ה-Sony WF-C500 הן אוזניות TWS חדשות מבית Sony. לאחר שבשנה שעברה בחנו את אוזניות הדגל, ה-Sony WF-1000XM4 והתרשמנו מהן כל כך, שבחרנו באוזניות אלה למוצר האודיו של השנה, כעת נבחן מה חברת Sony מציעה בדגם הכניסה שלהם.
אנחנו מודים לישפאר, היבואן הרשמי של Sony בישראל, על כך ששלחו לנו את האוזניות הללו לצורך סקירה.
שורה תחתונה
סקירת וידאו
העומד למבחן: Sony WF-C500
ה-Sony WF-C500 הן אוזניות הכניסה החדשות בסדרת אוזניות ה-TWS של Sony. בדורות הקודמים של אוזניות הכניסה של Sony, החברה ניסתה למתג את האוזניות עם שלל סלוגנים, כמו “extra bass” או אוזניות ספורטיביות. הפעם Sony זונחת את ניסיונות המיתוג וה-Sony WF-C500 הן למעשה אוזניות TWS, השואבות השראה מדגם הדגל המעולה, ה-Sony WF-1000XM4, ומנסים לספק איכות דומה במחיר נוח בהרבה.
אני חושב שהגישה של Sony בנוגע לתכנון ה-WF-C500 הינה גישה בוגרת ורצינית, רק בגלל שמוצר מתומחר נמוך יותר, זה לא אומר שהוא חייב גימיק על מנת לבלוט.
ה-WF-C500 מגיעות עם דרייבר בגודל של 5.8 מ״מ ומגנט מסוג Neodymium. האוזניות כוללות מיקרופון יחיד מסוג Omni directional. הסוללה מספיקה ל-10 שעות האזנה, בעוד יחידת הטעינה יכולה לספק עד 10 שעות נוספות. השליטה באוזניות יכולה להתבצע באמצעות כפתור פיזי לחיץ, או באמצעות האפליקציה המעולה של Sony.
ה-WF-C500 תומכים בטכנולוגיית ה-DSEE של Sony, אשר עושה Upsampling. בנוסף ניתן להתאים אישית את הסאונד באמצעות אקוולייזר באפליקציה של Sony. ניתן להשתמש בכל אחת מהאוזניות גם כאוזנייה בודדת, אם הדבר נוח לכם יותר.
היכולות האחרונה שתוכלו למצוע ב-WF-C500 היא התמיכה בפורמט המתקדם Sony 360 Reality Audio, פורמט שמדמה סאונד עוטף (Immersive). יש מעט תכנים כאלה בשירות Tidal.
החיסרון הבולט כאן ביחס ל-1000XM4 הוא היעדר מנגנון סינון רעשים. כמו ה-1000XM4, גם ה-WF-C500 יכול להתחבר למקור בודד בכל רגע נתון ולא ניתן לחבר אותן למספר מקורות בו זמנים.
עיצוב, איכות בנייה ונוחות
נתחיל עם unboxing בתמונות:
תכולת האריזה: קייס הטעינה, שתי זוגות של טיפים נוספים, בגודל גדול וקטן, כאשר הגודל הבינוני מורכב על האוזניות, כבל טעינה USB-C ל-USB רגיל ומדריך למשתמש.
איכות הבנייה של קייס הטעינה היא טובה, זהו פלסטיק שמרגיש קשיח. המכסה העליון הוא חצי שקוף, כך שכאשר האוזניות נטענות רואים את תאורת הלד הכתום שלהן דרך המכסה של הקייס. בצידו האחורי של הקייס את שקע ה-USB-C.
כרגיל, הדבר הראשון שעשיתי הוא החלפה של הטיפים לגודל הקטן ביותר, כיוון שתעלת האוזן שלי צרה. אני שמח מאוד לראות שסוני דואגת לספק את שלושת המידות של הטיפים גם ברמת המחיר הזו. אני פחות מרוצה ממקל הפלסטיק שעליו הטיפים מגיעים, היה לי לא פשוט להוריד אותם ממנו והוא מיד כולו התקמט וכבר לא הצלחתי לשים את הטיפים הבינוניים בחזרה עליו. אני חושב שהיה עדיף לו היה לטיפים מקום ייעודי בתוך האריזה כמו בדגם הבכיר.
המבנה של ה-Sony WF-C500 מזכיר את זה של ה-WF-1000XM4, עם גוף מעט שמנמן ומעוגל ולא מאורך כמו אצל חלק מהמתחרים. איכות ההרכבה של האוזנייה היא טובה, כמובן שהיא מעט פחות קשיחה מהדגם הבכיר, אבל זה לחלוטין צפוי.
על החלק העליון של כל אוזנייה ישנו כפתור פיזי גדול ועגול המשמש לשליטה, בניגוד ל-WF-1000XM4, שהגיע עם משטח מגע. זה עניין של טעם ולרוב אני מעדיף כפתורים פיזיים, אבל במקרה של אוזניות היושבות בתוך האוזן, לחיצה על כפתור פיזי דוחפת מעט את האוזנייה לתוך האוזן ולכן מצאתי את זה פחות נוח ממשטח מגע.
הטיפים ב-WF-C500 עשויים מסיליקון, גם כאן מדובר בירידה ברמה ביחס לטיפים מקצף אלסטי שתמצאו ב-WF-1000XM4. ביחס לטיפים מסליקון, מדובר בטיפים רכים, עדינים ונוחים מאוד.
מבחינת נוחות ההרכבה, האוזניות יושבות טוב באוזן, ולאחר בחירת הטיפ המתאים, לא הרגשתי שום חוסר נוחות או כאב. גם בהאזנה של שעה, לא נוצרה שום תחושה של חוסר נעימות.
נקודה חשובה נוספת היא האיטום של האוזן, במיוחד מכיוון שאין כאן מנגנון סינון רעשים, האיטום קובע את דרגת הרעש שנכנס מבחוץ. זה כמובן עניין סובייקטיבי של התאמה לאוזן, אבל גם למבנה של האוזנייה והטיפ יש השפעה על כך. כשהחלפתי לטיפ הקטן, האוזנייה יצרה איטום מצויין באוזניים שלי מה שאפשר לי ליהנות מסאונד מעולה גם בסביבה מעט רועשת.
שימושיות ואפליקציית השליטה
אוזניות ה-Sony WF-C500 מתחברות לאותה אפליקצייה השליטה כמו ה-WF-1000XM4, רק שכמות האפשרויות הזמינה כאן קטנה בהרבה. עבור החיבור הראשון יש להוציא את האוזניות מקייס הטעינה שלהן, ואז האפליקציה מזהה אותן אוטומטית.
הדבר היחיד שניתן לעשות במהלך ההגדרות הראשוניות (תמיד ניתן לעשות זאת גם בהמשך) הוא צילום האוזניים שלכם על מנת ש-Sony תתאים את הסאונד של הפורמט הייחודי שלהם, ה-360 Reality Audio, לאוזניים שלכם. לאחר הצילום, תוכלו לבחור בשירות ההזרמה שתומך בפורמט, והנתונים ייעוברו אליו. במקרה שלי זה היה שירות Tidal.
האפליקציה מציגה את מצב הסוללה של האוזניות, מאפשרת לשלוט בעוצמה, להשהות את הניגון ולעבור לשיר הבא או הקודם. בנוסף תוכלו לעדכן את הקושחה ופעולות נוספות.
מדריך השימוש המובנה באפליקציה, מדגים כיצד להרכיב נכון את האוזניות ומציג בצורה גראפית וברורה את ממשק השליטה, באמצעות לחיצות על כפתורי השליטה של האוזניות.
המדריך גם מציין שניתן להשתמש באוזנייה בודדת, מה שיכול להיות נוח בשיחות טלפון למשל.
האפליקציה מאפשרת לבחור מתוך מספר מצבי סאונד או להתאים את האקוולייזר אישית. ניתן לבחור האם חיבור ה-Bluetooth יתמקד ביציבות או איכות סאונד ולסיום ניתן להפעיל ולכבות את פונקצייה ה-DSEE.
אפליקציית השליטה של Sony כוללת ממשק ברור, ידידותי וקל מאוד להבנה ושימוש. ההטמעה של המדריכים בתוך האפליקצייה עם אנימציות מראה על יחס רציני והשקעה למען המשתמשים.
מבחן ההאזנה
פתחתי את מבחן ההאזנה כהרגלי בהאזנה אגבית, על מנת לקבל מושג כללי על אופי הסאונד של המוצר. כבר בהאזנה זו ל-WF-C500, הרגשתי תחושה מוכרת של הסאונד של Sony שהרשים אותי כל כך באוזניות הדגל, ה-WF-1000XM4. בכל זאת ישנם כמה הבדלים, עליהם אפרט בחלק המבחן.
בחירת האקוולייזר
השלב הראשון הוא להחליט איזה מצב של האקוולייזר הכי מתאים לי, הבחירה הפעם הייתה קלה במיוחד, מכיוון שמצב ברירת המחדל, כלומר כשהאקולייזר מכובה, היה הזוכה. אני אוהב מאוד את שילוב האפשרות של האקוולייזר, המאפשר לבצע התאמות אישיות לסאונד, אבל אני עוד יותר אוהב את זה כשהסאונד ברירת המחדל הוא מאוזן ומדוייק כמו במקרה של ה-Sony WF-C500.
לאחר בחירת האקוולייזר אפשר להתחיל את המבחן. המבחן כולו התבצע בהזרמה משירות Tidal ממכשיר iPhone 12 Pro.
הפעם בחרתי לפתוח בשני קטעים אינסטרומנטלים. תחילה הקטע Solace של הגיטריסט והמלחין הקנדי, Jesse Cook מתוך אלבומו האחרון, Libre, שהמלצתי לכם עליו לאחרונה. זו בלדת גיטרה מרגשת במיוחד, ה-WF-C500 מעביר את הגיטרה בצורה נקייה עם רמת פירוט גבוהה, עדינות ודיוק. כשגיטרה נוספת מצטרפת, ההפרדה בין שתיהן טובה. בימת הסאונד מרגישה גדולה ורחבה, הצלילים דיי רחוקים מהראש, וזה הרשים אותי מאוד ברמת המחיר הזו. הכינור בהמשך הקטע משולב מעט מאחורי הגיטרה וכך נוצרת תמונת צליל מפורטת ומדויקת והפרזנטציה הכללית מאוזנת ומרגשת עם רמת פירוט טובה.
הצד הפחות חזק של ה-WF-C500 הוא רצפת הרעש או הרקע השקט, הוא אינו שקט לחלוטין ויש מעיין צליל ״היססס״ חלש כזה. נקודת החולשה הזו הורגשה לכל אורך המבחן במיוחד בקטעי שקט, או ביצירות בהן יש מעין הפסקות בין הנגינה. לרוב לא מדובר בתופעה מפריעה במיוחד, אבל היא קיימת ופוגעת מעט בניקיון בקטעים שקטים, ובתחושת הקונטרסט של הסאונד.
הקטע האינסטרומנטלי השני שבחרתי הוא Dancing Trees של הפסנתרן השוודי Martin Tiingvall (מתוך האלבום: When Light Returns). הפסנתר עדין ומועבר בצורה מלאה, הגבוהים רגועים ומעוגלים בעוד החלק התחתון של תדרי הפסנתר מרגיש מלא, בשרני ובעל נפח וגוף מרשימים. הפרזנטציה הכללית מאוזנת ובימת הסאונד רחבה.
מכאן המשכתי לאחד הזמרים הכי מרגשים במוזיקה כיום לטעמי, Michael Kiwanuka. בחרתי בשירו Love & Hate. הפתיחה כוללת מקצב שנוצר על ידי שירת ליווי, זו פתיחה שקטה שחושפת את הרקע הלא מספיק שקט ב-WF-C500, מה שפוגע מעט ברגש המתקבל מהיצירה הזו. קולו של מייקל ממורכז והניואנסים הרבים בקולו של מייקל מועברים בצורה משכנעת. ההפרדה בין הווקל של מייקל ושירת הרקע טובה מאוד. הבס רך, נעים, אוורירי ומאוזן, הכינורות בעלי רמת ניקיון טובה ומופרדים בצורה משכנעת מהשירה ומקצב הבס.
מכאן המשכתי לקטע הבלוז הקלאסי, Tin Pan Alley של Stevie Ray Vaughan. זהו קטע שכל אודיופיל מכיר, כיוון שההקלטה בו היא משובחת במיוחד. הבס בקטע הזה דרך ה-WF-C500 הוא רך ועמוק בצורה מפתיעה, ההפרדה בין הבס והגיטרה היא מעולה. הגיטרה החשמלית של סטיבי מועברת בצורה הכבדה והעוצמתית הנכונה, קולו של סטיבי מפורט ובעל עמוק וההפרדה של הווקל מרשימה. הסולואים הארוכים בקטע כוללים גם גיטרה עם סאונד עוצמתי ומצד שני גם פריטה שקטה בהרבה, שניהם עוברים נהדר ב-WF-C500, עם יכולת דינאמית טובה.
על מנת לבחון ווקל נשי בחרתי הפעם בקטע September in Montreal של Anne Bisson. בתחילת הקטע ישנו תיפוף, שהרגיש מעט רזה, אך מצד שני מפורט ופאנצ׳י. לאחר הפתיחה הבמה כולה מתמלאת בסאונד התופים והפסנתר. גם בקטע הזה הפסנתר מועבר בצורה מרשימה החל מהגבוהים המעודנים עד לנמוכים בעלי הנפח. ההפרדה בקטע בין התופים, הפסנתר והשירה מרשימה, הווקל נקי ובעל גוון טבעי ונעים.
עד כה בחנתי את הביצועים ביקר במוזיקה שקטה, אז הגיע הזמן להרים את הקצב. תחילה עם הקטע הכמעט קבוע שמשמש אותי לבחינת בס וביצועים במוזיקה אלקטרונית, The Game Has Changed של Daft Punk. האנרגיה האדירה של הקטע הזה מועברת בצורה ראויה לציון ב-WF-C500 כבר מהתו הראשון. הבס עמוק, פאנצ׳י ומרשים, אך עוד יותר מרשים מכך זו רמת הפירוט בשובל האלקטרוני שמלווה את הפיצוצים הרבים בקטע. סלחו לי על משחק המילים הבא, אך השובל פשוט מפוצץ בפרטים. לא פחות מרשימים הם האיזון וההפרדה בקטע הזה, שבאים לידי ביטוי בכך שניתן להרגיש בכל שכבה ביצירה המורכבת הזו בנפרד ומבלי שאף שכבה תשתלט. זהו שחזור נהדר על ידי ה-WF-C500.
ממשיכים בקצב הגבוה אל עבר bad guy של Billie Eilish. גם בקטע הזה, ה-WF-C500 מפתיע ומרשים מאוד בשחזור הבס העמוק והפאנצ׳י שלו. הווקל מופרד בצורה נהדרת, למרות שבילי לוחשת, קל להבחין בכל הבהרה שהיא מבטאת. הנקישה שמלווה את המקצב של הקטע, חדה ומדויקת. הפרזנטציה אנרגטית וממלאת בימת הסאונד. השירה של בילי בחלק מהקטעים עוברת מהחלק האחורי של הראש אל החלק הקדמי, בכך ה-WF-C500 מפגינים את היכולת לייצר גם עומק במה ולא רק רוחב. בחלק של השיר, בו הקצב יורד, הבס נהייה עמוק ועוצמתי יותר וגם את כך ה-WF-C500 מצליחים לשחזר באופן מרשים.
את מבחן ההאזנה בחרתי לסיים בשתי יצירות ג׳אז. תחילה הקטע, Pick of Pluck של הצמד Trigg & Gusset. הקטע הזה התברר כמייצג בדיוק את נקודת החוזקה והתורפה של ה-Sony WF-C500. הקטע מפגין דינאמיות מרשימה, בס עמוק ומפורט, הסאונד מאוזן והכלים השונים מרגישים טבעיים ומדוייקים. מצד שני יש הרבה הפסקות קטנות בין בנגינה, שחושפות שוב את רצפת הרעש המעט גבוהה ב-WF-C500. עם במה רחבה וסאונד בעל נפח מרשים, אני חושב שהתוצאה המתקבלת כאן מרשימה.
נסיים בקטע שאף מבחן האזנה שלי אינו שלם בלעדיו, Remembering של אבישי כהן. הפסנתר מועבר בצורה נקייה, עדינה ומהירה. הבס אוורירי ומפורט, הוא מתפזר בבימת הסאונד באופן מענג ממש. הבס מופרד לחלוטין מהפסנתר, שני הכלים עומדים כאילו בפני עצמם ויחד עם זאת משולבים באופן נפלא והרמוני. הפרזנטציה של ה-Sony WF-C500 היא נהדרת ומשחזרת באופן מפתיע ונפלא את יצירת המופת הזו. כך שזה היה נראה לי כמו דרך מעולה לסיים בה את מבחן ההאזנה.
איכות שמע בשיחות
השימוש באוזניות אלחוטיות לצורך שיחות הפך להיות נפוץ מאוד בשנים האחרונות, כך שהיה לי חשוב גם לבדוק את תפקודן של ה-Sony WF-C500 בשיחות. ביצעתי מספר שיחות טלפון, השמע היה ברור מאוד, בנוסף בניגוד ללא מעט אוזניות אחרות, לא הייתה לי תחושה כאילו שאני שומע את עצמי מתוך אקווריום. יכול להיות שדווקא בגלל שאין כאן מנגנון סינון רעשים, לא היה את התחושה הזו. בסך הכל הייתי מרוצה מאוד מאיכות השיחה והנוחות.
פורמט ה-Sony 360 Reality
מדובר בפורמט של Sony שאמור להפוך את ההאזנה לחווייה עוטפת יותר. התרשמתי מהפורמט בקצרה גם בבחינה של הSony WF-1000XM4. יש ב-Tidal מספר רשימות השמעה שתומכות בפורמט הזה. מדובר באפקט שהוא דיי מורגש, המוזיקה מרגישה באמת עוטפת מכל הכיוונים. רק שבאיזשהו מקום זה מרגיש מעט מלאכותי. אני מסייג את דברי בכך שהאזנתי למספר קטעים בודדים ויכול להיות שצריך להתרגל לזה קצת יותר. באופן כללי אני לא סגור שזה העתיד של המוזיקה ולא רק עוד פורמט נסיוני וחולף, את זה נוכל לגלות רק בעתיד.
למשל בקטע Al Blues של מיילס דיוויס הגדול, החצוצרה נשמעת ממש מרוחקת מהראש, הבמה מפתיעה מאוד התופים כאילו מגיעים מימין ומאחור בעוד החצוצרה משמאל למעלה וקדימה, ממש כאילו אני עומד במרכז הבמה והנגנים סביבי. האפקט בהחלט מורגש ומרשים, אבל מבחנתי האפקט מושך את כל תשומת הלב והרבה יותר קשה להתייחס ולהתרגש מהמוזיקה עצמה.
סיכום
אוזניות ה-Sony WF-C500 הן אוזניות הכניסה של החברה בליין אוזניות ה-TWS. האוזניות מציגות איכות בנייה טובה, הן נוחות מאוד בתוך האוזן והטיפים מסיליקון רכים ומאפשרים ליהנות מהאזנה ארוכה ללא תחושות חוסר נוחות.
האוזניות מעט דלות מבחינת יכולות ואפשרויות, אין כאן מנגנון סינון רעשים אקטיבי וממשק המגע, שקיים באוזניות הדגל של החברה, מוחלף כאן בכפתור פיזי ״פשוט״. נראה ש-Sony התמקדו כאן במה שחשוב באמת, שימושיות קלה, נוחות ומעל לכל איכות סאונד.
הסאונד של ה-Sony WF-C500 מאופיין באיזון נפלא, בס עמוק ופאנצ׳י, רמת פירוט גבוהה עם הפרדה מעולה בין כלי הנגינה השונים והשירה, בימת הסאונד היא רחבה עם imaging טוב. בצד הפחות המוצלח מצאתי את רצפת הרעש של האוזניות שהיא מעט גבוהה, מה שהורגש בעיקר בקטעים שקטים מאוד בשירים.
בשורה התחתונה, מצאתי את אוזניות ה-Sony WF-C500 מפתיעות מאוד ומהוות תמורה מעולה למחיר, במיוחד למי שמחפש בעיקר וקודם כל איכות סאונד מעולה.
מחיר: 359 ₪
![1989 (Taylor's Version)[2 LP]](https://m.media-amazon.com/images/I/81jw1bKlYyL._SL1500_._SL160_.jpg)
