בכתבה הקודמת (לחלק הראשון) סיפרנו על היומיים הראשונים שלנו בוינה, על ההתרשמות הכללית שלנו מתערוכת High End Vienna 2026, על ההבדלים בין וינה למינכן, וגם על מוצרי האודיו החדשים שהכי משכו את תשומת ליבנו.
בחלק הזה נסכם את היומיים האחרונים במסע, כולל רגע השיא של הביקור כולו עבורי, ולסיום נבחר את החדרים שהכי הרשימו אותנו בתערוכה.
אז בואו נמשיך.
היום השלישי של המסע – מפגש נוסף עם Dominique Fils-Aimé והופעה בלתי נשכחת
את יום שבת, ה־6 ביוני, פתחנו בביקור נעים ב-Belvedere Palace ובגנים היפים המקיפים אותו. הארמון כולל מוזיאון אמנות מרשים עם מגוון תערוכות, ובהן גם יצירות מפורסמות של Gustav Klimt.
לקראת השעה 15:00 חזרנו אל מתחם Austria Center Vienna ואל תערוכת ההייאנד. בשעה זו התקיים אירוע חתימות עם Dominique Fils-Aimé, וזו הייתה הזדמנות מצוינת להחתים אותה על הדיסקים שרכשתי ביום הקודם.
התור היה ארוך למדי, אך הסיבה לכך הייתה חיובית לחלוטין. Dominique הקדישה זמן אישי לכל מבקר – תמונה, כמה מילים, חתימה והקדשה אישית. כל אחד מהמבקרים כתב את שמו מראש כדי שתוכל להוסיף הקדשה אישית, והגישה שלה הייתה חמה, ידידותית ומזמינה באופן יוצא דופן.
שיטוט בחדרים נוספים
לאחר אירוע החתימות נותרו לנו כשעתיים עד לסיום יום התערוכה, שננעלה בשעה 18:00. ניצלנו את הזמן כדי להשלים כמה חדרים שלא הספקנו לבקר בהם ביום הקודם.
הראשון שבהם כלל מערכת מרשימה במיוחד עם רמקולים של Kroma Atelier, הגברת מנורות של Engström וחלק דיגיטלי של Wadax. המערכת הוצבה בחדר גדול יחסית והצליחה לייצר סאונד טבעי, פתוח ותלת-ממדי.
בחדר של Lumin, אחת מיצרניות המקורות הדיגיטליים החביבות עליי, הוצגה מערכת שהתבססה כולה לחלוטין על מוצרי החברה. היא כללה זוג מגברי Lumin Amp שעבדו במצב Bridge כמונובלוקים, לצד הסוויץ' האודיופילי החדש של החברה.
הרמקולים היו מדגם Marten Parker Quintet Signature עם טוויטר יהלום. מדובר ברמקולים שקופים וחושפניים במיוחד, ולכן הבחירה בהם הדגישה עד כמה Lumin בטוחה ביכולות של האלקטרוניקה שלה. התוצאה הייתה מרשימה מאוד – צליל נקי להפליא, שקוף וניטרלי, אך כזה שהצליח להישאר נעים ומוזיקלי מבלי לגלוש לחדות או לאנליטיות מוגזמת.
בחדר של קבוצת IAG הוצגו בין היתר רמקולי Wharfedale Rosdale החדשים. מדובר ברמקול 3Way בעיצוב רטרו, הכולל וופר עצום ממדים.
אולי אלו לא היו הרמקולים המדויקים ביותר בתערוכה, אך קשה היה להתעלם מהפרזנטציה הרגועה וחסרת המאמץ שלהם. יש משהו ממכר באופן שבו וופר גדול באמת מזיז כמויות אדירות של אוויר מבלי להרגיש שהוא מתאמץ לרגע. האלקטרוניקה במערכת הייתה מסדרה חדשה של Quad, והחיבור בין המותגים הרגיש טבעי מאוד.
הנה עוד קצת תמונות מחדרים ודוכנים שביקרנו בהם:
ההופעה של Dominique Fils-Aimé
כשעה לאחר סיום יום התערוכה התקיימה במתחם ההופעה של Dominique Fils-Aimé, הפרזנטורית הרשמית של התערוכה. מדובר במופע נפרד לתערוכה והיה צורך לרכוש כרטיס מראש.
למיטב ידיעתי, זו הפעם הראשונה שבה תערוכת High End משלבת הופעה מלאה של האמן המלווה את האירוע. אחת הסיבות שאפשרו זאת הייתה העובדה שיש במתחם Austria Center Vienna אולם שמסוגל לארח אירוע כזה בנוחות.
התור לכניסה החל להיווצר כבר בסביבות השעה 18:00. אנחנו הגענו כעשרים דקות מאוחר יותר, וכבר אז השתרך לפנינו תור לא קצר.
המופע היה בעמידה בלבד, כך שבשילוב ההמתנה בתור והזמן שחלף עד תחילת ההופעה, בילינו לא מעט שעות על הרגליים.
ואז Dominique עלתה לבמה.
אני יודע כמה דרמטית נשמעת ההצהרה הבאה, אבל זו הייתה ללא ספק ההופעה הטובה ביותר שחוויתי בחיי.
במהלך השנים זכיתי לראות אמנים כמו Eric Clapton, Phil Collins, Fleetwood Mac, Deep Purple, Scorpions, LP, Chris Cornell ו-Dream Theater. לצד אלה חוויתי גם הופעות ג'אז נפלאות של Avishai Cohen, Diana Krall, Oded Tzur ו-Neil Cowley Trio.
ועדיין, אף אחת מההופעות הללו לא גרמה לי להרגיש כפי שהרגשתי באותו ערב.
יצאתי מהאולם עם צמרמורת, חסר מילים, ובכנות – קרוב מאוד לדמעות.
מה הפך את המופע הזה למיוחד כל כך עבורי?
קודם כל, Dominique היא זמרת יוצאת דופן. מעבר לאיכות הקול עצמה, היא מפגינה שליטה מוחלטת במיקרופון ובדינמיקה של הביצוע. היא יודעת בדיוק כיצד לעבוד מול המיקרופון, באיזו זווית לשיר, מתי להתקרב ומתי להתרחק, ואיך להפיק מכל שורה את ההבעה המדויקת שהיא מחפשת.
לכך נוספו עיבודים מיוחדים שנוצרו עבור ההופעה, אינטראקציה כנה, מצחיקה ומרגשת עם הקהל, והמון אנרגיה חיובית שהורגשה לאורך כל המופע.
זו הייתה הופעה של אמנית שנמצאת בשיא כוחה.
השירים מתוך האלבום החדש השתלבו באופן טבעי עם קטעים מאלבומים קודמים, והכול התחבר לכדי מסע מוזיקלי שלם. היו שם רגעים בעלי אנרגיית רוק מפתיעה, לצד קטעי ג'אז אינטימיים, קטעי אקפלה מרהיבים ורגעים כמעט רוחניים. הכול הרגיש מדויק, מאוזן ובמקום הנכון.
וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את הסאונד. בכל זאת, מדובר בהופעה שמתקיימת במסגרת תערוכת האודיו החשובה בעולם. לשמחתי, הסאונד היה מאוזן להפליא והצליח להעביר את כל העושר והעדינות של הביצועים.
זו הייתה נקודת הסיום של הביקור שלנו בתערוכת High End Vienna 2026, ולמעשה גם רגע השיא של חמש שנות ביקור בתערוכות ההייאנד.
מעבר להנאה העצומה, זה היה רגע שהזכיר לי למה התאהבתי בתחביב הזה מלכתחילה.
כי עם כל הכבוד למערכות הקצה המרשימות ביותר שפגשנו לאורך השנים, עם כל החדשנות, ההנדסה והמחירים האסטרונומיים – בסופו של דבר שום מערכת, גדולה ויקרה ככל שתהיה, לא מסוגלת לרגש כמו הדבר האמיתי.
החדרים המצטיינים של Vienna 2026
כפי שציינתי בכתבה הקודמת, לטעמי איכות הסאונד הכללית בתערוכה השנה הייתה פחות מרשימה מזו שחוויתי בשנים האחרונות במינכן. למרות זאת, היו כמה חדרים שהצליחו להתבלט, ויצרן אחד שאף הצליח להתעלות באופן ברור מעל כל השאר.
כמובן שלא ביקרתי בכל חדרי התערוכה, וההתרשמות שלי מושפעת מהמון גורמים – החל מהמוזיקה שנוגנה בזמן הביקור, דרך מיקום הישיבה ועד לרמת העייפות שלי באותו רגע. לכן הרשימה הזו היא אישית לחלוטין, מיועדת למטרות בידור ולהעברת החוויה שלי, ולא מהווה מבחן השוואתי או סקירה מדעית.
דוגמה מצוינת לכך הייתה הביקור שלנו בחדר של Gryphon הדנית. החברה הציגה מערכת מלאה מתוצרתה, כולל מגבר ההספק החדש Hyperion, בחדר גדול ומרווח.
לרוע המזל, בדיוק כשהגענו נוגן תקליט של מוזיקה קלאסית שהדרך היחידה שלי לתאר אותה היא "מוזיקת לוויות". זה כמובן עניין של טעם אישי לחלוטין, אבל מדובר בסוג מוזיקה שאני פשוט לא מצליח להתחבר אליו. בכנות, גם אם הייתה תזמורת סימפונית שלמה מנגנת את היצירה מולי, ספק אם הייתי נהנה ממנה. לכן, למרות שהמערכת עצמה בהחלט נראתה מבטיחה, החדר הזה לא נכנס לרשימת המצטיינים שלי.
כמה מהחדרים הבולטים כבר הזכרתי לאורך שתי כתבות הסיכום, בהם החדרים של Gershman Acoustics, ThivanLabs, Esprit, Kroma ו-Lumin.
החדרים שאבחר לציין כאן הם כאלה שמעבר לסאונד טוב, הדגימו רעיון, גישה או תפיסה מסוימת של עולם האודיו שלדעתי ראוי להתעכב עליה.
החדר של Boulder ו-YG Acoustics – האם אפשר לעצור את מרוץ ההסלמה?
אתחיל מחדר שכבר הזכרתי (בכתבה הקודמת) וזה החדר של Boulder ו-YG Acoustics עם מגברי המונובלוק 851 החדשים.
זה היה החדר שבו ביליתי הכי הרבה זמן בתערוכה, כולל כמעט שעה נוספת ביום השני.
הסיבה פשוטה: מדובר בשאלה שמעסיקה אותי גם ברמה האישית.
כאשר רוכשים רמקולים יקרים, קל מאוד להיכנס למעגל אינסופי של שדרוג הגברה בניסיון למצות את "מלוא הפוטנציאל" שלהם. מהר מאוד מגלים שכל שדרוג כזה מוביל להשקעה נוספת ולעיתים עצומה באלקטרוניקה.
לכן עניין אותי במיוחד לבדוק האם מגברי ה-851 החדשים באמת יכולים להוות פתרון ריאלי לבעלי רמקולים ברמה גבוהה, או שמדובר בעוד פשרה בתחפושת.
המסקנה שלי היא שכן, יש כאן בשורה אמיתית.
אני בטוח שרמקולי Hailey יכולים להגיע לרמה גבוהה עוד יותר עם מגברים מסדרות גבוהות יותר של Boulder, אך ה-851 הצליחו לספק תוצאה משכנעת מאוד גם בפני עצמם. במהלך הביקורים שלי בחדר שמעתי מגוון רחב של מוזיקה – החל מאלקטרוני תובעני, דרך הקלטות ווקאליות ועד להופעות חיות – ובכל המקרים המגברים הפגינו שליטה, חוסר מאמץ ודינמיקה מרשימים.
זה היה אחד החדרים הבודדים בתערוכה שגרם לי לחשוב לא רק על איך הוא נשמע, אלא גם על המשמעות הרחבה יותר של המוצר שהוצג בו.
החדר של Franco Serblin עם Nagra ו-Accuphase – כוחם של רמקולים מדפיים
בין שלל החדרים הקטנים בתערוכה, שבהם המציגים ניסו לעיתים לדחוס רמקולים רצפתיים גדולים לחללים שאינם מתאימים להם, בחרה Franco Serblin בגישה אחרת לחלוטין.
החברה הציגה רמקולים מדפיים בעיצוב האמנותי והיוקרתי שמזוהה איתה, יחד עם אלקטרוניקה של Nagra ונגן CD של Accuphase והתוצאה הייתה פשוט מענגת.
החלקות והאיזון של Nagra השתלבו באופן נפלא עם הטבעיות והעדינות של הרמקולים. זה לא היה סאונד שמנסה להרשים בכוח, או להדהים בגודל הבמה. במקום זאת, זו הייתה מערכת שפשוט הזמינה אותך לשבת ולהאזין למוזיקה.
נכון, לא מדובר במערכת Full Range, אבל זו גם תזכורת לכך שרמקולים מדפיים איכותיים יכולים להיות פתרון מצוין עבור חללים קטנים ובינוניים. עבור רוב חובבי המוזיקה – במיוחד כאלה שאינם מאזינים בעיקר לאלקטרוניקה כבדה או למטאל קיצוני – מדובר לעיתים בפתרון הגיוני, מאוזן ומשתלם הרבה יותר.
החדר של Moon ו-Dynaudio – מערכת שפויה בעולם לא שפוי
אחת ההפתעות הנעימות של התערוכה הייתה החדר של היצרן הקנדי Moon by Simaudio.
החברה הציגה מערכת מסדרת Compass Collection החדשה, שכללה את קדם המגבר/סטרימר 491 ואת מגבר ההספק 461, שחוברו לרמקולי Dynaudio מדגם Contour Legacy. במונחים של תערוכת High End מדובר במערכת כמעט צנועה.
הצליל היה מאוזן, רגוע, נעים ועם סינרגיה מצוינת. זה היה מסוג החדרים שאפשר להישאר בהם זמן רב בלי להתעייף ובלי לחפש את הקטע הבא שירשים אותך.
מעבר לכך, המערכת הזו ממחישה מגמה מעניינת בעולם האודיו המודרני. אם בעבר המסלול הטבעי עבור מי שמחפש מערכת יותר מופרדת ממגבר All-In-One היה לעבור למערכת המורכבת ממגבר משולב אנלוגי וממיר נפרד, כיום יותר ויותר יצרנים מציעים גישה אחרת: קדם מגבר שהוא למעשה מרכז שליטה דיגיטלי מלא, הכולל סטרימר, DAC ולעיתים גם פונו, שאליו מצרפים מגבר הספק ייעודי.
לטעמי, זו אחת הגישות ההגיוניות ביותר כיום עבור חובבי אודיו שרוצים להתקדם מבלי להסתבך במבנה מערכת מורכב מדי – וזו גם גישה שהודגמה בלא מעט חדרים נוספים.
החדר הטוב ביותר בתערוכה – Auer Acoustics
אם הייתי צריך לבחור את החדר הטוב ביותר בתערוכה, או במקרה הזה שני חדרים סמוכים, הבחירה שלי הייתה חד-משמעית: Auer Acoustics.
יצרן הבוטיק הגרמני הציג שני חדרים ברמות שונות של ציוד, אך בשניהם נשמרה אותה פילוסופיה. בניגוד לרוב המציגים, Auer Acoustics אינה מייצרת רק רמקולים. החברה מפתחת גם פתרונות אקוסטיים, ובמידה רבה הדבר הורגש כבר בשנייה הראשונה שנכנסים לחדר.
בשעה שרבים מהמציגים הסתפקו השנה בטיפול אקוסטי מינימלי, ב-Auer Acoustics לא ויתרו לעצמם על שום פרט. החדרים היו מטופלים באופן יסודי, וכל מרכיב במערכת נבחר בקפידה.
בשני החדרים שולבו מגברים של Soulution, ממירים של MSB ושרתים של Antipodes Audio.
הרמקולים עצמם בנויים מחומר ייחודי בשם Tankwood ומשתמשים בתכנון תיבה סגורה (Sealed).
אז איך זה נשמע? הדוק, מהיר, שקוף, מדויק, נקי ודינמי.
אבל מעבר לכל התיאורים האודיופיליים הרגילים, זו הייתה מערכת שפשוט לא השאירה שום סימני שאלה. הכול הרגיש נכון, טבעי ומאוזן. Auer Acoustics מזכירה לנו שאי אפשר לעשות קיצורי דרך בדרך לסאונד ברמה הגבוהה ביותר. טיפול אקוסטי, וסינרגיה מדוקדקת של כל רכיבי המערכת הם בעלי חשיבות מכרעת.
בעיניי, זו הייתה בקלות ההדגמה המשכנעת ביותר בתערוכת High End Vienna 2026.
ברגע שנכנסתי לחדרים של Auer Acoustics הייתה לי תחושת דז'ה-וו מטורפת, הייתי בטוח ששמעתי את היצרן הזה בעבר, למרות שאני לא זוכר את השם הזה. ואז ניזכרתי בתערוכת HiFi Deluxe 2024 הם הציגו תחת השם RA Acoustics. האקוסטיקה, הפילוסופיה, השילוב עם Soulution ואפילו האופי הצלילי היו זהים לחלוטין. גם אז כתבתי שמדובר בחדר הטוב ביותר בתערוכה מבחינתי.
(דרך אגב למקים החברה קוראים Robert Auer, כך ששני השמות הגיוניים).
הנה תמונה של המערכת שלהם מ-HiFi Deluxe 2024:
היום הרביעי של המסע – איך האירנים קילקלו ערב של אינדי ג׳אז צרפתי
את יומנו האחרון בוינה העברנו בטיול רגוע באזור Volksgarten ובביקור בגן החיות.
את הערב תכננו לסיים באווירה שונה לחלוטין: הופעת ג'אז אינטימית במועדון קטן בשם JazZWE, שהיה ממוקם ממש ליד המלון שלנו.
על הבמה הופיע הטריו הצרפתי Memories בהובלת הזמרת והיוצרת Doris Bula, יחד עם פסנתרן וחצוצרן.
המופע שילב חומרים מקוריים לצד גרסאות ג'אז לשירים שעליהם גדלה דוריס – מ-Janis Joplin ועד Pink Floyd ו-Deep Purple.
לצערי, באמצע המופע התחלנו לקבל דיווחים על מתקפת טילים איראנית לעבר ישראל. באותו רגע כבר היה קשה להתרכז במוזיקה. עזבנו את המועדון כדי ליצור קשר עם המשפחה ולוודא שהילדים בסדר.
זו המציאות שלנו, גם כשאנחנו נמצאים מאות ואלפי קילומטרים מהבית.
סיכום אישי ומבט קדימה
תערוכת High End Vienna 2026 סימנה לא רק מעבר גיאוגרפי ממינכן לוינה, אלא גם תחושה של תקופת מעבר רחבה יותר בעולם האודיו.
עבורנו, זו הייתה גם תזכורת למה התחלנו לכתוב על התחביב הזה מלכתחילה. לא בגלל תגי המחיר, לא בגלל המפרטים הטכניים, ולא בגלל המרדף אחרי המוצר הבא, אלא בגלל המוזיקה, האנשים והסיפורים שמאחוריהם.
ומה לגבי AVReviews?
קשה לנו להבטיח הבטחות. האתר כבר אינו נמצא במרכז החיים שלנו כפי שהיה בעבר, והמציאות של 2026 שונה מאוד מזו שבה הקמנו אותו לפני שש שנים. כך שיתכן שזו הייתה גיחה חד-פעמית מפסק הזמן ויכול להיות שלא.
כך או כך, היה לנו חשוב לתעד את אחת התערוכות המסקרנות והמשמעותיות ביותר שידענו בשנים האחרונות – רגע שבו הסתיים פרק ארוך במינכן והחל פרק חדש בוינה.
תודה לכל מי שקרא עד כאן.
לסיום למי שמעוניין בתכנים שלי, אני מידי פעם מפרסם תכנים בקבוצת הפייסבוק שלנו: קהילת אוהבי סטריאו ומוזיקה ובחשבון האינסטגרם האישי שלי – לינק.
