fbpx

המלצה קצרה לסרטים: "מה הסיכוי?" ו-"הגוניס" (סלקום TV)

נתחיל ב"מה הסיכוי?"

"מה הסיכוי?" (2019) הוא קומדיה רומנטית בכיכובם של סת' רוגאן ושרליז ת'רון. הסרט מתאר סיפור אהבה בין פרד, עיתונאי סטלן ואידיאליסטאנרכיסט (רוגאן) לבין שארלוט, פוליטיקאית כוכבת, שמתכננת לרוץ לנשיאות (ת'רון). מה הקשר בין שניהם? מסתבר שהם היו שכנים בשנות התיכון ושארלוט אפילו שומרת על פרד מידי פעם. כמובן שפרד היה מאוהב בה כבר אז. מפגש מקרי ביניהם, מוביל אותם לחידוש הקשר שלאט לאט מתפתח לקשר רומנטי.
מלבד הקשר בין פרד ושארלוט, הסרט מראה לנו קצת מאחורי הקלעים של העולם הפוליטי. את נשיא ארה"ב מגלם בוב אודנקירק ("סמוך על סול"), והוא עושה עבודה נהדרת בלהציג דמות קריקטורה של נשיא ארה"ב. גם מאחורי הקלעים של עולם העיתונאות מוצג מעט בסרט.
כיום לא עושים קומדיות רומנטיות כמו פעם, התמימות והסחטנות הרגשית פחות עוברים מסך כיום. לכן הקומדיות הרומנטיות המודרניות מנסות להיות קצביות יותר ולרוב גם בוטות יותר. הסרט אכן קצבי, ובנוסף לשמחתי הוא ברובו לא בוטה. ההומור, בסך הכל נשאר דיי חיובי, עם כמה יוצאים מן הכלל. הרי לא יכול להיות סרט של סת' רוגאן בו לא יהיו בדיחות סמים. זהו הומור שאני לא מתחבר אליו, והייתי שמח אם הם היו מוותרים על הסצנה במועדון הריקודים. עוד נושא שאני פחות מתחבר לצד ההומוריסטי שבו, מתרחש בסצנת הפתיחה של הסרט. פרד מסתנן לאירגון ניאו-נאצי על מנת לכתוב כתבת תחקיר עליהם ולחשוף אותם. לי אישית, קשה עם החיבור בין ניאו-נאצים לסרט קומדיה.
מעבר לשני הקטעים הללו, מאוד נהניתי מהסרט, הוא שנון לפרקים, משעשע ואפילו סאטירי מעט.
כשהסרט יצא לקולנוע, הרבה ביקורות שבחו את משחקו של סת' רוגאן  בסרט. אני ממש לא נמנה עם חובביו, אבל אני מסכים שהוא נותן פה את תצוגת חייו, כך שמשחקו בסרט הוא על גבול הנסבל, ולטעמי זה שיפור ניכר. החצי השני לעומת זאת, שרליז פשוט מקסימה, המשחק שלה אמין ולגמרי שובה לב. במשך כל הסרט לא יכולתי להתנער מהמחשבה שזו אותה השחקנית, שגילמה את פיוריאוסה ב"מקס הזועם" . אני באמת חושב שמדובר באחת השחקניות הטובות של דורנו.
לסיכום, "מה הסיכוי?" הוא קומדיה רומנטית מודרנית שעשויה כהלכה. היא מספרת סיפור רומנטי בין שתי דמויות באמת הפוכות לחלוטין. במשך רוב הסרט ההומור שנון וחיובי, כך שבהחלט נהניתי מהצפייה בסרט.
הציין שלי: 7.5/10
טריילר:

"הגוניס" (1985) 

"הגוניס" הוא סרט הרפתקאות קלאסי לכל המשפחה על פי תסריט של סטיבן ספילברג. חבורת חנונים יוצאים להרפתקה בעקבות מפת אוצר אבוד של שודד ים מפורסם, שהם מוצאים בעליית הגג בביתו של מייקי. הבית של מייקי מיועד להריסה ומציאת האוצר יכולה להיות הדרך היחידה לצאת מהמצב. בדרך הם מסתבכים עם משפחה של מאפיונרים איטלקיים וסוחבים יחד איתם את אחיו הגדול של מייקי, הנערה שהוא מאוהב בה וחברה שלה.
לא צפיתי בסרט מעולם, ולכן זו הייתה צפייה של השלמת פערים מבחנתי. לא עושים סרטים כאלה בימינו, הוא פושט צועק תמימות וילדותיות. כיום, אפילו בסרטי הילדים מנסים תמיד לדחוף תחכום כלשהו ונראה שהקהל דיי איבד את היכולת ליהנות מתכנים תמימים, בעיניי זה דווקא חבל.
חבורת הילדים החנונים היא אוסף של סטראוטיפים, מייקי הוא חנון חובב הרפתקאות הסובל מאסטמה, צ'אנק הוא ילד יהודי שמנמן, פחדן ומצד שני חובב מעשי קונדס, "פה" או מאות', הוא החנון הקול עם הג'ל בשיער, ודטה הוא ילד אסיאתי, שחובב המצאות בסגנון "חושחש הבלש".
מאפיין בולט של סרטים מאותה תקופה הוא האורך הקצר שלהם, שלא מאפשר פיתוח דמויות עמוק מידי. העלילה מתגלגלת דיי מהר ואנחנו למדים על הדמויות תוך כידי. הדיאלוגים ברוב חלקי הסרט נורא מהירים, הילדים מקשקשים בלי סוף והם חבורת חנונים שמחה במיוחד.
גם את הסרט "הגרמלינים" (1984), עוד קלאסיקה של התקופה, ראיתי לראשונה לא מזמן. ל"גרמלינס" פחות התחברתי. היה לי ממש לא ברור האופי האלים של הסרט, שאמור להיות מעיין קומדיית אימה. קטע משעשע הוא שב"גוניס" יש אזכור "לגרמלינים", אני בטוח שזה הוכנס כמעיין Easter egg בסרט.
גם ב"גוניס" יש לא מעט דברים, שהם לא פוליטקלי קורקט בימינו, אבל לא משהו שהפריע לי כמו מספר סצנות ב"גרמלינים". בסך הכל מאוד נהניתי מהצפייה, התקופה המוצגת בסרט, והתמימות שבה הוא עשוי, קסמה לי והציפה אותי בתחושת נוסטלגיה.
לסיכום, "גוניס" הוא סרט חמוד מאוד על חבורת אואטסיידרים, שמצאו את עצמם. בהחלט נהניתי מהצפייה, ביחס לסרטים מודרניים, הסרט מעט פשטני, ולעיתים דיי טיפשי, אבל זה חלק מהקסם שבו.
בנוסף, היה קל לראות הרבה דברים בסרט, שהשפיעו על יוצרי "דברים מוזרים". בין היתר, שון אוסטין (סם מ"שר הטבעות") שמגלם את מייקי, משתתף גם ב"דברים מוזרים". עוד שחקן מעניין שמופיע בסרט הוא ג'וש ברולין (ת'אנוס) המגלם את בראנד, אחיו הבכור של מייקי.
הציון שלי: 7.5/10
טריילר:

כתיבת תגובה