AVReviews

“דברים מוזרים” הפכה להיות אחת מסדרות הדגל של נטפליקס. סדרת מדע בדיוניאימה קומית קלילה, מלאה בנוסטלגיה והשפעה משנות ה-70 וה-80. הסדרה הקסימה אותי בעונה הראשונה ומאוד הופתעתי לטובה כשגם העונה השנייה הייתה מעולה. האם גם העונה השלישית מצליחה לשמר את הקסם המיוחד של הסדרה?

בסיום העונה השנייה, אילבן הצליחה לסגור את השער ליקום ה-Upside down (יקום מקביל ואפל בו שורצות מפלצות מפחידות למיניהן). כעת אנחנו בשנת 1985. כל העיר עסוקה בקניון סטארקורט החדיש שנפתח בעיר וגרם לרוב החנויות הפרטיות לאבד את פרנסתן. אילבן ומייק ביחד ולא מפסיקים להתנשק, לדאבנו של הופר. סטיב עובד בגלידריה בקניון ועוזר לחבורת הפרחחים היקרה שלנו להתפלח לקולנוע. דאסטין חוזר ממחנה קיץ עם סיפור על חברה שהכיר שם, למרות שכולם מפקפקים באמיתות הדבר. וויל מתקשה לעכל את השינוי שעבר על מייק ולוקאס (שניהם עם חברות עכשיו) ומנסה נואשות במשך כל העונה לגרום להם לשחק איתו במבוכים ודרקונים כמו פעם. ננסי וג’ונתן עובדים כמתמחים בעיתון המקומי בו הכתבים הבכירים נהנים להציק ולזלזל בננסי. ככה שההתחלה היא סטייל בוורלי הילס, גרסת חטיבת הביניים.

העניינים מתחילים להתחמם כשתחושה מוזרה מתגנבת לעורף של וויל, ומזכירה לו דברים שהוא היה מעדיף להשאיר מאחור. דסטין, שבנה מכשיר קשר משוכלל על מנת לתקשר עם החברה שלו, עולה בטעות על תשדורת סודית ומוצפנת של הרוסים. ננסי מגלה מקרה מוזר של חולדות מטורפות שזוללות דשן. וג’וייס (וינונה ריידר) מגלה פתאום שהמגנטים על המקרר שלה הפסיקו למגנט.

אפסיק את תיאור העלילה כאן, על מנת להימנע מספויילרים. למי שלא צפה בעונות הקודמות, תקציר העלילה הזה כנראה יראה הזוי ביותר. למי שכן ראה, זה אמור להעלות חיוך ענק על הפנים ותחושה של “הנה אנחנו מתחילים שוב”!

מבחינתי, דברים מוזרים, היא פיסת טלוויזיה מבריקה וגאונית. עלילה שמחברת בין סיפור חברות של ילדים לעלילה מתוך זוועתון זול של חצות בטלוויזיה בשנות ה-90 העליזות. הפקה שמופצצות בנוסטלגיה לטלוויזיה התמימה של פעם אבל רמת ההפקה והצילום מהגבוהות שראיתי. כל פריים בצילום נוטף סגנון ייחודי ומרהיב, שלא ניתן לטעות בו. כמויות של הומור יחד עם מתח ומדע בדיוני, שהוא מעל להכול, כיף והנאה צרופה.

פעם אחר פעם כשיוצא סרט או סדרה שמבטיחים עלילה נוסטלגית שבאה להחזיר אותנו לילדות, הם נופלים למחוזות הבינוניות. בין אם זה בגלל שהם יוצאים דלים וטיפשיים או שהם סתם משעממים.

למה לנו לחזור לילדות, כשאפשר ליהנות מאיזה מותחן פשע בוגר ומושקע? מבחנתי אין תחליף לתחושת ההנאה של הילדות, רק ככל שמתבגרים (ואני אומר זאת ממרום 35 שנותיי) הרבה יותר קשה לגרום לנו לחזור למקום הזה ובאמת ובתמים לחוש את ההנאה הילדותית הזו, שהייתה בנו פעם.

“דברים מוזרים” עושה לי את זה בדיוק, היא מחזירה אותי למקום הזה של ההנאה הילדותית. היא מאפשרת לי ליהנות בדיוק מאותם דברים, שהסבו לי הנאה בתור ילדנער רק שמגישים לי את זה ברמת הפקהמשחקהומור גבוהה ועדכנית , עם ויזואליות ופסקול מופלאים. מבחנתי העונה הראשונה הייתה קרובה לשלמות (ציון 10), העונה השנייה כמובן מעט פחות מפתיעה, אבל הצליחה לגמרי לשמר את הקסם (ציון 9.5).

היה ממש כייף לראות שוב את כל הדמויות האהובות ולראות איך הן התבגרו (תהליך שנמשך במשך העונה). כמו שקורה אצל הרבה ילדים חנונים בחיים האמיתיים, הם הפכו לטינאג’ירים גמלוניים. השינוי הזה הכי בולט אצל מייק, שגבהה וניראה ממש מוזר. תהליך ההתבגרות של החבורה מתבטא כמובן ביחסים הרומנטיים בין מיק ואילבן ובין לוקאס ומקס.

יש מספר דמויות חדשות, בראשן רובין, נערה צינית ועוקצנית במיוחד (דמות נהדרת לטעמי) שעובדת יחד עם סטיב בגלידריה. אם מדברים על ציניות ועוקצנות, אז אחותו של לוקאס, אריקה, שהופיעה מעט בעונות הקודמות, מקבלת הרבה יותר זמן מסך העונה, וכל סצנה שלה היא זהב.

מוטיב חזק מאוד העונה זה הרוסים, לא אספלייר על הקשר שלהם לעלילה, רק אציין שאחד מהסוכנים הרוסים הבכירים הוא חיקוי מרשים לטרמינטור וממש הצחיק אותי.

בהמשך אנחנו מקבלים את מנת המפלצות המפחידות הרגילה, לא באמת חשבתם אחרת, נכון? הוויזואליות של המפלצות וסצנות המרדפים והקרבות מולן, עשויות ללא רבב. משחקי האורות המתעממים והפסקול שמכניס לאווירת החרדה, הן משהו שהסדרה תמיד הצטיינה בו.

הקצב של העלילה טיפה איטי בהתחלה, ומנוצל בעיקר על מנת להראות לנו מעט רקע על כל הדמויות שהכרנו. זה שהעלילה מתחילה מעט לאט, משאיר יותר מקום להומור. ההתבגרות של אל התמימה, ומקס, שהופכת לחברתה הטובה, ומסבירה לה קצת על יחסי בנים-בנות וגם לוקחת אותה לקניות, הסצנות הללו משעשעות ומקסימות. באופן כללי הרגשתי שיש יותר הומור בעונה הזו. אחרי פרק או שתיים הקצב מתגבר והעלילה מתקדמת מהר.

רמת המשחק מצוינת למעט וינונה ריידר, אני לא נהנה מהמשחק שלה לכל אורך הסדרה, היא מציגה משחק מוגזם ולא משכנע לטעמי.

אולי הנקודה החלשה היחידה מבחינתי בעונה הזו זה גורם ההפתעה, בעונה השלישית כבר דיי קשה להפתיע, בטח שלא כמו בעונה הראשונה.

העונה השלישית של “דברים מוזרים”, מלווה את תהליך ההתבגרות של הילדים וממשיכה את כל הדברים הטובים מהעונות הקודמות. מפלצות מרשימות, עלילה ילדותית וקסומה, ובעיקר דמויות שכתובות נפלא ואף פעם לא נמאס מהן. רובין ואריקה שמקבלות הרבה זמן מסך בעונה הזו מוסיפות המון. בעונה השלישית כבר מעט קשה יותר להפתיע, אבל זה לא פגם בהנאה שלי כלל. במשך כל שמונת הפרקים (בהן צפיתי כמעט ללא הפסקה במשך הסופ”ש) היה בלתי אפשרי להוריד את החיוך מהפנים שלי, על כמה סדרות אפשר לומר את זה?

לפי IMDB כבר מתוכננת עונה רביעית, אני תמיד בחשש שהם לא יצליחו לעמוד בציפיות הגבוהות, אבל עד כה הם מצליחים פעם אחר פעם.

הציון שלי: 9/10.

כתבה זו פורסמה גם באתר Dtown.