AVReviews

בכתבה זו אחווה דעה קצרה על העונה הראשונה של סדרת הפשע והפעולה מבית נטפליקס ״האחים סאן״,בכיכובה של מישל יו.

הקדמה – שינוי בהרגלי הצפייה

מאז השביעי לאוקטובר השחור, עברתי שינוי משמעותי בהרגלי הצפייה שלי. בעוד המוזיקה נותנת לי הרבה שקט ונחמה, אני מרגיש כאילו איבדתי את החשק והרצון לצפות בסרטים וסדרות. אני לא מתעניין במה חדש והמעט שאני כן צופה זה בעיקר תכני feel good למיניהם, כמו העונה החדשה של ״להאכיל את פיל״ בנטפליקס (מומלץ בחום), או ריאליטי אוכל בערוצים הישראלים. לפני כמה שבועות צפיתי בחלק השני של Dune באולם IMAX ב-YES פלנט בראשון, חוויה שהייתה אמורה להיות סוחפת ומרהיבה עבור כל חובב מדע בדיוני וקולנוע בכלל. מדובר באפוס מרשים ומושקע, אך זה פשוט לא הצליח לגעת בי ולכן לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב סקירה על הסרט.

לאחרונה יצא לי לצפות בשתי סדרות נטפליקס, שהרגשתי צורך לכתוב עליהן. בכתבה זו, אספר לכם על ״האחים סאן” ובכתבה הבאה אספר לכם על סדרה נוספת.

תקציר העלילה – האחים סאן

״האחים סאן״ היא סדרת פעולה-פשע-דרמה-קומית מבית נטפליקס. במרכז העלילה נמצאים האחים לבית סאן, ברוס וצ׳רלס. ברוס ואימו עזבו את טאיפיי והיגרו ללוס אנג׳לס כשברוס היה קטן. לאחר ניסיון התנקשות באב המשפחה, צ׳ארלס מגיע ללוס אנג׳לס במטרה להגן את המשפחה ולהבין מי עומד מאחורי ניסיון החיסול. כך מתגלה בפני ברוס הצד האפל של משפחת סאן, כראשי טריאדה (מאפייה) אכזרית בטייוואן.

הגדרת הז׳אנר כאן מעט מורכבת, אך מייצגת באופן המדויק ביותר מבחינתי את מהות הסדרה. אנסה להסביר את האלמנטים השונים בה:

פעולה

הסדרה כוללת סצנות אקשן מרהיבות מידי פרק, קרבות אומנות לחימה, שהזכירו לי את ״לוחם״ הנהדרת. הקרבות מהירים, לעיתים רבי משתתפים, עם צילום ובימוי ברמה גבוהה. בנוסף, ישנה רמת מקוריות מרשימה בקרבות, כמו למשל הקרב במגרש הגולף.

פשע

היחסים בין הטריאדות, המעמדות וקוד ההתנהגות הן מוטיב חשוב בסדרה. הפעילות של הכנופיות הללו על אדמת ארה״ב וההשפעה שלהן על המהגרים הסינים היא נקודה נוספת, שזוכה להתייחסות.

מוטיב סדרת הפשע מקבל טוויסט נוסף כשמתברר שהתובעת שחוקרת את הקשר להגעתו של צ׳ארלס ללוס אנג׳לס ושביל הגופות שנותר מאחוריו בכל מקום, היא חברת ילדות של צ׳ארלס מטאיפיי, אלכסיס.
אלמנטים נוספים של סדרת פשע הם דיון במעמד האישה במשפחת פשע או טריאדה, יחסים בין אב לבן, נאמנות של ״חיילים״ בכנופיה ועוד.

דרמה

ההתמודדות של משפחת מהגרים מסין בארה״ב, כאשר האם מפרנסת את המשפחה וברוס לומד רפואה, היא סיפור קלסי של משפחת מהגרים. הרצון של האם להבטיח את העתיד של ברוס, שיהיה לו מקצוע מוערך. ברוס מקשיב לאימו, אך הוא במקביל מנסה לקדם את החלום שלו להיות שחקן בתיאטרון אימפרוביזציה. הפער התרבותי בין הרצינות והמסירות התהומיים של האם לאופי היותר מערבי של הבן, היא מקור לדרמה בסדרה. מערכת היחסים הזו הזכירה לי מאוד את הסרט המרהיב והמשונה, ״הכל בכל מקום בבת אחת״. נקודת דמיון נוספת היא שבשני התכנים דמות האם מגולמת בידי מישל יו הנהדרת (שעבורי לנצח תזכר מדמותה ב״נמר דרקון״).

לב הדרמה של הסיפור נמצא כנראה בהיחסים בין שני האחים וההתקרבות האיטית ביניהם, למרות ההבדלים התהומיים בין שניהם. מקור דרמה נוסף, הוא היחסים בין האם ובעלה, מנהיג הטריאדה, מאבק הכוחות ביניהם שמתגלה בחלק האחרון של העונה, הוא נקודה מרתקת נוספת בסדרה.

קומדיה

יש המון עניין בשלושת האלמנטים הקודמים שהזכרתי, האקשן מרהיב ומקורי, סיפור הפשע הוא מרגש ועמוק והדרמה כוללת אספקט אישי וגם לאומי רחב יותר. עם כל הכבוד לאלמנטים אלה, האלמנט הרביעי של הקומדיה, הוא מבחינתי גם החוט שמקשר בין כל האלמנטים האחרים וגם מה שמבליט ומפריד את הסדרה מסדרות אחרות.

הקומדיה משולבת בקרבות ובקטעי האקשן, שתמיד כוללים אלמנט קומי כלשהו כמו למשל הקרב הפותח של הסדרה בו צ׳ארלס מבשל תוך כדי. דמותו של ברוס, כאילו לקוחה לגמרי מסרט קומדיה, הוא מעין בן מפונק ולא ממש מוצלח, אך כזה עם לב רך והרבה נשמה. היחסים שלו ברוס עם אימו וגם אחיו, הם מלאים ברגעים קומיים. ואפילו אלמנט חיי הפשע כולל לא מעט קריצות משעשעות, החל מדמויות שכירי החרב של סינג ו״מגפי מוות״ ועד לחבר הקוריאני והמאוד לא מוצלח של ברוס, טי קיי.

אחד הרגעים המשעשעים ביותר היה כשצ׳ארלס ואימו מגיעים לקמפוס של ברוס, אחרי שהם שמעו שהוא נחטף. בזמן שהם מנסים לחשוב מה לעשות, צ׳ארלס מוצא זמן לתפוס שיחה עם בעל דוכן הצ׳ורוס, על המתכון שלו.

האלמנטים הקומיים הם אלה שמרימים את הרמה כאן, הופכים את הסדרה למהנה במיוחד לצפייה וגרמו לי לרצות להמשיך לעוד פרק בכל פעם. שני פרקי הסיום ובמיוחד הפרק האחרון, לוקחים את הסדרה למקום מעט רציני יותר, אך גם בהם עדיין היה שילוב הומור, אם כי עדין יותר.

סיכום

“האחים סאן” היא סדרה חוצת ז׳אנרים, בין אם אתם חובבי פעולה, פשע או דרמה, הצפייה בה היא הנאה צרופה. הצילום, הבימוי והמשחק הם כולם נקודות חוזקה של הסדרה, אך מעל כולם, מה שבאמת מרים את הסדרה זהו האלמנט הקומי שבה. האלמנט הקומי משולב באופן מעודן, אני לא מתכוון לעדינות בריטית, יש לא מעט רגעים באמת מצחיקים כאן ומצד שני, הם לא גולשים לכיוון של מטופש ורדוד.
מבחינתי, ״האחים סאן״ הם התוכן המהנה ביותר שעלה בנטפליקס מאז ״קוברה קאי״, זה feel good tv שיש בו גם עומק ועניין לצד טונות של כיף ורגעים משעשעים.
הציון שלי: 8.5/10