מידי שבת אנחנו ממליצים לכם על אלבומי המוזיקה, שעשו לנו את השבוע.
השבוע אנחנו בסימן רוק ופולק מגוון, נמליץ לכם על 5 אלבומים נפלאים. אחד האלבומים הוא אלבום בכורה מבטיח ואחר הוא אלבום שיצא 20 שנה אחרי אלבום בכורה אייקוני.
אלבום השבוע של רוק ופולק מגוון: Daisychain – All In A Name
אלבום השבוע שלנו להפעם הוא האלבום החדש All In A Name, מאת הרכב הטריו משיקגו, Daisychain.
חברי ההרכב הם: ניקול רגאלה (בס ווקאל), סופיה ויליאמס (גיטרה וזמרת), ופרנקי סרפידה (גיטרה מובילה). הסאונד של ההרכב כולל רוק קלסי, רוק פסיכדלי והכל עטוף בעטיפה עדכנית.
האלבום All In A Name הוא אלבום הבכורה של ההרכב. האלבום הופק בידי Sylvia Massy (ידועה בעבודות עם Red Hot Chili Peppers ו-Tool). זהו אלבם דיי קצר, עם 10 קטעים ואורך כולל של כ-35 דקות בלבד.כמות הז׳אנרים והגיוון המוזיקלי שהם הצליחו לדחוס ב-35 הדקות האלה, זה מה שהופך את האלבום לכל כך מיוחד.
יש כאן המון בלגן, אני הרגשתי לא מעט השפעה של פאנק ופופ-רוק. המקצבים בועטים ואנרגטיים, כמו למשל ב-Eve. לצד הבלגן, שלא לומר כאוס, של האלבום הזה, ישנה מוזקליות, מלודיה, מקצבים קליטים, המון כוונה והפקה איכותית. כך שהתוצאה היא סאונד מרענן ומעניין. גם אם המילה ניסיוני לעיתים מתאימה לו, האלבום לא עובר לרגע לצד הלא נעים ואינו מעניק תחושה של ניסוי כלים רק לשם ליצור משהו חדש, כך שיש כאן יצירה חדשה שגם מצליחה להיות מהנה מאוד להאזנה.
השיר שהביא אותי לאלבום הזה הוא The Sound Of You, אולי השיר הרגוע באלבום, זו בלדה שמזכירה רוק שנות ה-60/70, מלודי ובלוזי אך עדכני בו-זמנית. יצירה נוספת שדיי ממשיכה את הקו הזה באלבום היא Let Me Down Easy, בה הרגשתי גם נגיעות קנטרי.
בכל יצירה באלבום הזה מקבלים משהו שונה, אחר ומסקרן, בכל יצירה מתגלה צד נוסף של הסאונד המגוון של ההרכב.
למרות שהשיר Shadowfax זהו השיר הפותח באלבום, החלטתי לדבר עליו בסוף. זהו אחד מקטעי פתיחת האלבום הכי טובים שיצא לי לשמוע לאחרונה, זו יצירה שמצליחה לספר המון על ההרכב ועל מה שצפוי בהמשך האלבום.
בשורה התחתונה, האלבום All In A Name של Daisychain הוא אחר מאלבומי הרוק הכי טובים ששמעתי עד כה השנה ואחד המקוריים והמעניינים ביותר שיצא לי להכיר בשנים האחרונות.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
אלבומים מומלצים נוספים – רוק ופולק מגוון
My Baby – Echo
ההמלצה הראשונה שלנו היא האלבום החדש Echo מאת ההרכב ההולנדי-ניו-זינלנדי, My Baby.
זהו הרכב שהוקם בשנת 2012 וכולל את Cato van Dijck סולנית, בס וכינור, אחיה, Joost van Dijck על התופים ו-Daniel 'Dafreez' Johnston על הגיטרה. בעבר המלצתי על שני אלבומים שלהם, האלבום, Loves Voodoo! משנת 2013, שהיה אלבום הבכורה של ההרכב ובשנה שעברה המלצתי לכם על Acoustic.Blues.Club שכשמו כן הוא אלבום בלוז אקוסטי.
ההרכב ללא ספק אינו קופא על השמרים ומנסה להמציא את עצמו מחדש בכל פעם והאלבום Echo אינו שונה. הפעם ההרכב פונה לשלב במקצבים הגרוביים שלו גם אלמנטים אלקטרוניים, או כפי שהם תארו זאת בעמוד ה-bandcamp של האלבום: ״hypnotic trance grooves״. בכנות זהו החלק שפחות אהבתי באלבום ובכמה יצירות כמו R U 4 Real למשל, הם דיי איבדו אותי עם המקצב הטראנסי, שהוא לא כוס התה שלי.
מצד שני, יש כאן לא מעט יצירות שמאוד התחברתי אליהן כמו שיר הנושא שגם פותח את האלבום, או הבלדה העדכנית Less Is More.
בנוסף, זיהיתי באלבום שילובים של רגאיי וגם קצת מקצבים אפריקאיים לצד האלמנטים האלקטרוניים, כך שכשמחברים הכל ביחד, מתקבל כאן אלבום מאוד מגוון ומעניין.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
The Swell Season – Forward
ההמלצה השנייה שלנו היא האלבום החדש Forward מאת צמד הפולק-פופ, The Swell Season.
ההרכה The Swell Season הוא הרכב אינדי-פולק-רוק, שנוסד על ידי ג’לין הנסארד (גיטרה ושירה) מאירלנד, והזמרת, הכותבת, המוזיקאית והשחקנית ממוצא צ׳כי ואיסלנדי Markéta Irglová (פסנתר ושירה).
הרקע לייסוד ההרכב נעוץ באלבום הבכורה שלהם מ־2006, שיצא לאחר שהוזמנו להלחין מוזיקה לסרט האינדיבידואלי Once (2007), בו גם כיכבו כשחקנים. השיר “Falling Slowly” מתוך הסרט קיבל את פרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר בשנת 2008.
האלבום Forward הוא האלבום הראשון של ההרכב מאז 2009. האלבום כולל שירים שמסודרים בשתי וערב על פי ההובלה הווקלית, ג’ליןמוביל את השירים האי-זוגיים ואילו Markéta מובילה את השירים הזוגיים. האלבום כולל סאונד קולנועי ומוזיקת פולק-רוק קליטה ונעימה. אני באופן אישי העדפתי לרוב את הקטעים ש-Markéta מובילה, כש-People We Used To Be, הוא אולי השיא של האלבום מבחינתי.
בחלק מהיצירות הווקל של ג’לין הזכיר לי את קולו של בוב דילן.
שוב מדובר באלבום דיי מגוון, אם כי הוא נשאר בגבולות הפולק רוק המלודי והנעים.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Amy Macdonald – Is This What You've Been Waiting For?
ההמלצה השלישית שלנו להפעם היא האלבום החדש Is This What You've Been Waiting For?, מאת הזמרת והכותבת הסקוטית, Amy Macdonald.
שמה המלא הוא Amy Elizabeth Macdonald, נולדה ב־25 באוגוסט 1987 בעיירה Bishopbriggs שבסמוך לגלאזגו, סקוטלנד. בילדותה היא הושראה מההרכב Travis ובעיקר משירם Turn. היא החלה ללמוד לנגן אותו בגיטרה של אביה ובמהרה עברה לשירים משלה. בגיל 15 היא כבר הופיעה בפאבים ובתי קפה בסביבת גלזגו.
הפריצה הגדולה שלה הגיעה עם אלבום הבכורה שלה This Is The LIfe, שיצא ב-2007 ושיר הנושא מתוכו הפף ללהיט גדול שהגיע למקום הראשון בשש מדינות ברחבי אירופה.
האלבום Is This What You've Been Waiting For? הוא אלבום האולפן השישי של Amy. הז׳אנר העיקרי של Amy בכלל והאלבום הזה בפרט זהו רוק-פופ בריטי עם הפקה עשירה ומקצבים קליטים. האלבום מלא בכתיבה אישית ומרגשת. מבחינת הכתיבה אני מאוד התחברתי ל-Can You Hear Me?, שמדבר על כמה כולנו מנסים למצוא את הדרך להצליח, שיר מעודד ואנרגטי.
לצד המקצבים הקליטים כמובן שגם כאן יש כמה בלדות כמו למשל The Hope, אם כי גם הוא הופך להיות קליט בהמשך. שני שירים נוספים שמאוד אהבתי הם We Survive, שמדבר על כך שאנחנו ״שורדים״ בסופי השבוע, תחושה שאני מאוד מזדהה איתה, ו-It’s All So Long Ago, בו Amy מהרהרת בעברה וחושבת לו היא הייתה עושה את הכל אותו הדבר.
החוט שמקשר את האלבום כולו זהו כמובן קולה המופלא של Amy, קולה העוצמתי הוא ייחודי, וקל מאוד לזהות אותה, כמה אומנים באמת יכולים להגיד את זה? גם בתור מי שלא עוקב האדיקות אחריה, תמיד אהבתי את הקול שלה והאלבום החדש הזה רק מוכיח לי שוב כמה קולה הוא נפלא.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
Tracy Chapman – Our Bright Future
ההמלצה הרביעית שלנו להפעם היא האלבום Our Bright Future, מאת הזמרת והיוצרת האמריקאי, Tracy Chapman, משנת 2008.
אין מי שגדל בשנות ה-90 ולא שמע על Tracy Chapman, שאלבום הבכורה שלה, הנושא את שמה מ-1988, הפך אותה לכוכבת בין רגע. האלבום זכה בשלושה פרסי גראמי והיה לאחד הנמכרים ביותר של שנות ה-90. אי אפשר לשכוח את הלהיטים הנפלאים שלה, Fast Car, For My Lover, Baby Can I Hold You ו-Talkin’ Bout a Revolution, שגם זכו לשלל קאברים.
20 שנה אחרי אותו אלבום נפלא, בשנת 2008 יצא Our Bright Future, אלבום האולפן השמיני של Tracy. זהו אלבום האולפן האחרון שלה עד כה. כיום היא בת 61.
20 שנה ומצד אחד לא השתנה הרבה, היא עדיין עושה פולק רוק עדכני, מלא בנשמה ורגש וליריקה שמדברת על צדק חברתי וגם כתיבה אישית יותר. אני ממש לא אומר את זה באופן שלילי, המוזיקה של Tracy היא רלוונטית ועל זמנית ואני ממש התרגשתי מהאלבום.
האלבום אולי לא מייצר להיטים באותה הרמה כמו אלבום הבכורה שלה, אבל זהו אלבום שלם ששומר על רמה גבוהה והחזיר אותי לילדות. אחד המפיקים של האלבום הזה הוא Larry Klein, שמוכר מעבודתו עם Joni Mitchell, והאזנה מרוכזת לאלבום הזה מגלה כמה קווי דמיון, במקצבים ובסגנון.
האזנה מהנה:
האלבום ב-Spotify:
עד כאן להפעם, שבוע נפלא לכל קוראי האתר.
