AVReviews

העונה הראשונה של אנתולוגיית האנימציה של נטפליקס הייתה אחד הדברים הכי מקוריים על המסך. העונה הראשונה כללה 18 פרקים קצרים בין 10 ל-20 דקות, כל פרק הציג סגנון אנימציה שונה וז’אנר קולנועי שונה. בין סגנונות האנימציה המרהיבים, חלק היו מחווה לאנימציה קלאסית מרחבי העולם, בעוד אחרים כללו אנימציה ממוחשבת עם פוטו ריאליזם ברמה הגבוהה ביותר.

כעת מגיעה העונה השנייה, או הכרך השני, איך שנטפליקס מכנים זאת. הפעם מדובר בעונה קצרה בהרבה עם שמונה פרקים בלבד. אז האם הכרך השני מצליח לשמור על הרמה הגבוהה של הסדרה?

העונה השנייה קצרה בהרבה, למעשה אורך כל שמונת הפרקים יחד הוא 105 דקות וזה ברוטו. כך שניתן בקלות לראות את כל העונה בפעם אחת. אחד המאפיינים הבולטים של הסדרה, שממשיך מהעונה הראשונה, זה העברת הסיפור המינימליסטית והמזוקקת של הסדרה. בפרקים של 15 דקות ואף פחות, מועבר סיפור שלם.

לאחר סיום כל פרק, אם לוקחים דקה וחושבים על מה בעצם ראינו, פתאום שמים לב שראינו סיפור שלם, כולל עלילה ואפיון דמויות. כמובן שמה שאין כאן, זה סיפורי צד ועודף דמויות משנה. הביטוי סיפור מזוקק, זה לטעמי מה שמתאר בצורה האופטימלית את הסדרה הזו. אין אף פריים מיותר, הכול מדויק, ומשמש לקידום העלילה המרכזית והמסר של הפרק. הסדרה הזו מעוררת המון מחשבות בנושא האורך של סרטי הקולנוע והסדרות המודרניות. לא פעם, אנחנו מלינים על היעדר העומק, חוסר העלילה, ופיתוח הדמויות החלש בתכנים מודרניים. יחד עם זאת, התכנים הללו הפכו להיות ארוכים יותר, כבר לא רואים כמעט סרטים באורך 90 דקות או סדרות דרמה/מתח עם פרקים הקצרים מ-45 דקות.

הרבה מהרעיונות המוצגים בשתי העונות של סדרה זו, יכולים בקלות למלא סרט הוליוודי שלם, וזו אחת מנקודות החוזקה של הסדרה.

תקציר העלילה וחוות דעת קצרה על הפרקים

פרק 1: שירות לקוחות אוטומטי – הפרק מתאר עיירה מנומנמת של אוכלוסייה מבוגרת, שחיים מוקפים ברובוטים חכמים. השקט מופר כששואב אבק חכם מחליט לתקוף את בעלת הבית. הניסיון של בעלת הבית להתקשר לתמיכה הטכנית, חושף את האבסורד בכל הטכנולוגיה הזו.

זהו פרק הסאטירה של העונה, כשגם האנימציה בו משעשעת מאוד, הדמויות כוללות ראש גדול ועם הבעות מצחיקות. הסיפור דיי מזכיר את ההומור השחור של סדרות כמו “מראה שחורה”.

פרק 2: קרח – בכוכב אחר, בו בני אדם עברו שדרוגים גנטיים, שני אחים, שאחד מהם אינו משודרג, יוצאים עם חבורה של בני נוער לראות חיות נדירות למרות הסיכון הגדול הכרוך בכך.

סגנון האנימציה כאן הוא דו ממדי ומציור קלאסי, אני חושב שזהו סגנון אופייני לסדרות אסיאתיות. לטעמי זהו הפרק החלש של העונה, יש כאן איזה מסר על כך שמה שחשוב זה אומץ ולא שדרוג גנטי, אבל פחות התחברתי לסיפור ולסגנון של הפרק.

פרק 3: פופ סקוואד – בעולם עתידני, המחולק לעיר תחתית מזוהמת ונטושה ואוכלוסייה אליטיסטית החיה חיי מותרת גבוה מעל פני הקרקע, שוטר מחלקת הילודה אחראי על לצוד אנשים, שבחרו להביא ילדים לעולם.

זהו אחד הפרקים הטובים ביותר של הסדרה בשתי העונות שלה. האנימציה הממוחשבת ריאליסטית, עיצוב העולם מזכיר את “בלייד ראנר” האחרון משולב עם “האלמנט החמישי”. דמות השוטר מרגישה כמו דמות בלש בסרט פילם נואר. והרעיון המרכזי הוא מרתק, מהסוג שאפשר בקלות לבנות עליו סרט מד”ב באורך מלא.

פרק 4: שלג במדבר – סיפור על אדם מיוחד ששורד בכוכב מדברי מרוחק, למרות שהוא נרדף בידי כנופיית רוצחים. אישה, שבעצמה מתעניינת ביכולתו, נחלצת לעזרתו.

זה מדהים איך הסדרה הזו מצליחה להעלות את איכות האנימציה, אבל עם כמה שפרק 3 היה מרהיב, הפרק הזה מהווה עליית מדרגה נוספת. הז’אנר של הפרק הוא אקשן מדע בדיוני. בעונה הראשונה היו לא מעט פרקים בז’אנר הזה, בעונה זו, זהו הפרק היחיד בז’אנר הזה.
הפרק כולל עולם מרהיב, וקטעי אקשן נהדרים, פרק מהנה ביותר.

פרק 5: בעשב הגבוה – כשרכבת עוצרת בפתאומיות באמצע שדה עשב גבוה, נוסע שיוצא להפסקת עישון מסוקרן מאורות זזים בשדה.

כאן יש שילוב של אנימציה מודרנית עם מחווה לאנימציה קלאסית, הרכבת והדמויות האנושיות נראות כמו סרטי אנימציה קלאסיים יותר. הז’אנר כאן הוא אימה, ויש כאן העברה נהדרת של תחושת פחד וחוסר אונים.

פרק 6: בכל הבית – אח ואחות מתעוררים באמצע הלילה בחג המולד, ומאמינים שהם שומעים את סנטה קלאוס למטה. הם מתגנבים למטה ומגלים שם משהו מפתיע ומצמרר.

האנימציה כאן קלאסית ומזכירה סרטי דיסני של פעם. זהו הפרק הקצר ביותר בעונה, 7 דקות ברוטו בלבד. הז’אנר הוא מעיין גרסת אימה אפלה למבוגרים על מעשיות לילדים.

פרק 7: חיים באחסון – טייס קרב חלל מבצע נחיתת אונס בכוכב מרוחק. הוא מצליח למצוא מחסה, אך מגלה שהסכנה כלל לא חלפה.

כאן יש שימוש באנימציה מסוג Motion Capture, את הטייס מגלם מייקל בי. ג’ורדן. גם בעונה הקודמת היה פרק בסגנון הזה, אבל כאן מדובר בתוצאה מרשימה בהרבה. הז’אנר הוא אימת חלל, וסיפור על קרב קשוח ויצר ההישרדות של האדם.

פרק 8: הענק שטבע – כשגופה של אדם ענקי נשטפת אל החוף, הוא הופך לאטרקציה עבור התושבים. חוקר אקדמאי מגיע לעקוב אחר התהליך, הוא מתפעל מהגילוי יוצא הדופן ומציע לנו פרשנות לתהליך, שהגופה עוברת בחלוף הימים וההתנהגות של התושבים, בדמות קריינות שלו.

האנימציה כאן היא ריאליסטית במיוחד, ולמרות שזהו פרק ללא אקשן ואפקטים, הוא נראה מרהיב לא פחות מאף פרק. זהו הפרק הפסיכולוגי של העונה, שמנסה להראות את האופי האנושי. תחילה ההתפעלות והמציצנות, ואז יצר הוונדליזם. פרק עצוב משהו, שלא ממש מוציא את האנושות על צידה הטוב ביותר.

על פי ויקיפדיה, שישה אולפני אנימציה שונים אחראים על שמונת הפרקים של העונה, וזה אכן מרגיש כמו אוסף של מיטב העבודות. קל לראות את ההשקעה המרובה של היוצרים, בשביל ליצור סיפור קצר באורך של 10-15 דקות.

סיכום

העונה השנייה של “אהבה מוות & רובוטים” היא אומנם קצרה בהרבה מהעונה הראשונה, אבל כוללת פרקים מרהיבים גם בוויזואליות שלהם וגם ביכולות שלהם להעביר סיפור ומסר בצורה מינימליסטית ומזוקקת כל כך. אם אתם חובבי אנימציה או מד”ב, אתם חייבים לחוות את העונה הזו, זו חוויה מרשימה ומגוונת. כמו בכל אוסף מגוון, יש פרקים טובים יותר ופחות, אבל התוצאה הכללית היא מהנה ומרתקת.

אחת הבעיות הגדולות ביותר בעונה הראשונה של הסדרה הייתה החפצת נשים. בחלק מהפרקים הייתה ממש תחושה של ניצול הסדרה להגשמת פנטזיות מיניות של היוצרים. ביקרתי את הסדרה על כך וכנראה שלא הייתי היחיד. בעונה השנייה, התופעה לא קיימת, יש איזה שתי סצנות מיניות, אבל הן מעודנות וממש לא וולגריות כמו בכמה מקרים בעונה הראשונה.

שורה תחתונה, “אהבה מוות & רובוטים” הופכת להיות לאחת היצירות המושקעות והמרתקות ביותר של נטפליקס.
הציון שלי: 8.5/10.