מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן מוזיקה ישראלית מקורית ומגוונת. נמליץ לכם על שלושה אלבומים חדשים של אומנים ישראלים, שניים מהם בעברית.
אלבום השבוע של מוזיקה ישראלית מקורית ומגוונת: Liron Tzur Nidam – שעון חול
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש שעון חול, מאת זמרת-כותבת והמוזיקאית הישראלית, Liron Tzur Nidam.
את אלבום הבכורה שלה מוציאה לירון צור נידם אחרי שנים של עשייה מוזיקלית. לירון זמרת סופרן קלאסית ומבצעת גם מוזיקה עכשווית. הביצועים הקוליים באלבום נעים על מנעד רחב בגוון עדין ומיוחד. לירון היא בוגרת תואר ראשון למוזיקה רב תחומית בקריה האקדמית אונו ותואר שני בתרפיה במוזיקה באוניברסיטת חיפה. כשהיא לא כותבת או מלחינה את חומריה המקוריים, לירון מרכזת מגמת מוזיקה ומטפלת במוזיקה בכפר לנערות בסיכון בעפולה, מטפלת במוזיקה במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן בתל אביב, ובמרכז חוסן אשכול בעוטף עזה. בנוסף, לירון היא בעלת סטודיו ללימודי מוזיקה בתל אביב, ומנהלת את סלון בשוק ארוח הופעות סלון בשוק לוינסקי, בו היא משמשת גם כסאונדמנית.
באלבום שירים שלירון כתבה והלחינה לצד שיתופי פעולה עם מוזיקאים נוספים – בינהם הפסנתרן והמלחין אבנר קנר שהלחין את השיר 'עוד', ושירים שהופקו בהנחיית שלמה גרוניך ואורי זך. המלחין, מנצח ופסנתרן רפי קדישזון אף תרם את קולו בשיר הנושא שעון חול. מפיק – מאיר טילמן.
אומנם מדובר באלבום בכורה, אך התחושה שקיבלתי מהאזנה אליו היא של יוצרת בוגרת, שיודעת בדיוק מה היא רוצה לעשות ואיך היא רוצה שזה ישמע עד לרמת התו. המוזיקה יא מאוד לא מיינסטרים ולא פשוט לקטלג אותה, יש כאן השפעות מג׳אז, לצד השפעות של מוזיקה ישראלית (רוק, זמר עברי קלסי). הכינורות ב-״נפרד״ הם מהמחוזות הקלסיים, לעמת זאת, ״חלמתי״ הוא הפקת אינדי-פופ מודרנית מתקתקה. סה״כ הסאונד מרגש ועדין ומצד שני טכני ומדויק מאוד.
האלבום משאיר בחירה בפני המאזין איזו חוויית האזנה הוא יקבל, המוזיקה מספיק מלודית ונעימה, כדי שניתן לקבל האזנה קלילה ואינטימית, אך עבור המאזין שמחפש עומק, הוא ימצא עיבודים מוזיקליים מדויקים עם מילים נוגעות. לא משנה באיזה דרך תבחרו, אני מאמין שתהנו מאוד מהחוויה, אני יודע שאני מאוד התרגשתי.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – מוזיקה ישראלית מקורית ומגוונת
אלון אבוטבול – Footprints on Water
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Footprints on Water מאת השחקן והיוצר הישראלי המנוח, אלון אבוטבול.
אלון אבוטבול הוא אחד השחקנים הישראלים הבולטים והפעילים ביותר בעשורים האחרונים, בעל קריירה מרשימה בארץ ובחו״ל. הוא נולד ב־1965 בגבעתיים, פרץ כבר בשנות ה־80 בקולנוע הישראלי, והתבלט בזכות נוכחות כריזמטית ויכולת לנוע בין דרמה אינטימית לדמויות מורכבות ואפלות. לאורך השנים הופיע בסרטים וסדרות מרכזיים בישראל, לצד תפקידים בהפקות בינלאומיות כמו Body of Lies, Dark Knight Rises ו-London Has Fallen, שם ביסס לעצמו מעמד של שחקן אופי בעל עומק וייחוד. אלון נפטר במפתיע ביולי 2025 כשהתמוטט בעת חופשה משפחתית והניסיונות להחיות אותו כשלו.
לצד קריירת המשחק, אלון גם פלרטט עם קריירה מוזיקלית ובשנת 2023 הוציא אלבום בשם Family Business. כך שהאלבום החדש הוא אלבומו השני של אלון. הסגנון הוא מאוד מעניין ומשלב Spoken Word עם פופ-רוק אפל, מסונטז, קולנועי ואווירתי.
אני מצאת את חוויית ההאזנה מאוד מעניינת, שונה ומקורית, אך יחד עם זאת לא עקבית. לצד יצירות באמת עוצמתיות כמו קטע הפתיחה, Wounds of an Angel, יש גם יצירות שהרבה פחות עבדו מבחינתי. הדמיון אל לאונרד כהן, מלווה את האלבום, עד כדי תחושה שאלון משתמש בכישורי המשחק שלו על מנת לשחק את כהן. האלבום כולל גיוון, מה שעוזר לגרום לחווית ההאזנה להיות מהנה ולכך שניתן להאזין לאלבום מתחילות ועד סופו, למרות חוסר היציבות.
יש כמה הופעות של אומני אורח, כמה זמרות ליווי נהדרות (מה ששוב מעלה את הדמיון ללאונרד כהן) ואפילו חצוצרן הג׳אז הישראלי הבינלאומי, אבישי כהן מופיע ברצועה Fear Not the Journey – אחת היצירות העוצמתיות באלבום.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
תום כהן שושן – כאבי כמיהה
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש כאבי כמיהה מאת המלחין, הפסנתרן החצוצרן, הזמר, היוצר והמפיק הישראלי, תום כהן שושן.
תום התחיל ליצור מאז שהוא ילד, בהתנסויות בתוכנות הקלטה פרימיטיביות, עד שלמד כתיבת תווים ונגינה, והחל להמציא לחנים ומנגינות ראשונות.
בשלב כלשהו הוא ניסה לברוח מהמוזיקה והיצירה לחיק הטבע והתעסק באקטיביזם סביבתי יחד עם בת זוגתו, כולל מחאות נגד קידוחי נפט ברמת הגולן והנחיית סיורי ליקוט רדיקליים. מתוך כך צמחו שירים ובת-זוגתו דאז התעקשה שיקליטו אלבום, לבסוף הוא נכנע (באותה תקופה צמח אלבום משותף אחר שנקרא ״על העץ״).
הניצוץ כלפיי המוזיקה נדלק מחדש, ויחד עם הרפתקאות ומכאובי החיים, תום החל לעבוד ולהפיק חומרים אישיים יותר עד שלבסוף הושלם האלבום.
האלבום כאבי כמיהה הוא אחד המיוחדים ששמעתי השנה, המוזיקה היא משלבת ז׳אנרים רבים כמו אינדי, לג׳אז-פיוז׳ן, לפסיכדלי, לפרוגרסיב. קונטרבס, פסנתר, תופים וחצוצרות מחד, אבל גם סינתיסייזרים והרמוניות קוליות. המאפיין הבולט ביותר של המוזיקה באלבום מבחינתי זה תיאטרליות – זה ממש מרגיש חצי מחזמר, הזכיר לי במשהו את Night at the Opera של Queen לרגעים, ישנה תחושה של משחקיות, קלילות והומור, לצד הפקה וניגון ברמה גבוהה.
אני חייב להודות שהחוויה שלי מהאלבום הייתה מעט דואלית בכל מה שקשור למוזיקה לעומת השירה. המוזיקה עצמה נפלה בדיוק לטעם שלי: בכל יצירה הרגשתי שיש משהו מרענן, קופצני, חכם, תמיד איזו הפתעה קטנה מעבר לפינה, שינוי מקצב מעניין או שילוב ז׳אנרים שמוסיף חיוך. ממש מצאתי את עצמי מצפה לקטע הבא.
השירה, לעומת זאת, לפחות בחלק מהיצירות, דיברה אליי פחות. יש בה משהו שמזכיר זמרות וזמרים ישראלים קלאסיים – סגנון שללא ספק יש לו קהל וקסם, אבל עבורי הוא מרגיש מעט פחות עדכני ופחות מחובר להעדפות האישיות שלי. במהלך ההאזנות לאלבום, לא פעם תהיתי איך האלבום היה נשמע כאלבום אינסטרומנטלי, דווקא כי כל כך נהניתי מהעומק והגיוון שבמוזיקה עצמה.
עם זאת, יש גם רגעים שהתחברתי אל השירה: ב״מתי תהיי איתי?״ משתתפת ענבל כהן־אור, והנוכחות הקולית שלה התאימה לי הרבה יותר. גם היצירה ״סוף (כל מה שאמרת לי)״ היא שיא מבחינתי – שירה רגועה ונעימה, מילים חזקות ומקצב נהדר שמחזיק את הכל יחד בצורה מופלאה.
בשורה התחתונה, זהו אלבום מאוד מהנה ומיוחד, עם מוזיקה תיארטלית, לא מתחנפת, מקורית ומדליקה.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
