AVReviews

הפעם הלכנו לצפות בסרטו החדש של גיא ריצ׳י, ״מבצע פורצ’ן: תרגיל מלחמה״. קומדיית פעולה בכיכובם של ג׳ייסון סטיית’ם, אוברי פלאזה ויו גרנט.

תקציר העלילה – מבצע פורצ’ן: תרגיל מלחמה

מזוודה נגנבת ממעבדת מחקר סודית באוקראינה, לא ידוע מה יש בתוכה, אבל בשוק השחור נקבע מחיר של 10 מילארד דולר תמורתה. ממשלת בריטניה מבינה שיכול להיות שמדובר כאן בסכנה ממשית עבור הסדר העולמי, לכן הם מחליטים פונים אל ניית׳ן, מפעיל צוות סוכנים עצמאיים.

ניית׳ן מגייס את יחידת העלית הטובה ביותר שלו, בראשם אורסון פורצ׳ן (ג׳ייסון סטיית’ם), סוכן קר רוח וכל יכול, יחד איתם מומחית התקשורת והמחשבים, שרה פידל (אוברי פלאזה) ו-ג׳יי ג׳יי דיוויס, הצלף והשחקן המשלים של הצוות. לאחר חקירה קצרה הצוות מבין שמי שמעורב בעסקת המכירה הוא גרג סימונדס (יו גרנט), סוחר נשק בכיר, שאין דרך להגיע אליו. התוכנית שלהם מערבת גיוס של כוכב הקולנוע, דני פרנצ׳סקו (ג׳וש הארטנת), אותו גרג מעריץ. החבורה מגיעה למסיבה פרטית של גרג לגיוס תרומות עבור יתומי מלחמה, ושם הם מנסים להתקרב אליו על מנת לחשוף מי הוא הקונה של המזוודה המסתורית. בדרך הם מגלים שחבורת שכירי חרב מתחרה בהובלתו של מייק רוצה לחטוף להם את המשימה. אז האם הם פורצ׳ן וחבורתו יצליחו לגבור על התחרות ולהציל את האנושות?

השורה התחתונה

קו העלילה הראשי ב״״מבצע פורצ’ן: תרגיל מלחמה״״ הוא משהו שראינו באיזה אלף סרטים. קווי העלילה המשניים כמו השימוש בכוכב קולנוע על מנת להפיל פושעים ״אמיתיים״, גם הם לא שיא המקוריות. לעומת זאת, נקודת החוזקה של הסרט הן עיצוב הדמויות התיאטרלי והמוגזם, שמתבטא בכל אחת מהדמויות שמופיעות על המסך, הדיאלוגים מלאי ההומור, וקטעי האקשן.

אז אם יכולים להעלים עין על נושא העלילה ופשוט ליהנות מרמת המשחק, כתיבת הדמויות וקטעי האקשן וההומור, אתם הולכים ליהנות מאוד מהיצירה החדשה של גיא ריצ׳י.

הסגנון של גיא ריצ׳י

הבמאי הבריטי, גיא רי׳צי מתמחה בקומדיות פעולה ומותחני פשע. הוא קנה את עולמו בסרטים כמו ״לוק סטוק ושני קנים מעשנים״ ו-״סנאץ׳״. שקבעו את סגנונו הייחודי, שימוש בדמויות תיאטרליות, המון הומור, דיבור מהיר ואקשן בלתי פוסק. אני מזהה קווי דימיון בין הסגנון של ריצ׳י לזה של לוק בסון הצרפתי, בעיקר בקצב המהיר ובלתי פוסק של סרטיהם. גיא ריצ׳י מוסיף על כך דמויות צבעוניות יותר, או אולי הזויות יותר.

גיא המשיך לשכלל את סגנונו בסרטים כמו ״רוקנרולה״ מ-2008 ו-״הג׳נטלמנים״ המעולה מ-2019 עם מתיו מקונוהי. במהלך השנים גיא התנסה גם בסגנונות שונים בסרטים כמו ״אלדין״ או סרטי ״שרלוק הולמס״ בכיכובו של רוברט דאוני ג׳וניור. אם כי גם בסרטים אלה בהחלט ניתן להרגיש את המגע שלו ושילוב סגנונו.

גיא אוהב מאוד לשתף פעולה עם שחקנים שחוזרים פעם אחר פעם לסרטיו, וג׳ייסון סטיית’ם הוא אחד הקבועים ביותר, כאשר הוא כיכב גם בשני הסרטים שהעלו את ר׳יצי לגדולה, ״לוק סטוק ושני קנים מעשנים״ ו-״סנאץ׳״ גם בסרטו ״שומר טינה״ מ-2021 וחוזר לככב כאן ב״מבצע פורצ’ן״, גם יו גרנט שיחק אצל ר׳יצי בעבר, למשל ב״הג׳נטלמנים״.

פאן שמכפר על העלילה

בואו נוציא את זה מהמערכת, העלילה כאן כוללת סוכנים עצמאיים, שמופעלים בידי הממשלה ומנסים לעצור מ״משהו קטלני״ להגיע לידיים הלא נכונות. קו העלילה הראשי פה הוא משהו שראינו באיזה אלף סרטים. קווי העלילה המשניים כמו השימוש בכוכב קולנוע על מנת להפיל פושעים ״אמיתיים״, גם הם לא שיא המקוריות. במילים אחרות העלילה היא בשום צורה לא נקודת החוזקה של הסרט או הסיפור ב״מבצע פורצ’ן״.

מה הן נקודות החוזקה של הסרט אם כן? ובכן, עיצוב הדמויות התיאטרלי והמוגזם, שמתבטא בכל אחת מהדמויות שמופיעות על המסך, הדיאלוגים מלאי ההומור, וקטעי האקשן. בכל שלושת האלמנטים הללו החלק המשותף הוא ״פאן״. זרקו את הרצינות מחוץ לחלון, ופשוט תהנו מההצגה המעט מטופשת, אבל האנרגטית, המשעשעת והמאוד מהנה הזו.

אפשר היה בקלות לקחת את העלילה בסרט הזה לעוד סרט אקשן רציני ומעייף, כזה שהיה פופולרי בשנות ה-80 וה-90. במקום זאת גיא ריצ׳י בוחר בטוויסט הזה של רוח השטות, לא לוקח את עצמו ברצינות ומספק תוצאה שגרמה לי לחייך כל הדרך עד לכתוביות.

פלאזה גונבת את ההצגה

השחקן הראשי בסרט הוא ג׳ייסון סטיית’ם, שמגלם את הסוכן הכל יכול אורסון פרוצ׳ן. המשחק של סטיית’ם יציב כמו סלע, אתם יודעים תמיד מה תקבלו ממנו, גבר מסוקס, מאופק, שתמיד נמצא בשליטה. ראינו את זה ב״הובס ושואו״, או ״The Meg״, או כל סרט שלו שראיתי פחות או יותר. לטעמי מדובר באחד משחקני האקשן הטובים של העשורים האחרונים ואני לגמרי נהנה לראות אותו מבצע את אותו התפקיד פעם אחד פעם.

שחקנים אחרים בסרט כמו Cary Elwes, שמגלם את ניית׳ן, או ג׳וש הארטנת, שמגלם את דני פרנצ׳סקו, עושים עבודה מעולה עם הרבה שכבות של הומור בדמויות שלהם. את יו גרנט של השנים האחרונות, אני פחות מחבב, העדפתי את הדמויות שלו בסרטים כמו ״יומנה של ברידג׳יט ג׳ונס״. יחד עם זאת, ישנה סצנה אחת פשוט מושלמת של גרנט בסרט, בסצנה הוא נכנס לתוך חדר מלא ב״נבלים״ ומסביר להם למה כדאי להם מאוד לשלם את העמלה שהם חייבים לו על חלקו בעיסקה, ממש זהב קולנועי הסצנה הזו.

ואז הגיעה אוברי פלאזה. את גברת פלאזה, לטעמי לא הכרתי כלל עד ללפני חצי שנה כזה. מאז השם שלה מופיע לי כל הזמן ביוטיוב וברחבי הרשת. אישתי צפתה לאחרונה בסדרה ״הלוטוס הלבן״, שאוברי משחקת שם, ואיכשהו נוצרה אצלי תחושה כאילו היא פתאום בכל מקום. אז הרשו לי לומר לכם, מהרגע שדמותה של פלאזה, שרה, מופיעה על המסך, הרמה של הסרט עולה בשתי דרגות מבחינתי. שרה כל כך חיננית, עוקצנית, מבריקה, מצחיקה, שכל רגע שהיא מופיעה על המסך הסרט מרגיש לגמרי שלה. ישנה גם לגמרי תחושה שהיא זו שמנהלת את כל המבצע, עם כל הכבוד לפור׳צן, ששמו מופיע בכותרת של הסרט. כך שאני מציע להחליף את השם ל״שרה פידל: תרגיל מלחמה״.

סיכום

למרות העלילה הבנאלית, שבאמת נמצאת שם רק בתור תירוץ עבור חבורת השחקנים המוכשרת והבימאי האנרגטי להשתולל, להצחיק, ללכת מכות, להשתתף במרדפי מכוניות ואז שוב להצחיק, ״מבצע פורצ’ן: תרגיל מלחמה״ הוא אחד מסרטי הפעולה הכי מהנים שצפיתי בהם בשנים האחרונות.

אז אם יכולים להעלים עין על נושא העלילה ופשוט ליהנות מרמת המשחק, כתיבת הדמויות וקטעי האקשן וההומור, אתם הולכים ליהנות מאוד מהיצירה החדשה של גיא ריצ׳י.
הציון שלי: 8.5/10