fbpx

השירים ששרדו את שנות ה-90: חלק שני, אחרוני המנוני הרוק

בחלק הראשון של הפרויקט בחרתי את שירי הגראנג' הגדולים של העשור. הפעם אני בוחר את המנוני הרוק הגדולים של שנות ה-90. המנון רוק הוא לרוב רוק מלודי, מלא אנרגיה ורגש, כזה שלא מפסיקים לזמזם שבועיים אחרי ששומעים אותו לראשונה. לרוב בהמנוני הרוק יהיה גם קטע סולו גיטרה בלתי נשכח. מעצם ההגדרה, בחירת השירים בחלק הזה תעסוק בשירים מאוד מוכרים, אחרת הם לא היו המנונים.

שנות ה-90 היו כנראה שירת הברבור של הרוק, שפרח בשנות ה-70 וה-80. הרוק פשוט לא הצליח לשרוד את העשור הזה. אם תבקשו משירות הזרמת המוזיקה שלכם כיום לנגן לכם שירי רוק חדשים, לרוב תתקלו במטאל כבד, דיסטורשיין של ניו-אייג' ומעט מאוד מלודיות או המנוני רוק כפי שהיה נפוץ עד לשנות ה-90.

תחילת העשור דווקא התחיל מעולה מבחינת הרוק, כאשר אחד מהמנוני הרוק הגדולים בכל הזמנים יצא ב-91, הוא היה חלק מ"האלבום השחור" של להקת מטאל אמריקאית, אני מדבר כמובן על Nothing Else Matters של מטאליקה:

להקת ה-Red Hot Chili Pappers, עדיין בסביבה גם היום, ואפילו היו אמורים להופיע בארץ השנה (מה שאומר שהם לקראת סוף הקריירה, לא?). זו להקה חכמה שידעה לשלב ישן עם חדש ולכן הצליחה לשרוד כל כך הרבה זמן.
בשנת 91, הם הוציאו את אלבומם Blood Sugar Sex Magik, שכלל את המנון הרוק הכי גדול שלהם לטעמי, Under the Bridge:

עוד להקה שהייתה שילוב של ישן וחדש וגם ידעה באמת להשתמש באומנות הוידיאו קליפים היא Guns N’ Roses, רק שבניגוד לרד הוט צ'ילי פפרס, הם לא שרדו לעוד הרבה זמן. גם לרובים והשושנים יצא אלבום מופת ב-91, Use Your Illusion I, שכלל שני להיטי ענק, שניהם המנוני רוק אדירים. אבל ברשימה שלי יש מקום רק לאחד!
האחד הוא Don’t Cry ואילו השיר האהוב עלי שלהם הוא November Rain:

הקטע בקליפ בו סלאש יוצא החוצה מהכנסייה ומנגן את הסולו שלו באמצע המדבר (תמיד תהיתי למה בדיוק הגיטרה החשמלית שלו מחוברת), הוא אחד הקטעים האייקונים ביותר של תרבות הוידאו קליפים של שנות ה-90.

קטע דומה ומרשים כמעט באותה מידה היה בהמנון רוק נוסף, הפעם רומנטי ועדין יותר, Bed Of Roses (שוב שושנים) של בון ג'ובי מתוך Keep The Faith, שיצא ב-92 . הפעם זהו ריצ'י סמבורה שמנגן סולו על פסגת הר (גם הפעם שום חיבור לגיטרה החשמלית לא ניראה באופק).

לא חסרו עוד בלדות רוק רומנטיות כאלה, עוד אחת מהגדולות הייתה Please Forgive Me של בריאן אדאמס. אני זוכר שאפילו למדנו את מילות השיר באחד משיעורי האנגלית בתיכון.

עם כל להיטי הענק האלה, עבורי, המנון הרוק הגדול של שנות ה-90, הגיע בשנת 94 כשלהקה בשם "החמוציות" ניבאה את ז'אנר סרטי הזומבים, שיתקוף אותנו בעשורים שאחרי. אני מדבר כמובן על השיר Zombie של The Cranberries (דרך אגב, גם הסולנית שלהם, דלורס אוריאורדן, סיימה את חייה בהתאבדות, מה יהיה?):

בחצי השני של שנות ה-90, הרוק הפופולרי החל להשתנות והשינוי לקח אותו לאחד משני קצוות. מצד אחד לרוק יותר פופי וקליל, דוגמת Don’t Speak הנהדר של להקת No Doubt, בהובלת הסולנית האנרגטית והקופצנית גוון סטפאני (מתוך Tragic Kingdom משנת 95).

ואילו מצד שני הוא הלך לכיוון כבד יותר, עם יותר דיסטורשיין ופחות מלודיות. הבלדות של הסגנון הזה היו מלאות עוצמה. למשל השיר When Dolphins Cry של להקת Live משנת 99:

רשימת השירים שנבחרו בחלק זה ב-Spotify:

עד כאן החלק השני של הפרויקט, נתראה בחלק הבא.

כתיבת תגובה