AVReviews

אם כבר עשיתי מנוי לאמזון פריים וידאו, לא יכולתי לוותר על צפייה ב״שר הטבעות: טבעות הכוח״, סדרת הפנטזיה המושקעת של אמזון, שמתרחשת בעולם שר הטבעות.

הסדרה זכתה לביקורות בחלקן פושרות ובחלקן האחר ממש קטלניות. בכתבה זו אציג בקצרה את דעתי האישית כלפי הסדרה.

תקציר העלילה – שר הטבעות: טבעות הכוח

הסדרה מתרחשת אלפי שנים לפני אירועי ״ההוביט״, בתקופת העידן השני של הארץ התיכונה. אחרי מפלתו של מורגות’, שורר שלום יחסי ומתוח בארץ התיכונה. גלדריאל האלפית, שאיבדה את אחיה האהוב ורבים אחרים במלחמה, משוכנעת שהשקט הוא שקרי ושעוזרו של מורגות’, הלוא הוא סאורון, נמלט ובונה בשקט צבא אופל, על מנת לשוב ולהילחם. גלדריאל מוצאת רמזים לחזרתו אך כשהיא חוזרת אל ממלכת לינדון, מלך האלפים בוחר להעניק לה אות כבוד ולשלוח אותה חזרה אל וואלינור שם היא יכולה לזכות בחיי נצח ללא דאגות. מצפונה של גלדריאל אינו שקט והיא מוותרת על המסע.

בעת שהיא קופצת מספינת האלפים היא נתקלת בקבוצת אנשים שורדים, היא מתחברת שם אל הלבראנד, שמספר לה שארצו נחרבה בידי אורקים. זה מספק לגלדריאל את ההוכחה לה היא זקוקה. מסע ההישרדות של השניים מוביל אותם אל ממלכת נומנור, שהייתה פעם בת ברית של האלפים, אך מזה שנים הם ניתקו את הקשר. כעת על גלדריאל והלבראנד לשכנע את שליטת נומנור לצאת להפלגה ולמלחמה באורקים.

במקביל לקו העלילה הזה ישנן כמה עלילות משנה. בדרום הארץ התיכונה משמר של אלפים מאבטח את הכפרים האנושיים, ומחפש את אחרוני משתפי הפעולה של מורגות’. האלף ארונדיר, מתחיל לחוש בפעילות חשודה ומגלה שאחד הכפרים נבזז ורוקן מתושביו, הוא פותח בחקירה לנסות למצוא את האחראיים.

קו עלילה נוסף עוקב אחר בני הרפוט, שנראים כמו גזע נודד וקדום של הוביטים. שם הילדה האמיצה, נורי, מגלה אדם שנפל מהשמיים ואינו זוכר מיהו. היא עוזרת לו, אך לאט לאט נהיה ברור שיש לאותו הזר כוחות, האם יתכן שזהו סאורון בכבודו?

קו העלילה האחרון הוא מצבם של האלפים בארץ התיכונה, העץ הקדוש שלהם מתחיל להשיל את עליו וזה מרמז על כך שחיי הנצח של האלפים נמצאים בסיכון. אלרונד יוצא לבקר את ידידו הנסיך הגמד, דורין, הוא שמע שהגמדים גילו במכרות שלהם מחצב רב עוצמה, שאולי יכול להיות המפתח להישרדות האלפים.

האם סאורון יגלה את פניו? האם גלדריאל תצליח לגייס צבא לפני שצבא האורקים האכזרי יתקוף? האם האלפים ישרדו? וכיצד טבעות הכח נוצרו?

שורה תחתונה

דרוש הרבה אומץ לגעת בעולם מוכר ונערץ כמו העולם של ״שר הטבעות״ של טולקין. אך לצד האומץ, ציפיתי לטיפול עם יותר כבוד והערכה כלפי העולם הזה מצד היוצרים. ״שר הטבעות: טבעות הכוח״ היא אינה סדרה גרועה, ולפחות מששת הפרקים הראשונים נהינתי מרוב קווי העלילה, אך הסיום של העונה הוא פושר ובכנות אף מרגיז.

מה אהבתי – התחלה טובה

הפקת הסדרה ״שר הטבעות: טבעות הכוח״ עלתה כ-250 מיליון דולר, זה מתורגם לוויזואליות מושקעת, קרבות מרשימים ו-CGI מושקע. בערך בששת הפרקים הראשונים מתוך שמונת הפרקים של העונה הראשונה, ישנה עבודה טובה בסך הכל בבניית העולם והאקספוזיציה של הסיפור. מתארים לנו את הצבאות והממלכות השונות של הסיפור, כאשר כל קווי העלילה מתקדמים לאט לאט במשך כל פרק.

האווירה של הסדרה הינה אפלה ומאוד רצינית, הדמויות המובילות כמו גלדריאל וארונדיר הן דמויות ממוקדות וחדורות מטרה, עם אפס הומור. שתי הדמויות הללו מלאות בכאב וטראומה והן מוכנות לעשות הכל בשביל לעצור את צבאות האויב, עוד לפני שיש הוכחה ברורה לקיום שלו.

מעט הקלילות וההומור בסדרה מגיעים בעיקר מבני ההרפוט, מעיין הובטי יערות נודדים. דמותה של נורי במיוחד, אך בעצם כל דמויות ההרפוט, הן הדמויות הסימפטיות ביותר בסדרה.

עיצוב העולם, הבנייה שלוקחת את הזמן ותחושת האיום באוויר, הן מנקודות החוזקה של הסדרה מבחינתי. חלק חזק נוסף של הסדרה הוא הקרבות, כשהאורקים מתגלים ומתחילים הקרבות, מדובר בקרבות מושקעים, שמצולמים נהדר ברמה של לא פחות מסרטי שר הטבעות.

האכזבה וחטא הגאווה

לצד בניית העולם המותחת והדיי מספקת, כמה מהאירועים שמתרחשים, מרגישים מעט מאולצים ולא ברורים, כמו למשל המפגש של גלדריאל והלבראנד, שמרגיש מקרי ותלוש. ככל שמתקדמים הפרקים ובמיוחד בשני הפרקים האחרונים של העונה, נוצרת תחושה קצת של זירוז שבולטת מאוד ביחס לקצב האיטי והנכון של ששת הפרקים הראשונים.

פנטזיה היא ז׳אנר מרתק, אולי האהוב עלי, אך בהרבה מאוד מקרים הסרטים והסדרות בז׳אנר לא מצליחים להתרומם מעל לבינוניות. כמעט תמיד מה שמפריד בין התכנים המוצלחים לבין אותם תכנים בינוניים, זה התבססות על ספרים וכתבים איכותיים. כיוון שבסופו של דבר פנטזיה היא עולם, ואיכותה נמדדת על פי העומק שלה. דוגמה בולטת לכך היא למשל הסדרה ״משחקי הכס״, בעוד שבע העונות הראשונות של הסדרה זכו לביקורות נלהבות, העונה האחרונה שלא הייתה מבוססת על כתביו של מרטין, הייתה מעוררת מחלוקת.

במקרה של משחקי הכס, הספרים לא היו קיימים, אך כאן המקרה הוא שונה. טולקין השאיר לא מעט כתבים על העידן השני, גם אם לא מדובר בספרים מסודרים. למרות זאת, יוצרי הסדרות בחרו לשנות לא מעט ו״להמציא״ לא מעט תכנים עבור הסדרה. התכנים האלה בולטים לרעה, זה מרגיש לא ״טבעי״ ולא מתכתב עם הנרטיב של עולם שר הטבעות. הדוגמה הבולטת היא כל קו העלילה של האלפים, הגמדים וחומר המיתריל, שפשוט לא מתחבר ולא ברור לשם מה הוא הומצא.

אני לא קראתי את כתביו של טולקין, אך קראתי מספר כתבות בנושא, בהן מעריצי טולקין דיי זועמים על היוצרים של הסדרה על כך שהם המציאו כל כך הרבה אספקטים מהסדרה. כאן מבחינתי נכנס מושג ״חטא הגאווה״. יוצרי סדרות מושקעות כאלה, שבאים וטוענים שהסדרה שייכת לעולם פנטזיה כלשהו, במקרה הזה של ״שר הטבעות״, יש להם אחריות כלפי היוצר המקורי והמעריצים. אי אפשר גם להשתמש בשם של היצירה ומצד שני לשנות את התוכן. יש הבדל גדול בין אדפטציה לפורמט טלוויזיוני ובין המצאה של קווי עלילה שלמים ושייך אותם כביכול אל עולם פנטזיה מוכר.

השיא של התחושה הזו של סיפור שלא שייך ולא מתאים אל העולם של ״שר טבעות״, הוא פרק הסיום של העונה. הפרק השמיני מרגיש כמו פרק של סדרה אחרת, בו ניסו לסים את קווי העלילה שפותחו במשך הפרקים הקודמים, הפרק הזה השאיר אותי דיי בהלם. זהו פרק מבולגן, כולל הרבה פרטים שלא מתחברים לכדי סיפור. העריכה, הקצב והעלילה בפרק הזה הם תלושים ולא מבוצעים טוב.

סיכום

לאחר שסיימתי את הצפייה בעונה הראשונה של ״שר הטבעות: טבעות הכוח״, אני בהחלט יכול להבין את האכזבה של מעריצים ומבקרים רבים מהפרויקט השאפתני הזה של אמזון. דרוש הרבה אומץ לגעת בעולם מוכר ונערץ כמו העולם של ״שר הטבעות״ של טולקין. אך לצד האומץ, ציפיתי לטיפול עם יותר כבוד והערכה כלפי העולם הזה מצד היוצרים. חלק מקווי העלילה הרגישו מאולצים ואינם תואמים את רוח העולם, לפחות איך שאני רואה אותו.

״שר הטבעות: טבעות הכוח״ היא אינה סדרה גרועה, ולפחות מששת הפרקים הראשונים נהינתי מרוב קווי העלילה, אך הסיום של העונה הוא פושר ובכנות אף מרגיז.
הציון שלי: 6/10