AVReviews

אם יש צמד מילים שלא משנה עד כמה הטריילר יהיה גרוע, או הביקורות יהיו קטלניות, אני אהיה שם לצפות בסרט, זהו הצמד ״מבוכים ודרקונים״. אז האם הפעם על הדרך גם מדובר בסרט מוצלח?

מבוכים ודרקונים ואני

כבר דיי מזמן שלא ביקרתי בקולנוע. האמת, שגם זמן הצפייה שלי בסרטים וסדרות בבית צנח משמעותית בתקופה האחרונה. זו הסיבה שיש פחות סקירות בנושא באתר לאחרונה. עם כל המלצות המוזיקה, סקירות האודיו, אהה וכן גם ״עבודת היום״ שלי, פשוט לא היה לי מספיק זמן, או חשק, לצפות במשהו. בנוסף, לא ממש נתקלתי בתוכן שמשך אותי לצפות בו לאחרונה, מלבד ל״האחרונים מבנינו״.

כפי שציינתי בפתיח, כשמדובר ב״מבוכים ודרקונים״, אני תמיד אמצא את הזמן בשביל זה. אז אומנם, לא שיחקתי מעולם במשחקי הקופסה, או קראתי את הספרים, אך השקעתי/ביזבזתי ימים על גבי ימים על משחקי מחשב מבוססי ״מבוכים ודרקונים״, בנוסף לאינספור צפיות בסרטי ״שר הטבעות״. משחקים כמו Baldur’s Gate, Icewind Dale, או Neverwinter Nights, הם ממשחקי הוידאו האהובים עלי בכל הזמנים. בשנים האחרונות, מלבד פה ושם תקופה קצרה, אני לא משחק במשחקי וידאו כלל, אך בתקופת הקורונה כן מצאתי את עצמי משחק עם הבן שלי ב-Baldur’s Gate וקצת מעביר לו את האהבה שלי לעולם הזה.

לכן כשראיתי שסרט חדש של ״מבוכים ודרקונים״ עולה לאקרנים, שכחתי את כל הכישלונות הרבים של עולם הפנטזיה בקולנוע ובאמונה שלמה בחרתי לי את בני הלוויה (companions) הנאמנים ביותר שלי, בני ואישתי ויצאנו להרפתקה (quest) בבית הקולנוע פרימיום באשקלון.

תקציר העלילה – מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים

אדגין דרוויס (כריס פיין) הוא זמר דרכים (bard) וחבר בקבוצת ההארפרים, קבוצה שוחרת שלום ונלחמת בפושעים ו״קוסמים אדומים״. לאחר שאישתו האהובה נהרגת בידי ״קוסם אדום״, הוא נשאר לבדו עם בתו התינוקת, קירה. מכיוון שעולמו נחרב הוא פונה לדרכים של גניבה ומרמה ומתחבר לחבורה שכוללת את הלגה הברברית (מישל רודריגז), סימון עומר הקוסם המתלמד והנוכל פורג’ פלטשר (יו גרנט).

כשקוסמת רבת עוצמה בשם סופינה מציעה לחבורה לשדוד את המטה של ההארפרים, אדגין מסכים לכך לאחר שהוא שמע שיש שם לוח קסום, שיכול להחזיר לחיים את אישתו. הפעולה מסתבכת ואדגין והלגה נתפסים ונכלאים.

שנתיים לאחר מכן, אדגין והלגה מבצעים בריחה נועזת (ומיותרת) בעת שימוע שלהם. הם מגיעים לעיר Neverwinter ומגלים שכעת פורג’ פלטשר עם סופינה כעוזרתו, הפך להיות לשליט של העיר. פלטשר שיקר לקירה אודות אביה, וגרם לה להאמין שהוא אינו רוצה בטובתה. לאחר עימות מול פלטשר, הוא מגרש את אדגין והלגה מהעיר.

בתגובה אדגין והלגה מקימים חבורה חדשה, כולל סימון הקוסם והדרואידית, דוריק. יחד, ארבעתם יוצאים למסע במטרה להפיל את פלטשר ולשכנע את קירה לסלוח לאביה.

השורה התחתונה

״מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים״ מצליח להחזיר את הכבוד לסרטי הפנטזיה. עם סיפור שמסופר באופן קצבי ושילוב של המון הומור, הסרט היה הנאה צרופה מבחינתי. למי שמחפש סיפור פנטזי אפי ועמוק, זו לא הרוח של הסרט ולטעמי דווקא בגלל כך, מדובר בסרט מוצלח.

גישה מלאה בהומור

ישנן מידות שונות של שילוב הומור בתכני פנטזיה. ישנם תכנים כבדים ומלאי רצינות, כמו ״שר הטבעות״, או ״משחקי הכס״ ולעומת זאת יש לא מעט פנטזיות שכוללות גישה קלילה יותר. בסופו של דבר מדובר כאן על אגדה עם קוסמים, דרקונים, אוצרות והרפתקאות, כך שהסיפור לא חייב להיות קודר ורציני.

כבר מסצנות הפתיחה של הסרט ברור מאוד לאיזה כיוון הוא הולך. בסצנת הפתיחה, אסיר מפלצתי מובא לתא של אדגין והלגה. הוא מפריע להלגה באמצע אכילת המאכל האהוב עליה, תפוח-אדמה ומיד משלם את המחיר. בסיקוונס הבא, אדגין והלגה מופיעים מול הוועדה לשחרור מוקדם, שם אדגין חושף בהמון הומור את סיפור חייו, בזמן שהוא ממתין לשופט מסויים שמאחר, בעודו כל הזמן מנסה למשוך זמן.

לאורך הסרט כולו הוא שומר על רמה גבוהה של פאן, אינו לוקח את עצמו ברצינות, ומשתמש בסטיגמות של עולם ה״מבוכים ודרקונים״ על מנת להצחיק. ישנן כמה דגמאות לכך, למשל הדרקון שהחבורה נתקלת בו בעולם האפל, שאיך לומר, לא מדובר בדרקון שאוהב לשמור על כושר. דוגמה נוספת היא דמות האביר (Paladin), שזו דמות שכולה טוב, עד כדי כך שהוא תמיד הולך בדיוק ישר ואינו סוטה מדרכו לא משנה מה.

יש עוד המון סצנות מצחיקות, כשאולי הטובה שבהן היא הסצנה בה הם משתמשים בחפץ קסום שמאפשר להם להעיר גופות ולשאול אותן 5 שאלות, אבל בדיוק 5 שאלות. כך הם חוקרים בית קברות שלם במטרה להבין מה עלה בגורלה של קסדה קסומה. אני חושב שמדובר באחד הסיקוונסים המצחיקים ביותר שיצא לי לראות בתכני פנטזיה.

עריכה וקצב

את זה שהסרט לא מפסיק להצחיק הזכרנו כבר בפסקה הקודמת, זה מתחבר נהדר עם הקצב של הסרט והדרך בה הוא מספר את הסיפור. ״מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים״ הוא סרט לא קצר, באורך של שעתיים ורבע. יחד עם זאת, מצאתי את הסרט קליל, מבדר ובשום רגע הוא אינו נופל למלכודת של נמרח או משעמם.

כמו סרטי פנטזיה רבים, גם ״מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים״ הוא דיי תזזיתי, כיוון שהגיבורים נמצאים במסע ממקום למקום. הקופצנות הזו מתחברת לסיפור ולז׳אנר, כך שהסרט לא מרגיש כמו אוסף של חלקים לא קשורים מצד אחד ולא כמו אפוס ארוך וכבד מהצד השני.

פן נוסף של העריכה שאהבתי הוא שלא היה איזה קדימון ארוך שמסביר על העולם, וקבוצות הכוח השונות. אומנם עבור חובבי פנטזיה, זהו חלק שיכול להיות מהנה, אך הטיפול בנושא כאן, דרך סיפורים של אדגין והיכרות העולם תוך כדי התפתחות העלילה הוא מודרני יותר ונגיש יותר לקהל, שאינו חובב פנטזיה הארדקור.

כשמשלבים את נושא ההומור הכמעט תמידי של הסרט עם הקצב המהיר, לא יכולתי שלא להיזכר בסרט ״תור אהבה ורעם״ שהיה לו ווייב דומה. בשני הסרטים נהינתי מאוד מעבודת העריכה.

ליהוק ומשחק

נתחיל כמובן מכריס פיין בתפקיד אדגין. פיין הוא כבר שחקן וותיק, הוא הוביל את סרטי מסע בין כוכבים, כיכב לצידה של גל גדות בסרטי וונדר-וומן ותפקידים רבים נוספים. אני זוכר לו גם את ההופעה ב-Unstoppable, מותחן שאני מאוד מחבב על רכבת שיוצאת מכלל שליטה. עבורי מדובר בשחקן טוב, שיודע גם להיות מצחיק וגם שחקן דרמטי בהחלט טוב. פיין מוביל את הסרט הזה בחינניות, ניכר שהוא נותן כבוד ומקום לשאר הקאסט, המשחק שלו אמין ומצחיק באופן כנה ומשכנע.

מישל רודריגז מגלמת את הלגה, הברברית הרצינית, חסרת ההומור ובעיקר חסרת הטקט. מישל אחראית גם ללא מעט מסצנות האקשן והקרבות. הדרואידית הסרקסטית משהו, דוריק, מגולמת בידי סופי ליליס, המוכרת מסרטי האימה ״זה״. את הפלאדין הטוב באופן מוגזם ומחליא משהו מגלם רג׳ה ג׳אן פייג׳, שגם הוא עושה עבודה מצוינת.

ליהוק נוסף, שארצה להתייחס אליו הוא הליהוק של יו גרנט בתור הנבל, פורג’ פלטשר. אני לא מתחבר לדמויות הנבלים של גרנט, הנבל רודף הבצע, הוא דמות שהוא כבר גילם ב״מבצע פורצ’ן: תרגיל מלחמה״, למרות שמדובר בז׳אנר שונה לגמרי, לא יכולתי שלא להרגיש קווי דימיון בין שתי הדמויות.

על מנת לסיים על הצד החיובי, בראדלי קופר מגיע להופעת אורח קצרה, בתור בעלה לשעבר של הלגה ועושה תפקיד משעשע ביותר.

סיכום

״מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים״ מצליח להחזיר את הכבוד לסרטי הפנטזיה. עם סיפור שמסופר באופן קצבי ושילוב של המון הומור, הסרט היה הנאה צרופה מבחינתי. למי שמחפש סיפור פנטזי אפי ועמוק, זו לא הרוח של הסרט ולטעמי דווקא בגלל כך, מדובר בסרט מוצלח.

סוד הקסם כאן הוא האיזון הנכון בין הסיפור וההומור, לכן הסרט אינו כבד מידי וגם אינו פרודיה מוגזמת. כך יצא שבסופו של דבר גם אני, גם בני וגם אישתי, כולנו יצאנו מרוצים.

אז אומנם הציון הריאלי של הסרט הוא באזור ה-7.5, אני חייב לתת לסרט בונוס על ההנאה וההומור.
הציון שלי: 8.5/10