האלבום יצא ב-18.07.1980, Factory Records.
הבחירה באלבום Closer של Joy Division בתור דוגמא ראשונה לאלבומים ששינו את פני המוזיקה אולי נראית מוזרה ממבט ראשון. הרי לא מדובר באלבום ראשון שחולל את המהפכה וגם לא האחרון. למרות שחולל שינוי והשפיע על להקות ויוצרים רבים, Closer בוודאי אינו האלבום המשפיע ביותר. אולם הבחירה שלי לכתוב דווקא על האלבום הזה נעשתה בגלל ההתאמה הכמעט מושלמת בין המסר שהסולן יאן קורטיס ניסה להעביר לעולם, דרך השירים שחיבר בשביל האלבום הזה. בעולם המצוי במשבר הנגרם על ידי וירוס הקורונה וחוסר היכולת של הגורמים השונים להתמודד עם המצב התברואתי, הכלכלי והחברתי החדש, רבים מאיתנו מוצאים את עצמינו בפלונטר פסיכולוגי וערכי. בדיוק על כך כתב יאן קוראיס את שיריו בין השנים 1980-1976 וחברי הלהקה הביעו את המסר בפני קהל המאזינים באמצעות המוזיקה שלהם.
הלהקה הוקמה על ידי ברנרד סאמר ופיטר הוק לאחר שביקרו בהופעה של Sex Pistols ב-1976. מיד לאחר מכן הצטרפו אליהם גם הסולן יאן קורטיס והמתופף סטיבן מוריס. הלקה התפרקה בשנת 1980 לאחר שיאן קורטיס שלח יד בנפשו, כחודשיים לפני יציאת האלבום Closer.
חברי הלהקה הנותרים התארגנו מחדש והקימו להקה שהתפרסמה בשם New Order. בתחילת דרכם הושפעו חברי הלהקה ממוסיקת הפאנק הבריטית. יחד עם זאת, תוך כמה שנים הכיוון השתנה לחלוטין. המומחים הגדירו אותם בתור אחת הלהקות הפוסט-פאנק הראשונות- כלומר נטישה של הפשטות והמסורתיות של פאנק ומעבר להשפעות שונות של מוזיקת האוונגרד והשפעות שמחוץ לרוק. יאן קורטיס סיגל לעצמו סגנון שירה בקול בריטוני נמוך, המזכירה את ג’ים מוריסון. ההשפעות הנוספות העולות מן האלבום הן של דויד בואי, איגי פופ, בראיין אינו קראפטוורק וולוט אנדרגראונד. בתורם, השפיע האלבום על להקות רבות בשנות השמונים, תשעים והאלפיים, כגון: Cure, U2, Interpol, Bloc Party .
שמיעה מהנה!
האלבום ב-Spotify: