מהפכת ה־Generative AI ומודלי השפה הגדולים (LLM) פרצה לחיינו בסערה, והשפעתה ניכרת כמעט בכל תחום. מצד אחד, יש כאן ההבטחה אדירה: עבודה מהירה, יעילה וחכמה יותר. מצד שני, עולים גם חששות כבדים: האם ה-AI יחליף אותנו? האם נוכל להבדיל בין אדם למכונה?
בכתבה זו אני רוצה להתמקד בשאלה שמעסיקה אותי במיוחד, איך משפיע השימוש ב-AI על המוזיקה והאמנות, ומה המשמעות של יצירה כשהיא נוצרת לא על ידי אומן בשר ודם, אלא על ידי אלגוריתם? והאם אני רוצה בכלל לשמוע יצירות אלה?
הקונפליקט העמוק בנושא AI
כדי להבין את הקונפליקט, ניקח דוגמה מהתחום הרפואי: נניח שחולה עובר בדיקות מורכבות, והרופאים אינם מצליחים לפענח את מצבו. מודל שפה (LLM) מעבד את הנתונים ומספק אבחנה נכונה בתוך שניות, ואף מציע טיפול שהרופאים לא חשבו עליו. זהו כח אדיר, אבל האם מיד הייתם סומכים על התוצאה שלו מבלי שרופאים מומחים בשר ודם יאשרו את הממצאים?
הדילמה הזו קיימת בכל מקצוע. בהייטק, למשל, חברות רבות סבורות שהן לא זקוקות עוד לעובדים מתחילים, משום שה-AI מסוגל לכתוב קוד ברמה של בוגר אוניברסיטה כבר כיום. החזון לעתיד הוא צוות "סוכני AI" שמבצעים את כל תהליך הפיתוח, ללא מעורבות אנושית. מהפכות, כידוע, תמיד גובות מחיר. כשחלק מהאנושות הולך קדימה, רבים אחרים נשארים מאחור וללא פרנסה.
אבל בכתבה זו, לא באתי לנבא שחורות, אלא לדבר על כיצד ה-AI פוגש את עולם המוזיקה והאומנות.
AI יוצר אמנות – אבל איפה האמן?
בשונה ממנועי חיפוש שמפנים אותנו אל תשובות קיימות, Generative AI מייצר עבורנו תוכן חדש: טקסט, תמונה, קול או וידאו. היכולת הזו מאפשרת כיום "לייצר" אמנות בלחיצת כפתור.
אבל כאן מתחיל הדיון: עבורי, אמנות איננה רק התוצר, אלא גם האדם מאחוריה. כשאני מגלה שיר חדש, אני קודם כול מתחבר לסאונד, למקצב, ללחן, לשירה ולמילים. אבל בהמשך אני גם רוצה לדעת מי האמן, מה סיפורו, ואיזה עולם הוא מביא איתו. את המידע הזה אני תמיד מנסה לשלב בהמלצות שלי. החיבור הזה הולך לאיבוד כשמדובר באמנות שנוצרת על ידי מכונה.
האם זה משנה לנו?
יש שיאמרו שכל עוד השיר יפה, מה אכפת לנו האם הוא נכתב על ידי בן אדם או על ידי מודל? זו שאלה סובייקטיבית של טעם אישי. עבורי, ההקשר חשוב, ואני רוצה להכיר גם את האומן לצד המוזיקה עצמה.
שאלת השקיפות
ופה עולה הבעיה: איך בכלל נדע? בשנים האחרונות כבר נחשפנו לאומנים אנונימיים שכמעט אין עליהם מידע ברשת. עכשיו, עם AI, הבלבול רק גדל. הרי לא קשה לג׳נרט פרופיל מזויף, אתר אישי ועמוד ברשתות החברתיות. לכן נראה לי שכיום עוד יותר חשוב עבור אומנים כן להשקיע ולהציג פן אישי בעמוד שלהם ברשתות חברתיות ובפרופיל בשירותי ההזרמה.
מהצד החוקי, הדברים עדיין בחיתוליהם. האיחוד האירופי כבר מקדם את Artificial Intelligence Act, שמחייב שקיפות בתחומים מסוימים, כגון פרסומות פוליטיות ומידע רגיש, אך עדיין לא באמנות. פלטפורמות כמו Spotify אינן דורשות הצהרה אם שיר נוצר בעזרת AI, כל עוד לא מדובר בהפרת זכויות יוצרים, או זיוף כלשהו.
בחודשים האחרונים פורסמו ידיעות רבות אודות ההרכב The Velvet Sundown, שזהו הרכב מג׳ונרט, שזוכה להצלחה אדירה עם מאות אלפי עוקבים ו-Spotify עצמם אף מקדמים אותם ברשימות המומלצות שלהם.
על כל הרכב כזה שהתפרסם, אני מתאר לעצמי שיש עוד המון ״אומני״ AI שעדיין לא סומנו ולא זוהו. חלק מהם מציינים זאת באופן שקוף, או ״חצי שקוף״. למשל אומן בשם Zunraid, ששיר ״שלו״ הגיע אל רשימות ההמלצות שלי כותב בערוץ היוטיוב שלו:
״I experiment with AI music. That's why I have songs of different genres and different vocals on my channel״
לעומת זאת, בפרופיל ה-Spotify אין אף מילה. כפי שדיי ברור מדברי בכתבה זו, אני מתנגד באופן עקרוני לתופעה וכשאני מזהה אומנים כאלה, אני נכנס לפרופיל שלהם בספוטיפיי ובוחר באופציה של "Don't Play This Artist". כמובן שלבדוק כל אומן חדש שאני מגלה ולנסות להבין אם הוא AI או לא, זה לא אפשרי. אבל לפחות לפני שאני ממליץ על האומן לכם, בהחלט אנסה לבחון את הנקודה ואז ״אפסול״ ״אומני AI״.
עם זאת, יש גם ניצנים של שינוי. למשל, שירות Deezer כבר מתייג תוכן שנוצר על ידי AI כדי להבטיח שקיפות למאזינים.
התחום האפור – פה זה מתחיל להסתבך
עד כאן התייחסנו לתחום באופן של ״שחור ולבן״ כלומר ״אדם או מכונה״. כמו תמיד בדברים האלה המציאות היא הרבה יותר אפורה ומורכבת – ייתכן שזו גם הסיבה שלוקח זמן לחוקק חוקים בנדון.
אסביר את כוונתי בעזרת כמה דוגמאות. למשל יצירה שנכתבה בידי אומן, הולחנה והוקלטה באולפן ואז כחלק מהעיבוד והמאסטרינג נעשה שימוש בכלי AI. הרי מאוד סביר להניח ששימוש בכלים כאלה יהיה נפוץ בכל תחום שכולל תוכנה.
דוגמאות נוספת, מה עם רק חלק התופים של היצירה ג׳ונרט בידי AI? מה אם המשורר לא הסתדר עם אחד הבתים בשיר וביקש עזרה מ-AI? וכך הלאה. כפי שאתם רואים זה הופך להיות יותר ויותר מסובך לקבוע את הגבול. אז האם בכל זאת אני חושב שיש צורך בחקיקה? אני עדיין חושב שכן, אבל אני בהחלט מבין שלא מדובר בנושא פשוט.
סיכום
שילוב ה-AI בחיינו ובאמנות הוא נושא מורכב, עם הרבה שאלות אתיות, משפטיות וחברתיות. לדעתי, לאומנים בהחלט צריכה להיות אפשרות להשתמש בכלים הללו, אבל לצד חובה לשקיפות כלפי המאזינים.
אני רוצה לדעת אם השיר שאני שומע נוצר על ידי אדם, עם סיפור, חוויות ורגשות ולא רק על ידי מודל מתמטי. אני רוצה להיות מסוגל לבחור להאזין למוזיקה של אנשים שיצרו משהו, כתבו את המילים, שרו בקולם וניגנו על הכלים בעצמם, עבורי זה הבדל משמעותי.
ומה איתכם? האם חשוב לכם לדעת מי עומד מאחורי היצירה? או שמבחינתכם התוצאה לבדה מספיקה?
