AVReviews

אחרי חודשים בהם לא צפיתי בסרטים וסדרות כמעט לחלוטין, אספר לכם הפעם על הסרט ״אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל״ בו צפיתי בדיסני פלוס. האם זה הסרט שיחזיר לי את חדוות הצפייה?

תקציר העלילה – אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל

הסרט מתחיל בעבר בשלהי מלחמת העולם השנייה. אינדיאנה ג׳ונס ושותפו באזיל שו, מנסים לגנוב מתחת לאפם של הנאצים את ״הרומח הקדוש״ שבאמצעתו דקרו את ישו. העיניינים מסתבכים ותוך כדי מהומה שלמה ברכבת מסע, אינדיאנה מבין שמדובר בזיוף. יחד עם זאת כאן יש שריד עתיק ובעל ערך רב על אותה הרכבת וזוהי מחצית מהחוגה של ארכימדס, שמנבאים לה יכולות לגלות סדקים ברצף הזמן. מי שעוד מבין את החשיבות של החפץ הוא המדען הנאצי יורגן וולר. לאחר מאבק אינדיאנה ושו מצליחים להימלט כשמחצית החוגה בידיהם.

לאחר ההקדמה הזו הסרט קופץ לשנת 1969, כעת אינדיאנה נראה רחוק מאוד מימיו כהרפתקאן כל יכול. במקום זאת, הוא פרופסור נרגן לארכיאולוגיה שמשעמם את תלמידיו וצועק על שכניו הצעירים, שעושים יותר מידי רעש. ביום הפרישה שלו, שמתרחש בתיאום מעניין עם החגיגות של ההגעה של אסטרונאוטים אמריקאיים לירח, מופיעה משום מקום הלנה שו, בתו של שותפו המנוח, באזיל שו. הלנה מציגה את עצמה כארכואולוגית וממשיכה את דרכו של אביה, היא מבקשת מג׳ונס להראות לה את מחצית החוגה של ארכימדס.

מי שעוד מעוניין בחוגה הוא פרופסור שמידט, מדען גרמני שסייע לנאס״א להגיע לירח. שמידט הוא למעשה אותו יורגן וולר, ממנו ג׳ונס ושו גנבו את מחצית החוגה. כשג׳ונס והלנה מגיעים לחוגה, הם מותקפים בידי שליחיו של שמידט והלנה מצליחה להימלט עם החוגה, תוך כדי שהיא מקריבה את ג׳ונס. אינדי מבין שהוא טעה לגבי הלנה וכעת הוא גם עלול להיות מופלל ברצח. בלית ברירה, אינדיאנה ג׳ונס חוזר לכובע והשוט ויוצא להרפתקה אחרונה מסביב לעולם, שם הוא יחבור להלנה ויחד הם ינסו להרכיב את החוגה המלאה, לפני ששמידט/וולר יניח את ידיו עליה.

שורה תחתונה

למי שמחפש סרט הרפתקות מהנה, קצבי ועם הומור, ״אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל״ הוא סרט כיפי ומומלץ.
למי שמחפש אקשן ריאליסטי, או דרמת איכות, מומלץ לוותר.

אז לאחר הפישוט הזה, כן מצאתי לא מעט נקודות עניין בסרט, אותן אתאר בכתבה זו.

הקדמה

הפעם החלטתי לכתוב את הביקורת שלי תוך כדי התמקדות בשלושת הדמויות המרכזיות של הסרט, אינדיאנה ג׳ונס, הלנה שו ופרופסור שמידט/יורגן וולר. תוך כדי, אתייחס גם לדברים שקראתי בביקורות אחרות על הסרט.

אינדיאנה ג׳ונס

אינדיאנה ג׳ונס של הסרט הוא זקן נרגן ובודד. הוא נפרד מאישתו האהובה מריון, שהיחסים ביניהם התמוטטו בעקבות מותו של בנם במלחמת וייטנאם. נראה שההרפתקנות והשחצנות שאפיינו את דמותו, רחוקים שנות דור ממנו. כפי שציינתי להרפתקה האחרונה שלו, אינדי יוצא בלית ברירה. יחד עם זאת, לרגעים היא מחייה אותו, גם אם הוא מסרב להודות בכך. בערוב ימיו של אינדי ההרפתקן המהולל, הוא מבין שכל מה שחשוב לו זו המשפחה שהוא איבד. כשהלנה שואלת אותו מה הוא היה עושה עם חוגת הזמן, הוא משיב שהוא היה מציל את בנו.

הסרט מדבר הרבה על נושא חוסר הרלוונטיות של אינדי בגילו, העולם מתקדם ותמיד שייך לצעירים וזה לא פוסח גם על הרפתקנים אגדיים. השילוב בין יום הפרישה של ג׳ונס לחגיגות ההגעה לחלל, אולי הדבר הכי רחוק מארכיאולוגיה, הם משל לכך שימיו של אינדי חלפו להם. כך שהגיל בהחלט ניכר על דמותו, אך בקטעי האקשן הוא עדיין מצליח להוכיח את התושייה שלו. באחת הביקורות שקראתי על הסרט צוין חוסר הריאליזם בסצינות האקשן וחוסר ההתייחסות לגילו של ג׳ונס בהן. אני חושב שהגיל בהחלט מקבל הרבה התייחסות בסרט ולגבי סצנות האקשן, מדובר כאן בסדרה של סרטי הרפתקאות, בהן ארכיאולוג מלומד רודף אחר חפצים בעלי יכולות מיתיות, למה שהאקשן כאן יהיה הגיוני? אני ממש לא בטוח שלו דמותו של אינדי הייתה נעזרת בהליכון וסובלת מדמנציה, הסרט היה טוב יותר.

אחת הסצנות הטובות בסרט, שמראות את חוסר הרלוונטיות של אינדי הן כאשר הוא מתפרץ למכירה סודית של חפצי ערך וגונב את מחצית החוגה. אינדי שולף את השוט שלו, הקהל מסתכל אליו לרגע ואז כולם שולפים את האקדחים שלהם.

התייחסות קצרה לנקודה נוספת שראיתי באחת הביקורות וזה איכות צילומי ה-de-aging בפתיחה. אני מסכים שהם לא האיכותיים ביותר שנעשו, ישנה תחושה לעיתים של פנים מולבשות באופן מלאכותי ובנוסף בעקבות הסרט צפיתי גם בסרט הראשון בסדרה והרגשתי שיש מקום לשיפור בדמיון בין איך שהריסון פורד נראה אז לבין תוצאת ה-de-aging.

הלנה שו

הלנה שו, שמגולמת בידי פיבי וולר-ברידג׳, היא הדמות ההפוכה וגם המשלימה של אינדי. היא צעירה, מלאת רוח חיים, הרפתקנית, מסתבכת סדרתית, חסרת פחד וגם חסרת אחריות. היא מציגה את עצמה כארכיאולוגית כשהיא פוגשת את אינדי לראשונה, אך מתברר שהיא סוחרת בעתיקות גנובות ברחבי העולם. הפער הזה בין אינדי הזקן שרק חולם על לחזור למשפחתו, לעומת הלנה הצעירה שרוצה לכבוש את העולם הוא ללא ספק משל לחיים והתבגרות, כי הלנה היא לחלוטין אינדי בצעירותו.

אם כבר מדברים על חוסר היגיון, זה שהלנה סוחרת בחפצים יקרי ערך כאלה ולמרות זאת, נראה שהיא ״בקושי גומרת את החודש״, זה עוד פחות הגיוני מהיכולות האתלטיות של אינדי.

הלנה היא פצצת אנרגיה ולגמרי הדמות שמרימה את הסרט הזה, שפשוט לא היה עובד בלעדיה. היא מעמידה פנים שכל מה שאכפת לה זה הכסף וההרפתקות, אבל כל כך ברור שזה לא ככה. באחת הסצנות הלנה אומרת לאינדי שהייתה חסרה לה דמות אב, לאחר מותו של אביה ואינדי, שהיה הסנדק שלה, לא לקח את התפקיד.

פרופסור שמידט/יורגן וולר

פרופסור שמידט מגולם בידי מאדס מיקלסן, זו דמות הנבל בסרט ואני מצאתי את הדמות שלו מעניינת באופן מפתיע. ראשית הדמות מבוססת בבירור על דמותו של ד״ר ורנר פון בראון, שהיה מדען נאצי ולאחר המלחמה גיוס על ידי ארה״ב לסייע להם בתוכנית החלל. ד״ר פון בראון נחשב לדמות מאוד שנויה במחלוקת וזה מעניין לראות התייחסות לדמות כה מורכבת בסרט ״הרפתקאות קליל״.

בסרט מתברר שהדמות ״פרופסור שמידט״ היא לא יותר מכיסוי, ויורגן וולר שמתחבא בתוכה הוא עדיין אותו נאצי והסיבה שהוא רוצה את החוגה של ארכימדס היא על מנת לחזור בזמן ולנצח את מלחמת העולם עבור הנאצים. יש כאן אמירה מעניינת על האויב, או הרעיון, שממשיך לחיות מתחת לפני השטח. האם אנשים באמת משתנים? האם רעיונות של רוע, שנראים לעיתים מיושנים ולא רלוונטים, עדיין ממשיכים לחיות בתוכנו ורק מחפשים את ההזדמנות לפרוץ? האם העולם רדום ולא רואה את הניסיונות האלה? יתכן שהשאלות ששאלתי כאן הן עמוקות מידי לסרט מהסוג הזה, אך עצם העובדה שהוא גרם לי לחשוב עליהן, זו נקודת זכות עבורו ומראה על עיצוב דמות נבל מוצלחת ביותר.

הסיום – ללא ספויילרים

למי שטרם ראה את הסרט לא אעשה ספויילרים ואתאר מה קורה בסיום, רק אציין שמה שקורה באזור ה-10-15 דקות האחרונות הרגיש לי תלוש מהסרט והעלילה. אינדי, שכל כך מכבד היסטוריה, מבקש לעשות משהו חסר הגיוני בקונקסט הזה. ישנו גם סיום משפחתי שמולבש בסיום, שממש הרגיש לי כאילו הוא נלקח מסרט אחר, זה היה ווייב אחר, אפילו הצילום איכשהו הרגיש לי שונה.

אני ממש לא חושב שאיכות של סרט נמדדת רק לפי האופן בה הוא נגמר ולכן אני לא חושב שהסוף משנה את ההנאה הרבה שהרגשתי מהסרט עד אליו, אך הסיום כן השאיר לי טעם מעט חמוץ בפה.

סיכום

״אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל״ הוא סרט הרפתקות נוסטלגי מהנה ביותר, עם קצב מהיר ותזזיתי. קטעי האקשן מקוריים, כוללים הומור ולוקחים אותנו לשלל מקומות בעולם. לצד כל החלק ההרפתקני, שהיה פשוט כיף להתרפק עליו, הסרט מציג לא מעט רעיונות מעניינים, המובאים באיפיון שלושת הדמויות הראשיות כפי שתיארתי.

אז בשורה התחתונה, למרות סיום קצת חלש, ״אינדיאנה ג׳ונס וחוגת הגורל״ הוא סרט, שמצאתי את עצמי מאוד נהנה מהצפייה בו.
הציון שלי: 7.5/10.

לסיום אתייחס לשאלה שהצגתי בפתיחה, האם זה הסרט שיחזיר לי את חדוות הצפייה? בחודשים האחרונים דיי איבדתי את הסבלנות לצפייה בסרטים וסדרות, ללא ספק הסרט הזה הסב לי הנאה רבה, כך שאולי תראו סקירות נוספות של סרטים וסדרות בקרוב.