AVReviews

“קאובוי של אספלט” הינו סרט דרמה חדש מבית נטפליקס בכיכובו של אידריס אלבה. כבר התרגלנו לחלוטין לראות את כוכבי הקולנוע הגדולים ביותר מופיעים בסרטי נטפליקס. מי זוכר שרק לפני שנתיים זה היה עדיין בגדר מאורע נדיר.

תקציר העלילה – קאובוי של אספלט

קול (Caleb McLaughlin) הינו נער בעייתי שגר עם אמו בדטרויט. לאחר שקול מסתבך בקטטה נוספת בבית הספר, אמו מחליטה שהגיעו מים עד נפש, היא אורזת את בגדיו בשקיות זבל ומסיעה אותו לפילדלפיה אל אביו לתקופת הקיץ. היא משאירה אותו שם בפתח ביתו של אביו באמצע הלילה ופשוט נוסעת משם.

אביו של קול הוא הארפ (אידריס אלבה). הארפ שייך לקהילת הקאובויים העירוניים, שהם קבוצה של אפרו-אמריקאים שמגדלים ומטפלים בסוסים באמצע העיר. הארפ נותן לקול הזדמנות למצוא משמעות בחייו דרך הקהילה, במקביל חבר הילדות של קול, סמוש, מושך את קול להרוויח כסף באמצעות סחר בסמים. הארפ מזהיר את קול, שאם הוא לא ינתק את הקשר עם סמוש, לא יהיה לו בית לחזור אליו. קול נקרא בין שני העולמות וברור שבסופו של דבר הוא יצטרך לבחור.

סיפור על התבגרות

“קאובוי של אספלט” הינו סרט דרמה על התבגרות, שמציג את הבעיות הרבות שהנוער השחור מתמודד איתן בארה”ב. העוני והרצון להשתייך יכול לדחוף את הצעירים בשני מסלולים, או למצוא עיסוק שיחבר אותם לקהילה, או להישאב לחיי הרחוב האלימים והמלאים בסמים. במקרה של הסרט הזה, הטיפול בסוסים הוא המפלט, בהרבה תכנים אחרים זהו עיסוק בספורט.

קול זועק להשתייך, הוא צעיר ומבולבל מצד אחד ומצד שני הוא חושב שהוא בוגר. בסיקוונס הפתיחה, אמו של קול מתעצבנת עליו ואומרת לו “תפסיק להתנהג כאילו שאתה מבין הכול”.

אביו של קול מתנהג אליו בקשיחות, כיוון שהוא מאמין שחינוך כזה בונה אופי, לעומתו סמוש מקבל את קול בהרבה אהבה, נותן לו מתנות ומוציא אותו לבלות. דמותו של סמוש הינה דמות מעניינת, מצד אחד הוא הדמות השלילית שמדיחה את קול לסחר בסמים ומסכנת את חייו, אבל מצד שני סמוש, הוא צעיר ותמים שרק חולם לברוח מפילדלפיה למקום שקט בכדי להקים בו אורוות סוסים. סמוש, כמו קול, מייצג את הנוער האפרו-אמריקאי הדיי מבולבל ואבוד, רק שבניגוד לקול אין לו דמות של הורה בחייו.

הצילום

“קאובוי של אספלט” מצולם בצורה מאוד אישית, הסרט מתמקד בדמותו של קול, ולוקח אותנו איתו למסע של גילוי עצמי והתבגרות. לעיתים ישנו שימוש במצלמה רועדת על מנת להדגיש את הריאליות והתחושה שאנחנו כצופים נמצאים יחד עם קול. בקטעים נרחבים של הסרט אין מוזיקת רקע, זהו סרט שמנסה להביא את הסיפור לפני הכול, בלי קישוטים רבים.

המשחק

אידריס אלבה משחק כאן תפקיד משני, והסרט עוקב ונשען בעיקר על קאלב שמגלם את קול. מבחינת המשחק הדמויות שהרשימו אותי במיוחד היו דווקא דמויות המשנה, למשל פאריס או איישה. כשהתברר בסיום הסרט שחלקם הם באמת בני הקהילה, ללא רזומה משחק קודם, זה רק הפך את ההופעה שלהם למרשימה עוד יותר.

מה פחות אהבתי

הסרט אינו חף מבעיות, לטעמי שתי הבעיות העיקריות בו הוא הרציפות והאובר רגשנות. מבחינת הסיפור של קול הייתה לי הרגשה של קצת דילוג בין סצנות ופחות סיפור רציף. לרגע היה נראה שהוא הסכים לנתק קשר עם סמוש, כפי שאביו ביקש, ואז מתברר שהוא המשיך להיפגש איתו בלילות ולסחור בסמים. לא ממש ברור מתי הוא ישן וזה נראה לא הגיוני שאביו לא שם לב לכך ואינו מגיב, למרות שהוא אמר לקול מפורשות, שאם הוא לא ינתק את הקשר עם סמוש, אין לו מה להגיע הביתה.

בחלק מהסצנות בסרט הייתה אובר דרמטיזציה ורגשנות, אומנם זה הגיוני בגיל ההתבגרות כשהכול נראה מוגזם, אבל עדיין זה נתן מעט תחושה של דרמה מעט זולה.

מעבר לסיפור האישי

מעבר לסיפורו האישי של קול, הסרט מכיר לנו כמה תופעות חברתיות שהיו פחות מוכרות לי. למשל עניין הקאובויים האפרו-אמריקאים, בכל ערב חברי הקהילה יושבים לשתות יחד ולדבר על החיים, דרך השיחות שלהם, הסרט מעביר לנו מספר מסרים. למשל את העובדה שלמרות איך שהוליווד מציגה זאת, הקאובויים לא היו רק לבנים, וגם לאפרו-אמריקאים יש היסטוריה של עבודה בחווה, אילוף סוסים ועוד.

תופעה מסקרנת שהסרט מתאר היא האורוות העירוניות בפילדלפיה. מסתבר שחברי הקהילה בפילדלפיה הפכו כל מיני מבנים לאורוות מאולתרות, שם הם מטפלים בסוסים. ישנה קהילה שלמה מסביב לעניין, והצעירים שנכנסים לעניין, מוצאים בכך מקום מפלט שמוציא אותם מהרחובות. לרוב השטחים האלה נשכרים ולא באמת שייכים לחברי הקהילה, מה שלא פעם מוביל לכך שהם נאלצים לסגור את האורוות. בסיום של הסרט, מתברר שחלק מהשחקנים בסרט הם באמת חברי הקהילה מפילדלפיה והם מספרים עד כמה האורוות האלה הן עיסוק חשוב ומציל חיים מבחינתם.

סיכום

לסיכום, “קאובוי של אספלט” הינו סרט דרמה שתוך כדי סיפור התבגרות של נער אפרו-אמריקאי, מכיר לנו קהילה של חובבי סוסים עירונית בפילדלפיה, המהווה מקום מפלט לחבריה ועוזר להוציא את הנוער מתרבות הרחוב המלאה בסמים. הסיפור מרגש לעיתים וחושף בפנינו את הבחירות העומדות בפני המתגברים האפרו-אמריקאים, את העוני, את רמת החיים הירודה בשכונות ובעיות הסמים והפשע.
הציון שלי: 7/10.