AVReviews

מייק היא סדרת דרמה ביוגרפית, המגוללת את סיפורו של המתאגרף האגדי והמאוד שנוי במחלוקת, מייק טייסון. צפיתי בכל שמונת הפרקים ביום אחד, האם גם לכם כדאי?

תקציר העלילה – מייק

הסדרה ״מייק״ הינה סדרה בת 8 פרקים המספרת את סיפור עלייתו ונפילתו של מייק טייסון, ״איירון מייק״. מייק טייסון היה הכוכב הבלתי מעורר של עולם האגרוף, כוכב שהפך לסליבריטי ושם מוכר בכל בית, גם בין אלה שכלל לא מתעניינים באגרוף. במילים אחרות הוא היה המייקל ג׳ורדן של עולם האיגרוף.

הסדרה מספרת את סיפורו של מייק באופן דיי כרונולוגי, עם כמה פלאשבקים פה ושם. מתחילים מהילדות באחת השכונות הקשות בארה״ב (מציינים בסדרה שבשכונה היה את מספר מקרי הרצח הגבוה במדינה), הפנייה לעבריינות, כולל גניבות ומעצרים רבים. בגיל 13 מייק היה במוסד לקטינים ושם הוא גילה את האיגרוף. בזכות כישרון מולד נדיר והתמדה, מייק הצטיין ועבר להתאמן עם קאס (הארווי קייטל), מאמן וותיק שאימן פעם שני אלופי עולם, אך ירד מגדולתו. קאס רואה במייק את התקווה שלו להזדמנות אחרונה.

בהמשך מייק עובר לקריירה מקצוענית ומהר מאוד הופך להיות למפלצת בלתי ניתנת לעצירה. זה מדהים עד כמה הוא היה טוב יותר מכל מתחריו. עם ההצלחה מגיעים המשברים האישיים, הבעיות הנפשיות, ההתמכרויות, הנשים וההתנהלות הכלכלית. עד לסוף הסדרה, מייק ישב בכלא, ימצא את האיסלם, יבגוד ויפגע בכל מי שיקר לו, יאבד את כל הונו ויהיה בעלים של נמר.

השורה התחתונה

״מייק״ היא אחת מסדרות הביוגרפיה המושקעות והמרשימות שנעשו בשנים האחרונות ואני נהניתי מכל רגע בה. למרות הכשלים הטכניים באפליקציית דיסני פלוס, נשארתי מרותק למסך במשך כל שמונת הפרקים של הסדרה, שלטעמי עושה עבודה פנטסטית בהעברת סיפור מורכב על כוכב ספורט עליאי, שהיה גם נער מתוסבך עם בעיות כעס וחוסר שליטה עצמית. אדם שעשה הרבה רע ועדיין היה גיבור תרבות עבור רבים.

סגנון, צילום ועריכה

הסגנון בו הסדרה מועברת הוא מופע מונולוג של טייסון בהווה, בו הוא מספר את כל סיפור חייו לקהל, כאשר אנחנו זוכים לראות את הפלאשבקים באריכות. הסיפור מסופר באופן כרונולוגי. משמעות הסגנון הזה היא שהסיפור מסופר כביכול מנקודת המבט של טייסון הבוגר בעצמו ולא על ידי צד שלישי. מייק טייסון עצמו התנגד לפרויקט, מכיוון שהם לא פנו אליו ועושים כסף על הסיפור שלו, אך לפי המקורות שקראתי, רוב הסיפור מבוסס על דברים שמייק בעצמו סיפר או כתב. קטעי הראיונות שמופעים בסדרה משוחזרים באופן מדויק אף הם.

מופע היחיד הזה שמוצג לכל אורך הסדרה מבוסס על ההופעה, שהייתה גם ספיישל טלוויזיוני, בה מייק סיפר את סיפורו. המופע הזה נקרא ״Mike Tyson: Undisputed Truth״.

הצילום והעריכה בסדרה הם קצביים במיוחד, דינאמיים ומהירים כמו מסלול החיים של טייסון. יש כאן שימוש בהרבה טריקים קולנועיים, שמדגישים את כך שמדובר כאן בסיפור ולא ניסיון שחזור דרמטי ריאליסטי, בין היתר שימוש מאוד נרחב בשבירת הקיר הרביעי, כלומר דמויות הפונות למצלמה ומספרות את מה שהן חושבות באותו הרגע. בנוסף ישנו שימוש נרחב בפרייז פריים, הילוך איטי וטכניקות נוספות. הצגת סיפור כזו, הופכת את הצפייה לקלילה יותר, גם כשמדובר בנושאים כבדים ומאוד לא נעימים. הסגנון מזכיר סרטי פשע של סקורסזה, שגם הוא נוטה להכניס אלמנטים מלאכותיים/קולנועיים לעשייה שלו.

מעבר לסיפור המרתק על אחת הדמויות הכי יוצאות דופן בתרבות האמריקאית, לסגנון הצילום והעריכה הייתה השפעה מכרעת על כך, שלא יכולתי להפסיק לצפות בסדרה וסיימתי את כולה בבינג׳ של יום.

רמת המשחק

רמת המשחק בסדרה היא גורם נוסף שהדביק אותי למסך. בראש ובראשונה אני חייב להוריד את הכובע בפני טרוונטה רודס (Trevante Rhodes), שמגלם את מייק. מזמן לא ראיתי תצוגת משחק כל כך טוטאלית ומציאותית. כשמגלמים דמות שיש לה מיינרות, קל מאוד ליפול לצד החיקוי ולהתמקד בדברים הבולטים, עד שזה הופך למוחצן ומוגזם. טרוונטה לוקח את הדמות לקצה, הוא ממש מרגיש כמו מייק בכל שלבי חייו, מבלי שזה מרגיש פרודי או זול.

טרוונטה התפרסם בזכות תפקידו בסרט Moonlight, שטרם יצא לי לראות. שני שחקנים נוספים מגלמים את מייק בתור ילד ונער, אלה הם זיידן ג׳יימס ו-בי. ג׳יי. מיינור, שגם הם נותנים תצוגת משחק טובה.

ישנם שני שחקני משנה שאני רוצה לציין לחיוב. ראשית הארווי קייטל הוותיק, שמגלם את קאס, המאמן הרציני הראשון של מייק שהוביל אותו לדרך הבטוחה לתואר אלוף העולם. קאס ניסה ללמד את מייק לשלוט בעצמו והוא אהב אותו בדרכו עד לרמה שהוא ואישתו אימצו את מייק לאחר שאימו של מייק נפטרה. קאס בדרכו הזקנה והניירוטית משהו, הוא דמות חביבה ובסך הכל חיובית. יחד עם זאת, הוא זה שלימד את מייק להיות ״מפלצת״ בזירה, ולא בטוח שזה הדבר הכי בריא עבור ילד בן 14.

שחקן המשנה השני הוא ראסל הורנסבי שמגלם את דון קינג, אולי האמרגן המפורסם והידוע לשמצה בהיסטוריה. אדם שתעבת בצע ושחיתות פשוט כתובים לו על המצח. ראסל עושה עבודה פאנטסיטית בלהציג את הצ׳ארם הכובש של הדמות, וגם את הדרך בה הוא מתרץ את התנהגותו כלפי עצמו, באמצעות סדרה של משפטים הנאמרים תוך כדי שבירת הקיר הרביעי.

באופן כללי גם כל הצוות המשלים של הקאסט עושים עבודה ראויה ביותר ורמת המשחק בסדרה הינה משובחת.

התמודדות אמיצה עם הצד השלילי של מייק טייסון

למרות שהסדרה כולה מסופרת כביכול מנקודת המבט של מייק, היא לא מנסה לצייר תמונה וורודה של דמותו, או לברוח מהמעשים השליליים הרבים שלו. חלק מהעניין הוא בגלל שזה מסופר מנקודת מבט של אדם בוגר, שהשתקם ומסכם את חייו באופן כנה.

שיא האומץ של הסדרה הוא בפרק 5, ״דזריה״. הפרק שדן במקרה האונס של דזריה וושינגטון בידי מייק טייסון, שהורשע בבית המשפט ונשלח לכמה שנות מאסר בפועל. בניגוד לכל שאר הפרקים רוב הפרק מסופר מנקודת מבטה של דזריה. כאילו במקרה הזה היוצרים אומרים לנו, שאם כל הכבוד לנקודת המבט של מייק טייסון, הזכות על לספר מה קרה באמת שם היא של דזריה.

דזריה עברה מסע של הכפשות, כשרבים ראו בה רודפת בצע, קנאית להצלחה של גבר שחור ועוד שלל דברים. הסדרה מראה ראיונות טלוויזיונים, בהם הציבור האשים אותה במה שקרה. רק מיעוט תמך בה. אני יכול רק לקוות שאחרי עידן ה-me too, דעת הקהל תהיה שונה דרמטית במקרים דומים כיום.

יש לציין שגם דמותו של מייק בסדרה וגם במציאות, עדיין דבקים בגרסה שלהם, שלא היה שם אונס.

האונס היה אומנם השיא, אך מייק עשה לא מעט דברים רעים מעבר לכך והסדרה בהחלט משקפת את צדדיו הרבים והאופי המורכב שלו.

כשלים טכניים של שירות דיסני פלוס

מאז ששירות דיסני פלוס הושק בישראל, הם ספגו ביקורות קשות ברחבי הרשת ממשתמשים שהתאכזבו על כך שקיבלנו גרסה של אפליקציה, שפותחה לשוק ההודי והיא סובלת מבאגים וממחסור פיצ׳רים. אכן גם אני חוויתי שלל בעיות, כגון תקיעות, חוסר אחידות בממשקים בין פלטפורמות שונות ועוד. בסדרה זו נתקלתי בשתי בעיות, שעד כה לא חוויתי בשירות. בשני פרקים הכתוביות היו (מאוד) לא מסונכרנות, ואילו בפרק אחד הייתה בעיה בפס קול כך שחלק גדול מהנאמר פשוט לא נשמע לחלוטין. מזל שבפרק הזה לפחות הכתוביות היו מסונכרנות, אחרת פשוט הייתי נאלץ לפרוש ולא הייתם רואים את הסקירה הזו כלל.

הטירוף שנקרא ארה״ב

מעבר לסיפורו יוצא הדופן של מייק טייסון, הסדרה הזו היא בהרבה מובנים סיפורה של אמריקה. ילדים מוכשרים שצומחים משכונות עוני והופכים לעשירים מידי ומהר מידי, זו היא הרי התגשמות החלום האמריקאי. כולם אוהבים את סיפורי ההצלחה, ואולי אף יותר מכך את הנפילה שבאה אחריהם. יחד עם סיפור ההתעשרות של הכוכב שהצליח, יש את הסיפור של הפרזיטים שרוכבים על ההצלחה, בין אם אלו החברים שנהנים מהממון או המנהלים שמנצלים את הכוכבים, שלא פעם אינם מספיק חכמים לדאוג לעצמם.

כמובן שעל כל סיפור כזה של מייק טייסון, יש המון סיפורים קטנים בהרבה, עם הצלחות קטנות וכישלונות כואבים.

סיכום

המיני סדרה ״מייק״ הינה סדרת דרמה ביוגרפית מרתקת על אחת הדמויות הכי שנויות במחלוקת בעולם הבידור והספורט האמריקאיים. כוכב על שצמח ממקום הכי נמוך שיש, עלה לגדולות והתרסק ממרומים. הסדרה קצבית, ערוכה נהדר ורמת המשחק שואפת למופתית. למרות הכשלים הטכניים באפליקציית דיסני פלוס, נשארתי מרותק למסך במשך כל שמונת הפרקים של הסדרה, שעושה עבודה פנטסטית בהעברת סיפור מורכב על כוכב ספורט עליאי, שהיה גם נער מתוסבך עם בעיות כעס וחוסר שליטה עצמית. אדם שעשה הרבה רע ועדיין היה גיבור תרבות עבור רבים.

״מייק״ היא אחת מסדרות הביוגרפיה המושקעות והמרשימות שנעשו בשנים האחרונות ואני נהניתי מכל רגע בה.
הציון שלי: 9/10.