AVReviews

הפעם הגענו לפריק קונטרול בבאר שבע על מנת להתרשם ממערכת הגברה מנורתית יוקרתית מבית חברת McIntosh האמריקאית, שמורכבת מקדם המגבר McIntosh C22 Mk V ומגבר ההספק McIntosh MC1502.

בסקירה הפעם נדבר מעט על הייחוד של חברת McIntosh ועל היתרונות והחסרונות של הגברה מנורתית.

אנחנו מודים לפריק קונטרול והבעלים שי חדד, על האירוח החם ועל האפשרות לסקור את המערכת בחדר האקוסטי המרשים של החנות.

השורה התחתונה

סקירת וידאו

חברת McIntosh – סמל האודיו האמריקאי

חברת McIntosh הוקמה בשנת 1949 בידי פרנק מקינטוש וגורדון גו (Frank Mcintosh, Gordon Gow), בשנת 1951 מפעלי החברה הועתקו ל-Binghamton, NY ושם הם נמצאים עד היום. חברת McIntosh היא אחד הסמלים הכי גדולים של האודיו האמריקאי, אם לא הגדול שבהם. אז נכון, שהחברה החליפה בעלות מספר מפעמים והייתה שייכת לכמה קונצרנים, אך כפי שציינו המפעלים שלה נשמרו באותו המקום כל השנים הללו, מכשירי החברה מיוצרים ידנית במפעל, עם הקפדה על איכות וקווי עיצוב, שנשמרים במשך עשרות שנים. כך בונים מותג עוצמתי, שמוכר לא רק לכל חובב אודיו, אלא פחות או יותר בכל בית אמריקאי.

כשאתם רוכשים מוצר של McInosh, אתם רוכשים את השם והעיצוב, בנוסף לסאונד, ומעבר לכך אתם הופכים להיות זכאים להשתייך למועדון של בעלי McIntosh. בכך לטעמי מתבטאת העוצמה של המותג. נקודת חוזקה נוספת של McIntosh היא ההיצע המרשים של מכשירי החברה. אני לא חושב שיש חברת היי-אנד נוספת שמציעה כזה מבחר גדול של מגברים משולבים, קדם מגבר, מגברי הספק ומונו-בלוקים, זאת בנוסף לפטיפונים, נגני CD, רמקולים ועוד.

רוצים לדעת עוד על חברת McIntosh, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הכתבה שלנו ״סיפור על צעקה אמריקאית ולחישה יפנית, הסיפור של חברות McIntosh ו-Luxman״.

הגברת מנורות – היסטוריה ומאפיינים

בשנת 1947 הומצא רכיב הטרנזיטור, שאיים על ההגמוניה של מגברי המנורות ששלטו בשוק האודיו של אותם הזמנים. כמו כל טכנולוגיה חדשה לקח זמן עד שהטכנולוגיה התייצבה ושיטות היצור ההמוניות השתכללו והפכו ליעילות. בשנות ה-70 ההגברה הטרנזיסטורית (המכונה גם solid state) דחקה את ההגברה המנורתית מהמיינסטרים של שוק האודיו והשתלטה על פלח השוק הבינוני והנמוך.

לטרניזסטור ישנם כמה יתרונות מובנים על המנורות. ביחס למנורות הטרנזיסטור הרבה יותר קטן, צורך פחות חשמל ואחוזי העיוות בו נמוכים יותר. יחד עם זאת, אצל אולפני ההקלטות, במגברי הגיטרות וגם אצל לא מעט חובבי אודיו היי-אנד גם באותם השנים ההעדפה המשיכה להיות הגברת מנורות. הסיבה לכך היא הסאונד הטבעי והרך של מנורות, שלא פשוט לשחזר בהגברה טרנזיסטורית.

למעשה עד היום ישנן לא מעט חברות, שממשיכות לשלב מנורות בהגברות שלהן, ולא מעט חובבי אודיו שמעדיפים מגברים כאלה. כשביקרנו השנה בתעורכת מינכן היה קל לראות את זה. אז נכון, מגברי המנורות הן לא הרוב, אך מצד שני הן גם לא משהו איזוטרי שהולך ונעלם ולא מעט חברות ממשיכות לבחור במנורות עבור המגברים שלהן.

מלבד הסאונד המיוחד של המנורות, שחובבי אודיו רבים מעדיפים, יש גם את האלמנטים הוויזואלים והנוסטלגים. המראה של מנורות ענקיות משדר הרבה עוצמה וקסם, וכמו בבגדים או רהיטים, וינטג׳ ונוסטלגיה תמיד חוזרים לאופנה.

עם כל הקסם הזה של הגברת מנורות חשוב לזכור גם את החסרונות. מגברי מנורות פולטים הרבה יותר חום, לכן דורשים מיקום מתאים, למשל שידות סגורות פחות יתאימו להם. בעוד מגברים טרנזיסטורים איכותיים יכולים לעבוד עשרות שנים באותה האיכות, למנורות יש אורך חיים מוגבל יותר. זה נכון בעיקר לגבי המנורות הגדולות, שמשמות למגברי ההספק, שם אורך החיים יכול להיות באזור של אלפי שעות בודדות, תלוי במנורות וביצרן. המנורות הקטנות יותר, שמשמשות את חלק הקדם מגבר לרוב, כוללות בדרך כלל אורך חיים של מעל 10 אלף שעות. החיסרון השלישי הוא זמן התחממות התחלתי ארוך יחסית, לרוב מגברי מנורות זקוקים לאזור החצי שעה התחממות, עד שכל הרכיבים שלהם מגיעים לטמפרטורת עבודה אופטימלית. המקפידים יוסיפו כאן שזה נכון גם בהגברה טרנזיסטורית בחלק מהמקרים. מהניסיון שלי נושא ההתחממות הראשונית מורגש יותר במגברי מנורות.

לסיום הנושא, אציין שלא חייבים לבחור באחד הצדדים, מנורות או טרנזיסטורים, אפשר גם לשלב בין השניים. למשל כמו במגבר המשולב ההיברידי, McIntosh MA352, שכולל חלק קדם מגבר מנורתי ומגבר הספק טרנזיסטורי. אם אתם בונים מערכת מופרדת, אתם יכולים לבחור בקדם מגבר מנורתי ומגבר הספק טרנזיסטורי. שילובים כאלה יכולים לתת לכם את הטוב של שני העולמות מבלי להתחייב לחלוטין לאחד הצדדים.

העומדים למבחן: McIntosh C22 Mk V & McIntosh MC1502

בשנת 2019 חברת McIntosh ציינו 70 שנה להיווסדם. לכבוד המאורע הם השיקו קדם מגבר מנורתי מדגם C70 ומגבר הספק מנורתי מדגם MC2152. שני המוצרים הושקו במהדורה מוגבלת ועיצוב חגיגי ושניהם זכו להצלחה וביקורות חיוביות. בעקבות הצלחת שני הדגמים הללו, חברת McIntosh בחרו להשיק דגמים קבועים, המתבססים על אותם המפרטים.

כך נולדו שני הדגמים שנסקרים כאן, קדם המגבר McIntosh C22 Mk V ומגבר ההספק McIntosh MC1502.

קדם המגבר McIntosh C22 Mk V

ה-McIntosh C22 Mk V הינו קדם מגבר אנלוגי, המגיע בעיצוב רטרו מושקע, שהוא מחווה לעיצובי החברה ממש מתחילת דרכם, וגם מחווה ל-C22 המקורי. אז אומנם אין כאן את ה-VU Meters, שהפכו לאייקון העיצובי של McIntosh בעשורים האחרונים, אך עדיין קל לזהות שזה מוצר של McIntosh, ויש הרבה קסם בעיצוב הרגוע יותר של ה-C22 Mk V. לטענת החברה הקדם מגבר הזה ישתלב נהדר מבחינה עיצובית גם במערכת וינטג׳ וגם במערכת מודרנית. אני נוטה להסכים, יש בהחלט משהו על זמני בעיצוב של ה-McIntosh C22 Mk V.

הלב של ה-McIntosh C22 Mk V בנוי על 5 מנורות מסוג 12AX7A ומנורה אחת מסוג 12AT7. את המנורות ניתן לראות דרך החלק השקוף בדופן העליונה של ה-C22.

מבחינת כניסות ויציאות, ה-McIntosh C22 Mk V כולל 3 כניסות RCA לא מאוזנות ושתי כניסות XLR מאוזנות, בנוסף יש כאן שתי כניסות פונו, אחת יעודית לראשי MM ואחת לראשי MC. ה-C22 כולל שני מעגלי מוצא, כאשר בכל אחד מהם יש יציאה אחת מסוג RCA ויציאה אחת מסוג XLR.

הפאנל הקדמי של ה-McIntosh C22 Mk V מחולק לשני חלקים. בחלק העליון יש תאורה ירוקה אופיינית של McIntosh עם הלוגו שלהם במרכז, בנוסף לבורר הכניסות והווליום.

החצי התחתון של הפאנל הינו פלדת אל-חלד מוברשת, ובו תמצאו שלל מתגים ובוררים החושפים את כמות האפשרויות הרבה והמפתיעה של ה-McIntosh C22 Mk V, למרות היותו קדם מגבר אנלוגי לחלוטין.

נתחיל מצד שמאל, שם נמצאת כניסת האוזניות עבור מגבר האוזניות המובנה. ל-McIntosh C22 Mk V יש tone control הממומש באמצעות שני בוררים, אחד לבס ואחד לטרבל. ניתן לכבות את ה-Tone Control באמצעות מתג הצמוד אל הבוררים. מתג נוסף מעביר את הקדם בין מצב סטריאו למונו, זכר לימי הוינטג׳ שהיו הקלטות מונו, כך שאם יש לכם כאלה, תוכלו להאזין אליהם במצב המתאים.

המתגים הנוספים כוללים שליטה במנגנון ה-HXD^® של McIntosh, זהו מנגנון ה-Crossfeed שלהם עבור מגבר האוזניות המובנה. ושני המתגים האחרונים מדליקים ומכבים את מעגלי המוצא הכפולים של ה-McIntosh C22 Mk V.

לסיום, בצידו הימני של הפאנל תמצאו את שני הבוררים של העומסים של כניסות הפונו, אחד עבור כניסת ה-MM ואחד עבור כניסת ה-MC.

ה-McIntosh C22 Mk V כולל שלט מלא. השלט דיי פלסטי אך כולל מסגרת מאלומיניום, הוא נוח לאחיזה וקל לשימוש. אם כי המגע עם הבוררים בפאנל הקדמי כל כך מספק, שאני ברוב המקרים העדפתי לקום ולהשתמש בהם.

המידות של ה-McIntosh C22 Mk V בס״מ הן: 44.45 ר׳, 15.24 ג׳ ו-45.72 ע׳. המשקל הוא 11.3 ק״ג.

מגבר ההספק McIntosh MC1502

ה-McIntosh MC1502 הינו מגבר הספק מנורתי בעל עיצוב קלאסי, שניתן למצוא בדגמים נוספים של החברה, כגון ה-MC275. העיצוב כולל שלדה, העשוייה מפלדת אל-חלד ומוברשת עד לדרגה של מראה, מה שבהחלט הקשה על הצילומים, אבל נראה מרשים מאוד במציאות. על השלדה בצד ימין מורכבות כל המנורות, שמגיעות עם כלוב הגנה מפלדת אל-חלד ובצד שמאל יש את השנאים הענקיים.

מה שהפתיע אותנו מאוד ב-McIntosh MC1502 היה ללא ספק הגודל העצום שלו, הוא נראה גדול בתמונות, אך במציאות הוא אפילו גדול יותר. מידות ה-McIntosh MC1502 בס״מ הן: 46.4 ר׳, 26 ג׳ ו-53.3 ע׳, המשקל הוא 53.5 ק״ג.

אני באופן אישי מעט פחות התחברתי לעיצוב של ה-MC1502, למרות היותו מקובל בקרב מגברי המנורות. בנוסף הגודל שלו עלול להקשות על הצבתו בסלון ישראלי מודרני.

ה-McIntosh MC1502 כולל שמונה מנורות גדולות מסוג KT88, ארבע מנורות מסוג 12AX7A וארבע מנורות מסוג 12AT7. כמובן שחצי מהמנורות מיועדות לערוץ ימין וחצי לשמאל.

השנאיים הגדולים בצידו השמאלי של המגבר הם מסוג Unity Coupled Circuit output transformer, שזו למעשה הטכנולוגייה על בסיסה הוקמה החברה בשנת 1949. טכנלוגיה זו מצליחה להשוות בין העכבות השונות של הרמקולים, כך שעוצמת ההגברה אינה תלויה בעכבת הרמקול, כך שבין אם העכבה היא 8,4 או 2 אוהם, המגבר יוציא את אותה הכמות של ההספק, במקרה של ה-MC1502 מדובר על 150W לערוץ.

הסיבות המקוריות לפיתוח טכנולוגיית ה-Unity Coupled Circuit output transformer היו הקושי באותן השנים לפתח מגברים חזקים שיניעו רמקולים פחות נצילים. לכן השנאים המיוחדים האלה של חברת McIntosh אפשרו לקבל את ההספק המלא של המגבר ללא תלות בעכבת הרמקול. כיום כמובן שאין מגבלה כזו, והעוצמה של מגברים שניתן לייצר כיום היא על גבול הבלתי מוגבלת. עדיין בחלק גדול של מגברי McIntosh, הם בוחרים עדיין לשלב את השנאיים הללו, למרות היותן רכיב יקר. הסיבה לכך היא שהשנאיים האלה הם אחד הגורמים לחתימת הסאונד של McIntosh, וחובבים רבים של החברה רוצים את הסאונד האופייני הזה.

לצד המנורות והשנאיים הקלאסים, תמצאו ב-McIntosh MC1502 גם לא מעט חידושים מודרניים. מנורות ה-KT88 הגדולות כוללות בתחתית שלהם מנגנון קירור מסוג Air-Pipe, על מנת להאריך את חייהן. כל המנורות הקטנות יושבות על בסיס קרמי עם מגעים מצופים בזהב על מנת לשפר את המוליכות ולמזער הפרעות הדדיות.

ה-McIntosh MC1502 כולל מנגנון הגנה בפיתוח החברה, שנקרא Sentry Monitor. המנגנון אחראי על מדידת זרם במוצא המגבר ובמידה והזרם עולה מעל לאזור הבטוח, המגבר יכובה אוטמטית, על מנת למנוע נזק למגבר והמנורות.

ה-McIntosh MC1502 כולל כניסה מאוזנת XLR ו-RCA לא מאוזנת, בנוסף לטרנמינלים המוכרים של החברה שמחולקים על פי העכבה של הרמקולים. לסיום, בפאנל הקדמי תוכלו למצוא בורר השולט בתאורה הדקורטיבית של המנורות הקטנות ובורר ההפעלה של המגבר.

מבחן ההאזנה

את רוב מבחן ההאזנה ביצענו עם הרמקולים המדפיים, Sonus Faber Electa Amator III, אשר סקרנו לא מזמן. כשבסיום התרשמנו מעט מהביצועים עם הרמקולים הרצפתיים המרשימים, Sonus Faber Serafino. כמקור השתמשנו בסטרימר משולב הממיר, Esoteric N05, אליו הזרמנו תכנים משירות Tidal.

האזנה עם Sonus Faber Electa Amator III

את מבחן ההאזנה הפעם בחרתי לפתוח בקטע שגיליתי לאחרונה, הוא נקרא Don’t Be Mean ושייך לזמרת הבריטית, Cæcilie Norby. הסגנון הוא ווקל ג׳אז קליל משולב בפופ וקצת מוזיקת עולם. קל להרגיש ברזרבות הכוח של ה-McIntosh. ישנה רכות ועיגול מורגשים גם בחלק של הבס וגם בגבוהים. הווקל נקי והפסנתר מופרד בצורה טובה. הפרזנטציה הכללית כאן כוללת אנרגטיות, רכות והסאונד נעים וחלק.

המשכתי לקטע רוק אקוסטי מתוך הופעה אנפלגד של הלהקה הבלגית SX, שנקרא Elysian. הסאונד בקטע מרגיש נקי וטבעי, חוסר המאמץ של ה-McIntosh MC1502 עובר בברור. הבמה רחבה ועוטפת, אך אינה מוגזמת או מלאכותית. יש כאן איזון מעניין בין רמת פירוט טובה לרכות וטבעיות כללית, אין כאן חדות יתר, אלא פרזנטציה נעימה ורכה.
בקטע הזה בדקתי את ביצועי המערכת בווליום נמוך. ראשית בבירור ישנה ירידה בדינאמיות, בעוד הווקל נשאר ממורכז וברור, הסאונד העוטף נרגע מאוד וכאילו הולך מעט לאחור. אני חושב שהתוצאה הזו מתאימה להאזנה רגועה יותר בערב, אך בהחלט שונה מהדינאמיות שיש. בעוצמה בינונית או גבוהה.
בחנתי את ביצועי המערכת בעוצמות גבוהות, כאן לטעמי מדובר בנקודת חוזקה רצינית, המערכת שומרת על איזון ואופי הצליל הרך בצורה יוצאת מין הכלל, כך שאפשר בקלות להאזין בעוצמות גבוהות מבלי שום תופעות לוואי. כאן המקום לציין שוב שהמבחן התבצע בחדר האקוסטי הנפלא של פריק קונטרול, כך שיש להתחשב בכך ברשמים שלי.

הקטע הבא שבחרתי מגיע מתוך אלבום השבוע שלנו מהשבוע שעבר, Quentin Dujardin 4tet 2020 Live. זהו אלבום מוזיקת עולם עם מעט ג׳אז והקטע שבחרתי הוא Blues for M & N. פתיחת הגיטרה מראה את יכולת הפירוט הגבוהה של מערכת ה-McIntosh, כל פריטה מורגשת ובשרנית, האקורדיון שנכנס נשמע נקי והתופים מדויקים ודינאמיים. יש כאן שוב פרזנטציה טבעית ודינאמיות ב״אפס מאמץ״.

נעלה קצת קצב עם זמרת נפלאה שהכרתי לאחרונה, Robyn Bennett בקטע הפתיחה של אלבומה, Glow, שנקרא It’s Not Over. זהו קטע סול/פאנק/ג׳אז עם מקצב נהדר שמהפתיחה מתפזר על פני כל בימת הסאונד. הפסנתר מורגש בבירור מאחורי השירה, מה שמפגין את עומק הבמה וה-imaging של מערכת ה-McIntosh. הווקל ממורכז, כלי הנשיפה רכים ומופרדים, כך ששוב יש לנו כאן פרזנטציה טבעית ודינאמית.

הסתובבנו סביב ג׳אז, אז כעת נמשיך לקטע פרופר smooth jazz, בחרתי בקטע של האחים Julian & Roman Wasserfuhr, מתוך אלבומם החדש, Mosaic, לקטע קוראים Hank. הקטע הוקלט בהופעה חיה וההעברה העוטפת של מחיאות הכפיים של הקהל הייתה מרשימה ביותר. הבס רך ומלא באווריריות. הפרדה נהדרת בין הבס, הפסנתר והחצוצרה. הקטע מועבר באופן הרמוני וטבעי, מערכת ה-McIntosh מצטיינת בסאונד טבעי ואינו מעייף.

מכאן עברתי לשני קטעים יותר אנרגטיים, תחילה קטע הפופ-רוק העדכני, Fiction של להקת The XX. ה-McIntosh מעבירים המון עומק בווקלץ רמת הפירוט גבוהה וה-imaging מאפשר לשמוע את האפקטים נעים על פני הבמה. לצד כל האפקטים והפירוט, שמאפשר לשמוע את כל הניאנסים הקטנים בהפקה, הפרזנטציה הינה מרוככת ונעימה ביותר.

הקטע השני מגיע מתוך Random Access Memories המופתי של Daft Punk, הפעם בחרת ב-Lose Yourself To Dance. גם בקטע הזה ניתן להרגיש בדואליות המעניינת בפרזנטציה של צמד ה-McIntosh. מצד אחד מרגישים רמת פירוט והפרדה מעולים עם פרזנטציה דינאמית, מחיאות הכפיים המשולבים בקטע נשמעים טבעיים ומדויקים והווקל ממורכז. מהצד השני ישנה רכות ונעימות רבה בהעברה של הקטע.

את החלק הזה במבחן ההאזנה, בחרתי לסיים בשלושה קטעים אודיופילים, תחילה Allan Taylor, אחד האומנים הכי מדהימים שיש, שהכרתי בזכות תחביב האודיו. אלן הוא הדוגמה המושלמת לאומן שההקלטות שלו הן אודיופיליות ברמה הגבוהה ביותר ובנוסף מדובר ביוצר מוזיקלי מהדרגה הראשונה. הפעם בחרתי בשיר הנושא שלו מהאלבום Colour to the Moon. העברת הווקל של צמד ה-McIntosh בקטע היא מופלאה, מרגישים את העומק בנמוכים והניקיון בגבוהים. הגיטרה מפורטת ומופרדת מהווקל, הכינורות המלווים רכים ומשולבים באופן רך ומדויק. יש כאן טבעיות ורגש עוצמתי.

בקטע הלפני אחרון בחרתי ביצירה Poem of Chinese Drum, של אומן כלי ההקשה הסיני, Hok-man Yim. הקטע כולל שימושים בתוף עצום עם בס עמוק במיוחד במקביל להקשות קלות ומהירות. יש כאן מבחן של דינאמיות ופירוט שהמערכת של McIntosh עומדת בו בכבוד.התוף העמוק נשמע ממורכז וכאילו מגיח משום מקום לשיא העוצמה. ישנה הפרדה טובה של כל הקשה, שנשמעת בבירור ואינה מתערבבת עם שאר הצלילים. בנוסף יש כאן imaging מרשים, מרגישים את הבס עובר ממקום למקום על פני הבמה.

הקטע האחרון שניגנו ברמקולי Sonus Faber Elcta Amator III היה Autumn In New York של Diana Krall. הווקל של דיאנה ממורכז ובעל נפח עצום, שכאילו תופס את כל הבמה. הגיטרה מלטפות ומרגשת. פרזנטציה רכה ונעימה, לצד רמת פירוט גבוהה.

האזנה עם Sonus Faber Serafino

לסיום מבחן ההאזנה, העברנו את ה-McIntosh MC1502 אל רמקולי Sonus Faber Serafino, מדובר ברמקולים רצפתיים יוקרתיים. רצינו לבחון כיצד המערכת נשמעת עם רמקולים רצפתיים. ראשית מבחינת יכולת הנעה, תחושת חוסר המאמץ שקיבלנו עם ה-Electa לחלוטין נשארה גם כאן, המוזיקה פורצת דרך הרמקולים בטבעיות וקלות, ללא זכר לתחושה כלשהי של התנגדות או קושי. בכל זאת ה-McIntosh MC1502 כולל הגברה של 150W מנורתי, שזה המון.

פתחנו בקטע בו סיימנו עם ה-Electa, על מנת להרגיש את ההבדל מיד, Autumn In New York של Diana Krall. ההבדלים בין רמקול מדפי טוב לרצפתי טוב, כמעט תמיד מתבטאים בחלק תחתון מלא יותר, הסאונד כאילו נפרש יותר בין הגבוהים לנמוכים, הטווח הדינאמי מרשים יותר. הסאונד מלא, שלם וגדול יותר. מעבר לכך הווקל נקי, עמוק וממורכז וליווי הגיטרה מדויק וממוקם מעט מאחורי הווקל. הבס עמוק יותר.

הקטע השני שחזרנו אליו היה Colour to the Moon של Allan Taylor. גם כאן המסקנות זהות, סאונד גדול יותר עם טווח דינאמי מרשים, ששומר על רמת הפירוט הגבוהה בווקל. שוב חוסר המאמץ של McIntosh MC1502 מורגש וההעברה הינה טבעית ונעימה במיוחד.

רמקול מדפי מול רצפתי

הבחינה הזו שכללה רמקול מדפי ורצפתי, הזכירה לי את הסרטון שפרסמתי בעבר, ״האם אתם סובלים מאלרגיה לרמקולים מדפיים?״. בסרטון דיברתי על ההעדפה הגורפת שיש בקרב חובבי הסאונד בארץ לרמקולים רצפתיים. ההשוואה הזו הזכירה לי שאם משווים רמקול מדפי איכותי לרצפתי איכותי, קל מאוד לשים לב ליתרונות של הרמקול הרצפתי ודרושה אוזן יותר מיומנת בשביל בכל זאת לזהות יתרונות אצל המדפי. כאן יש לזכור גם את פער המחירים, במקרה הזה הפער הוא באזור הפי 2, לכן ההשוואה בוודאי לא הוגנת.

המלצה שלי, תסגרו קודם כל אם אתם רוצים רמקול מדפי או רצפתי, ואז כשאתם באים לבחון רמקולים תבחנו רק את אחת הקטגוריות הללו, כיוון שזה פשוט שני עולמות אחרים, שלכל אחד מהם יש את היתרונות והקסם שלהם.

סיכום

בכתבה זו סקרנו מערכת הגברה מנורתית יוקרתית מבית חברת McIntosh האמריקאית, שהורכבה מקדם המגבר McIntosh C22 Mk V ומגבר ההספק McIntosh MC1502. מבחינה עיצובית, ה-McIntosh C22 Mk V כולל עיצוב על זמני מרשים. בעוד ה-McIntosh MC1502 הוא מגבר הספק המשדר עוצמה, הוא ענקי וכולל את העיצוב ״הפתוח״ המוכר של החברה, בו המנורות והשנאיים הגדולים מונחים על פלטת פלדת אל-חלד בגימור מראה מוברש.

בנושא איכות הסאונד, עם ההגברה העוצמתית של 150W לערוץ, לא מפתיע שמקבלים סאונד גדול, עוטף וחסר מאמץ, עם יכולת לנגן בעוצמות גבוהות בקלות. איפה שהקסם של הגברה מנורתית מתבטא באמת, זה בעיקר בשילוב שמצד אחד מאפשר רמת פירוט גבוהה והפרדה מעולה ומהצד השני רכות וטבעיות. לרוב מאפיינים אלה נמצאים בשני הקצוות של אותה הסקלה, אבל ה-McIntosh C22 Mk V ו-ה-McIntosh MC1502 מצליחים לספק את שניהם יחדיו.

לסיום אני חייב לציין, שיצא לנו כבר לראות ולשמוע ציוד של McIntosh במספר חנויות בישראל, אבל לא זכור לי עוד מקרה בו נתקלנו במערכת מופרדת איכותית שלהם, שהוצגה בחנות כלשהי. לכן אם אתם מעוניינים לבחון מה יש לחברת McIntosh להציע ברמות הגבוהות יותר, יש לכם הזדמנות מעולה לעשות זאת בפריק קונטרול, באר שבע.

מחירים:
מחירו של McIntosh C22 Mk V הוא: 34,620 ₪
מחירו של McIntosh MC1502 הוא: 63,900 ₪

המערכת ששימשה אותי לסקירה:
רמקולים: Sonus Faber Electa Amator III ו-Sonus Faber Serafino
מקור דיגיטלי: Esoteric N05