fbpx
חדשות וסקירות בנושא סרטים, מוזיקה, ציוד אודיו וקולנוע ביתי
חיפוש
  • ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) – נטפליקס

    באיחור אופנתי אחרי כל העולם גם אני הגעתי לצפות בבית הנייר, אולי הסדרה המדוברת ביותר בנטפליקס בשנתיים האחרונות.
    מדובר בסדרה שבאמת הצליחה לפרוץ גם מחוץ למסך וכנראה הקפיצה את המכירות של מסכות סלבדור דאלי באלפי אחוזים. אז אם גם אתם כמוני ישבתם על הגדר ותהיתם על מה כל הרעש, מקווה שהביקורת הזו תעזור לכם להחליט האם להשקיע את זמנכם בבית הנייר.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס

    בית הנייר – עונה 1 – תקציר העלילה

    “הפרופסור” הוא גאון קרימינלי, שמתכנן את השוד הגדול בהיסטוריה. הוא מלכד חבורה של פושעים עם התמחויות שונות ומשכן את כולם בטירה נטושה כלשהי. שם הוא מעביר להם את תוכנתו המושלמת. כדי שהתוכנית תצליח הוא לא רוצה שייווצרו קשרים אישיים בין השודדים, לכן הוא מבקש מכל פושע לבחור שם של עיר (טוקיו, ברלין, ריו, ניירובי, דנבר, מוסקבה ועוד) בתור שמם ואסור להם למסור שום פרט מזהה אחר אחד לשני. אז מה שודדים? למקרה שלא הייתם בכדור הארץ בשנה האחרונה, התוכנית היא לשדוד את המטבעה הממשלתית של ספרד, כך שבמקום לגנוב כסף, הם פשוט מדפיסים כסף לעצמם ובכך למעשה לא גונבים מהכיס של אף אחד. השודדים משתמשים בעובדי המקום ובכיתת בית ספר תיכון שהייתה שם בסיור בתור בני ערובה.
    מול הפרופסור וחבורת ה”ערים” שלו עומדת המפקחת ראקל מוריליו, שהיא האחראית לניהול המשא ומתן עם השודדים. האם ראקל תצליח לפצח את תוכנתו הגאונית של הפרופסור בזמן?

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס

    כבר בפתיחת הסדרה השוד מתחיל והרבה מהקטעים מההתכוננות שלהם בטירה של הפרופסור מתגלים לנו תוך כדי האירועים. לרוב כשמשהו מפתיע קורה, חוזרים אחורה בזמן ל”קורס” של הפרופסור ומראים שהוא בעצם התכונן למצב הזה. המשחק הזה, בו כל פעם נותנים לנו את ההרגשה שהוא חשב על הכל, עובד תחילה אבל מתחיל להיות מוגזם מידי לטעמי בהמשך.
    הקצב של הסדרה מאוד מהיר ומבדר, למרות כמות לא קטנה של פרקים (13 בחלק הראשון ו-9 בשני). הרבה מהפרקים מועברים על ידי קריינות של טוקיו, שמכניסה אותנו לאווירה המתאימה בכל פרק.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    טוקיו, שודדת קשוחה וקריינית חובבת.

    יש הרבה דמויות בסדרה ולכולן יש אופי ייחודי וסיפור אישי שמתגלה עם הזמן. לא רק השודדים, בבני הערובה יש את מנהל המטבעה ארטורו (דמות מעצבנת, פחדן מצד אחד אבל לא מוכן לקבל את גורלו מצד שני) והמזכירה שלו שנושאת את תינוקו, מוניקה. בנוסף בין התלמידים והמורה גם יש דמויות מעניינות. הדינמיקה ומערכות היחסים בין השודדים לבין עצמם וגם בין בני הערובה לשודדים מרתקות ועשויות בצורה נפלאה. רמת המשחק פשוט יוצאת מן הכלל, הסיפור הזה מצריך מכל הדמויות בו לשחק מנעד רגשות עצום וכל השחקנים עומדים באתגר בגבורה לטעמי.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    ארטורו, המכונה גם ארטוריטו, מנסה לקחת את העניינים לידיים שלו.

    בעיניי השודדים הם לגמרי החלק הטוב ביותר בסדרה, כל אחד מהם מיוחד בדרכו, חלקם חצי משוגעים, חלקם פורחים ממש כי הם עושים את מה שהם הכי טובים בו.
    ניירובי למשל כל כך פורחת בתור המפקדת על מבצע הדפסת הכסף, שאחד העובדים הכי וותיקים במטבעה אומר לה שהיא המנהלת הכי טובה שהייתה לו, באחד הקטעים הכי מצחיקים בסדרה.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    ניירובי, זוכת פרס מנהלת השנה.

    ברלין, בגילומו של פדרו אלונסו, הוא איש סודו של הפרופסור ומנהיג החבורה. לטעמי תצוגת המשחק שלו היא מופתית וממש ראויה לפרס. ברלין הוא סוציופת מוחלט שבאותו הזמן גם מלא בתבונה, סרקזם והומור.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    ברלין, בגילומו של פדרו אלונסו.

    הסדרה כולה, למרות המתח והשוד מלאה בהומור, יש לא מעט קטעים מאוד מצחיקים ובהרבה מהזמן יש אווירה חצי מבודחת שמאוד נהניתי ממנה.
    אין המון אקשן בסדרה, אבל כשכבר יש כזה, הוא מאוד מרשים. בין עם הקטע של טוקיו עם האופנוע (אני בכוונה לא מסביר יותר בשביל לא לספלייר) או הקרב בפרקי הסיום, מדובר באקשן מאוד מהוקצע שמצולם נפלא.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    כסף לא חסר בסדרה הזו.

    עד כה כמעט לא דיברתי כלל על הפרופסור והמפקחת ראקל, ניסיתי לדחות את זה כמה שאפשר, כיוון שלטעמי זה החלק הכי פחות טוב בסדרה.
    הפרופסור הוא המנהיג וההוגה הגדול של התוכנית, הוא השקיע כל כך הרבה זמן ומאמצים בכל פרט של התוכנית כדי שאף אחד מהפושעים לא יפשל, ומה קורה בסוף? רוב הפשלות הם שלו והם כאלה שאפשר היה להימנע מהם בקלות. מנסים להראות אותו באור של גאון כשהוא מצליח לצאת מהתסבוכות שלו בדרכים שונות ומשונות. אפשר לייחס את זה למשפט הידוע של ג’ון לנון “Life is what happens to you while you’re busy making other plans”, אבל לי זה פשוט הרגיש לא אמין ומרגיז.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    הפרופסור וברלין שרים יחד את “פרטיזנו” בקטע אייקוני לגמרי.

    וזה עוד לא החלק הכי מרגיז, עם הזמן מתפתחת מערכת יחסים מוזרה בין הפרופסור וראקל, בהתחלה זה מאוד מעניין ומוסיף עניין לסדרה, אבל ההמשך הוא טלנובלה שלמה. כנראה שאפשר להוציא את הספרדים מהטלנובלה אבל אי אפשר להוציא את הטלנובלה מהספרדים. הקטע הזה כל כך מרגיז ששני פרקים לפני הסוף אשתי שצפתה בסדרה יחד איתי, נשברה לגמרי ולא הייתה מוכנה להמשיך. סיימתי בסוף את שני הפרקים האחרונים בעצמי לאחר הפסקה של משהו כמו חודש, עד כדי כך מרגיז היה הסיפור הזה.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס
    המפקחת ראקל והצוות שאחראי על המשא ומתן עם השודדים.

    יש עוד המון דמויות, מערכות יחסים ותפניות מרתקות בסדרה, למשל דנוור שהוא הבן של מוסקבה, הוא עוד דמות נהדרת, רגישה וקשוחה כאחד ועוד רבים אחרים, אבל אני מעדיף להימנע מספוילרים (עבור שני האנשים היחידים שעדיין לא צפו) ולכן ניראה לי שאסיים כאן ואעבור לסיכום.

    ביקורת לבית הנייר (חלקים 1-2) - נטפליקס

    לסיכום, בית הנייר היא אכן סדרת מופת כמו שכל ההבטחות סיפרו לנו. רמת המשחק, הצילום והקצב פשוט נפלאים. המתח והאקשן בסדרה יוצאים מן הכלל ומועברים עם המון קלילות והומור, שעושים את הסדרה למאוד מהנה לצפייה. יחד עם זאת, הסדרה לא חפה מבעיות, השטויות שהפרופסור עושה ומערכת היחסים עם ראקל, מאוד הרגיזו ותסכלו אותי. יכול להיות שאני קצת יותר רגיש לזה מהרוב ולכן באמת שאני לא יכול להוריד יותר מידי בציון בגלל זה (כשבסוף הבאתי את עצמי לצפות בשני הפרקים האחרונים ממש נהניתי מהם). בסופו של דבר זו סדרה שאסור להחמיץ, אז אם אתם חלק מאותם שני האנשים היחידים שעדיין לא צפו “בבית הנייר”, רוצו לעשות זאת עכשיו!
    הציון שלי: 9/10.

    ביקורת זו פורסמה באתר Dtown:

    Facebook
    WhatsApp
    Telegram
    Email
    Print

    כתיבת תגובה

  • MusicStorePro
  • avreviews_brand_banner2
  • avreviews facebook

    רוצים להישאר מעודכנים?

    דילוג לתוכן