וסוללות), כבל חשמל, כבל רמקולים לחיבור בין הרמקולים באורך של 4 מטר, כבל אופטי באורך 3 מטר, שני ספוגים לסתימת הפורט האחורי, במידה ויש לכם עודף בס, והמדריך למשתמש.

התיבות של הרמקולים הן בעלות פינות מעוגלות, שמוסיפות המון חן לרמקולים ושוברים את המרובעות והשבלונה המוכרת של רמקולים ברמת המחיר הזו אצל מתחרים רבים. החלטה מעניינת היא חיבור הגריל באופן קבוע שלא ניתן להסרה. לא ברור לי מה עומד מאחורי ההחלטה הזו, בתור חובב אודיו, אני תמיד אוהב לראות את הדרייברים. בתחתית התיבה ישנן רגליות גומי המעניקות בידוד לרמקולים מהמשטח עליו הם מונחים.

בדופן האחורית של הרמקול האקטיבי תמצאו את שלל החיבורים, שמסודרים בצורה הגיונית ונוחה ומרווחים במידה טובה. יחד עם החיבורים תוכלו למצוא שני בוררים, האחד מאפשר לכם לקבוע האם הרמקול האקטיבי ישמש בתור רמקול שמאל או ימין, דבר שמאפשר לכם גמישות בהעמדה של הרמקולים כך שתוכלו להציב את הרמקול האקטיבי קרוב לשקע החשמל, לא משנה באיזה צד של הוא נמצא. הבורר השני מאפשר לכם לקבוע את מיקום הרמקול, על פי מיקום זה יופעל מנגנון DSP שיכוון את האות בהתאם. האפשרויות הן: בפינת החדר, קרוב לקיר האחורי או בחלל פתוח.

שליטה ושימושיות

השליטה ב-Q Acoustics M20 יכולה להתבצע בשני אופנים. הדרך הראשונה היא באמצעות שלושת הכפתורים בחלקו העליון של הרמקול האקטיבי, מדובר בכפתורים פיזיים ולא כפתורי מגע, וזו לגמרי ההעדפה שלי. הכפתור האמצעי משמש להדלקה וכיבוי, כדי לכבות את הרמקולים יש ללחוץ לחיצה ארוכה. בלחיצה קצרה הכפתור מעביר בין הכניסות השונות, כאשר כל כניסה מאירה את הכפתור המרכזי בצבע שונה כדי שניתן יהיה לדעת באיזו כניסה משתמשים. שני הכפתורים הנוספים הם כפתורי +\- של הווליום.

התאורה היחידה היא המסגרת העדינה של הכפתור המרכזי, היא פונה כלפי מעלה ואינה מהווה היסח דעת בעת שימוש במערכת, זו החלטה עיצובית מצוינת מבחינתי. הדבר היחיד שלטעמי חסר בממשק הזה זו אינדקציה כלשהי לגבי עוצמת הניגון, כלומר חוגת ווליום, אם כי אני לא חושב שיש אפשרות כזו גם אצל המתחרים ברמת המחיר הזו. כאשר הרמקולים מחוברים ב-Bluetooth שזהו אולי השימוש המרכזי בהם, כמובן שניתן לראות את העוצמה במכשיר שמתחבר (טלפון, טלוויזיה וכו).

דרך השליטה השנייה היא באמצעות השלט המצורף. ברמת המחיר הזו, לא מפתיע שמדובר בשלט פלסטי. יחד עם זאת, השלט בנוי טוב, הכפתורים גדולים ומרווחים ונוח מאוד להשתמש בו. השלט כולל כפתור ייעודי לכל כניסה. התחושה הכללית של השלט מפתיעה מאוד, לא פעם מוצרים ברמת המחיר הזו מגיעים עם שלטים לא מזמינים עם כפתורים קטנטנים.

מבחן ההאזנה

מבחן ההאזנה מחולק למספר חלקים. תחילה בחנתי את ה-Q Acoustics M20 בחיבור Bluetooth. בהמשך חיברתי אליו את ה-Bluesound Node 2i, על מנת להתרשם מאיכות ה-DAC הפנימי. בנוסף, חיברתי את הרמקולים לטלוויזיה (גם באמצעות Bluetooth), למחשב דרך חיבור ה-USB ולסיום בחנתי גם שילוב של סאב.

ההתרשמות הכללית שלי מהסאונד של ה-Q Acoustics M20 היא הפתעה גמורה. הרמקולים הצנועים האלה מפתיעים בכל אספקט אפשרי, עוצמת ניגון, עומק בס, רמת פירוט והפרדה. כעת בואו נעבור לדוגמאות הקונקרטיות.

הזרמה באמצעות Bluetooth

בחלק הראשון של המבחן בחנתי את ה-Q Acoustics M20 בחיבור Bluetooth. חיברתי את ה-iPad שלי ולסירוגין את ה-iPhone 12 Pro שלי והזרמתי תכנים מ-Tidal. בחיבור הראשוני יש ללחוץ על כפתור ה-Bluetooth בצידו האחורי של הרמקול האקטיבי על מנת להכניס אותו למצב Pairing. בפעמים הבאות שרוצים לחבר מכשיר נוסף, כבר לא היה צורך ללחוץ על הכפתור.

הפעם בחרתי לפתוח באלבום של בוב דילן, Oh Mercy, משנת 1989. אני לא מעריץ גדול של דילן, אבל אני מאוד אוהב את האלבום הזה ונזכרתי בו לאחרונה, כך שזו הייתה הזדמנות מעולה לחזור אליו.

קולו של דילן נשמע מחוספס ומפורט, ה-Q Acoustics M20 עושים עבודה מרשימה בשחזור האופי המיוחד של קולו. הבס בחלק התחתון של הקול מעניק פאנצ׳יות והרבה רגש. ההפרדה בין הווקל למוזיקה טובה מאוד, הווקל ממורכז ומובא לפרונט, בזמן שהגיטרה והמוזיקה מלווים מאחור יותר.

בקטע Everything Is Broken, המפוחית נשמעת צלולה ונקייה. הפרזנטיה מצליחה להיות רכה ונעימה, במיוחד בגבוהים, ובו זמנית יש את הבס האופייני של Q Acoustics, שמוסיף נעימות ואנרגטיות.

התחלתי את ההאזנה בווליום דיי נמוך ואז התחלתי להגביר על מנת לבחון עד איפה ה-M20 יצליח לסחוב. בהמשך המבחן עשיתי מדידות והופתעתי לגלות שבנקודת הישיבה שלי (כ-4 מטרים מהרמקולים) מדדתי יותר מ-95dB. אני חושב שהרמקולים מנגנים טוב יותר ברמה בינונית נמוכה. בעוצמות אלה יש איזון טוב בין הבס והפרדה מצויינת, כשמגברים לעוצמות גבוהות, הבס מרגיש מודגש מעט יותר וההפרדה והאיזון מעט נפגעים. יחד עם זאת, הביצועים בעוצמות הגבוהות האלה הן מפתיעות ברמת הניקיון ביחס לגודל הרמקול וגם עם הירידה הקלה באיזון התוצאה נותרת נעימה מאוד.

אולי הקטע הכי מעניין ומורכב מוזיקלית באלבום הוא Man in the Long Black Coat, הבס נעים, אומנם לא הכי עמוק, אבל משולב נכון. ההפרדה לשכבות השונות מאפשרת להעריך את מורכבות ההפקה ביצירה הזו. השקט והפירוט מרשימים וקולו של דילן ממורכז וברור.

הבלדה המפורסמת, שזכתה ללא מעט גרסאות כיסוי, Most of the Time, כוללת פתיחה בה ה-Q Acoustics M20 מצליחים לשחזר גם את התיפוף ההדוק וגם את שכבת הבס העמוקה והמתפזרת בחלל. רמת הפירוט בחלק הגבוה של הבס (או הנמוך של המיד) היא מעולה. מבחינת העומק והרוחב של הבמה, הסאונד של ה-M20 מרגיש גדול באופן מרשים ביחס לתיבות הרמקולים. הרוחב והעומק טובים, הסאונד לא מרגיש שנשאר בצמוד לרמקולים, אלא מתפזר יפה ומעניק תחושה קלה של סאונד עוטף, כמובן שלא ברמה של מערכות יקרות בהרבה.

הקטע האחרון שאציין מהאלבום הזה הוא What Good Am I, עוד קטע שאני אוהב במיוחד. הקטע הזה מאפשר להתרשם מתכונה חזקה נוספת של ה-M20 וזו הדינאמיות. השירה של דילן בקטע הזה כוללת עליות עד לרמה של צעקה ומצד שני שירה כמעט בלחש, המעברים הללו הרגישו טבעיים ומהירים ב-M20. המעברים נשמעו מרשימים גם בעוצמת ניגון נמוכה וגם בעוצמה גבוהה, כך שהדינמיות נשמרת יפה בכל העוצמות.

טוב, בואו נשאיר את זוכה פרס הנובל, ונעבור לכמה זמרות מופלאות. תחילה Katie Melua, עם הקטע Piece by Piece. קולה של קייטי נקי ומרגש, הבס בקטע מתפזר יפה בחלל וכולל רמת פירוט טובה. פריטת הגיטרה מאוזנת בין רכות לרמת פירוט והכינורות ברורים ומלווים את היצירה בצורה מרגשת מאחור. הפרזנטציה הכללית מאוזנת עם רמת הפרדה טובה בין הווקל והכלים המוזקליים השונים.

המשכתי עם Diana Krall והקטע Autumn In New York. הגיטרה בפתיחה נשמעת מלאה ועוצמתית ועדיין מצליחה לשמור על פירוט ועידון של הגבוהים. הפסנתר משוחזר בצורה מרשימה ביותר, הנמוכים בשרניים ומתפזרים והגבוהים מעוגלים ומדויקים. הכינורות מופרדים בצורה משכנעת. הווקל של דיאנה ממורכז, מרגש והחלק התחתון בקולה כולל מלא ניואנסים. היכולת של ה-M20 לשחזר בצורה עוצמתית ומפורטת את המיד הנמוך של קולות אנושיים לא הפסיקה להפתיע אותי לכל אורך המבחן. יכול להיות שהחלק הגבוהה בווקל של דיאנה מעט חתוך ומעוגל מידי, אבל זה מרגיש לי כמו ממש התקטננות ברמות האלה.

את חלק הזמרות אסיים בעוד זמרת מופלאה, Youn Sun Nah, בקטע Mystic River (מתוך אלבום המופת Immersion). זהו קטע אנרגטי והתופים מוקלטים בצורה נהדרת, כל מכת תוף נשמעת פאנצ׳ית, מהירה, מדויקת ומפורטת וה-M20 לגמרי עומדים בקצב ומעבירים את הבס בדרך שמרגישה טבעית ונכונה. רמת הפירוט של האפקטים הקטנים הפזורים בקטע מרשימה, הם ברורים ומופרדים והווקל של Youn מרגש ונקי.

לסיום החלק הזה במבחן בחרתי בקטע האינסטרומנטלי, Pesa של הכנר והמלחין האיטלקי, Lino Cannavacciuolo. זהו קטע המשלב כינור קלאסי עם ביט אלקטרוני מרשים. בעת שאני בוחן ציוד אודיו, אני רושם לי הערות שבשלב הבא מתורגמות למה שאני כותב בסקירה, הנה ההערה שרשמתי לי כששמעתי את הקטע הזה דרך ה-Q Acoustics M20, ״טוב, זה כבר ממש מוגזם!״.
הביצוע של ה-M20 בקטע הזה כולל בס פאנצ׳י, נקי, מהיר עם המון פרטים בחלק הגבוה של הבס. ההפרדה מעולה בין הכינור לבס האלקטרוני, עומק הבס מפתיע מאוד ביחס לגודל התיבה. בנוסף בקטע הזה גם עומק הבמה טוב, עם צלילים שמגיעים ממש עד המאזין. יכול להיות שהייתי רוצה עוד טיפה פירוט ו-extension בטרבל הגבוה של הכינור, אבל זה כל כך זניח ביחס לתוצאה העוצמתית והמפתיעה המתקבלת.

השוואת ממירים מול Bluesound Node 2i

בחלק הזה חיברתי את נגן הרשת, Bluesound Node 2i אל ה-Q Acoustics M20 בחיבור אנלוגי (RCA) וחיבור אופטי, על מנת שאוכל להתרשם מביצועי ה-M20 בשני החיבורים ולהשוות בין איכות הממירים.

ביחס לסאונד המתקבל דרך ה-Bluetooth, שהיה מפתיע ביותר, עדיין אפשר להרגיש שיפור קל בניקיון וההפרדה בחיבורים הפיזיים, ביחס ל-BT.

פתחתי בקטע הג׳אז גיטרה Walking Dream של Niclas Knudsen Trio. דרך הממיר הפנימי ב-M20 הגיטרה צלולה ומופרדת נהדר מהבס, שמרגיש פאנצ׳י, לא הדוק מידי ומתפזר בטבעיות ורכות. לעומת זאת, דרך ה-RCA, כלומר הממיר הפנימי ב-Bluesound, הרגשתי מעט יותר פירוט במיד הנמוך, הגבוהים הרגישו מעט נקיים יותר, הבס היה רגוע יותר, הדוק יותר ופחות מתפזר.

בקטע הפופ, bad guy של Billie Eilish, דרך הממיר של ה-Bluesound הבס הדוק ומדויק, הווקל מעט חסר הפרדה. הקצב והאנרגטיות של הקטע עוברים יפה. דרך הממיר של ה-M20, יש עלייה בדינאמיות, הבס מודגש יותר, הסאונד מרגיש חיי וקונטרסטי יותר.

לסיכום חלק השוואת הממירים, ה-Bluesound הרגיש אולי ״נכון״ יותר, אבל מצד שני גם מאופק יותר ופחות דינאמי. כך שההעדפה שלי כאן היא לא חד משמעית וזו בהחלט מחמאה ל-M20, מכיוון שמדובר במוצר, שכולל גם את הרמקול, המגבר והממיר בפנים והוא מתומחר מעט נמוך יותר מהבלוסאונד, שכל תפקידו הוא להיות נגן.

כניסת ה-USB

את כניסת ה-USB בחנתי בחיבור לשני מחשבים: מחשב Dell שמריץ Windows 10 ומחשב MacBook Air. במחשב של Dell החיבור עבד ללא שום בעיה. ב-Mac בפעם הראשונה שחיברתי, המחשב זיהה את הרמקולים, אבל משום מה לא היה סאונד. לעומת זאת בפעם השנייה שניסיתי זה כן עבד, יכול להיות שזה עניין של אתחול מחדש.

בחנתי דרך מחשב ה-Dell את הקטע For What It’s Worth של Allan Taylor, דרך Tidal. הבס רך, נעים ומתפזר. קולו של אלן עמוק, מאוזן ומופרד בצורה נהדרת מהמוזיקה. הפסנתר מרגש עם בס מורגש ומלא.

חיבור לטלוויזיה ב-Bluetooth

על מנת לבחון את ביצועי ה-Q Acoustics M20 בתכני קולנוע, חיברתי אותם למסך שלי ה-LG OLED E8 בחיבור Bluetooth. במקרה כזה החיבור המומלץ הוא כבל אופטי, אבל לא הייתה לי אפשרות לחבר כבל כזה למסך (בלי להתחיל להוריד מהמתקן).

צפיתי בסרט הפעולה והמדע בדיוני החדש, ״פרויקט אדם״ בנטפליקס. הסאונד מרגיש גדול ובעל במה רחבה יותר ממה שאני רגיל לקבל מסאונדברים ברמות המחיר הללו. הסיבה לכך היא כמובן השימוש בשני רמקולים נפרדים בצידי המסך ולא רמקול בודד במרכז. היכולת של ה-M20 למרכז את הדיאלוג מצוינת, רמת הפירוט והבס המתקבל הרשימו אותי מאוד. אני חושב שאם אתם חובבי מוזיקה, שרוצים לקבל תוצאה טובה גם בקולנוע, ה-M20 הוא רכישה מאוד הגיונית ומשתלמת.

שילוב סאבוופר

בחלק האחרון במבחן בחנתי את שילוב ה-Q Acoustics M20 עם סאבוופר בעזרת יציאת ה-Sub שלו. הסאבוופר שחיברתי הוא ה-REL S/510, זהו סאבוופר יקר שפחות הגיוני לחבר לרמקולים בסדר גודל כזה של מחיר, אבל המטרה הייתה לבדוק את הפוטנציאל הגלום בשילוב סאב במערכת כזו.

בחנתי תחילה את הקטע Hot Spell של הזמרת ונגנית הבס הנהדרת, Danielle Nicole. הבס עגול, פאנצ׳י ומדויק ביותר. לרמקולים הרבה יותר קל לנגן כשהסאב משלים את החלק התחתון. הבס מרגיש טבעי ונקי יותר דרך ה-REL, מה שכמובן לא מפתיע כשמסתכלים על פערי המחיר. החיבור בין הבס ותדרי המיד והגבוהים מצויין, לאחר שבוחרים עוצמה נכונה בסאב.

המשכתי לקטע האלקטרוני The Game Has Changed של Daft Punk. עם ה-REL הבס מדויק, הדוק, פאנצ׳י. אין ספק ששילוב הסאבוופר מראה על הפוטנציאל להגיע למערכת full range מרשימה. בלי הסאב, החלק התחתון פחות נקי ופחות מפורט, אבל כמובן שלא מדובר כאן בהשוואה הוגנת בשום צורה.

חיבור סאב ל-Q Acoustics M20 הופך אותם גם למערכת קולנוע מרשימה ביותר. בחנתי את הקטעים הקבועים שלי מ״דברים מוזרים״ עונה 3 פרק 8, בהם המפלצת הענקית רודפת אחר הילדים בקניון. מעבר לעומק הבס, הדיוק והמהירות, שאלה כמובן התכונות של הסאב של REL, הסאונד שיוצא מה-M20 מרגיש פחות מתאמץ וטבעי יותר.

למי בעצם ה-Q Acoustics M20 מתאימים?

כפי שקראתם בחלק מבחן ההאזנה, ה-Q Acoustics M20 הם רמקולים המהווים תמורה אדירה למחיר, אבל בצד הפונקציונאלי הם מעט חסרים ביחס לרמקולים הכוללים חיבור רשת וסטרימר פנימי. אז למי הרמקולים הללו יכולים להתאים? קודם כל לרוב רמקולים שכוללים גם חיבור רשת, יהיו יקרים יותר, כך שזה יכול להיות עניין של תקציב.

אני מאוד מאמין שעדיף לרכוש מוצר שכולל את סט היכולות הדרוש עבורכם ולא יותר מכך, כך אתם יכולים להיות בטוחים שכל התקציב הלך לתכונות שאתם באמת צריכים. אם יש לכם כבר נגן רשת, או שאולי אתם בכלל לא בקטע של הזרמה ומעדיפים את נגן ה-CD שלכם, אז אתם כלל לא צריכים יכולות רשת ברמקולים.

עקרון נוסף בשוק האודיו הוא עניין ההפרדה. אם אתם אוהבים את הסאונד של ה-M20, יכול להיות שזה הרבה יותר הגיוני לרכוש מוצר הזרמה יעודי, שתאהבו את האפליקצייה שלו ושיתן לכם את הפונקציונאליות הנדרשת. זאת במקום לחפש מוצר אחד שיתן לכם גם את חוויית הסאונד וגם חוויית הסטרימינג שאתם מחפשים. חיפוש כזה לרוב מאוד מצמצם את ההיצע וטומן בתוכו כל מיני פשרות או לחילופין הגדלת תקציב.

אם אתם מחפשים פתרון עבור מוזיקה וקולנוע, ה-M20 מפתיעים מאוד בגזרה הזו גם ללא סאב. אם כן תוסיפו להם סאב איכותי, הם יכולים לתת פייט רציני לסאונדברים. כמובן שתוספת של סאב, תעלה משמעותית את העלות. רוב הסאונדברים כוללים יותר תכונות המיועדות לקולנוע, כמו HDMI ARC, או רמקולי Atmos וחלקם מגיעים עם ערוץ סנטר ייעודי, מצד שני ה-M20 יתנו לכם במה רחבה יותר וביצועים עדיפים במוזיקה.

סיכום

הרמקולים האקטיביים, Q Acoustics M20, הם דוגמה לכך שגם מוצרים ברי השגה יכולים להיות מתוכננים ומושקעים עד הפרט האחרון. עם תיבות בעלות פינות מעוגלות, מראה אלגנטי, גודל בינוני, שמצד אחד לא יתפוס מקום רב ומצד שני לא מרגיש כמו צעצוע, כפתורי שליטה נוחים ושלט פונקציונאלי, יש כאן עיצוב ותכנון שהם ללא דופי ביחס למחיר.

ברגע שהדלקתי את הרמקולים הלסת שלי פשוט נשמטה, הסאונד של ה-M20, מאופיין בבס מפתיע בעומק והפאנצ׳יות שלו, דינאמיות מעולה, איזון, הפרדה מרשימה ורמת פירוט גבוהה, בעיקר בחלק המיד התחתון. מעבר לכל זאת, הסאונד מרגיש גדול, אנרגטי ומהנה מאוד להאזנה, וזאת מבלי להיות מוגזם או בומי. כל התכונות הללו קיימות אפילו בחיבור ה-Bluetooth, שנחשב לנחות יותר מהחיבורים הפיזיים או ההזרמה דרך הרשת. כשעוברים לחיבורים הפיזיים, מקבלים שיפור נוסף ברמת הניקיון והפירוט. הממיר המובנה מספק רמת ביצועים מרשימה בקטגוריית המחיר.

נוסף על הביצועים המעולים במוזיקה, ה-Q Acoustics M20 מפתיעים מאוד גם בקולנוע, עם במה רחבה ובס מפורט ופאנצ׳י מעבר לצפוי.

בשורה התחתונה, ה-M20 קובעים רף חדש עבור מה ניתן לקבל תמורת כספכם בטווח המחיר של כ-2,500 ₪. ה-M20 הם בדיוק סוג המוצרים, שמדגימים את הצד החיובי של ״מתקפת הרמקולים האקטיביים״, שמשתלטת על שוק האודיו המודרני.

מחיר: 2,590 ₪
אחריות: שנה

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
הזרמת שירים מ-Tidal דרך BT באמצעות iPad ו-iPhone 12 Pro
סטרימר אודיו: Bluesound Node 2i
טלוויזיה: LG OLED E8
סאבוופר: REL S/510