AVReviews

מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.

הפעם יש לנו המלצות על אלבום בלוז אקוסטי מושלם, ווקל ג׳אז מרגש, ואלבום אינדי רוק של יוצר ומפיק ישראלי, שחיי בברלין.

Davy Knowles – Three Miles From Avalon Revisited

נתחיל הפעם מאלבום חדש שנקרא: Three Miles From Avalon Revisited של הזמר וגיטריסט הבלוז הבריטי Davy Knowles. 

האלבום הוא למעשה ביצוע אקוסטי סולו לאלבומו של Davy משנת 2016. הביצוע הזה היה חלק ממופע ששודר בשידור חיי באינטרנט, כלומר זהו סוג של הופעה קורונה סטייל, עם כרטיסים והכל. הנה הטקסט באמצעותו Davy הזמין להופעה:

Join me once again as I livestream from the fabulous Shirk Studios in Chicago IL, right to your living room! The next in the ‘Revisited’ concert series is a look back at the 2016 record ‘Three Miles From Avalon’ – performed live from the very room we recorded it in! 

כלומר הוא ביצע את הופעת הסולו האקוסטית באותו האולפן, שבו האלבום המקורי הוקלט, שזה בהחלט דיי מגניב.

כפי שציינתי Davy הוא זמר וגיטריסט בלוז, הוא גדל על מארק נופלר, אריק קלפטון, רורי גלאגר ואומנים נוספים, שהוא גילה באוסף התקליטים של אביו. בגיל 19 הוא טס לארה״ב יחד עם להקת הבלוז, Back Door Slam, שם הם זכו להצלחה. בהמשך הלהקה התפרקה ו-Davy פתח בקריירת סולו, במהלכה הוא הופיע כמופע פתיחה לענקים כמו Jeff Back ו-Joe Satriani, שכינה אותו “My favorite modern bluesman”.

האלבום מורכב מ-8 קטעים בלבד באורך כולל של קצת פחות מ-34 דקות. כפי שספרתי לכם בעבר, בעת ההאזנה לאלבומים אני דואג לסמן בלייק את השירים שהכי אהבתי בשביל להמליץ לכם עליהם. באלבום הזה פשוט סימנתי את כולם, מה שהופך את האלבום ל״מושלם״ מבחנתי.

בתקופה האחרונה אני מאוד מתחבר לקונספט של מוזיקה פשוטה יותר. לא פעם כשלוקחים יצירה עם הפקה מורכבת ויקרה ופשוט מנקים הכל, זה יוצא כל כך יותר נקי ומזוקק. דוגמה מצוינת לכך היא השיר, שבעצם הביא אותי לאלבום הזה, Oxford, MS, בגרסת המקור הוא כולל זמרות ליווי שמוסיפות גוון של גוספל וגיטרה חשמלית, והביצוע הנקי כאן, עבורי טוב בהרבה. אני אחזור לנושא הזה גם בהקשר של אחת ההמלצות הבאות שלנו היום.

המילה ״פשוט״ שנאמרה בפסקה הקודמת היא מאוד לא במקום לגבי האלבום הזה, נכון אין כאן מאה נגנים וטריקים של הפקה, אבל אין שום דבר ״פשוט״ בנגינת הגיטרה של Davy. הגיטרה לכל אורך האלבום כל כך מורכבת ומופלאה, שהיא בעצמה ממלאת תפקיד של להקה שלמה. האלבום הזה הוא פשוט עונג צרוף עבורי בתור חובב גיטרות.

אז אם אתם חובבי גיטרה אקוסטית ואוהבים בלוז-רוק, רוצו לשמוע!

האלבום ב-Spotify:

האלבום לא קיים כרגע ב-Tidal

Laura – Quiet Land

ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Quiet Land של זמרת הג׳אז והכותבת הגרמנייה Laura.

בשבוע שעבר המלצתי לכם בפעם הראשונה על אלבום ווקל ג׳אז של זמר, Kurt Elling, השבוע אנחנו חוזרים לווקל ג׳אז מופלא של זמרת צעירה.

למעשה מדובר באלבום הבכורה של לאורה, שרבים מנבאים לה הצלחה. מפיק העל Quincy Jones אמר עליה ״האישה הצעירה הזו לא צריכה לדאוג לקריירה שלה, היא מדהימה, אני בטוח שנשמע עליה בעתיד״. 

הסגנון של לאורה הוא אוסף אקלקטי שמושפע מפופ, בלוז, סול וסנשון צרפתי (כמה מהשירים באלבום הם בצרפתית). זהו ג׳אז צעיר, אנרגטי, כיפי, שובב, אתם כבר מבינים לאיפה אני הולך עם זה? אז כמובן שהיא הזכירה לי את Maya Fadeeva המהמממת, שאני דואג להזכיר בכל הזדמנות.

אם האלבום הקודם שהמלצתי לכם עליו היום היה מושלם, אז האלבום הזה קרוב מאוד לכך, אהבתי 10 מתוך 13 השירים בו. עם כל ההשפעות האלקלטיות האלה, אני ממש אוהב את הזרימה של האלבום הזה. נהנתי כל כך מההאזנה הרציפה לאלבום, זה לא משעמם לרגע, ומצד שני לא מרגיש קופצני ולא קשור. סידור השירים כאן הוא באמת דוגמה לאיך עושים את זה נכון, אבל כמובן שמה שיותר חשוב זו המוזיקה הנפלאה.הג׳אז כאן חלק עם פסנתר נקי ונוגה ועבודת בס נפלאה.

השירה של לאורה היא מאופקת ברוב חלקי האלבום, היכולת להפגין איפוק ולשיר בהתאם ליצירה, במקום להפגין את יכולות הווקל בשיא עוצמתן כל הזמן, היא סימן לבגרות של אומן וכאן הבגרות הזו מופגנת כבר באלבום הבכורה.

שירים שכדאי במיוחד לשים לב אליהם הם Stevie ו-Sassy שאהבתי במיוחד, אבל זה באמת אלבום שצריך לשמוע כיצירה שלמה, כי הוא פשוט יפיפה! לאורה היא לחלוטין #זמרות_שכדאי_להכיר.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

Ran Nir – Obsession

גם ההמלצה השלישית והאחרונה שלנו להיום היא אלבום בכורה. הפעם זהו האלבום Obsession משנת 2019 של רן ניר, זמר, כותב, נגן בכלים רבים ומפיק מוזיקלי ישראלי שחיי ויוצר בברלין.

רן היה מהמקימים של להקת Asaf Avidan and the Mojos בשנים 2006 עד 2011. דיי מהתו הראשון באלבום, שנפתח בשיר הנושא, ברור שמדובר כאן במפיק אדיר והסאונד בהחלט מזכיר את הלהיטים הגדולים של אסף אבידן. הסגנון המוזיקלי כאן הוא אינדי רוק.

שני השירים הראשונים באלבום כוללים וייב אפל וליריקה שקשורה להתמכרות וסמים, התחלה כבדה משהו. בהמשך האלבום כולל לא מעט גיוון ומהווה האזנה מרתקת, גם מבחינת הליריקה וגם מבחינת המוזיקה.

עבורי, באופן אישי, רגע השיא של האלבום הוא השיר Every Once in a While, זהו השיר הכי נקי באלבום הזה, גיטרה אקוסטית ושירה רכה ישירות מהלב. זו יצירה שפשוט ממוטטת אותי, ומחזירה אותי לדיון שהעלתי בהמלצה הראשונה שלי היום. כשמבצעים את המוזיקה באופן נקי כזה, יש כל כך יותר מקום לרגש להיכנס, כי זו מוזיקה טבעית יותר. כמה פעמים כימינו לוקחים יצירות, שבבסיס שלהם יש משהו קסום ומרגש ו״מטביעים״ אותם בטריקים טכניים של הפקות.

באלבום הזה יש רגעים של הפקה יוצאת מהכלל, למשל הביט האלקטרוני המדליק ב Some People You and I, זהו אלבום באמת מבריק, אבל כפי שציינתי הקטע היחיד שבאמת חדר לליבי זה הקטע האקוסטי, הנקי והפשוט.

האלבום ב-Spotify:

האלבום ב-Tidal

עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל חברי הקבוצה.