AVReviews

הפעם הגיע אלינו לסקירה מגבר משולב מסדרת ה-Masters של חברת NAD הקנדית, ה-M33. זהו המגבר המשולב הבכיר של החברה.

בשנה שעברה סקרנו את המגבר NAD M10. אז כיניתי אותו “אחד המגברים החשובים של השנים האחרונות”, בזכות הגישה המודרנית לתפקיד המגבר המשולב במערכת הסטריאו. ה-M33, הינו האח הגדול של ה-M10 ולכן היה לנו מעניין להתרשם מהיכולות הרבות שהוא מציע.

אנחנו מודים לסטריאו שופ, חנות הסטריאו והקולנוע ביתי המקצועית והוותיקה מחיפה, על כך שהשאילו לנו את המגבר הזה לצורך הסקירה.

שורה תחתונה

סקירת וידאו

העומד למבחן: NAD M33

המגבר המשולב, NAD M33, הוא מגבר טכנולוגי ומודרני במלוא מובן המילה. בבסיס המגבר עומד מודול הגברה מסוג Class D, הנקרא Eigentakt ושייך לחברת Purifi Audio. מתכנן מודול ההגברה הוא Bruno Putzeys, הנחשב כיום לאחד האנשים המובילים בעולם בתחום תכנון מודלים של הגברה דיגיטלית.

כשה-Eigentakt יצא לראשונה, הוא זכה להרבה תשומת לב, מכיוון שהוא נחשב למודול מתקדם במיוחד, שמצליח להוריד את רמת העיוותים ההרמוניים לרמות נמוכות ביותר וכולל תגובת תדר שווה ורחבה ללא תלות בעומס או העכבה. חברת NAD עבדה בצמוד למהנדסי Purifi, על מנת להבטיח שכל מוצר של NAD, שכולל את המודל, יספק רמת ביצועים התואמת את הסטנדרט הגבוה של NAD.

עוצמת ההגברה של ה-M33, הינה 200W ל-8 אוהם ו-350W ל-4 אוהם. בנוסף, יש ל-M33 יכולת ייחודית לתפקד בתור מונובלוק, שמספק 700W ל-8 אוהם, (כמובן שתצטרכו להוסיף מונובלוק נוסף עבור הרמקול השני).

מבחר הכניסות של ה-M33 הוא נרחב במיוחד, בצד האנלוגי ישנה כניסה מאוזנת XLR, כניסת line לא מאוזנת RCA, כניסת פונו תומכת ראשי MM ו-MC ויציאת pre-out לחיבור למגבר הספק חיצוני.

בצד הדיגיטלי תמצאו שתי כניסות אופטיות, שתי כניסות קואקסיאליות, כניסת AES/EBU IN, כניסת USB לניגון תכנים מדיסקים ניידים ויציאת HDMI תומכת eARC לחיבור אל טלוויזיה. הממיר שמשולב ב-M33 בנוי על 32BIT/384kHz ESS Sabre DAC.

ה-M33 כולל את אפליקציית ההזרמה של חברת הבת, Bluesound, הנקראת BluOS. האפליקציה מאפשרת להזרים אל ה-M33 מכל שירותי ההזרמה הפופולריים, בנוסף לתמיכה ב-Spotify Connect ו-Tidal Connect, המאפשרים להזרים אל ה-M33 ישירות מהאפליקציות של Spotify ו-Tidal בהתאם. ה-M33 כולל יכולת פענוח MQA, ולכן תוכלו ליהנות מתכני ה-Master של שירות Tidal בהזרמה ישירה אל ה-M33.

יכולות החיבור לרשת הן באמצעות חיבור LAN קווי או WiFi. ישנה גם תמיכה ב-AirPlay 2 ו-Bluetooth aptX HD 5.0 דו-כיווני (כלומר ניתן לשלוח תכנים דרך Bluetooth אל ה-M33, ובנוסף ניתן לחבר אליו אוזניות Bluetooth).

מחברים נוספים שתמצאו ב-M33 הם שתי יציאות לחיבור סאבוופר, טריגרים (אחד in ואחד out), כניסת אוזניות קדמית ושני זוגות טרמינלים מקביליים עבור חיבור רמקולים. חיבורי הרמקולים נועדו למי שמעוניין ב-Bi-Wire. מכיוון שזהו חיבור מקבילי, הוא לא מאפשר לשלוח אות רק לאחד הטרמינלים, כך שאין אפשרות לחבר שני זוגות של רמקולים ולעבור מאחד לשני.

ה-M33 כולל גם את תוכנות התיקון האקוסטי לחדר, Dirac Live. התוכנה מגיעה בתצורה המאפשרת לבצע תיקון רק עבור התדרים הנמוכים, וישנה אפשרות לרכוש רישיון עבור הפעלת התיקון לכל טווח התדרים.

לסיום, ה-M33 כולל מקום לשני מודולים של הרחבת יכולות. חברת NAD הכניסה יכולת שדרוג עתידית לחלק ממגברים באמצעות כרטיסי הרחבה. למשל, עבור ה-M33, ניתן להוסיף מודול הנקרא MDC USB DSD, שמוסיף כניסה USB אסינכרונית ותמיכה בניגון DSD256.

עם כזה מגוון של אפשרויות ויכולות אין הרבה מגברים בשוק, שיכולים להתחרות עם ה-M33, אולי אחד היחידים הוא ה-Lyngdorf TDAI-3400.

עיצוב ואיכות בנייה

מלבד מגבר ה-M10, כל שאר המכשירים בסדרת ה-Masters של NAD כוללים קו עיצובי אחיד, כך שבמידה ותרכשו מספר מכשירים מהסדרה, הם ישתלבו נהדר יחד.

התיבה של ה-M33, הינה מתכתית ובעלת עיצוב תעשייתי מודרני. חלונות הרשת בחלק העליון של המגבר מאפשרים לקבל הצצה למעגלים הפנימיים ומוסיפים לתחושה התעשייתית והמקצועית של העיצוב.

על הדופן הקדמית של התיבה מולבש פאנל בגימור שחור הכולל את מסך המגע הצבעוני והמרשים ואת בורר העוצמה. אני מעט פחות התחברתי לתחושה הזו של פאנל שמולבש על גוף התיבה, והייתי מעדיף שהפאנל היה מוטבע בפנים למראה חלק יותר.

בחלק העליון של התיבה יש את כפתור המגע שמדליק את המגבר, אני לא חובב גדול של כפתורי מגע, ומעדיף לקבל איזשהו פידבק בעת לחיצה, אבל זה כבר לגמרי טעם אישי.
בסך הכול העיצוב משדר סולידיות ומודרניות ומרגיש יוקרתי ומושקע.

המגבר כולל רגליות מאסיביות ואיכותיות שתפקידן לבודד את המגבר מהמשטח עליו הוא מונח.
בחלק האחורי יש את מגוון הכניסות שתיארתי לעיל, הכניסות מרווחות ומסודרות באופן ברור וקל לזיהוי.

שליטה ושימושיות

השליטה ב-M33 כוללת שליטה בשלושה אופנים: מסך המגע, השלט המצורף והאפליקציה של BluOS.
מסף המגע מגיב נפלא ומציג תפריט קל לשימוש ואפשרות להגיע לכל ההגדרות בצורה קריאה וקלה.

השלט המצורף עם ה-M33 הוא מדגם HTRM 2, זהו שלט גדול וכבד שבנוי כמו טנק ונראה כמו ספינה. במדריך של ה-M33 יש חלק שלם המוקדם לשלט, זהו שלט מתקדם מאוד בעל יכולות למידה ושליטה במספר רב של מכשירים, יחד עם זאת, אם כל מה שאתם רוצים זה לשלוט ב-M33, אני מצאתי את ריבוי הכפתורים מבלבל ולא באמת הצלחתי להבין איך לבצע פעולות מעבר להדלקה/כיבוי ושינוי העוצמה.

מגבר ה-M10, לא הגיע עם שלט כלל כשהרעיון היה שנעשה את הכל דרך האפליקציה, וגם ב-M33, השימוש באפליקציה היה הנוח ביותר.

מבין כל האפליקציות שיצא לי להשתמש בהן עד כה, האפליקציה של ה-BluOS היא החלקה, הידידותית והפשוטה ביותר לשימוש לטעמי. באפליקציה תוכלו לחבר את חשבונות שירותי ההזרמה שלכם, לשנות שמות של כניסות, להעלים כניסות שלא בשימוש, ולשנות הגדרות כמו Tone Control, תצורת המערכת (בלי סאב או עם 1 או 2), פרופיל ה-Dirac ועוד.

מכיוון שה-M33 תומך גם ב-Spotify Connect וגם ב-Tidal Connect, זו הדרך בה הזרמתי את התכנים ולא הייתי צריך לקשור את אפליקציית ה-BluOS אל חשבון ה-Tidal שלי.

מילה בנוגע ל-Tidal Connect, דרך אפליקציית ה-iPad שלי, נתקלתי בלא מעט גמגומים ובאגים בחיבור ה-Tidal Connect, לעיתים כשבוחרים שיר, מתנגן השיר שאחריו ותופעות מוזרות כאלה. זהו שירות שעדיין דיי נמצא בתחילת הדרך ועדיין לא הגיע לרמת היציבות של ה-Spotify Connect.

מבחן ההאזנה

מכיוון שמדובר במגבר משופע יכולות, המבחן היה מורכב מהרגיל וכולל חלקים רבים. מבחינת הציוד, עיקר המבחן נעשה עם הרמקולים שלי, YG Acoustics Carmel 2, בזמן הסקירה של ה-M33, היו אצלי לצורך סקירה גם הרמקולים המדפיים, Triangle Comète 40th Anniversary. כבלי הרמקולים הם Nordost Blue Heaven. את שאר הציוד אתאר בחלקים הרלוונטיים ובסיום הכתבה.

התרשמות ראשונית והתאמה לרמקולים

אופי הסאונד של ה-M33 בולט מאוד בניטרליות שלו בחלק המיד והגבוהים, הסאונד מרגיש “נכון”, מדויק ומאוזן. לא מעט אודיופילים מגדירים את הסאונד הניטרלי בתור גביע הקודש, מכיוון שגוון סאונד כזה אינו מוסיף דבר על המוזיקה המוקלטת ומאפשר לשמוע את ההקלטה כפי שהיא.

לטעמי הסיפור מורכב יותר, מכיוון שאין סטנדרט הקלטה ברור, כל אופי הגברה יתאים לחלק מההקלטות וישמע פחות טוב עם הקלטות אחרות. זאת בנוסף לטעם האישי של המאזין. עבורי אופי ההגברה של ה-M33, נשמע נהדר עם מוזיקה קלאסית יותר, כינורות נשמעים נהדר, בנוסף מוזיקת פופ, ג’אז ומוזיקה אלקטרונית, כולם נהנים מהאופי הניטרלי ונשמעים נקיים ומאוזנים. במוזיקת הבלוז והפולק, הרגשתי שהמיד מועבר בצורה מעט שטוחה, והיה לי חסר מעט אנרגיה שתרים את המוזיקה הזו.

אני חושב שהחלק הטוב ביותר בסאונד של ה-M33 הוא הבס המפורט, העמוק והמדויק שלו. כשחיברתי את ה-M33 אל רמקול ה-Comète, שלא יורד נמוך מספיק, התחושה הייתה של חוסר מימוש הפוטנציאל של ה-M33. אני חושב שהמגבר הזה יממש את הפוטנציאל שלו במערכת של רמקולים רצפתיים או מדפיים עם סאב, ולטעמי ירגיש מעט “מבוזבז” עם במערכת של רמקולים מדפיים.

חלק ראשון: ללא Dirac

בחלק הראשון של המבחן האזנתי למגבר עם רמקולי ה-YG Acoustics Carmel 2, ללא כיול ה-Dirac, על מנת להתרשם מאופי הסאונד הטבעי של המגבר.

האזנתי למספר אלבומים מלאים בתצורה זו. פתחתי באלבום Love, Tears & Guns של להקת הסול המודרנית Malted Milk משנת 2019. גוון הסאונד ניטרלי ונקי, רמת הפירוט וההפרדה גבוהה, הבס הדוק ואנרגטי. קולו של הסלון נקי ומופרד בצורה טובה. המיד הרגיש לטעמי מעט שטוח.

באלבום המוזיקה הקלאסית המודרנית, Immersion של הכנרית הקנדית המופלאה, Angèle Dubeau, שיצא השנה. זהו אלבום שחוצה ז’אנרים, גם אני, שאיני חובב מוזיקה קלאסית, פשוט לא יכול לעמוד בפני הקסם של האלבום הזה.
ה-M33 מתגלה כאן בשיא כוחו. האופי הניטרלי מחמיא ביותר למוזיקה זו, ומוציא סאונד נקי ומרגש עד דמעות. צליל הכינור נקי ביותר ונשמע מלא, וממש עוטף את המאזין לתחושה שמתאימה בדיוק לשם האלבום.

באלבום הג’אז החלק, Let’s Get Lost של זמרת הג’אז הצרפתייה, Cyrille Aimee, משנת 2016, יש סאונד מלטף, וקולה של סיריל מתקתק. הפרזנטציה של ה-M33 באלבום הזה, הייתה מדויקת ומעט “נכונה” מידי. הכוונה שלי היא שהמיד היה מעט חסר אווריריות והרגיש טיפה שטוח. הבס לעומת זאת היה הדוק ומפורט. בקטע Laverne Walk, יש דאבל בס, מהיר ועמוק, זה עובר נפלא עם המון דיוק, מהירות ופירוט. בנוסף שילוב הבס לכל אורך האלבום הוא מאוזן ונכון. באלבום הזה היה קל להבחין ברקע השחור המרשים של ה-M33, מרגישים בשקט מוחלט בין הצלילים.

לתקן או לא לתקן, זו השאלה – Dirac Live

בעוד שבעולם הקולנוע הביתי נראה יש קונצנזוס כמעט מוחלט בנושא נחיצותה של מערכת התיקון האקוסטי האקטיבית, בעולם הסטריאו הנושא שנוי מאוד במחלוקת. יש הגורסים שתיקון אקוסטי אקטיבי בסטריאו מוציא את ה”רגש” מהסאונד ושעדיף בהרבה להשתמש בתיקון פאסיבי, כלומר לטפל בבעיות האקוסטיות של החדר על ידי לוכדי בסים, פאנלים אקוסטיים וכו’. ברוב הבתים בישראל מערכת הסטריאו מוצבת בסלון, ואני כלל לא בטוח שניתן לשלב פתרונות פאסיביים בצורה אפקטיבית מבלי להיות מושלך מהבית בסוף התהליך (ראו “איך להיות אודיופיל ולהישאר נשוי“).

אז אם אין אפשרות לטיפול אקוסטי פאסיבי, וזה דיי ברור שאקוסטיקה של סלון ביתי היא לא אידאלית, הפתרון של מערכת תיקון אקוסטית אקטיבית בהחלט יכול להיות מועיל.

האם מערכת כזו משנה את הסאונד? ברור, היא מפעילה על הסאונד את האלגוריתם שלה בניסיון להתגבר על השפעת החדר.
האם התוצאה בסוף יכולה להרגיש פחות טובה? תלוי בסיטואציה ובאיכות המערכת. במערכות הטובות, ניתן לשנות את התוצאה האוטומטית של המערכת באופן ידני עד לקבלת הסאונד הרצוי.

מערכת ה-Dirac Live, היא אחת ממערכות התיקון האקוסטי המובילות בעולם. זו ההזדמנות השנייה עבורי להתנסות בה, לאחר שבחנתי אותה גם עם ה-NAD M10. זו מערכת משוכללת, שמאפשרת לכוונן ולהתאים את הסאונד לטעם האישי של המאזין. יחד עם זאת, כל השכלול הזה מגיע עם עקומת למידה וחוויית שימוש מעט יותר מורכבת מאשר הרגיל.

את ה-Dirac Live יש להתקין על מחשב המחובר באותה הרשת כמו ה-M33. כשמפעילים את התוכנה היא מגלה את כל המכשירים התומכים באופן אוטומטי. בשלב הראשון יש אפשרות לעשות התאמות של עוצמה, לבחון את העוצמה של כל רמקול (וסאבוופרים) בנפרד ולוודא שהכל מאוזן לפני שמתחילים.

בשלב הבא ניתן לבחון בין שלושה מצבי פוקוס שונים:
Focused Imaging – לפקס את הסאונד בנקודת ההאזנה ובסביבה שלה.
Tightly Focused Imaging – לפקס את הסאונד במיוחד בנקודת ההאזנה.
Wide Imaging – לנסות לפזר את הסאונד באופן אחיד בחלל.
ברירת המחדל היא Focused Imaging, כך שאני בחרתי באפשרות זו.

השלב הבא הוא שלב המדידות. בכל פעם מודדים נקודה אחרת, על המסך מצויר היכן יש להעמיד את המיקרופון ביחס לנקודות ההאזנה בכל פעם. ניתן להסתפק בכל כמות של מדידות ולעבור לשלב הבא. אני ביצעתי 5 מדידות.

בשלב האחרון אפשר לשחק עם הגרף של התיקון המוצע על ידי המערכת, ניתן לבחור לתקן רק תחום תדרים מסוים, וניתן גם לשנות את העקומה בנקודות ספציפיות. כך שיש כאן גמישות מקסימלית. לבסוף בוחרים שם לפרופיל שנוצר, השם יופיע באפליקציה.

עוד כמה נקודות חשובות בנושא ה-Dirac, ה-M33 מגיע עם גרסה של Dirac המאפשרת לבצע תיקון רק עבור התדרים הנמוכים, יש באפשרותכם לשדרג לגרסה שמבצעת תיקון לכל טווח התדרים, באתר של Dirac. השדרוג עולה כ-100$, אם אני לא טועה. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שניתן לשמור לא פחות מחמישה פרופילים שונים. מעבר להבדל הברור שניתן לעשות כיול אחד עם סאב ואחד בלי, ניתן לכוון לפי סוגי הסאונד, למשל פרופיל אחד למוזיקה, אחד לסרטים. או אולי לפי ז’אנרים, פרופיל אחד לרוק ופרופיל אחר למוזיקה קלסית.

ונקודה אחרונה, ישנם מכיילים מוסמכים של Dirac בכל רחבי העולם שישמחו לסייע לכם בכיול והגדרות הפרופילים (כמובן תמורת תשלום עבור כך). סיוע בכיול דרך האינטרנט הוא לא כמו כיול במקום, אבל אם הם בעלי ניסיון בכך, זה בהחלט יכול להוביל לתוצאה מצוינת שתתאים לטעמכם.

הסאונד עם תיקון ה-Dirac

את רוב מבחן ההאזנה ביצעתי בתצורה זו, עם רמקולי YG Acoustics Carmel 2 וכיול Dirac כפי שפירטתי בסעיף הקודם.

פתחתי ב-Frenchtown של אלן טיילור. הבס מלא אנרגיה, ומשולב נפלא עם המיד. הפרזנטציה נקייה, קולו של אלן עמוק ומפורט ופריטת הגיטרה מאוזנת. ההפרדה בין השירה, הגיטרה והבס מעולה.

לשם השוואה, ללא ה-Dirac, הפרדת הבס טובה פחות, הבס פחות הדוק פחות מדויק. כשה-Dirac מופעל אפשר לנגן בעוצמות גבוהות והסאונד נשאר מאוזן והבס מרגיש בשליטה.

המשכתי לבלדה Because You Love Me של Kaz Hawkins. הרקע בשיר שקט לגמרי, קולה של קאז עוצמתי, נקי ומופרד מהמוזיקה. הבס מדויק ופאנצ’י. סולו הגיטרה נשמע בשרני ועמוק ומילא את כל החלל.

המשכתי לקטע הבלוז הנהדר של Snowy White, שנקרא Headful of Blues. מקצב התופים פשוט נהדר, ישנה תחושה כאילו הבס עטוף בשכבת אוויר דקה, כך שהוא מופרד וברור. הפסנתר מדויק, השירה של Snowy מרגשת ועדינה. הבס בשיר מתפזר נפלא בחדר, הכיול של ה-Dirac, מצליח לאזן בין פיזור הבס בחדר לבין ההדוקות והדיוק שלו.

ב-Liberty של Anette Askvik, הווקל נקי ומופרד, שלל האפקטים הקטנים הפזורים בשיר מועברים בעדינות ודיוק, אבל יחד עם זאת, מרגישים טיפה מרוחקים. הכינור נקי ומרגש, כך גם הפסנתר. בימת הסאונד רחבה וכל השטח בין הרמקולים מלא בסאונד אחיד. הבס בקטע הסיום מדויק ומתפזר בכל החלל בעוד הסקסופון מופרד ועוצמתי.

בבדיקות הבס הדיי קבועות שלי, Hunter של ביורק ו-River של Ibeyi, ה-M33 הפגין שליטה טובה בבס שהתבטא במהירות, עומק והפרדה מעולים.

עברתי לקצת מוזיקת ג’אז, September in Montreal של Anne Bisson. הבס ההדוק של היצירה, מועבר נהדר, הפסנתר עדין, מדויק ומשולב נפלא, הווקל מופרד יפה ומרגש, פרזנטציה מדויקת ביותר.

גם בגרסת הכיסוי ל-Fever של Petra Magoni ו-Ferruccio Spinetti, ה-M33 הצטיין, הבס שיצא מהרמקולים היה עמוק, מוגדר היטב ומילא את כל החלל. הגיטרה והשירה נקיים ומופרדים, פשוט פרזנטציה מאוזנת להפליא.

את הבס הנהדר והמפורט יחד עם האיזון לשאר התדרים, ה-M33 הפגין גם בשני הקטעים האלקטרוניים האנרגטיים: Make Us Stronger של Ghost Rider ו-The Game Has Changed של Daft Punk. האופי הניטרלי של ה-M33, לטעמי מתאים מאוד למוזיקה אלקטרונית אנרגטית.

סיימתי את השלב הזה של המבחן בקצת פופ, Bad Guy של Billie Eilish. הקטע הוא פצצת אנרגיה עם הקלטה שכוללת ביט אלקטרוני קשוח במיוחד. האנרגטיות של הקטע עוברת נהדר ב-M33, השירה מאוזנת וברורה, מופרדת יפה מהביט העמוק. קטע מחיאות הכפיים בשיר מפורט ביותר.

חיבור פטיפון

ה-NAD M33 כולל כניסת פונו תומכת ראשי MM ו-MC. חיברתי לכניסת הפונו את הפטיפון שלי, Nottingham Analogue Interspace Jr בעל ראש MM מדגם Shelter 201.

ברור לי שבחלק זה יהיו אודיופילים, שיתפסו את הראש שלהם מרמת הכפירה שהולכת כאן, סאונד אנלוגי שמומר לדיגיטלי, עובר עיבוד ותיקון אקוסטי ואז מומר שוב לאנלוגי, זה ממש חילול הקודש, לא?

ובכן יצא לי לשמוע גורו של אודיו שטען שאם מקליטים דיגיטלית את הסאונד היוצא מהפטיפון, מקבלים סאונד שקשה מאוד להבחין בינו לבין המקור. אני חייב לומר שאכן עם כל העיבוד שמתבצע כאן, עדיין תקליטים נשמעים כמו תקליטים אנלוגיים.

האם זהו האופן הטהור ביותר בו ניתן ליהנות מסאונד אלוגי? בוודאי שלא, אבל אם זה נשמע טוב, אז האם זה באמת משנה?

בחנתי את הפונו באמצעות שני תקליטים, תחילה From A Room: Volume 1 של Chris Stapleton, תקליט קאנטרי רוק שמאוד אהוב עלי. הפונו שקט במיוחד, התקליט הזה דיי מלא רעשים ופצפוצים למיניהם, דרך ה-M33, הרגשתי שהוא מחליק ומנעים חלק גדול מרעשי הרקע הללו. הסאונד האנלוגי הרך, מועבר בצורה מפתיעה, קולו של כריס ברור ומופרד נהדר, קטעי הבס הרבים באלבום מאפשרים ל-M33 להשוויץ עם יכולות הדינאמיות שלו. הפרזנטציה מלאה ברגש.

התקליט השני שבחנתי הוא תקליט הבלוז, Beyond The Blue Door של Ronnie Earl, הקלטה משובחת, שתמיד כיף לחזור אליה. הסאונד ב-M33 נקי ומאוזן, הגיטרה עוצמתית ומלאה ברגש. רמת הרעש בתקליט היא אפסית, זו הדפסה בהחלט איכותית וזה היה תענוג אמיתי להאזין לתקליט הזה דרך ה-M33.

הוספת סאבוופר וכיול עם Dirac

שילוב סאבוופר במערכת סטריאו ידוע כאתגר לא פשוט. סאבוופר שמכוון בצורה טובה, יכול להזריק אנרגטיות למערכת ולשחרר את הרמקולים מהמשימה הקשה של לשחזר את התדרים הנמוכים. סאב שמשולב פחות טוב, יכול להשתלט, לגרום לתוצאה “בומית” ושלל בעיות נוספות. לטעמי, כאן נעוץ עוד אחד מהיתרונות הגדולים של מערכת תיקון אקוסטית טובה כמו Dirac, היא מקלה מאוד על המשימה של שילוב סאב.

כפי שקראתם בחלקים הקודמים, הבס שה-M33 הוציא מרמקול ה-Carmel 2, היה עמוק ומאוזן. על מנת לבחון את היכולות של ה-M33 לשלב סאב, חיברתי את הסאב, REL S/510, עם כבל סאב (של חברת QED) מיציאת הסאב ב-M33 אל כניסת ה-LFE של ה-REL.

ה-Dirac מצליח להגיע לאינטגרציית בס מאוזנת בין הרמקולים והסאב בקלות. הרגשתי רמקולי ה-Carmel חופשיים יותר בלי הצורך להפיק את התדרים הנמוכים ונשמעים מעט אווריריים יותר. הבס מעט עמוק יותר ומשולב נכון בקטעים שבדקתי.
למשל ב- Don’t Run And Hide של Ane Brun, הבס נקי ומשולב נהדר עם שאר התדרים. התוצאה דינאמית ותחת שליטה עם פיזור טוב של הבס, ותוצאה אוורירית ומאוזנת.

בקטע הקלסי, Teardrop של להקת Massive Attack, הבס האלקטרוני יורד נמוך, למרות העומק ישנה תחושה של רכות מסוימת ואיזון נהדר עם השירה ושאר המוזיקה ביצירה.

חיבור טלוויזיה ב-HDMI ARC

אצלי, כמו אצל הרבה בתים בישראל, מערכת הסטריאו ממוקמת בסלון לצד הטלוויזיה. מכיוון שה-NAD M33 מגיע עם יציאת HDMI תומכת ARC, רציתי לבדוק את התפקוד של המגבר בתור מערכת קולנוע דו-ערוצית.

ברגע שחיברתי את הטלוויזיה שלי, LG OLED E8, אל יציאת ה-HDMI ב-M33, והגדרתי את יציאת השמע בטלוויזיה ל-ARC, הופיעה הודעה על גבי מסך ה-M33 שביקשה ממני להעביר את פורמט הסאונד שמועבר על גבי ה-HDMI ל-PCM. זו חוויית שימוש נפלאה, במקום לחפש במדריך למה אין סאונד, לקבל הודעה כזו מהמגבר והכל ברור מיד.

את הבחינה בחלק הזה עשיתי עם הסאבוופר.

התחלתי משני הקטעים החביבים עלי ב”דברים מוזרים” בנטפליקס. בפרק הראשון, הפתיח של הסדרה הוא אנרגטי ושכבת הבס הקבועה בו מפורטת ומאוזנת. בסצנה שמיד לאחר הפתיח, המצלמה נעה בחדר בזמן שטלוויזיה פועלת, הסאונד שבוקע מהטלוויזיה משתנה ביחס לתנועת המצלמה, האפקט הזה מורגש בבירור דרך ה-M33. קטעי הדיבור ברורים מאוד וממורכזים באופן מרשים. אפקט ה”פנטום סנטר”, כלומר היכולת לדמות כאילו יש רמקול סנטר באמצעות שני רמקולי הסטריאו, הוא מרשים ביותר ב-M33. בימת הסאונד שנוצרת ממלאה את החלל בין הרמקולים, ממש כאילו יש שם ביניהם רמקול נוסף.

בפרק 8 בעונה השלישית, מפלצת ענקית רודפת אחרי גיבורי הסדרה בתוך קניון. הבס של צעדי המפלצת והצרחה שלה מאוד מדויק ומפורט. באופן כללי הפרזנטציה של ה-M33 בקולנוע הינה מאוזנת ומדויקת ביותר. מה שכן, מורגש שפרופיל הסאונד שה-Dirac מכוון אליו כברירת מחדל, הינו פרופיל סאונד שמתאים למוזיקה, מכיוון שזהו השימוש העיקרי של ה-M33. יכול להיות שבקולנוע הייתי רוצה סאונד מעט אגרסיבי יותר, בדיוק בשביל דברים כאלה יש מקום לחמישה פרופילים שונים של כיול Dirac, שניתן לשמור ב-M33.

סיכום

ה-NAD M33 הינו מגבר דגל משולב מודרני, בעל סט יכולות כמעט אינסופי. מודל ההגברה הדיגיטלית המתקדם, ה-Eigentakt, מעניק ל-M33 יכולת הגברה מרשימה בעלת גוון סאונד ניטרלי ומאוזן ביותר.

ה-M33 כולל סטרימר מובנה בעל אפליקציית שליטה נוחה ותמיכה כמעט בכל פורמט ופרוטוקול תקשורת קיים, לרבות AirPlay 2, Spotify Connect ו-Tidal Connect. בנוסף יש ל-M33 כניסת פונו תומכת ראשי MM ו-MC ואפילו יציאת HDMI תומכת ARC לחיבור הטלוויזיה שלכם.

נוסף על כל התכונות הללו, תוכנת התיקון האקוסטי, Dirac Live, המגיעה עם המגבר, הינה מהמתקדמות והמגוונות בשוק. התוכנה תעזור לכם להגיע לתוצאת בס יוצאת דופן בחלל שלכם ותוכלו בעזרתה גם לשלב סאבוופר אחד או שניים בקלות. התוכנה מאפשר לייצר חמישה פרופילים שונים של כיול, כך שתוכלו להשתמש בפרופילים נפרדים לפי ז’אנרים או כל חלוקה אחרת.

ה-M33 תפקד בצורה מרשימה ביותר לכל אורך מבחן ההאזנה, הז’אנרים בהם הוא הצטיין הם מוזיקה קלסית, אלקטרונית, פופ וג’אז. במוזיקת הבלוז והפולק, הייתה לי תחושה קלה של מיד שטוח. זה בדיוק מסוג הדברים שניתן לסדר באמצעות פרופיל ייעודי למוזיקה זו בתוכנה של Dirac. בנוסף, הביצועים של ה-M33 בקולנוע מרשימים מאוד, כך שאם אתם בעיקר חובבי מוזיקה, עם רמקולים וסאב טובים, תקבלו מה-M33 חווית קולנוע נהדרת ולא תצטרכו סאונדבר או שום מערכת נוספת.

בעקבות כל הנאמר בסקירה זו, אני מכתיר את ה-NAD M33 בתואר “המגבר הוורסטילי ביותר”.

מחיר: 22,900 ₪
אחריות: שנתיים מבית Lux Sound & Vision

המערכת ששימשה לסקירה זו:
רמקולים: YG Acoustics Carmel 2
פטיפון: Nottingham Analogue Interspace Jr עם ראש MM: מדגם Shelter 201
סאבוופר: REL S/510
טלוויזיה: LG OLED E8
כבלי רמקולים: Nordost Blue Heaven